18 ינואר 2022

לפני:

כב' השופטת שרה שדיאור

החלטה

1. בפני בקשת הנתבעת לחייב את התובע בהפקדת ערובה.
2. בפני תגובת התובע המתנגדת לה .
3. בע"ע (ארצי) 2385-02-17 אחמד אבו מוחסן – קיבוץ בית הערבה (ניתן ביום 11.2.2021) (להלן: "קיבוץ בית הערבה") נקבע כי חובת התובע להציג ראשית ראיה להוכחת התביעה כפופה להוראות החוק והפסיקה בעניין נטלי ההוכחה, בהתייחס לרכיבי התביעה הנתבעים, באשר לחובות הרישומיות המוטלות על המעסיק ותוצאות הפרתן והוראות רלוונטיות אחרות כגון האיסור לקבוע שכר הכולל רכיבי שכר מסויימים. ראשית ראייה יכולה להיות גם תצהיר של אדם אחר, פירוט שיחות טלפון המעידות על קשר עבודה בין העובד לבין המעסיק (לרבות מי מעובדיו שהיה ממונה על עובדים), הודעות ווטסאפ, הקלטות וכיו"ב.
4. עוד נקבע כי על בית המשפט לאזן בין תכלית התקנה – הבטחת תשלום הוצאות הנתבע שהתביעה נגדו נדחתה, וכן צמצומה של האפשרות להגיש תביעת סרק, ומנגד – להגן על זכות הגישה לערכאות ולאפשר לתובעים לממש את זכויותיהם. במסגרת זו, יש ליתן משקל יחסי למיהות התובע ומצבו הכלכלי; למיהות הנתבע ומעמדו; לטיב השאלות שהתובענה מעלה; סיכויי התביעה ומורכבותה; שיהוי בהגשת התביעה, ככל שהיה; מקום מגוריו ומצבו הכלכלי של התובע; השלב בהליך שבו מוגשת הבקשה לחיוב בהפקדת ערובה ותום ליבו של התובע (עניין נעים; עניין ונצ'ין; רע"א 2310/10 ‏אבו קבע נ' מדינת ישראל, (27.7.2010), בפסקאות 6-7; עניין פלונית, בפסקה 5; רע"א 3462/14 סארי גנאם נ' מדינת ישראל - משרד הבריאות (17.9.2014).
5. לאחר ששקלתי מצאתי כי יש לדחות את הבקשה להפקדת ערובה ואין מקום לחיוב התובעבערובה מהנימוקים המפורטים מטה.
6. אין מחלוקת כי התובע הועסק בנתבעת. המסמכים עצמם שצירפה נתבעת אין בהם להצדיק השתת ערובה.
7. הבקשה בוססה על הטענה לפיה לאור היעדר סיכויי התביעה וחוסר התייחסות התובע להכנסותיו, לא תהיה לנתבעת יכולת להיפרע לו יפסיד התובע בתביעתו.
8. בתגובתו ציין התובע כי הוא משתכר כחשמלאי ואף צירף רשיון עבודה עדכני לנובמבר 2021.
9. כאמור אין מחלוקת בדבר עצם העסקת התובע. יש מחלוקת אם שולמו מלוא זכויותיו. התובע המציא ראשית ראיה, כנדרש בפסיקה ובתקנה 116א, להוכחת התביעה, עצם ההעסקה, אורכה או זכות שנפגעה. בכך מתקיים התנאי הראשון בתקנה ודי בכך כדי לדחות את הבקשה.
10. התובע הראה כי הנתבעת תוכל להיפרע את הוצאותיה ממנו אם התביעה תידחה. לכן יש נסיבות מיוחדות המצדיקות הימנעות מהטלת ערובה. יחד עם זאת, נוכח תקנה 116א, הפסיקה ודרישותיה והאמור לעיל, הבקשה להפקדת ערובה, נדחית.
11. הנתבעת תשלם בגין בקשה זו שכ"ט ב"כ התובע בסך של 1,200 ₪. סכום זה ישולם תוך 30 יום. אם לא ישולם במועד, יישא הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן ההחלטה ועד ליום התשלום בפועל.

ניתנה היום, ט"ז שבט תשפ"ב, (18 ינואר 2022), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.