הנאשם הורשע, על סמך הודאתו במסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן (במ/1) וביצוע עבירה של התפרעות בניגוד לסעיף 152 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") ועבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות בניגוד לסעיף 274(1) לחוק העונשין.

לבקשת ב"כ הנאשם, ובהסכמת המאשימה נשלח הנאשם לקבל תסקיר שירות המבחן.

עובדות כתב האישום המתוקן בו הורשע הנאשם:

אירועי כתב האישום המתוקן התרחשו בעיצומה של מערכת צבאית בין מדינת ישראל לארגון חמא"ס ברצועת עזה, אשר כונתה "מבצע שומר חומות".

בתאריך 11.5.21, החל מהשעה 20:00 או סמוך לכך, התקהלו מאות אנשים בצומת טמרה מבלי שקיבלו לכך אישור ממשטרת ישראל (להלן: "ההתקהלות"). למקום הגיעו שוטרים במטרה לשמור על הסדר הציבורי ושלום הציבור (להלן: "השוטרים"). המשתתפים בהתקהלות, שרובם היו רעולי פנים, השליכו אבנים, בקבוקי תבערה וזיקוקים לעבר השוטרים, תוך סיכון חייהם. עוד במסגרת ההתקהלות הבעירו המשתתפים צמיגים וחסמו כבישים (להלן: "ההתפרעות").

בעקבות מעשי ההתפרעות נאלצו השוטרים להשתמש באמצעים לפיזור הפגנות, בהם שימוש ברימוני הלם ועשרות טילי גז מדמיע על מנת לפזר את המתפרעים, אך ללא הועיל. בנוסף, לאחר השעה 20:00 הודיע למתפרעים סנ"צ סער שיין, מפקד תחנת טמרה, באמצעות מערכת כריזה, כי מדובר בהתקהלות אסורה, והורה להם לעזוב את המקום ולהתפזר באופן מיידי אך הם המשיכו בהתפרעות.

בשעה 23:30 הנאשם אשר השתתף בהתפרעות כשבכיסיו שתי אבנים גדולות (להלן: "האבנים") נשא בידיו משטחי עץ וזרק אותם לעבר מדורה של קרשים וקרטונים בוערים במרכז הצומת.

באותה עת, נכחו במקום השוטר ראוי עמורי (להלן: "ראוי"), הקצין תומר אקהויז (להלן: "תומר") ושוטרים נוספים. ראוי שהבחין במעשי הנאשם צעק לעברו "עצור משטרה" והודיע לו כי הוא עצור. בתגובה, הנאשם החל להימלט לכיוון ציר עופר המקביל לכביש 70.

ראוי ותומר רדפו אחרי הנאשם תוך שראוי צועק לעברו להפסיק לברוח וכי הוא עצור. לאחר כ-300 מטרים, הצליח ראוי לתפוס את הנאשם ואחז בחולצתו. בשלב זה הנאשם הסתובב לעבר ראוי והכה אותו בצווארו באמצעות כף ידו הפתוחה. הנאשם ניסה להכות את ראוי פעם נוספת, בפניו, ובתגובה לכך ראוי תפס את הנאשם והורידו לקרקע תוך כדי שהוא מכה בבטנו במטרה להשתלט עליו. בהמשך לכך, אזקו תומר וראוי את הנאשם תוך כדי שהוא מתנגד ומשתולל, מנסה להניף את ידיו, צועק ומקלל אותם.

תסקיר שירות המבחן:

מתסקיר שירות המבחן, שנערך בתאריך 22.11.22, עולה כי הנאשם בן 24, רווק, עובד כשכיר בעבודות מסגרות. בתסקיר תואר כי הנאשם גדל בנסיבות חיים לא פשוטות.

הנאשם ללא עבר פלילי.

באשר לעבירות בהן הנאשם הורשע, צוין כי הנאשם נטל אחריות על ביצוען, הביע צער וחרטה וכן דאגה מהשלכות ההליך הפלילי במישור התעסוקתי ותדמיתו האישית. עוד עלה מתסקיר שירות המבחן כי העבירות בוצעו על רקע מבצע "שומר חומות".

