1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בתל אביב יפו (כב' השופטת הדס פלד) מיום 26.3.21 בת"א 35957-06-20 לפיה עוכבו ההליכים נגד נתבעת 1 - Gandy Digital NV (להלן: "גנדי דיגיטל NV") בשל תניית שיפוט זר ונגד נתבעת 2 - Gandy Digital Ltd (להלן: "גנדי דיגיטל") בשל פורום לא נאות. ביחס לנתבע 3 – המבקש נקבע כי ישראל הפורום הנאות וההליך יימשך כסדרו.

בקשת רשות הערעור עניינה רק ביחס למבקש.

2. התביעה בתיק קמא הוגשה ע"י המשיבה נגד המבקש – נתבע 3 ושתי נתבעות נוספות – גנדי דיגיטל NV וגנדי דיגיטל (יכונו יחד להלן: "החברות") בחודש יוני 2020.

עפ"י כתב התביעה, התובעת - המשיבה, עוסקת בהדפסת מוצרי קידום מכירות. גנדי דיגיטל NV - נתבעת 1 היא חברה זרה, מאוגדת בבלגיה, עוסקת בתחום טכנולוגית דפוס דיגיטלי, לרבות מכירת מכונות הדפסה. גנדי דיגיטל – נתבעת 2 היא חברה זרה, מאוגדת בקנדה, אחראית לייצור, תכנון ועיצוב של מכונות הדפסה המופצות בעולם, בין היתר ע"י גנדי דיגיטל NV. המבקש הינו נושא משרה בגנדי דיגיטל NV ומתוקף תפקידו אחראי על שירותי התפוצה, המכירה והשירות של מכונות הדפוס של החברות בישראל.

נטען כי ביום 8.2.2019 נחתם הסכם (להלן: "ההסכם") בין המשיבה לבין גנדי דיגיטל NV באמצעות המבקש, במסגרתו התחייבה גנדי דיגיטל NV לשדרג מכונה אשר נרכשה ממנה כשבע שנים קודם לכן ויוצרה ע"י גנדי דיגיטל.

נטען כי גנדי דיגיטל NV, באמצעות המבקש, הפרה את התחייבויותיה בהסכם הפרה יסודית והתנערה מהן. גנדי דיגיטל NV פעלה בחוסר תום לב במו"מ לקראת החתימה על ההסכם, הציגה מצגי שווא לתובעת, התעשרה שלא כדין על חשבון התובעת. לחלופין, גנדי דיגיטל NV התרשלה, הפרה חובות חקוקות.

גנדי דיגיטל בהיותה יצרנית המכונה והמפתחת שלה ושל חלקי השדרוג הפרה את חובותיה כלפי התובעת וגרמה לה נזקים כבדים. לחלופין, התרשלה.

המבקש בהיותו נושא משרה בגנדי דיגיטל NV או נציג החברות עוול באופן אישי כלפי המשיבה. הציג מצגים כוזבים לגבי המכונה ויש במעשיו כדי להטיל אחריות אישית במישור חוזי ונזיקי ביחס לחברות.

הסעד המבוקש: פיצוי כספי מהנתבעים בסך כולל של 1,247,200 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לתובעת עקב התקנת המכונה התקולה והנזקים הנלווים.

3. בקשה לעיכוב הליכים בבימ"ש קמא (בקשה מס' 4 בתיק קמא):

א) הנתבעים ביקשו להורות על עיכוב ההליכים בתיק קמא והעברת התובענה לביהמ"ש המוסמך בבלגיה נוכח תניות שיפוט בין הצדדים.

נטען כי לאור תניות השיפוט חל על היחסים בין הנתבעים לתובעת הדין הבלגי ולביהמ"ש בבלגיה הסמכות הבלעדית לדון בתובענה.

בעת ההתקשרות בין הנתבעים לתובעת בשנת 2019 חתמה התובעת על ההסכם ואישרה בחתימתה את תניית השיפוט הייחודית לפיה הדין הבלגי יחול על ההסכם וכי הפורום המתאים ובעל הסמכות לדון בכל סכסוך עתידי בפני הערכאות באנטוורפן בבלגיה.

