המדובר בתביעה קטנה לפיצוי בגין נזקי רכוש שנגרמו לאופנוע שבבעלות התובע בתאונה ביום 17.3.21.

לאחר ששמעתי את העדים, התובע, רוכב האופנוע, והנתבע מס' 2, נהג הרכב המעורב, שקלתי את טענותיהם וחזרתי ועיינתי בחומר שבתיק, החלטתי לדחות את התביעה.

על פי גרסת התובע: "באותו יום רכבתי ברחוב העצמאות והגעתי ראשון לרמזור. עמדתי בעמידה מוחלטת... והרגשתי לפתע שפשוף בצד הזה (מדגים על שוק רגל ימין). כשאני עומד עם האופנוע ברגע שאני מרגיש את זה אני מסתובב ואז מופיע מצד ימין שלי רכב ונכנס מתחת לכידון שלי.

... עמדתי בנתיב האמצעי כי רציתי להמשיך ישר. לשאלת ביהמ"ש למה לא עמדתי בנתיב ימין משיב: הכביש היה ריק. לא הייתי בדיוק באמצע, הייתי כמעט באמצע. אני לא יודע למה הייתי באמצעי, אולי עקפתי רכב, אני לא יכול לזכור".

מנגד סיפר הנתבע: "הגעתי לרמזור אדום בנתיב מרכזי מתוך שלושה. מצד ימין שלי משאית עם מנוף מצד שמאל שלי אוטובוס. אני לא ראשון ברמזור, אני שני או שלישי, אינני זוכר ורואים את זה בתמונות. האופנוע שהגיע מאחור ניסה להשתחל ברווח הצר שהיה בין האוטובוס וביני ופגע בנגיעה קלה בגובה 50 ס"מ בפח של הכנף שלי ונסע עוד חצי מטר קדימה והתהפך לא לכיוון שדוחפים אותו... הוא החליק כי הוא חיפש מיקום בין האוטובוס וביני שהיה מאוד צר והתהפך ושכב על הצד הימני שלו שזה בלתי אפשרי שאם מישהו דחף אותו מהצד הימני היה מפיל אותו על הדופן השמאלי שלו, התמונות מנציחות".

מאחר ומדובר בתביעה קטנה ובעלי הדין אינם מיוצגים, יובהר כי בתביעה מעין זו הנטל הוא על התובע לשכנע, לפחות במאזן ההסתברויות, דהיינו ב – 51 אחוזים ומעלה, כי גרסתו היא הנכונה.

במקום בו ראיות הצדדים ורמת הוודאות של שתי גרסאות סותרות הן שקולות, תדחה התביעה.

במקרה דנן לא מצאתי כי התובע עומד בנטל המוטל עליו ואני סבור כי כף המאזניים באשר לסבירות הגרסאות נוטה לחובתו, ואומר מיד כי אני מעדיף את גרסת הנתבע על גרסת התובע, וזאת הן לאור התרשמות מהעדים והן על פי הגיון הדברים ועל פי התמונות שהוגשו.

הנתבע צילם מספר תמונות מיד לאחר האירוע ומהן עולה אכן כי התאונה לא אירעה "בקו הצומת" כטענת התובע, אלא במרחק מה ממנו. הן בתמונה מס' 1 והן בתמונה מס' 3 ניתן לראות כי בין מקום נפילת האופנוע ובין הצומת יש מרחק, עובדה התואמת את גרסת הנתבע.

מקום התאונה מחזק את הסברה כי הפגיעה הייתה בעת שהאופנוע בתנועה כגרסת הנתבע, ולא היה בעמידה כנטען בידי התובע. אף העובדה כי האופנוע היה בנתיב האמצעי (השמאלי בין שני הנתיבים המיועדים לנסיעה ישר לפנים לאחר הצומת) מחזקת את ההנחה כי היה בנסיעה והכביש לא היה ריק. ככל שהגיע האופנוע לצומת ריקה, היה עליו לעמוד בנתיב הימני על פי חוק, אך התובע לא יכול היה להסביר מדוע לא עשה כן.

בנוסף, לו היה עומד התובע במרכז הנתיב כטענתו או "כמעט באמצע" כדבריו, יש לצפות כי הרכב שהגיע מאחוריו היה פוגע בו מאחור, ולא משפשף את רגלו הימנית.

מעבר לכך, גרסת התובע העלתה מספר תמיהות נוספות. כך למשל העיד התובע כי קיים אדם "שראה את התאונה וראה שבעל הרכב התדרדר עלי ושאם אצטרך יוכל לעזור לי". התובע לא זימן אדם זה לעדות ואף טען כי אינו יודע את פרטיו המלאים, אך יוכל לברר זאת אם יהיה צורך. מובן כי המנעות מלהביא עד רלוונטי פוגעת בגרסת התובע, ואף יכולה להביא להנחה כי אותו עד היה מעיד דווקא כנגדו ולכן נמנע מהבאתו.

עוד טען התובע כי נזקק לעזרת אדם שלישי, חייל שהזדמן למקום, בכדי לדחוף את האופנוע למגרש סמוך שם החליפו הצדדים פרטים. טענה זו אינה עולה בקנה אחד עם התמונות מס' 7 ומס' 8, בהן נראה התובע לבדו עולה על האופנוע למטרת נסיעה ממקום התאונה.

עוד העלו הנתבעים טענות בדבר דרך נפילת האופנוע, טענות בדבר אי גרימת חלק מהנזקים באירוע וטענה כי התובע כלל לא תיקן את האופנוע ואינו יכול להציג קבלה כלשהי. לטענות אלה לא מצאתי צורך להתייחס בנסיבות בהן דחיתי את גרסתו הבסיסית של התובע בדבר דרך התרחשות האירוע, ודי בכך כדי להביא לדחיית התביעה.

התובע ישא בהוצאות הנתבעים מס' 1 ומס' 2 יחד בסך 350 ₪, ובנוסף בהוצאות הנתבעת מס' 3 בסך 250 ₪.

הסכום ישולם בתוך 30 יום מהיום, שאחרת יישא הפרשי הצמדה ורבית מהיום ועד יום התשלום המלא בפועל.

בקשת רשות ערעור על פסק הדין ניתן להגיש, לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 ימים מקבלת פסק הדין אצל הצדדים.

ניתן היום, י"ט כסלו תשפ"ב, 23 נובמבר 2021.