1. לפניי שתי בקשות להכרעה. האחת, בקשה להקצבת מזונות עבור שלושה ילדים קטינים, בהתאם לסעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח -2018 (להלן: "החוק"). והשניה, למתן היתר לגביית דמי מזונות.
2. ביום 17/11/21 ניתן צו פתיחת הליכים כנגד היחיד לפי בקשתו, במסגרתו הושת עליו תשלום חודשי בסך של 150 ₪ החל מיום 10/12/21. מבקשת היחיד למתן צו לפתיחת הליכים עולה, כי חובותיו עומדים על סך של כ- 862,635.15 ₪. כמו כן, במסגרת צו פתיחת ההליכים נקבע כי היחיד יישא בתשלומי דמי מזונות ילדיו הקטינים בהתאם לפסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה בראשון לציון מיום 25/12/19 (תלה"מ 42735-09-19) (להלן: "פסק הדין").
3. בהתאם לפסק הדין, חויב היחיד בתשלום דמי מזונות עבור שלושת ילדיו הקטינים בדמי מזונות בסך 1,500 ₪ עבור כל ילד, בתוספת מחצית מההוצאות הרפואיות החריגות שאינן מכוסות על ידי ביטוח רפואי ומחצית הוצאות החינוך כמפורט בפסק הדין.
4. ביום 3/2/22 הגישה המבקשת בקשה לקציבת מזונות וביום 16/3/22 הגישה בקשה נוספת למתן היתר לגביית דמי המזונות. מהבקשות עולה כי היחיד אינו משלם דמי מזונות, המבקשת נמצאת בהליך חדלות פירעון, הכנסתה נשענת על עבודתה במשרה חלקית בשכר של כ- 3,500 ₪ לחודש וכי בשל הימצאות היחיד בהליך חדלות פירעון, הופסקה זכאותה לקבלת דמי מזונות מהמוסד לביטוח לאומי. משכך, עתרה המבקשת לאפשר לה לנקוט בהליכי גבייה בין באמצעות הליכי הוצאה לפועל ובין באמצעות המוסד לביטוח לאומי, על מנת למנוע ממנה ומילדיה חרפת רעב, כלשונה.

עמדת הנאמן והממונה

1. לעמדת בעלי התפקיד, מדובר במקרה בעל נסיבות מיוחדות, קשות ומצערות. מדובר ביחיד שהסתבכותו הכלכלית הביאה עימה קריסה כלכלית, אישית ובריאותית בחייו שמחמת צנעת הפרט לא מצאתי לנכון לפרט בהחלטה זו.
2. בתאריך 25/1/22 נערך ליחיד בירור כלכלי, במסגרתו הצהיר היחיד כי אינו עובד, הכנסתו מקורה בקצבת הבטחת הכנסה בסך של כ- 1,600 ₪ לחודש, כאשר לאחרונה הוגשה על ידו תביעה להכרה בנכותו במוסד לביטוח לאומי.
3. עוד עולה, ממסמכים שהמציא היחיד, כי לאחרונה ניתנו בעניינו החלטות במסגרת הליכים פליליים שננקטו כנגדו, על יסוד חוות דעת פסיכיאטריות לפיהן היחיד אינו כשיר לעמוד לדין ומשכך אף הופסקו ההליכים הפליליים נגדו, ובמקביל ניתנו צווי טיפול מרפאתיים כפויים, לתקופה של עד שלוש שנים מיום מתן הצו.
4. מכל האמור לעיל, הגיעו בעלי התפקיד למסקנה כי מדובר ביחיד שאינו מסוגל לפעול באופן מיטבי למיצוי כושר השתכרותו ו/או הגדלת הכנסתו, ובמקרה הטוב מסוגלותו הינה באופן הדרוש לקיומו. מכאן, סיכויי הגבייה של המבקשת לדמי מזונות מהיחיד הינם נמוכים, אם לא קלושים.
5. בנסיבות אלה, ועל מנת שלא להותיר את המבקשת וילדיה, השרויים במצב כלכלי קשה, בעלי התפקיד אינם מתנגדים לקצוב דמי המזונות בהתאם לפסק הדין ולהעמידם על סך 1,500 ₪ לכל ילד, וכן לאפשר למבקשת לגבות אותם מהמוסד לביטוח לאומי.
6. כמו-כן, ולאור הנסיבות המיוחדות, וההתרשמות כי לא מדובר ביחיד שאינו רוצה לשלם את דמי המזונות אלא ביחיד שאינו מסוגל, הרי שבשלב זה נראה כי אין מקום לזקוף לחובתו את אי תשלום דמי המזונות השוטפים, באופן שיהווה חוסר תום לב בנוגע להתנהלותו. הובהר כי עמדת בעלי התפקיד הינה אך בשל הנסיבות המיוחדות והספציפיות של המקרה דנן. כמו כן, נסיבות מיוחדות אלה ומכלול השיקולים, יובאו גם בחשבון ביחס לבקשת היחיד להפטר לאלתר.