כמו כן, המשיבה רכשה את המכונה נשוא ההסכם מהנתבעים כבר בשנת 2012 ובהסכם הרכישה נקבעה תניית שיפוט ייחודית לפיה יחול הדין הבלגי וביהמ"ש המוסמך הינו בבריסל בבלגיה.

נטען כי תניית השיפוט יוצרת ציפיות מצד הצדדים לגבי אופן ניהול הליך משפטי עתידי.

נטען כי בין המבקש לתובעת אין כל יריבות. המבקש פעל בשם החברה ועל כן תניית השיפוט חלה גם בעניינו ואין בצירוף המבקש בכדי לעקוף את תניית השיפוט.

אין מתקיים בענייננו טעם מיוחד המצדיק אי אכיפה של תניית השיפוט בין הצדדים.

זאת ועוד; עובר לרכישת המכונה בשנת 2012, הדירקטורים של התובעת והמנהל הטכני שלה נפגשו עם המבקש בבלגיה כדי לבחון את העסקה. בשנת 2016 הדירקטורים של המשיבה היו אורחים של המבקש ואף נפגשו אתו בבלגיה כדי לרכוש ולהעמיד לרשותם את המכונה ולבחון מדפסות חדשות. הם ביקרו בתערוכה במינכן במהלך חודש מאי 2019 ונפגשו עם המבקש כדי לבדוק את מצב הייצור והמשלוח של המכונה. נטען כי עובדות אלה מחזקות את הזיקה של התביעה לבלגיה ולאכיפת תניות השיפוט.

ב) התובעת בתגובתה התנגדה לבקשה.

נטען כי תניית השיפוט בהסכם בין גנדי דיגיטל NV למשיבה היא מקבילה (ולא ייחודית) ואין בכוחה לשלול סמכות מבימ"ש זה מלדון בסכסוך בין גנדי דיגיטל NV למשיבה.

כמו כן מדובר בתנייה מקפחת בחוזה אחיד, ועל כן אין לאוכפה.

ההסכם משנת 2012 כלל אינו בתוקף וגם תניית השיפוט בו מקבילה.

נטען כי ההסכם הינו בין גנדי דיגיטל NV למשיבה בלבד. גנדי דיגיטל והמבקש אינם צד להסכם והם אינם כפופים לו, כך שתניית השיפוט אינה חלה ביחסים בין המשיבה לגנדי דיגיטל ולמבקש.

למשיבה עילות תביעה מוצקות ונפרדות כלפי גנדי דיגיטל והמבקש וצירופם לא נעשה באופן מלאכותי.

ביחס למבקש נטען כי שימש כנציג, מורשה ושלוח של גנדי דיגיטל, ולא רק של גינדי דיגיטל NV.

לתובעת יש טענות כלפי המבקש באופן אישי. המבקש הינו אזרח ישראלי, עשה את כל מעשיו ומחדליו כלפי התובעת בישראל, לגבי מכונה שסופקה בישראל, לחברה ישראלית ונגרמו נזקים למשיבה בישראל.

הודגש כי קיימת יריבות ישירה בין הצדדים וטענות הנתבעים לעניין יריבות נטענו בלשון רפה, וממילא אין מקום לדון בהן במסגרת בקשה לעיכוב הליכים.

נטען כי ישראל היא הפורום הנאות לדון בתביעת המשיבה.

ג) בתשובה לתגובה הוסיפו הנתבעים וטענו כי קביעת תניית השיפוט נועדה לחסוך התדיינויות בנושא הסמכות הבינלאומית. לחלופין, בהתאם לדוקטרינת "פורום לא נאות" על ביהמ"ש להעביר את הדיון לביהמ"ש המוסמך בבלגיה שהוא הפורום המתאים.

4. בישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 3.1.21 בבימ"ש קמא נקבע כי ככל והצדדים לא יגיעו להסדר דיוני, ייקבע מועד לחקירת המבקש בהיוועדות חזותית.

התובעת הודיעה ביום 10.1.21 כי היא עומדת על מלוא טענותיה כפי שפורטו בתגובתה לבקשה לעיכוב הליכים.