הנאשם שלל נזקקות טיפולית, מסר כי הבין את חומרת מעשיו וכי הצליח להפיק לקחים מההליך המשפטי.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מנהל לרוב אורח חיים תקין, והוא נמצא בשלבי גיבוש זהותו, הצליח להתחבר לחומרה במעשיו וכישלונו ההתנהגותי, וכי להליך המשפטי אפקט מרתיע ומציב גבולות עבורו.

שירות המבחן התרשם כי רמת הסיכון להישנות התנהגות אלימה היא נמוכה.

לאור האמור, המליץ שירות המבחן להשית על הנאשם עונש מאסר שניתן לרצות בעבודות שירות.

טיעוני ב"כ המאשימה:

ב"כ המאשימה טענה בטיעוניה בכתב (טע/1) ובעל פה, כי הנאשם במעשיו פגע בערכים המוגנים שעניינם שמירה על חיי אדם ועל שלמות גופו. עוד נטען כי הנאשם פגע בערכי שלטון החוק, שמירה על הסדר הציבורי וביטחונם של אנשי אכיפת החוק.

ב"כ המאשימה הפנתה לפסיקה ממנה ביקשה ללמוד על מדיניות הענישה הנוהגת, ולקבוע כי מתחם העונש ההולם נע בין 15 ל- 30 חודשי מאסר בפועל.

מאחר ומדובר בנאשם צעיר, ללא עבר פלילי אשר הודה בביצוע העבירות, ביקשה המאשימה להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם לו עתרה, לצד מאסר מותנה וקנס כספי.

טיעוני ב"כ הנאשם:

ב"כ הנאשם טענה כי מעשי הנאשם ברמת חומרה נמוכה, וכי מדובר באירוע לא מתוכנן כאשר לא נגרם נזק ממשי ממעשי הנאשם.

ב"כ הנאשם הפנתה לפסיקה בה לטענתה במקרים חמורים יותר נקבעו מתחמים שבין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

לאור האמור, טענה ב"כ הנאשם כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 חודשי מאסר שיכול וירוצו בעבודות שירות ובין 18 חודשי מאסר בפועל.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות טענה ב"כ הנאשם כי הנאשם הודה בביצוע העבירות ונטל אחריות על מעשיו. עוד נטען, כי מזה שנה וחצי הנאשם משוחרר בתנאים מגבילים, ללא כל הפרה מצדו.

ב"כ הנאשם הפנתה לתסקיר שירות המבחן ממנו עולה כי הנאשם הגיע ממשפחה נורמטיבית, ללא עבר פלילי, והוא עוזר בפרנסת משפחתו. עוד צוין כי שירות המבחן התרשם כי הנאשם הצליח להבין את הפסול שבמעשיו וכי רמת המסוכנות הנשקפת ממנו להישנות עבירות אלימות היא נמוכה.

על כן, ביקשה ב"כ הנאשם לאמץ את המלצת שירות המבחן ולהשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

דברי הנאשם:

הנאשם בחר שלא לומר דבר טרם גזירת דינו.

דיון והכרעה:

הנאשם הורשע בביצוע עבירות של התפרעות ותקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. על אף שמדובר בשתי עבירות, על פי מבחן "הקשר ההדוק", אני קובעת כי מדובר באירוע אחד לצורך קביעת מתחם העונש ההולם (ע"פ 4910/13 ג'אבר נ' מדינת ישראל (29.10.14)).

מתחם העונש ההולם

בית המשפט קובע את מתחם העונש ההולם, בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות בביצועה. לפי סעיף 40ג(א) לחוק העונשין מתחם העונש ההולם ייקבע בהתאם לעיקרון ההלימה, שביישומו על בית המשפט להתחשב בערך החברתי שנפגע מביצוע העבירה, במדיניות הענישה הנהוגה ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (ע"פ 8641/12 מוחמד סעד נ' מ"י (5.8.13)).

הנאשם במעשיו פגע בערכים מוגנים שעניינם שמירה על חיי אדם ושלמות הגוף, ביטחון הציבור, שמירה על הסדר הציבורי ועל שלטון החוק, וכן שמירה על בטחון השוטרים אשר ממלאים תפקידם כחוק.

