1.    לפניי בקשה למינוי מומחים רפואיים בתחום האורתופדיה ובתחום התעסוקתי, במסגרת תובענה  מכוח חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה- 1975.  הנתבעת מסכימה למינוי מומחה אורתופדי אולם מתנגדת למינוי מומחה בתחום התעסוקתי.

2.         לאחר שנתתי דעתי לחומר הרפואי שהוצג ולטיעוני הצדדים, נחה דעתי כי קיימת ראשית ראיה לצורך מינוי מומחה בתחום האורתופדיה (לעניין טיבה של "ראשית ראיה" הנדרשת לצורך מינוי מומחה ר' בין היתר, רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (18.11.2013); רע"א 3007/12 פלונית נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (30.5.2012); רע"א 350/11 צ'פני נ' איילון חברה לביטוח בע"מ (1.5.2011) (להלן "עניין צ'פני")).  בכגון דא נוהגת גישה ליבראלית, וזאת על מנת שלא לסגור את הדלת בפני תובע המבקש להוכיח את נכותו (ר' למשל רע"א 863/93 התעשייה האווירית לישראל נ' קמחי, פ"ד מז(4) 815, 818; רע"א 5398/18 פלוני נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 9 (3.2.2019); רע"א 5070/13 פלוני נ' הראל חברה לביטוח בע"מ, פסקה 7 (18.11.2018) (להלן "עניין פלוני")).  למעלה מכך, בשים לב להשלכות דחיית הבקשה, ביהמ"ש עשוי להסתפק ברמת סבירות נמוכה לקיומו של קשר סיבתי בין הנכות הנטענת לבין התאונה (עניין צ'פני; עניין פלוני).

 אשר למינוי מומחה בתחום התעסוקה, מומחה תעסוקתי ימונה על מנת לעמוד על השלכותיה של הנכות על התפקוד או יכולת התעסוקה של הניזוק (ר', בשינויים המחויבים, רע"א 5337/04 כלל חברה לביטוח נ' עומר ועקנין (2.2.05)).  מינוי בתחום זה לא ייעשה כדבר שבשגרה, לרוב בשלבים מתקדמים של ההליך ככל שיתברר שקשה להסיק מהי הנכות התפקודית או יכולת התעסוקה של הנפגע בהינתן הנכות הרפואית.  קיימים מקרים בהם רק לאחר שבית המשפט נחשף לחומר הראיות, כולל העדים, יש בידיו כלים לעמוד על הצורך האמיתי במינוי מומחה בתחום זה (ר', בשינויים המחויבים, רע"א 5530/13 פלוני נ' עזבון המנוח אבו גאמע רשיד ז"ל (23/9/2013)).  בבר"ע 674/08 (מחוזי ירושלים) המאגר הישראלי לביטוח רכב - "הפול" נ' רוני עמויאל נקבע כי "אכן, נפסק לא פעם, כי מינוי מומחים בתחום השיקום או הרפואה התעסוקתית, יעשה רק לאחר שבית המשפט השתכנע שאין בידו הכלים לקבוע את טיבה של המגבלה התפקודית שהנכות גורמת לתובע, בין אם הדבר נובע מאופי הנכות (או מכלול הנכויות והזיקה ביניהן), ובין אם הדבר נובע מאופיו של העיסוק בו מדובר (ראו, למשל, העניין שהוגדר על ידי בית המשפט כמקרה חריג, שנדון בבר"ע (מחוזי-ת"א) 2818/01 בלחסן נ'  ברבי, 25.3.02)".

על כן, כל עוד טרם הוגשו ראיות מטעם התובע בסוגיה זו, אין מקום להידרש לבקשה.

3.         לפיכך, אני מורה על מינויו של ד"ר דן דבי כמומחה רפואי בתחום האורתופדיה.  

במידה שקיימת מניעה מבחינת המומחה מלשמש כמומחה מטעם ביהמ"ש בתיק זה, יודיע  המומחה לביהמ"ש ולצדדים תוך 14 יום מקבלת הודעת המינוי.

במהלך שהות זו, הצדדים רשאים להגיש השגתם בנוגע לזהות המומחה.  ככל שתוגש השגה כאמור, המינוי לא ייכנס לתוקפו עד מתן החלטה משלימה. 

4.    המומחה מתבקש לבדוק את התובע, לעיין בחומר שיעבירו לידיו ב"כ הצדדים, ולקבוע אם נותרה לתובע נכות זמנית ו/או צמיתה, לרבות את שיעור הנכות בעקבות תאונת הדרכים מושא כתב התביעה וכתוצאה ממנה.  המומחה יתייחס למגבלות התפקודיות של התובע, ככל שקיימות, בשים לב לעבודתו ולמקצועו של התובע, ולשאלה האם התובע יהיה זקוק לטיפולים רפואיים בעתיד, סוגי הטיפולים ועלותם המשוערת נכון להיום.

5.   באי כוח הצדדים יעבירו למומחה את כלל המסמכים הרפואיים המצויים בידיהם הנוגעים לטיפול הרפואי שניתן לתובע ולבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, למעט חוות דעת רפואיות, וזאת תוך 30 ימים מהיום.

6.    בשכר טרחת המומחה תישא, בשלב זה וכמימון ביניים, הנתבעת, והוא ישולם ישירות על פי דרישת המומחה, תוך 20 יום ממועד הדרישה. 

תוך 14 ימים ממועד הסדרת התשלום, הנתבעת תשלח אסמכתה למומחה אודות ביצוע התשלום בציון מספר התיק, עם העתק לצד שכנגד.

7.     המומחה יקבע מועד לבדיקת התובע תוך 75 ימים לכל היותר, ככל שקיימת מניעה לכך הצדדים מתבקשים לעדכן את בית המשפט; המומחה מתבקש ליתן את חוות דעתו תוך 45 ימים ממועד הבדיקה ובכפוף לתשלום שכר הטרחה. עותק מחוות הדעת יועבר לביהמ"ש ולב"כ הצדדים.

8.  על מינוי זה יחולו הוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975 ותקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986.

9.   עם קבלת חוות דעת המומחה יגישו הצדדים תחשיבי נזק: התובע תוך 21 ימים מקבלת חוות הדעת, והנתבעת תוך 21 ימים לאחר מכן. הצדדים יצרפו לתחשיבי הנזק כל מסמך שעליו הם מבקשים להסתמך.

10.        התיק נקבע לתזכורת פנימית בעוד 130 יום.

            המזכירות תמציא עותק של החלטה זו לבאי כוח הצדדים ולמומחה.

ניתנה היום, י"ג תשרי תשפ"ב, 19 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.