כפי שכבר צוין בדיון מיום 3.1.21 הבהירה כי מתנהל הליך בבלגיה שנפתח ביום 14.8.2020 ע"י גנדי דיגיטל NV נגד התובעת והתובעת הגישה בהליך בבלגיה בקשה לעיכוב הליכים לאור הליך תלוי ועומד בישראל, שטרם הוכרעה.

הנתבעות בתגובה מיום 1.2.21 השיבו כי הן עומדות על כל טענותיהן.

בהחלטה מיום 11.3.21 בוטל הדיון שנקבע לצורך חקירת המבקש לאחר שהתובעת הודיעה כי היא מוותרת על חקירתו הנגדית. נקבע כי החלטה תינתן על בסיס הטענות בכתבי הטענות.

5. החלטת בימ"ש קמא:

א) לא הוכח כי ההסכם בין גנדי דיגיטל NV למשיבה הוא בגדר חוזה אחיד, ולא הוכח שיחסי הכוחות מצדיקים קביעה לפיה תניית השיפוט בסעיף 6 להסכם היא תנאי מקפח.

עסקינן בתניית שיפוט ייחודית ולא מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות התעלמות מתניית השיפוט.

ב) ביחס לגנדי דיגיטל נקבע כי הפורום הנאות בבלגיה.

אין הסכם בין גנדי דיגיטל למשיבה. עילות התביעה נגד גנדי דיגיטל כרוכות בהסכם עם גנדי דיגיטל NV .

נקבע כי אף שתניית השיפוט לא חלה בעניינה של גנדי דיגיטל, נראה כי הציפיות הסבירות של הצדדים בקשר עם מקום ההתדיינות, הינן לא לפצל את הדיון בין החברות. מסקנה זו היא פועל יוצא של בחינת הפורום הנאות בנסיבות המקרה.

בימ"ש קמא סבר כי האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בעניינה של גנדי דיגיטל לביהמ"ש בבלגיה המוסמך לדון בסכסוך בין המשיבה לגנדי דיגיטל NV.

ג) ביחס למבקש נקבע כי הפורום הנאות הוא בישראל.

נקבע כי ביחס למבקש מירב הזיקות מתקיימות בישראל.

נקבע כי העילות נגד המבקש כאורגן בחברה הינן לכאורה עילות נפרדות ועצמאיות וממילא אינן כפופות לתניית השיפוט הקבועה בהסכם.

נקבע כי תוצאה זו מביאה לפיצול הדיון במדינות שונות, אולם אפשרות של פיצול הדיון אינה מצדיקה התעלמות מתניית שיפוט זר.

במקרה דנן, על פניו לא ניתן לאמר כי צירוף המבקש נובע ממניעים תכסיסניים.

ד) צוין בשולי הדברים כי הנתבעים לא טענו במסגרת הבקשה כי לא בוצעה המצאה כדין. הטענה בנוגע להמצאה נטענה כלאחר יד בתגובה לתשובת התובעת ומבלי שהוגשה בקשה מתאימה.

ה) בימ"ש קמא עיכב את ההליכים נגד החברות ונקבע כי ההליך נגד המבקש יתנהל כסדרו.

6. בבקשת רשות הערעור נטען כי תניית השיפוט הייחודית חלה על המבקש ומטעם זה בלבד יש לקבל את הערעור.

עוד נטען כי משהוחלט להעביר את הדיון בין המשיבה לחברות לביהמ"ש בבלגיה, יש להעביר אף את ההתדיינות של המשיבה מול המבקש שעילת התביעה נגדו נובעת מהיותו נושא משרה לבלגיה. לבימ"ש בישראל אין סמכות לפסוק לפי הדין הבלגי החל ביחס לאחריות אישית של נושא משרה בחברה זרה בלגית ואין טעם בניהול התדיינות כפולה בישראל.

נטען כי מחומר הראיות עולה כי מירב הזיקות מתקיימות בבלגיה ולא בישראל. קביעות בימ"ש אינן מתיישבות עם המסד העובדתי ומארג הראיות בתיק ולא עולות עם מבחני השכל הישר וההיגיון הסביר. בימ"ש קמא שגה כשבחר לאמץ את גרסת המשיבה ולהתעלם מגרסת המבקש, משוויתרו הצדדים מראש על חקירת המצהירים כך שלא ניתן היה לקבוע ממצאי אמינות ומהימנות.