בתי המשפט עמדו לא אחת על החומרה הגלומה בעבירות של התפרעות המונים, שמציבות סכנה ישירה וממשית לחיי אדם, ואף עלולות להוביל לפגיעות קשות בגוף וברכוש. על כן, נקבע כי יש לנקוט במדיניות ענישה אשר תרתיע ותרסן התפרעויות שעלולות לסחוף המון רב ולצאת מגדר שליטה (ע"פ 4737/16 פלוני נ' מדינת ישראל (27.7.16), ע"פ 5590/16 איברהים נתשה נ' מדינת ישראל (17.1.18), ע"פ 901/22 מדינת ישראל מ' מוחמד אסווד (24.2.22)).

באשר לנסיבות ביצוע העבירות:

התכנון שקדם לביצוע העבירות: הנאשם השתתף בהפרות הסדר לאחר שהגיע מצויד בשתי אבנים גדולות, דבר המעיד על תכנון והצטיידות מראש וכי הוא לא נקלע למקום באופן מזדמן.

הסיבות שהביאו את הנאשם לביצוע העבירות: העבירות בוצעו על רקע מערכה צבאית שניהלה מדינת ישראל מול ארגון חמא"ס, וכרצף אירועי התפרעות בכל חלקי המדינה והמטרה הייתה לגרום להפרות סדר המוניים. הנאשם אף אישר בפני שירות מבחן כי העבירות בוצעו על רק מבצע "שומר חומות".

חלקו של הנאשם בביצוע העבירות: הנאשם השתתף בהתפרעויות סדר המוניות, כשהוא נוטל בה חלק פעיל, מצויד באבנים גדולות, ולבה אש במדורה שהקימו המתפרעים בצומת בכביש. אם לא די בכך, כאשר השוטר הודיע לנאשם כי הוא עצור, הוא ניסה להימלט, וכשנתפס על ידי שוטר, הכה אותו, השתולל במהלך אזיקתו, צעק, ניסה להניף את ידיו וקילל את השוטרים.

הנזק שנגרם מביצוע העבירות והנזק שעלול היה להיגרם: אמנם ממעשי נאשם עצמו לא נגרם נזק ישיר לרכוש או לגוף, אך התנהגותו יחד עם אחרים יצרה הפרות סדר חמורות לרבות חסימת כבישים. התפרעות המונים מציבה סכנה ישירה וממשית לחי אדם ויכולה להוביל לפגיעות רציניות בגוף וברכוש. ראה ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד (24.02.2022) :"בית משפט זה עמד לא אחת על החומרה הגלומה בעבירות התפרעויות המונים, אשר מציבות סכנה ישירה וממשית לחיי אדם, ואף עלולות להוביל לפגיעות רציניות בגוף ורכוש."

מידת הפגיעה בערכים המוגנים: נוכח העובדה כיה נאשם השתתף באופן פעיל בהתפרעות שהתרחשה על רקע מערכה צבאית שניהלה מדינת ישראל מול ארגון חמא"ס, לאחר תכנון שקדם לביצוע העבירה, ואלימות אשר הפעיל כנגד שוטרים בעת מעצרו, אני קובעת כי מידת הפגיעה בערכים המוגנים היא ממשית.

באשר למדיניות הענישה הנהוגה:

