25 ינואר 2022

הועבר להכרעתי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 21.4.2021 (להלן: "הוועדה") אשר קבעה למערער נכות רפואית צמיתה בשיעור 22% בגין הליקויים מהם הוא סובל.

רקע ועיקר טענות הצדדים

1. המערער, יליד 1951, סובל מנגעים סרטניים בעור ועבר מספר רב של ניתוחי הסרת נגעים.
2. ועדה מדרג ראשון מיום 23.2.21 קבעה למערער נכות בשיעור 10% בלבד לפי פריט 81(2) בגין נגעים בעור.
3. ערר שהגיש על החלטת דרג ראשון התקבל על-ידי הוועדה וזו הגדילה את שיעור הנכות בגין פריט 81(2) ל - 15% וכן הוסיפה 5% לפי פריט 75(1)(א) ו-2.5% לפי פריט 75(1)(א) לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), התשט"ז-1956 (להלן: "התקנות").
4. לטענת המערער, נפלו פגמים משפטיים בהחלטת הוועדה. לטענתו בערעור, בהתאמת פריט ליקוי לפגיעה בעור היה על הועדה לקבל השראה מסעיף 83 לתקנות הנכים (מבחנים לקביעת דרגות נכות), תש"ל-1969 (להלן: "תקנות הנכים") אולם טענה זו נזנחה בסיכומיו. בנוסף, טען המערער כי הוועדה שגתה כאשר התאימה נכות בשיעור 2.5% בלבד בגין הצלקות בפניו וכן 5% נכות בגין הצלקות בגופו מבלי לנמק כדבעי, וכי מכל מקום לא ניתן להתאים נכות בגין צלקות, תוך הפניה לב"ל 1118/07 דוד אפריאט נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 9.5.07) וכן ב"ל 38103-10-17 דוד דורון נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 20.12.18) (להלן: "פסק הדין בעניין דורון").
5. לטענת המשיב, לא נפל פגם משפטי בהחלטות הוועדה. חלק מסמכויות הוועדה הם להתאים את פריטי הליקוי למצבו של המערער, זאת לפי תקנה 14 לתקנות וזו החלטה מקצועית. המשיב הוסיף, כי תקנות הנכים לא חלות על המערער ועל כן אין להתייחס לטענה זו. כמו כן, הפנה המשיב לפריט 21 לתקנות, לפיו קביעת הנכות בגין גידולים תיעשה בהתאם לפגימה באיברים ובמערכות השונות.

דיון והכרעה

1. סעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, מסמיך את בית הדין לדון בערעור על החלטה של הוועדה הרפואית לעררים בשאלות משפטיות בלבד, ועל-פי הפסיקה נדרש בית הדין לבחון אם טעתה הוועדה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 213). אשר לחובת ההנמקה של הוועדה נקבע בפסיקה, כי בהיותה של הוועדה גוף מעין שיפוטי מוטלת על הוועדה החובה לנמק את החלטתה, באופן המאפשר גם למי שאינו עוסק ברפואה, להתחקות אחר הלך מחשבתה ואחר תקינות הפרשנות שהעניקה להוראות החוק (דב"ע נד/ 154-0 לבל נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע כז 474) כמו כן, ראוי שהחלטת הוועדה תהא ברורה ללא צורך בפרשנות או בהסקת מסקנות (עב"ל 10082/97 שלמה שיה נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד, 188).בעניין בחירת פריט הליקוי נפסק לא אחת, כי מדובר בנושא המצוי בשיקול דעת המקצועי של הוועדה (ראו למשל עב"ל 78/03 אברהם נ' המוסד (ניתן ביום 10.1.2006) וכך גם לעניין יישום תקנה 14 לתקנות. על כן, בכפוף לקיום חובת ההנמקה, בית הדין לא יתערב בנושאים אלה (בר"ע (ארצי) 33753-02-17 סיגנייבסקי נ' המוסד לביטוח לאומי (ניתן ביום 25.6.2017)).
2. לאחר שקילת טיעוני הצדדים, נחה דעתי כי יש לדחות את הערעור. להלן אנמק הכרעתי.
3. במקרה זה האזינה הוועדה לדברי המערער ובא-כוחו אשר נרשמו בפרוטוקול כדלקמן:

"לקוח:

היו 15 ניתוחים

עורך דין:

קיבל 10% על הנגעים, לא התייחסו לצלקות לקבוע נכות לפי 75

הוסרו נגעים בפנים במותן כתפיים כל הניתוחים היו עד 2020

יש הרבה נגעים והסעיף מתאים ל 81(3) נחשף לשמש גם באיזורים שהיום נחשבים מכוסים, עבד בלי חולצה."