המבחן המכריע לצורך קביעת התושבות הוא מבחן מרכז החיים ומרכז חייו הקבוע של המבקש בבלגיה ולא בישראל.

גישת בימ"ש קמא לפיה בכל מקרה בו אין מדובר במניע תכסיסני אין כל מניע לפצל את הדיון, שגויה. ככלל יש לקיים את עקרון כיבוד תניית השיפוט וכל החלטה אחרת צריכה להיות מנומקת ונסמכת על המסד העובדתי.

נטען כי צירופו של המבקש נבע ממניעים תכסיסנים. לאור תניית השיפוט הייחודית ברור כי מלכתחילה התביעה לא הייתה אמורה להתברר בישראל וצירוף מבקש 3 נבע רק מרצון להקנות לבימ"ש סמכות לדון בתביעה.

7. בתשובת המשיבה לבקשת רשות הערעור נטען כי בימ"ש קמא צדק בהחלטתו שלא לעכב את ההליכים נגד המבקש. בין המשיבה למבקש לא נכרת הסכם, כל שכן הסכם הכולל תניית שיפוט. כמו כן למשיבה עילות תביעה נפרדות ועצמאיות נגד המבקש ישירות, שאין להן בהכרח קשר לאחריות הנתבעות הזרות. לפיכך, לא קיים סיכון להכרעות סותרות בין הערכאה בבלגיה לבין הערכאה בישראל. צירוף המבקש אינו תכסיסני, המשיבה הצביעה על כך שמירב הזיקות לפורום הישראלי. המבקש לא הוכיח ולו לכאורה כי מירב הזיקות מובילות לפורום בבלגיה.

8. לאחר עיון בטענות הצדדים, הגעתי למסקנה לפיה יש ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו, מהנימוקים כדלקמן:

9. השגות בעלי הדין על החלטות ביניים של הערכאה הדיונית, יידונו, ככלל, במסגרת ערעור על פסק הדין וזאת למעט מקרים נדירים שבהם מבקש רשות הערעור מראה כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלול להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלול לגרום לנזק של ממש או עלול להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי.

ראה לעניין זה: רע"א 7913/14 תרכובת ברום בע"מ נ' חצב, סעיף 7.

במקרה דנן ההחלטה משפיעה מהותית על עצם קיום ההליך וניהולו. לפיכך, יש ליתן רשות לערער.

דין הערעור להדחות.

10. אין בידי לקבל את טענת המבקש לפיה תניית השיפוט הייחודית חלה גם על המבקש הואיל והיא מנוסחת כך שהיא חלה על כל סכסוך בין הצדדים ויש ליתן לה פרשנות מרחיבה כך שתחול גם על המבקש כאורגן של החברה.

תניית השיפוט חלה ביחס לצדדים להסכם בלבד. הצדדים להסכם הם המשיבה וגנדי דיגיטל NV בלבד.

לא ניתן להחיל את תניית השיפוט על צדדים נוספים להסכם בניגוד לרצונם.

סעיף 4 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 קובע את הכלל הבסיסי בדיני חברות:

"חברה היא אישיות משפטית נפרדת הכשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד, על כן קם מסך בין האישיות המשפטית של החברה לבין בעלי המניות".

העובדה שקיימת תניית שיפוט החלה על גנדי דיגיטל NV – נתבעת 1 מכוח הסכם בינה למשיבה, אינה מהווה טעם שיש בו להצדיק את החלתה גם נגד המבקש - אורגן בחברה שהתביעה נגדו היא בגין חבות אישית כלפי המשיבה - התובעת.   

קיימות שתי אפשרויות לחייב אורגן בחברה בחיוב אישי.

האחת – הרמת מסך והשניה – הטלת חבות אישית.

  במקרה דנן, מכתב התביעה עולה כי עילות התביעה נגד המבקש לא מבוססות על הרמת מסך. התובעת ביקשה להטיל אחריות אישית על המבקש מכוח עוולות נזיקיות וחוזיות.