• בע"פ 3253/19 אבו חומוס נ' מדינת ישראל (24.6.20) המערער נטל חלק בהתפרעות רבת משתתפים, יידה לעבר שוטרים שנכחו במקום אבנים, ובצוותא עם אחרים ירה זיקוקים לעבר כוחות בטחון. המערער הורשע, לאחר שמיעת ראיות בעבירות של מעשה רשלנות בחומר נפיץ, תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, ניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות והתפרעות. בית המשפט המחוזי קבע מתחם שנע בין 9-25 חודשי מאסר וגזר על המערער 12 חודשי מאסר בפועל. הערעור שהוגש לבית המשפט העליון נדחה.
• בעפ"ג (חי) 26998-04-22 מדינת ישראל נ' מיאתב אבו היג'א (9.5.22) המשיב הורשע בעבירה של התפרעות, ניסיון לתקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, היזק בזדון ואיומים. במהלך ההתפרעות המשיב יחד עם אחרים יידה אבנים לעבר שוטרים וניידת וחלק מהאבנים פגעו בניידת. בנוסף, המשיב התנגד למעצר תוך כדי שאיים על השוטרים. כתוצאה מהתנגדות המשיב, נגרמה לשני שוטרים חבלה ולניידת נגרם נזק. בית משפט שלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מס' חודשי מאסר ועד 18 חודשי מאסר בפועל. על הנאשם הוטלו 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. המדינה ערערה על קולת העונש. בית המשפט המחוזי בערעור קבע כי תחתית מתחם העונש ההולם צריכה לעמוד על 12 חודשי מאסר לכל הפחות, כאשר העונש שהוטל על הנאשם הוחמר ל-16 חודשי מאסר בפועל.
• בעפ"ג (חי) 26952-04-22 מדינת ישראל נ' אנטקלי (9.5.22) למשיב יוחסו שלוש עבירות של התפרעות ושלוש עבירות של הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות. המשיב השתתף בהתפרעויות אלימות במספר מוקדים במסגרת מבצע שומר חומות, במהלכן יודו אבנים לעבר שוטרים, גם באמצעות רוגטקות, נחסם כביש באמצעות עצים שהוצתו והוצתה דלת כניסה למלון. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 8 ובין 24 חודשי מאסר בפועל והשית על המשיב 8 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי קבע כי מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט שלום מקל יתר על המידה עם המשיב וגם אם ניתן להשלים בדוחק עם המתחם, הרי שעונשו של המשיב לא היה אמור להתמקם בתחתית המתחם שנקבע. לפיכך, הוחמר עונשו של המשיב ל-14 חודשי מאסר בפועל, כאשר יתר חלקי גזר הדין נשארו על כנם.
• בעפ"ג (י-ם) 43417-02-16‏ מדינת ישראל נ' מהדי אבו רגב (20.3.16), המשיב השתתף בהפרת סדר שכללה 30 עד 40 משתתפים. המתפרעים שרפו צמיגים ויידו אבנים וחפצים לעבר השוטרים כאשר המשיב יידה מספר אבנים לעבר השוטרים ממרחק של כמה עשרות מטרים. בית משפט השלום הרשיע את המשיב על סמך הודאתו בעבירות של התפרעות וניסיון תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות. נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשי מאסר בודדים ועד 18 חודשי מאסר בפועל, והטיל על המשיב 9 חודשי מאסר בפועל ושני מאסרים על תנאי. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי דחה את הערעור, אך קבע כי מתחם העונש ההולם צריך לנוע בין 8 ל-24 חודשי מאסר בפועל (נקבע כי עונשו של המשיב נוטה לקולא, אך מאחר והוא מצוי בתוך המתחם, הוחלט שלא להתערב בו).
• בעפ"ג (י-ם) 21523-08-15 מדינת ישראל נ' ענאתי (14.10.15), המשיב יידה אבנים לעבר שוטרים במסגרת התפרעות. בית משפט השלום קבע מתחם העונש ההולם נע בין מספר חודשים ל- 13 חודשי מאסר בפועל וגזר על המשיב 5 חודשי מאסר בפועל. המדינה ערערה על קולת העונש ובית המשפט המחוזי קיבל את הערעור וקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 6 ל-15 חודשי מאסר בפועל והשית על המשיב 10.5 חודשי מאסר בפועל, בהדגישו כי הוא אינו ממצה עמו את הדין.