1. הוועדה ערכה למערער בדיקה, דנה בממצאים וסיכמה כדלקמן:

"בדיקה:

אזור שוק שמאל מלאולוס לטרלי צלקת 2 ס"מ, 4 מ"מ, סגולה, אינה מורמת ואינה שקועה. מרכז השוק כתם היפר פיגמנטרי בקוטר 2 ס"מ. בכתף שמאל צלקת 2*2 ס"מ גבולות לא חדים אינה מורמת אינה שקועה סגולה, אמה שמאל ניתן לראות בקושי צלקת כ3 ס"מ רוחב 1-2 מ"מ בגוון העור. מרכז האף צלקת אורכית גבולות לא ברורים בגוון העור ללא עוות משמעותי בצורת האף. המצח שמאל צלקת עדינה דקה אורך 6 ס"מ רוחב 1 מ"מ אינה מורמת ואינה שקועה. מרכז הקרקפת צלקת 3 ס"מ 2 מ"מ אינה מורמת אינה שקועה בגוון העור. צלקת בעלת צורה לא סדירה אזור אחורי של הקרקפת ללא עוות צורת הקרקפת, צלקת גב עליון 2.5 ס"מ רוחב 2 מ"מ מעט שקועה.

מרכז הגב צלקת רוחבית 3 ס"מ אורך 3 מ"מ רוחב בגוון העור, גב ימין עליון 3 צלקות מימדים לא מוגדרים גוון ורוד 3ס"מ אינן מורמות, צלקות נוספות במרכז החזה גוון בהיר מעט מורמות מעט קלואידיות 3 ס"מ ירך שמאל צלקת מס' ס"מ אינה מורמת אינה שקועה.

מסקנות:

מדובר בתובע שנחשף לשמש במסגרת עבודתו פתח נגעים סרטניים מרובים שכללו MM אין סיטו וכן נגעי BCC בפנים ובראש ובגוף הנגעים נכרתו בחלקם בשיטת מוס והותירו צלקות יש לציין שעבר ניתוחים רבים מאז 2016 עד 2020.

לאור ריבוי הנגעים הסרטניים המופיעים מאז 2016 ועד עתה הוועדה מקבלת את הערר וקובעת נכות לפי סעיף 84 מפנה ל81 2-3 15%

באשר לצלקות – לגבי צלקות הגוף 75(1) א-ב 5%

צלקות פנים וצוואר 75(2)א-ב 2.5%" [ההדגשות אינן במקור].

עולה מהפרוטוקול כי הוועדה התייחסה למראה של כל צלקת וצלקת באופן שאינו מותיר ספק בדבר דעתה, כי הן אינן מפריעות, מכערות, גורמות לשינוי בתווי הפנים או בולטות בצורה כלשהי (המערער אישר בדיון הערכה מוקדמת, כי הוועדה התייחסה לכל הצלקות, ר' עמ' 1 לפרוטוקול הדיון מיום 3.11.2021, שורה 15). עם זאת "לאור ריבוי הנגעים" מצאה הוועדה לנכון לקבל את הערר, להפעיל סמכותה, להעלות את שיעור הנכות בגין הנגעים ולקבוע נכות בגין הצלקות.

1. משקבע בית הדין הארצי בפסיקה המפורטת לעיל, כי בסמכות הוועדה להתאים נכות במקרים המתאימים, אין להיזקק לטענת המערער המתבססת על פסיקת בית דין אזורי אשר לכאורה קובעת אחרת. בעניין זה אציין כי פסק הדין בעניין דורון עסק באי-קיום הוראות פסק דין מחזיר כך שממילא אין להקיש ממנו לענייננו אנו.
2. זאת ועוד, מהחלטת הוועדה המנומקת והמפורטת עולה, כי על-פי ממצאיה זו פעלה בגמישות כאשר העניקה אחוזי נכות בגין הצלקות, בהתאם לשיקול דעתה והממצאים הקליניים ואין מקום להתערב בכך ולצמצם סמכותה לפעול כן. למסקנה זו הגיע גם בית הדין הארצי בבר"ע 41334-09-13 שלמה הרפנס נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 30.9.13, אשר עסק בהתאמת נכות בגין "הגבלה קלה מאד" בתנועות לפי פריט 37(5)(א) עת פריט הליקוי נוקב בלשון "הגבלה קלה" בלבד.
3. סוף דבר, הערעור נדחה.
4. כמקובל בהליכים מסוג זה, אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי תוך 30 יום מהמועד בו יומצא פסק הדין לצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, כ"ג שבט תשפ"ב, (25 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.