בפני כב' השופט אריה רומנוב

עו"ד דוד משען

עו"ד מורן שבתי

המבקש: עו"ד יואל בריס

ב"כ המשיבה: עו"ד עבדאללטיף סעאדה

1. לפני הוועדה מונחת בקשה למתן היתר לפי סעיף 4(ג) לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט-1969.
2. המבקש, רואה חשבון במקצועו, פרש משירות המדינה לאחר 18 שנות שירות. בתפקידו האחרון כיהן כסגן בכיר לחשב הכללי (שכר ותנאי שירות). הוא כיהן בתפקיד זה החל מיום 4.9.16 ועד לחודש פברואר האחרון. לפני כן המבקש כיהן כחשב משרד ראש הממשלה במשך כ-5 שנים.
3. לקראת תום הקדנציה בתפקידו כסגן החשב הכללי הקצובה ל-4 שנים, המבקש היה אמור לעבור לתפקיד אחר בשירות המדינה בדרגת בכירות דומה, במסגרת 'סבב בכירים'. ואולם מהלך זה לא צלח היות וסבב חילופי הבכירים בוטל בשנה זו בנסיבות שאינן תלויות במבקש. בנסיבות אלה, החליט המבקש לפרוש מהשירות הציבורי והודיע על פרישה זו באופן פורמלי ביום 14.1.21.
4. המבקש סיים את תפקידו בפועל ביום 17.2.21 לאחר חפיפה למחליפו שמונה ביום 14.2.21. באותו יום סמכויות המבקש עברו למחליפו. לאחר מכן המבקש ניצל ימי חופשה שנצברו לטובתו ופרש באופן פורמלי משירות המדינה בחודש מאי 2021.
5. כיום המבקש מעוניין לעבוד בחברת Deloitte Israel (להלן" "החברה") בעקבות הצעת עבודה שקיבל מהחברה כשבוע לאחר שהודיע על פרישתו משירות המדינה. במסגרת הבקשה שלפנינו המבקש עותר לכך שתקופת הצינון בעניינו תקוצר ותעמוד על 5 חודשים מסיום תפקידו בפועל, כך שיוכל להתחיל את עבודתו בחברה ביום 14.7.21.
6. המשיבה מתנגדת לעמדתו של המבקש וטוענת כי תקופת הצינון המתאימה בנסיבות העניין היא 9 חודשים ממועד סיום תפקידו בפועל. להלן נביא את טענות הצדדים.