• בעפ"ג (חי) 26975-04-22 מדינת ישראל נ' שמוך (12.5.22) המשיב השתתף יום אחר יום בהתקהלות אסורה רבת משתתפים ונטל בהתפרעות חלק אקטיבי. באירוע הראשון המשיב יידה מספר אבנים לעבר שוטרים שעמדו במרחק של 30-40 מטרים ממנו ויום למחרת הוא השליך לעבר שוטרים, שעמדו במרחק של עשרות מטרים ממנו, שני בקבוקי זכוכית. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מספרי חודשי מאסר ל- 16 חודשי מאסר בפועל וגזר על המשיב 7 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים. בערעור שהגישה המדינה לבית המשפט המחוזי נקבע כי מתחם העונש ההולם שקבע בית משפט השלום מקל יתר על המידה עם המשיב. ערכאת הערעור החמירה עם עונשו של המשיב והעמידה אותו על 12 חודשי מאסר בפועל.
• בעפ"ג (י-ם) 33871-01-15 מדינת ישראל נ' אשרף עזאיזה (19.4.15), המשיב נטל חלק בהתפרעות, בעקבות מניעת כניסת מתפללים להר הבית, יידה מספר אבנים לעבר שוטרים שניסו לפזר את המפגינים ופגע באחת האבנים באחד השוטרים. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין 3 ל-15 חודשי מאסר בפועל ובסופו של יום גזר על המשיב (בן 38, נעדר עבר פלילי) שלושה חודשי מאסר, מאסרים מותנים וקנס כספי בסך 2,000 ₪. המדינה ערערה על קולת העונש, המשיב ערער על חומרתו. בית המשפט המחוזי דחה את ערעור המשיב, קיבל את ערעור המדינה וגזר על המשיב 7 חודשי מאסר בפועל.
• בעפ"ג (חי') 52096-04-22 מדינת ישראל נ' בלאל (14.7.22), המשיב השתתף בהתפרעות המונית במהלך מבצע "שומר חומות", וירה 2 זיקוקים לעבר השוטרים, שעמדו במרחק של כ-40 מטרים ממנו. כששוטר שהבחין במעשיו תפס את המשיב וניסה להשתלט עליו, המשיב התנגד למעצר וניסה לברוח מהמקום במהלך התנגדות נחבל אחד מהשוטרים. בית משפט השלום קבע מתחם שנע בין מספר חודשי מאסר ל- 16 חודשי מאסר בפועל וגזר על המשיב (בן 18 וחודשיים בעת ביצוע העבירות) 6 חודשי מאסר בפועל לריצוי בעבודות שירות, לצד עונשים נלווים. בערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נקבע, כי היה ראוי לקבוע מתחם גבוה יותר ולא להסתפק בכך שהרף התחתון הינו מספר חודשי מאסר בודדים. בשל עקרון אחדות הענישה ובשים לב לעונש שנגזר על שותפו של המשיב, שהפך לחלוט, בית המשפט המחוזי לא החמיר בעונשו של המשיב, אך הוראה כי תקופת המאסר תהיה מאחורי סורג ובריח במקום בעבודות שירות.
• בעפ"ג (חי') 56372-08-22 גמאל שבאט נ' מדינת ישראל (17.11.22), המערער הורשע לאחר ניהול הוכחות, בביצוע עבירה של תקיפת שוטר בנסיבות מחמירות, תקיפה הגורמת חבלה של ממש, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות, התפרעות ועבירה של מעשה פזיזות ורשלנות. המערער השתתף בהתקהלות אסורה, על רקע מבצע "שומר חומות", כשהוא נוטל חלק מרכזי ודומיננטי בהתפרעות, ירה זיקוקים לעבר כוחות מג"ב ובצוותא חדא עם אחרים יידה אבנים לעברם. בנוסף, המערער התנגד למעצרו, השתולל, הניף ידיו ובעט ברגליו, גרם לנפילתו של אחד השוטרים, שנחבל כתוצאה מכך. בגזר דין של בית משפט השלום, נקבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ל- 24 חודשי מאסר בפועל, ועל המערער הושת עונש של 16 חודשי מאסר בפועל וענישה נלוות. כמו כן הופעל מאסר על תנאי באופן מצטבר כך שסך הכל על המערער נגזר לרצות עונש של 22 חודשי מאסר בפועל. ערעור על חומרת העונש נדחה.
• בת"פ 9143-06-21 מדינת ישראל נ' עבד אל כרים חוסיין (3.11.22) הנאשם הורשע בעבירות של התפרעות, הפרעה לשוטר בנסיבות מחמירות ומעשי פזיזות ורשלנות בצוותא עם אחר בגין מעורבותו בהתפרעות על רקע מבצע "שומר חומות". הנאשם עמד במרחק של עשרות מטרים מהשוטרים כשהוא רעול פנים וירה לעברם זיקוקים. בית משפט השלום קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין 12 ובין 24 חודשי מאסר בפועל, והשית על הנאשם עונש של 13 חודשי מאסר בפועל וענישה נלווית, לאור העדר עבר פלילי. ערעור שהגישה המדינה מתברר כיום בבית המשפט המחוזי בחיפה – עפ"ג 47004-12-22.

