1. התובע הגיש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה בעילה נזיקית בשל נזקים שנגרמו לרכבו ביום 24.1.21 בסמטת בת שוע ברמת גן, בעת שזה חנה בכביש, על ידי משאית של חברת פזגז שבבעלות הנתבע.

2. לטענתו, משאית הנתבע נסעה ברחוב לשם חלוקת גז עבור בית מספר 7 למשפחת בן אברהם, ולפי עדויות של מספר שכנים, נהג הנתבע במשאית בפראות ובחוסר זהירות ופגע ב- 3 רכבים חונים, הן בנסיעה לפנים והן בנסיעה לאחור. מספר שכנים שיצאו לשמע התאונה צעקו לנתבע שיזהר ושישאיר פרטים כחוק, אך זה בחר להתעלם ולהמשיך בנסיעה פראית לאחור. בשל חוסר נכונות הנתבע לשתף פעולה ולמסור לו פרטים, וכך אף נהג קצין הבטיחות של חברת פזגז, פנה התובע בתלונה למשטרה לשם קבלת פרטי הנתבע ולצורך הגשת התביעה לבית המשפט. התובע אף צירף עדות בכתב של שתיים מן העובדות במרכז לקשיש שהבחינו בתאונה. התובע הציג חוות דעת שמאי מטעמו להערכת נזקיו וחשבוניות לתשלום התיקון ושכ"ט השמאי.

3. בכתב הגנתו, מתאר הנתבע, כי אמנם סיפק הוא גז לבניין ברחוב בת שוע 4 ולבת שוע 7 וכי חנה מול בית מספר 4 על מנת לספק את הגז, וכי העוזר שלו סיפק מיכל גז לבית מספר 7 בעזרת עגלה. אך לטענתו, לא פגע הוא בשום רכב, מאחר והוא נכנס עם הרכב 10 מטרים מהפינה ויוצא ברוורס כשהעוזר שלו מכווין אותו בנסיעה אחורנית. כן, חוזר ומכחיש כי פגע בכלי רכב ברחוב. בסיום הדיון, צירף לבית המשפט תמונות של משאיתו אשר סומנו נ/1.

4. בדיון שנערך בפניי, העיד התובע כי הגיע לביקור אצל הוריו ולאחר שירד לרכבו הבחין בשורה של רכבים חונים שניזוקו לאורך הצד הימני שלהם, ולרבות רכבו שלו. במקום פנו אליו עובדות של מרכז לקשישים ומספר קשישים אשר ציינו כי הבחינו במשאית פזגז שפגעה ברכבים. כמו כן, ציין כי רץ הוא אחר רכב הנתבע וברחוב נגבה צילם אותו מאחור.

5. בעדותו מציין הנתבע, כי אכן נהג במשאית במקום אולם לא פגע ברכבים. לטענתו, לא היה הוא במקום בשעה 8:00, אולם לאחר שבית המשפט הבהיר כי התובע צילם אותו מאחור, חזר בו ואישר את נוכחותו במקום, אלא שלטענתו לא נכנס פנימה לתוך הרחוב.

6. לאחר ששמעתי את העדויות, ועל סמך יתר הראיות שהוצגו לתיק, מצאתי לקבל את גרסת התובע, שנשמעה מהימנה וסבירה יותר מאשר זו של הנתבע, ולפיכך, הנני קובע כי משאית הנתבע הנהוגה על ידו גרמה לנזקים לרכב התובע בעת שנכנסה לרחוב לאספקת מיכלי גז. אין ספק, כי התובע נסמך על עדויות ראיה ושמיעה של עובדות וקשישים מהמרכז המצוי במקום ועל כן עקב אחר המשאית עד שהצליח לצלמה, כך שאין מחלוקת כלל כי היתה זו משאית הנתבע שנסעה במקום בעת התרחשות אירוע התאונה. עדויות אלו, שאף ניתנו לתובע בכתב, מחזקות את גרסת התובע כי היה זה הנתבע שפגע ברכבו תוך התעלמות מוחלטת ועזיבת המקום מבלי שהותיר במקום פרטים.

ניסיונו של הנתבע להכחיש את מעורבותו נשמעה לא מהימנה אלא בתור ניסיון התחמקות מלקיחת אחריות על תוצאות מעשיו, ואלמלא הקשישים והעובדים במקום היה נותר התובע ללא כל גורם שיפצהו בגין נזקיו.

7. לאור האמור לעיל, מצאתי להטיל את האחריות לתאונה ולתוצאותיה על כתפי הנתבע. כמו כן, באין סתירה ליסוד הנזק מצאתי לקבל את חוות דעת השמאי מטעם התובע ואת חשבוניות התיקון, ולקבוע כי נזקי התובע הגיעו כדי סך של 6704 ₪ ולסך של 750 בגין שכ"ט שמאי. כמו כן, יש לפצותו בגין אגרת בית המשפט ששולמה על ידו בסך של 80 ₪ והוצאות משפט בסך של 350 ₪. סה"כ 7884 ₪.

8. אשר על כן, הנני מקבל את התביעה ומחייב את הנתבע לפצות את התובע בסך של 7884 ₪ בתוך 30 ימים, שאחרת ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6.5.21 ועד לתשלום בפועל.

9. בקשת רשות ערעור ניתנת להגשת בתוך 15 ימים וכדין.

ניתן היום, כ"ו אב תשפ"א, 04 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.