לפניי תביעה קטנה לפיצוי התובעים בגין נזקי רכוש, שנגרמו לרכבם בתאונה מיום 27.1.22.

בהתאם להוראות סעיף 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות, תשל"ז – 1976, יהא פסק הדין מנומק באופן תמציתי.

הנתבעת הגישה תביעה בגין נזקיה בתיק אזרחי שמספרו 57569-05-21 המתנהל בבית משפט השלום בכפר סבא.

לטענת התובע 1, הוא עמד ברמזור אדום ביחד עם אוטובוס אשר עמד מימינו, עם מעבר הרמזור לירוק, התפרץ נהג הנתבעת 1 לנתיב נסיעתו של התובע, בשל רכב מסחרי שחסם את נתיב נסיעתו של נהג הנתבעת ופגע ברכבם של התובעים בצדו הימני. לטענת התובע 1, נהג הנתבעת 1 סירב למסור לו את פרטי הפוליסה ואמר לו לקחת את מספר האוטובוס.

לטענת הנתבעת, נהג הנתבעת נסע בנתיבו, לפתע רכב התובעים סטה לנתיב נסיעת רכב הנתבעת, פגע בו וגרם לו לנזקים.

מטופס הודעה שצורף לכתב ההגנה, מציין נהג הנתבעת 1, כי נסע בנתיב הימני, אותת שמאלה ובטרם השלים עקיפה רכב פגע בו בצידו השמאלי אחורי.

לאחר שקראתי את כתבי הטענות ונספחיהם ושמעתי את הנהגים, הגעתי למסקנה כי יש לחלק את האחריות לקרות התאונה באופן שבו מירב האחריות בגובה 70% יוטל על התובע 1, ו- 30% יוטל על הנתבעת.

בדיון שנערך בפניי ביום 16.11.21 התובע חזר על האמור בכתב התביעה, הוסיף כי נהג הנתבעת 1 התפרץ לנתיב נסיעתו בלא שאותת, התובע בלם והחל לנסוע אחורנית ברוורס תוך שהוא צופר לנהג הנתבעת 1.

התרשמתי לחיוב באופן בלתי אמצעי מעדות נהג הנתבעת 1, אני מקבלת את גרסתו באשר לאופן התרחשות התאונה וממילא כי עובר לה ביקש לעבור לנתיב השמאלי, בשל רכב שחסם את נתיב נסיעתו ועל כן נדרש לעבור מהנתיב הימני לנתיב השמאלי. מצאתי כי התאונה התרחשה כאשר נהג הנתבעת 1, כמעט השלים את מעבר הנתיב וממילא מוקדי הנזק הן ברכב התובעת והן ברכב הנתבעת תומכים בקביעה זו.

התרשמתי כי התובע 1 לא אפשר לנהג הנתבעת 1 להשלים את המעבר לנתיב נסיעתו.

לצד זה, אני מקבלת את גרסת התובע 1, שלפיה נהג הנתבעת 1, החל את העקיפה בעודו בצומת או לקראת סופה, שכן מהתמונות שהוגשו לעיוני עולה כי המרחק בין הרכב החוסם למרכז הצומת אינו רב.

במכלול הנסיבות ובשים לב כי נהג הנתבעת 1 כבר כמעט והשלים את מעבר הנתיב על אף שהיה עליו לוודא כי יוכל להשלימו עובר ליציאתו ובשים לב למוקדי הנזק, כמו גם כי אני סבורה כי התובע 1, לא הבחין בו עד לרגע התאונה, הגם שיכול היה, מצאתי, כאמור לחלק את האחריות בין הנהגים.

5129371באשר לנזק - הוגשה חוות דעת שמאי, לא הוגשה חוות נגדית וממילא חוות הדעת לא נסתרה. על כן, לא מצאתי לקבל את טענת הנתבעת באשר לגובה הנזק.

54678313בהתאם לכך, אני מחייבת את הנתבעת, לשלם לתובעים סך של 1,959 ₪ בגין הנזק, סך של 100 ₪ בגין אגרת משפט, וכן הוצאות בסך 500 ₪.

בסה"כ תשלם הנתבעת לתובעים סך של 2,559 ₪, סכומים אלה ישולמו תוך 30 ימים שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד למועד התשלום בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום מהיום.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ג כסלו תשפ"ב, 17 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.