בהתאם להוראת סעיף 40יג, אני קובעת כי מתחם העונש ההולם נע בין 10 ל- 20 חודשי מאסר בפועל, לצד עונשים נלווים.

לאחר ששקלתי את עניינו של הנאשם, לא מצאתי מקום לסטות ממתחם העונש שקבעתי לא לחומרא ולא לקולא.

אשר לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירות:

שקלתי לקולא את הודאתו של הנאשם, נטילת אחריות והבעת החרטה.

כן שקלתי את גילו הצעיר של הנאשם, את עברו הנקי, ואת נסיבות חייו הלא פשוטות כפי שצוין בתסקיר שירות המבחן.

עוד נתתי דעתי להמלצת שירות המבחן והתרשמותו כי ההליך שנוהל נגדו מהווה גורם מרתיעה, וכי רמת הסיכון להישנות העבירות אלימות בעתיד הוא נמוך.

אמנם תסקיר שירות המבחן משמש כלי עזר חשוב לבית המשפט, אך עם זאת, ההלכה היא כי תסקיר שירות המבחן איננו מחייב את בית המשפט, אשר בוחן מגוון שיקולים רחב יותר מאלו אותם בוחן שירות המבחן (רע"פ 2208/16 יוסף גוהר נ' מדינת ישראל (17.5.16)). שירות המבחן לא נתן משקל ראוי לחומרת העבירות, למניעים שעמדו ברקע לביצוען, ולהיבט של הרתעת היחיד והרתעת הרבים, הנדרש במקרה זה.

בעניין זה ראה ע"פ 901/22 מדינת ישראל נ' מוחמד אסווד (24.02.2022):

"אכן, בגזירת עונשו של המשיב היה מקום להתחשב בהודאתו; בכך שהביע חרטה; בגילו הצעיר; ובעובדה שאין לו עבר פלילי. ואולם, כאמור, כאשר מדובר בעבירות אשר מבוצעות ממניע גזעני, באיזון בין שיקולים אלה לבין שיקולי הרתעה והגנה על שלום הציבור, יש לתת משקל מוגבר לשיקולים האחרונים. יש מקום ליתן משקל מתאים גם לפרק הזמן שבו נעברו העבירות, במהלכו הייתה האוכלוסיה האזרחית נתונה למתקפה של אלפי רקטות, כפי שמתואר בכתב האישום המתוקן, ובמקביל התעורר גל של הפרות סדר והתפרעויות אלימות, שכלל תקיפת כוחות הביטחון, כמו גם תקיפת אזרחים יהודים וערבים." (ההדגשה לא במקור מ.פ.ב.)

על כן לא אוכל לאמץ את המלצת שירות המבחן.

לאחר ששקלתי את כלל השיקולים המפורטים לעיל, תוך מתן משקל לאמור בתסקיר המבחן מחד ולצורך בהרתעת היחיד והרבים מאידך, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים :

1. מאסר בפועל של 10 חודשים, בניכוי ימי מעצרו בין המועדים 11.5.21 - 14.5.21.
2. מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור בתקופת התנאי אחת מהעבירות בהן הורשע בתיק זה, ויורשע בגינה.
3. קנס בסך 3,000 ₪ או 20 ימי מאסר תחתיו.

הקנס ישולם לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה עד ליום 1.9.23.

ניתן לשלם את הקנס באחת הדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה, www.eca.gov.il

במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום).

אני מעכבת ביצוע של רכיב המאסר בפועל ב- 30 יום על מנת לאפשר לנאשם מיון מוקדם בשב"ס. על הנאשם להתייצב לריצוי מאסר בתאריך 22.2.23 שעה 9:00 בבית מעצר קישון. תנאים מגבילים יעמדו בתוקף עד התייצבות לריצוי מאסר בפועל

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, א' שבט תשפ"ג, 23 ינואר 2023, במעמד הצדדים.