לפני בקשה לפטור מאגרה וכן פטור מהפקדת ערבון.

1. תשלום אגרה הוא חובה המוטלת על בעל דין עם פתיחת הליך. על המטרות שבתשלום אגרה עמד בית המשפט בעניין בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21/7/14), לרבות, "... נשיאת החלק יחסי של ניהול ההליך על ידי המתדיין שמבקש לפתוח אותו וכן מניעת פתיחתם של הליכי סרק (להרחבה באשר למטרות אלה ואחרות (וראו גם האסמכתאות שאוזכרו שם וכן בתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007.
2. תקנות 19 ו-20 לתקנות בתי המשפט (אגרות) כוללות רשימה סגורה של פטורים המוענקים לבעלי דין מסוימים או לסוגי הליכים מסוימים. יאמר כבר כעת כי המקרה דנן, אינו נמנה על אחד מהפטורים שבתקנות אלו.
3. לבית המשפט סמכות להורות על פטור מתשלום אגרה בהתקיים שני תנאים מצטברים: האחד, המערער אינו מסוגל לעמוד בחיוב זה; והשני, ההליך שהגיש מגלה עילה. (תק' 14(ג) לתקנות האגרות).
4. אשר להיעדר מסוגלות כלכלית, על בעל הדין לצרף תצהיר כאמור בתק' 14(א) בצירוף מסמכים נדרשים. בענייננו, אומנם צירף המערער תצהיר אלא שלמעט פירוט הוצאות בתצהירו, לא צירף המערער אסמכתאות התומכות באמור בבקשה ובתצהיר, לרבות, תדפיסי חשבון בנק, תלושי משכורת שלו או של בת זוגו או כל אסמכתא אחרת אשר היה בה כדי לתמוך בבקשה. בנסיבות אלו, איני סבורה כי המערער הוכיח את היעדר מסוגלותו הכלכלי לעמוד בתשלום. דיי בכך כדי לדחות את בקשת המערער למתן פטור מאגרה.
5. הרף אשר נקבע לבחינת השאלה האם ההליך מגלה עילה, אינו רף גבוה ויש לוודא שאין מדובר בהליך חסר סיכויי ממש (בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21/7/14); ע"א 8974/04 פלוני נ' מדינת ישראל (18.1.2005). המערער מפרט בבקשתו את הקושי לפרנס את משפחתו בכבוד ולעמוד בתשלומים החודשיים שנקבעו בענייננו, באם החלטת הממונה – שלא להתיר לו לנהל עסק עצמאי תעמוד על כנה. עם זאת, אף אם אניח כי המערער עומד ברף זה, ומבלי לקבוע מסמרות כלשהן בעניין סיכויי ההצלחה של ההליך, הרי שמשעה שלא התמלא התנאי הראשון, אין לקבל את בקשתו של המערער למתן פטור מתשלום אגרה.
6. עירבון נועד להבטחת הוצאות המשיבים (ראה לעניין זה סעיף 135 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018; בשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל (21.07.2014) אשר עמד על רציונל זה). עוד בסעיף 135(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 נקבע כי "בית המשפט רשאי להורות על פטור ממתן ערובה או על שינוי סכומה".
7. הפסיקה קבעה כי הכללים שנקבעו לעניין שיקול דעת בית המשפט בבואו לתן החלטה בבקשה למתן פטור מערובה, נותרו על כנם, בשים לב לעקרונות היסוד שבחלק א' לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (ראה ברת"ק (מחוזי חי') 56538-02-21 פלונית נ' משה אסרף (15/3/21); ע"א (מחוזי חי') 22477-01-21 שלום דיין נ' עיצובי פז בע"מ (31/1/21); ע"א (מחוזי ת"א) 53216-09-20 אהרון סקלרסקי נ' בנק מזרחי טפחות (7/2/21)).
8. לפיכך, בהתאם להלכה יש לבחון האם סיכויי הערעור טובים והאם המערער הוכיח את חסרון הכיס להפקיד ערובה. מדובר בתנאים מצטברים ודי בכך שאחד מהם לא מתקיים כדי לדחות את הבקשה ראו בבשג"ץ 4934/14 מילנה גורנשטיין נ' כנסת ישראל, אשר אוזכר לעיל. כאמור לעיל, משהמערער לא צירף אסמכתאות לעניין חסרון הכיס, איני מוצאת להיעתר גם לבקשה זו.
9. לאור האמור לעיל, המערער ידאג לביצוע תשלום האגרה בתוך 7 ימים מהיום, וכן יפקיד עירבון בסך 2,000 ₪ בהתאם לסעיף 81 לתוספת השלישית לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018.
10. בהיעדר ביצוע ההפקדות במועד אשר נקצב, אורה על מחיקת הערעור.

תזכורת פנימית ליום 26/5/21.

ניתנה היום, ז' סיוון תשפ"א, 18 מאי 2021, בהעדר הצדדים.