התובעת טענה כי המבקש באופן אישי הפר התחייבויות שנתנו לה, וגרם לה באופן אישי לנזקים.

11. באשר לשאלת הפורום הנאות

א) במקרה דנן הצדדים החליטו שלא לחקור בחקירה נגדית. לא התאפשר לבימ"ש קמא להתרשם מהעדים. יש לקבוע את התשתית העובדתית הרלוונטית על סמך נטלי ההוכחה.

ברע"א 928/18 De Neef Construction Chemicals BVBA נ' גילאר בע"מ (15.5.18) קבעה כב' השופטת וילנר בנוגע לדוקטרינת פורום לא נאות:

"נתבעת המבקשת לדחות תביעה שהוגשה נגדה על הסף בטענת "פורום בלתי-נאות" נדרשת להוכיח כי ישנו פורום חלופי מוסמך אשר באופן "ברור ומובחן" מתאים לניהול התביעה יותר מאשר הפורום הישראלי – המוסמך אף הוא לדון בתביעה – והכל לפי מכלול נסיבות המקרה הפרטני. לעניין זה יש לשקול את כלל השיקולים אשר מגלים זיקות לכל אחד מן הפורומים".

ספק ראייתי בדבר עובדות הבסיס הדרושות להכרעה יפעל לחובת המבקש.

לא כל טענה עובדתית שנטענה בתצהיר בלא שעורכו נחקר עליו בהכרח תיחשב מוכחת מקום שהצד שכנגד כפר בה.

יש לבחון את מכלול נסיבות העניין, בין היתר, אם הגרסה העומדת לדיון עולה בקנה אחד עם שורת ההיגיון והשכל הישר, ואם היה מקום לתמוך אותה בראיות חיצוניות כתנאי להוכחתה.

ב) עפ"י פסיקת ביהמ"ש העליון ועל מנת לבדוק, אם הפורום הנאות הוא הפורום הישראלי, נהוג להידרש לשלושה מבחנים עיקריים:

1) עפ"י מבחן "מירב הזיקות" - האם הפורום המקומי הוא "הפורום הטבעי" או שקיים פורום טבעי זר בעל סמכות לדון בתובענה.

לצורך כך יש לבחון מהו הפורום בעל הקשר המשמעותי והמהותי למחלוקת בין הצדדים, אליו מובילות "מירב הזיקות" הרלוונטיות וזאת בהתחשב במכלול נסיבות המקרה.

2) מבחן הציפיות הסבירות של הצדדים ביחס למקום ההתדיינות בסכסוך.

3) מבחן השיקולים הציבוריים ובעיקר מה הפורום שיש לו עניין אמיתי לדון בתובענה.

(ראה לעניין זה: רע"א 7342/11 כלל ביטוח בע"מ נ' INCOMACACS LTD סעיף 5 החלטה (2.8.12)).

לצד זאת, נקבע כי רק כאשר האיזון בין הזיקות לפורום הישראלי לבין הזיקות לפורום הזר נוטה בבירור ובאופן משמעותי לפורום הזר, יחליט ביהמ"ש הישראלי כי למרות שהוא מוסמך לדון התביעה, הוא אינו הפורום הנאות לדון בה (ראה: רע"א 928/18 De Neef Construction Chemicals BVBA נ' גילאר בע"מ, סעיף 17 להחלטת כב' השופטת י' וילנר (15.5.18)).

בענייננו, בימ"ש קמא בחן את סוגיית נאותות הפורום והגיע למסקנה כי מירב הזיקות מצביעות על כך שהפורום המתאים לדון בתביעה הוא ביהמ"ש בישראל.

צוין כי המבקש הינו אזרח ישראלי, משפחתו מתגוררת בישראל, המשא והמתן עם גנדי דיגיטל NV התנהל באמצעותו בישראל. ההסכם נחתם בישראל, ההתכתבויות באפליקציית ה"WhatsApp" נעשו בעברית (נספחים 8, 10, 13 לכתב התביעה), המכונה נשוא ההסכם סופקה בישראל, השירותים סופקו בישראל.