טענות המבקש

1. במסגרת הבקשה המבקש מפרט שני ממשקי עבודה בין החברה למשרד. הראשון, הוא ממשק שהחל בשנת 2018, אז זכתה החברה במכרז לצד חברה נוספת. המבקש שימש כיו"ר ועדת המכרזים שבחרה בחברה ובחברה נוספת, וזאת מתוקף תפקידו כסגן החשב הכללי. על פי הטענה, שתי החברות שזכו במכרז (דלויט והחברה הנוספת) היו היחידות שעמדו בתנאי הסף של המכרז. המבקש טוען, כי העבודה בין שתי החברות חולקה באופן שוויוני ככל הניתן. ההסכם עם החברות הוארך מדי שנה על ידי ועדת המכרזים, דבר הנעשה על פי הטענה בשגרה. המבקש הבהיר כי מאז הזכייה במכרז החברה מעבירה חשבוניות תקופתיות לאישור של עובד בחטיבה שלו שכפוף לכפוף של המבקש, ללא כל מעורבות של המבקש, כשהסמכות לאישור נתונה לעובדי המבקש ולא למבקש עצמו.
2. ממשק נוסף אותו ציין המבקש בבקשה הוא שירות נוסף שמעניקה החברה למשרד בהתאם למכרז שבו זכתה בשנת 2015, שנה בטרם נכנס המבקש לתפקידו האחרון. המבקש טוען כי האישורים העיתיים שניתנים לחשבוניות המוגשות על ידי החברה בהתאם למכרז זה ניתנים על ידי עובד בחטיבה של המבקש, הכפוף לכפיף שלו, ללא כל מעורבות של המבקש עצמו.
3. המבקש ציין בבקשתו, כי ביחס לשני הממשקים היו לו סמכויות באשר לחלוקת העבודה בין החברות הזוכות במכרז. המבקש מפרט כי במועד הזכייה נעשתה חלוקת עבודה שוויונית ככל הניתן, וכי מאז לא נעשו שינויים בהיקפי העבודה של החברה מול המשרד בממשקים אלה. המבקש טוען, כי הממשקים עם החברה נעשו אך מתוקף סמכותו כיו"ר ועדת מכרזים, וכי ממשקים אלה היו אך חלק קטן מכלל עבודתו שעניינה היה בפעילות רחבת היקף עם חברות אחרות בהיקפים מאוד גדולים. המבקש מצביע על הזמן שחלף מאז אישר את ההתקשרות עם החברה בשנת 2018.
4. כן טוען המבקש, כי יש להורות על קיצור תקופת הצינון כמבוקש על ידו, בשים לב לנסיבות הפרישה שלו, שבאו על רקע סיום קדנציה הקצובה בזמן. המבקש טוען כי בשנת 2019 הוא קיבל הצעת עבודה מאוד אטרקטיבית מחברה אחרת, ואולם הוא החליט לוותר עליה בעקבות בקשת הממונה עליו כי ימשיך לעבוד בשירות הציבור ובעקבות הבטחת הממונה כי המבקש יוכל להתקדם לתפקיד בו רצה לאחר שישלים את הקדנציה בתפקיד סגן החשב הכללי. דבר זה לא צלח מסיבות שאינן תלויות במבקש.
5. המבקש מפנה לכך שהוא קיבל את הצעת העבודה במסגרת פניה מהחברה אליו, שנעשתה לאחר הודעתו על פרישה; כי הוא עתיד לעבוד בחברה בתחום בו לא עסק בתפקידו האחרון; וכי הוא יעבוד בחברה בזרוע של החברה שאינה מספקת שירותים למדינה.
6. לכך מוסיף המבקש, כי הוא חושש לאבד את ההצעה העומדת על הפרק בחברת דלויט, באם תיקבע תקופת צינון ארוכה. המבקש טוען, כי בחברה הוא נדרש להשתלב בתחום חדש בו לא עסק בתפקידו האחרון ולכן הוא נדרש לעבור חפיפה לפני שהוא ייכנס לתפקיד. המבקש הבהיר, כי האדם שאותו הוא צפוי להחליף בתפקידו ואיתו הוא אמור לעשות חפיפה, יוצא לגמלאות. המבקש טוען, כי בנסיבות אלה תקופת צינון ארוכה יכולה לסכן את קבלתו לחברה היות וטרם נחתם הסכם העסקה בין הצדדים. בדיון שהתקיים בפני הוועדה המבקש הדגיש, כי אחרי כל מה שעבר ביחס לעתידו המקצועי בתקופה האחרונה, הוא חושש מאוד מאיבוד ההזדמנות אצל החברה.

טענות המשיבה

1. המשיבה אינה חולקת על העובדות להן טוען המבקש. עם זאת, המשיבה טוענת כי אין מקום לסטות מתקופת הצינון המוצעת ביחס לדרגתו של המבקש, על פי הנחיית היועץ המשפטי לממשלה "גיבוש עמדת המדינה לגבי תקופת הצינון הראויה לפורשים משירות הציבור" (הנחייה מס' 1.1711 מיום 16.7.12). על פי ההנחיה, תקופת הצינון המתאימה בעניינו של המבקש, שנמנה על הדרג הבכיר ב', היא 9 חודשים ממועד סיום תפקידו בפועל.
2. המשיבה מפנה לכך שהמבקש כיהן בתפקיד משמעותי במשרד האוצר בדרג בכיר, וכי היו לו סמכויות כלפי החברה במסגרת תפקידו כיו"ר ועדת מכרזים. כן המשיבה מפנה לממשקי העבודה שהיו לחברה עם המשרד, ולכך שהמבקש אישר בוועדת המכרזים בה כיהן כיו"ר, התקשרות עם החברה בהליכי מכרז למתן שירותים במשרדי הממשלה השונים.
3. המשיבה מצביעה גם על שיקולים לקולא בעניינו של המבקש, בהם נסיבות הפרישה של המבקש, שפרש שלא מרצון. לכך שהצעת העבודה התקבלה לאחר ההודעה על פרישתו משירות המדינה, בפניה של החברה אליו; לכך שסמכות המבקש כלפי החברה הייתה מצומצמת ובעיקר לפעילותו כיו"ר ועדת מכרזים; ולכך שלא הייתה לו מעורבות ישירה מול החברה מאז אישור ההתקשרות משנת 2018, וכי האישורים העיתיים ביחס לחשבוניות נעשים על יד כפיף של כפיף שלו.