עמדת היחיד

1. היחיד הגיש הודעה ביום 12/4/22 ובמסגרתה הצטרף לעמדת בעלי התפקיד.

דיון והכרעה

1. סעיף 179 לחוק חדלות פירעון שכותרתו "הקצבה לזכאי מזונות" קובע כדלקמן:

"(א)    היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:

(1)      עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;

(2)      עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.

   (ב)   הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

   (ג)    הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין."

1. תנאי להקצבת מזונות על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הוא קיומו של פסק דין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. נפסק, כי חרף השינוי שחל בעניין זה בסעיף 179 לחוק חדלות פירעון לעומת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980 - הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות - עודנה קיימת (רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור [פורסם בנבו] (31.05.2018)).
2. תכליתה של הקצבת המזונות היא לאזן בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב עצמו. מלאכת האיזון האמורה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. העקרונות שישקלו הם צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות. מטבע הדברים, יכול וראוי שהסכום שייקצב בהליך יהא נמוך באופן משמעותי מן הסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן כאשר חייב במזונות נקלע להליכי חדלות פירעון, תהיה לכך השפעה על הזכאים למזונות. המשמעות היא, שסכום המזונות עשוי לפחות במידה ניכרת על מנת לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להיפרע מחובם, כאשר סכום הקצבת המזונות נקבע בהתאם לסכום המינימלי הדרוש לצרכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת וללא הוצאות מופרזות  (עודד מאור ואסף דגני, עמ' 208-211, בדגש על עמ' 211; עמ' 16-17 בהתייחס לס' 128 לפקודה). הסכום שיפסק לבקשת הנאמן ניתן לשינוי בהינתן נסיבות או גילויים חדשים (עודד מאור ואסף דגני, עמ' 212).
3. לסיכום, ראו בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית [פורסם בנבו] (23.02.2020), עמ' 19:

"בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת" ..."

1. לאחר שנתתי דעתי לאמור בבקשה; לעמדת הנאמן; לעמדת הממונה; לעמדת היחיד ובשים לב לנסיבותיהם של היחיד והמבקשת, אני רואה לקצוב את דמי המזונות על הסך הקבוע בפסק הדין למזונות, סך של 4,500 ₪ לחודש, וזאת ממועד מתן הצו לפתיחת ההליכים.
2. באשר לבקשה למתן היתר לגביית דמי מזונות, נוכח הנסיבות החריגות של תיק זה, על מנת להימנע מחוסר קיומי למקבלי המזונות התלויים ביחיד, ובהתחשב בצרכי הקטינים וטובתם כעולה מהבקשה, כאשר הנסיבות מלמדות כי היחיד אינו מסוגל לשלם את חיובו, ואי תשלום המזונות לא נובע מרצונו של היחיד להתחמק מתשלום זה, אני נותנת בזאת היתר למבקשת לפנות למוסד לביטוח לאומי לגביית דמי מזונות קצובים מהמוסד, ככל והינה זכאית לכך בהתאם להוראות המוסד לביטוח לאומי.

ניתנה היום, כ"א ניסן תשפ"ב, 22 אפריל 2022, בהעדר הצדדים.