לאחר שבחנתי את מכלול החומר שלפני, אני סבורה כי קביעתו זו של בית המשפט המחוזי נטועה בנסיבות המקרה הקונקרטי ומעוגנת בתשתית העובדתית הרלוונטית אשר הונחה לפניו, ולא ראיתי טעם המצדיק התערבות בה.

ביחס למבחן הציפיות הסבירות של הצדדים – מבחן אובייקטיבי.

בנסיבות המקרה, נראה שהציפיות נוטות לקביעת פורום ישראלי.

הפעילות העסקית המשותפת בין הצדדים יצאה לפועל בישראל, והמבקש, כמי שפועל בישראל, ממקום מושבו בבלגיה, לוקח בחשבון אף את הסיכונים הטמונים בכך, וביניהם האפשרות שייתבעו אותו במדינה בה הוא פועל (ראה בעניין זה: רע"א 5318/18 Unibin Resourcer Ltd נ' מרוז, סעיף 12 להחלטת כב' הש' י' וילנר (16.1.19)).

כמו כן, לביהמ"ש הישראלי עניין להכריע בסכסוך בדבר כריתת הסכם בישראל, בנוגע למכונה שנרכשה מכוח ההסכם ומצויה בישראל בידי חברה ישראלית.

12. ברע"א 8135/12 Nantucket Ltd נ' דורון (28.10.13) נקבע כי כאשר בימ"ש דן בבקשה לעיכוב הליכים עקב קיומה של תניית שיפוט זר, אין בעצם קיומה של תניית השיפוט להפקיע את סמכות ביהמ"ש המקומי, אולם בימ"ש ייטה לכבד הסכמים בין הצדדים ועל בעל דין המבקש להשתחרר מהוראות ההסכם לשכנע את ביהמ"ש בקיומם של טעמים המצדיקים בירור של התובענה בישראל.

בהקשר זה, בימ"ש קמא דן בשאלה מתי שיקול של פיצול הדיון מהווה הצדקה לבירור התובענה בישראל. נקבע כי ככלל, פיצול הליכים כשלעצמו אינו מצדיק התעלמות מתניית שיפוט, עם זאת כוחו של הכלל משתנה בין מצבים בהם פיצול הדיון נובע מריבוי נתבעים או מריבוי תובעים. נקבע כי: "כאשר תובע מצרף לכתב תביעתו נתבע נוסף אשר אינו כבול לתניית השיפוט, אין בעצם הצירוף כדי לעקוף את תניית השיפוט, "שאם לא כן, היה הדבר משמש תמריץ לתובעים לצרף לתביעתם נתבעים נוספים באופן מלאכותי, ונמצא עקרון כיבוד תניית השיפוט נעשה פלסתר"...עם זאת, חשוב לומר כי כאשר מדובר בצירוף שאינו תכסיסני, עשוי הדבר להוות שיקול ענייני, הגם שאין בעצם ההכבדה הנובעת מעצם הפיצול כדי להצדיק אי כיבוד התניה.." (סעיף 17).

אם כך, הכלל הוא שפיצול הדיון עקב צירוף נתבעים לא יביא בדרך כלל להתעלמות מתניית שיפוט זר ביחס לצד שכבול לתניית השיפוט, אולם כאשר מדובר בצירוף שאינו תכסיסני, עשוי הדבר להוות שיקול ענייני.

במקרה דנן בימ"ש קמא קבע כי נראה על פניו שצירוף המבקש אינו ממניעים תכסיסניים ולא מצאתי לנכון להתערב בקביעה זו.

בימ"ש קמא לקח שיקול זה בחשבון כנדרש וסבר כי חרף התוצאה של פיצול הדיון, אין הצדקה להתעלם מתניית השיפוט.

בסיכומו של דבר, בימ"ש קמא יישם את הדין כדבעי ולקח בחשבון את השיקולים הצריכים לעניין וערכאת ערעור לא תתערב במקרה שכזה.

13. לסיכום :

א) לאור האמור לעיל, ניתנת רשות ערעור והערעור נדחה.

ב) המבקש יישא בהוצאות המשיבה ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

הערבון יחולט ויועבר למשיבה באמצעות בא כוחה.

ג) המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשפ"א, 13 יולי 2021, בהעדר הצדדים.