דיון והכרעה

1. נקודת המוצא לדיוננו הוא התפקיד הבכיר שבו המבקש כיהן ופוטנציאל ההשפעה הרחב שהיה בידיו. כלל ידוע הנהוג בבקשות מסוג זה הוא, כי כגודל המשרה כך גודל הציפיות, וכי "ככל שהמשרה רמה יותר ובעלת עוצמות השפעה בחזית רחבה והיקף בעל משמעות מהמעלה הראשונה, כך יש להקפיד יותר שמטרת החוק לא תסוכל גם באופן מעשי וגם מבחינת מראית הדברים" (ס' 14 להחלטה בעניין ו"ע (י-ם) 6031/03 גלעד נ' מדינת ישראל (17.7.03)). המבקש, שאחז בהיקף סמכויות רחב והיה אחראי על יישום מדיניות כלכלית, נמנה על הדרג הבכיר ב', שהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מתווה ביחס לדרג זה תקופת צינון בת 9 חודשים (ר' ס' 11 להנחיה).
2. שיקול נוסף המעמיד את הצורך בעמידה על תקופת צינון משמעותית הוא העובדה כי לגוף אליו מבקש המבקש לעבור קיימים ממשקי עבודה עם משרד האוצר. אמנם הממשקים הקיימים בין המשרד לחברה הם מצומצמים, והמבקש לא היה מעורב בהם למעט אישור ההתקשרות בשנת 2018, וחידושה פעמיים, והוא עתיד לעבוד בזרוע אחרת בחברה. ואולם, במבט צופה עתיד על מידת ההשפעה מתוך תפקידו העתידי, ומתוך הרצון לשמור על מראית פני הדברים, יש לעמוד על תקופת צינון בעלת משקל, שתאיין את החשש מפגיעה בטוהר המידות.
3. בנסיבות אלה, מצאנו כי תקופת צינון בת 9 חודשים, בהתאם להנחיית היועץ המשפטי ביחס לפורשים בדרגתו של המבקש, צריכה לשמש בענייננו נקודת מוצא ואמת מידה. ואולם, מצאנו כי בענייננו קיימים שני טעמים המצדיקים קיצורה של תקופה זו אך במעט.
4. הטעם הראשון, הוא נסיבות הפרישה של המבקש והרקע להן. המבקש ציין בבקשתו כי בחודש דצמבר 2019 הוא קיבל הצעת עבודה לשמש כעובד בכיר בחברה גדולה במגזר הפרטי; כי הוא שיתף את החשב הכללי ברצונו לקבל את הצעה; וכי על מנת לשמר את המבקש בשירות הציבורי הציע החשב למבקש תפקיד בכיר בגוף בו היה המבקש מעוניין לעבוד במסגרת סבב בכירים שהיה עתיד להתרחש בסמוך; ואולם, כאמור, סבב הבכירים בוטל כשנתיים לאחר מכן, באוקטובר 2020, מה שהותיר את המבקש בסיומה של קדנציה בת 4 שנים ללא חלופה הולמת בתוך השירות הציבורי, ובנסיבות אלה, המבקש ביקש לפרוש. אנו סבורים, כי יש לתת משקל להיעתרות של המבקש להאריך עבודתו בשירות הציבורי לבקשת החשב הכללי, תוך ויתור על משרה משמעותית בשוק הפרטי.
5. הטעם השני שהביאנו למסקנה כי יש מקום לקיצור מסוים של תקופת הצינון ביחס למבקש, הוא החשש שהעלה המבקש מאובדן ההזדמנות אצל החברה. המבקש פירט בבקשתו ובדיון בפני הוועדה, כי התפקיד בחברה אינו מובטח לו וכי הוא עלול לאבד אותו באם תורה הוועדה על תקופת צינון ארוכה. המבקש הסביר, כי הוא נדרש לעבור חפיפה בטרם יתחיל בתפקידו אצל העובד אותו הוא צפוי להחליף. בשים לב לעובדה שמדובר באדם שיוצא לגמלאות וכי עדיין לא נחתם הסכם העסקה עם המבקש, המבקש חושש מאובדן ההזדמנות הפתוחה לפניו עתה.
6. בנסיבות אלה, אנו סבורים כי תקופת צינון בת 8 חודשים ממועד סיום התפקיד בפועל וניתוקו מהמשרד (17.2.21) מאיינת במידה הנדרשת את החשש מפגיעה בטוהר המידות ובאמון הציבור בשירות הציבורי.
7. בטרם סיום נביא את הוראות סעיפים 2 ו-3 לחוק, שחלים בעניינו של המבקש, ועליהם התחייב להקפיד:

