1. מונחות בפניי שתי התנגדויות לשתי תביעות לתשלום ארנונה בקשר עם דירה ששטחה 70 מ"ר ברחוב תרצה 4/16 בירושלים (להלן- "הדירה").
2. התביעה הראשונה (ת"ת 23608-01-19) מתייחסת לתאריכים 14/2/09-31/12/13. התביעה השנייה (13610-05-21) מתייחסת לתאריכים 1/1/17-31/12/19. יצוין, למען הסדר הטוב, כי בגין תקופת הביניים (1/1/14-31/12/16) הוגשה תביעה על סכום קצוב ללשכת ההוצל"פ (500473-09-17) שהנתבעים לא מצאו לנכון להתנגד לה ולכן איני נדרש לה. לנוכח היריעה הרחבה אותה פרסו הצדדים בטיעוניהם ניתן להכריע בשתי התביעות שבפניי לגופן.
3. הנתבעים הינם בני זוג לשעבר שהמשיכו להתגורר תחת קורת גג אחת בתקופות נשוא התביעות שבפניי. החזקתם של הנתבעים בדירה איננה שנויה במחלוקת (ראו פרוטוקול הדיון מיום 1/2/22) ולכן הם חייבים ביחד ולחוד לשלם ארנונה בגינה. אין בהסכמים שעשו בינם לבין עצמם או בטרנזקציה פנים משפחתית כזו או אחרת שבצעו בדירה כדי לשלול את החזקתם בה וכדי לפטור אותם מתשלום הארנונה. לא הרי היחסים הפנימיים שבין הנתבעים לבין עצמם כהרי חבותם המשותפת ביחד ולחוד כלפי התובעת.
4. הנתבעת טענה לראשונה בסיכומיה להנחה בארנונה על בסיס מבחן הכנסה החל משנת 2009. טענות אלו לא נכללו בהתנגדות. לא מצאתי מקום לאפשר הרחבת חזית בשלב מאוחר זה.
5. בשנת 2015 הנתבעת חלתה והוכרה כנכה. נכות זו איננה רלוונטית לתביעה הראשונה, המתייחסת לתקופה שקדמה למחלת הנתבעת.
6. לאור האמור, ההתנגדות שהוגשה בייחס לתביעה הראשונה- נדחית.
7. לעומת זאת, נכותה של הנתבעת, שנוצרה כאמור בשנת 2015, רלוונטית לתביעה השנייה. אין חולק כי נכות כזו מזכה בהנחה של 80%. ראו מכתבי התובעת מיום 4/8/20 ומיום 10/5/22.
8. לאור האמור, הנתבעים זכאים להנחה של 80% מהארנונה בייחס לתקופה אליה מתייחסת התביעה השנייה. התובעת תחשב את חובם של הנתבעים תוך יישום ההנחה כאמור.
9. בשים לב לכך שהנתבעים האריכו את הדיון שלא לצורך, מצאתי לנכון לחייבם לשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 3,000 ₪.
10. התובעת תגיש לחתימתי פסיקתא המתייחסת לשתי התביעות.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשפ"ב, 26 יולי 2022, בהעדר הצדדים.