"2. מי שטיפל, אגב מילוי תפקידו בשירות הציבור, בענין פלוני של אדם פלוני, לא ייצג אחרי פרישתו מהשירות את האדם באותו ענין כלפי המוסד של שירות הציבור שבו שירת.

3. מי שפרש משירות הציבור וערב פרישתו היה נמנה עם סוג עובדים ששר המשפטים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, קבע בתקנות לענין חוק זה בהתחשב עם אופי תפקידם – לא ייצג אדם לפני עובד בשירות הציבור שהיה כפוף לו ערב פרישתו, ולא יבקש ממנו להעניק זכות לו עצמו ולצורך עסקו, בין בהסכם ובין כמעשה של רשות, כשההענקה מסורה לשיקול דעתו של אותו עובד; והוא, כל עוד לא עברה שנה אחת מהיום שבו פסקו יחסי הכפיפות."

1. סוף דבר. החלטנו לקצר את התקופה הקבועה בחוק כך שהמבקש יוכל להתחיל לעבוד בחברת Deloitte Israel ביום 17.10.21.

עו"ד דוד משען:

1. קראתי את חוות דעת חבריי, אך אין בידי להסכים לה.
2. להבנתי – נקודת המוצא לעניין תקופת הצינון איננה נעוצה בהנחיות היועץ המשפטי לממשלה. הנחיות אלה מכוונות אל נציגי המדינה בבואם לגבש את עמדתם, ולא אל הוועדה. נקודת המוצא עבור הוועדה היא החוק, הקובע כי ברירת המחדל לעניין תקופת הצינון הדרושה היא שנה אחת.
3. המחוקק סבור שבכך מושג האיזון הראוי בין טוהר המידות והצורך ליצור הפרדה בין השירות הציבורי למגזר הפרטי, לבין חופש העיסוק של העובד הפורש. רק בהתקיים שיקולים לקולא הוועדה מוסמכת לקצר את התקופה. ודוק - לא ייתכן שכל שיקול שהוא יצדיק את קיצורה של התקופה בת שנה, שאם תאמר כן – הפכנו את הוראות החוק לאות מתה, שכן אין לך מקרה שאין בו נסיבות ושיקולים לקולא. נמצאנו למדים שכל שיקול לקולא צריך להיבחן בכובד ראש, האם יש בו כדי להצדיק את קיצורה של התקופה בת שנה שקבע המחוקק.
4. סבורני שהשיקולים לקולא שמנו חבריי אינם עומדים במבחן האמור, ואבהיר: העובדה שהמבקש המשיך בתפקידו, לבקשת הממונים, אינה מעניקה לו פריווילגיה או חסיון מפני החוק; הוא המשיך לעבוד ולקבל שכר, וחלות עליו הזכויות והחובות ככל עובד מדינה. חובת הצינון אינה עונש ואינה סנקציה. כמו כן, החשש שהמבקש יאבד את העבודה המוצעת כלל אינה רלוונטית.
5. אוסיף כי המדובר בעובד שמילא תפקיד בכיר ביותר, שמתוקף תפקידו היה ממונה על ההתקשרות עם החברה אליה הוא מבקש לעבור. אישור החשבוניות אינו עניין טכני כלל, אלא הוא מבטא מכלול של ניהול ההתקשרות, אישור תוצרי החברה וכיו"ב. העובדה שהחשבוניות לא אושרו על ידי המבקש באופן אישי אלא על ידי עובדים ביחידתו אינה נסיבה להקל כלל ועיקר.
6. נוכח כל האמור דעתי היא שעל המבקש חלה חובת צינון של שנה מיום פרישתו בפועל, דהיינו מיום 17.2.21.

הוחלט כאמור בחוות הדעת של השופט א' רומנוב ועו"ד מורן שבתי.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.