לפניי בקשה לעיון חוזר, שהוגשה לאחר שביום ,15.6.21 ניתן פסק דין בעתירה דנא.

מושא העתירה- סירוב המשיב לאפשר לעותר להתייחד עם בת זוגו עימה מצוי בקשרי זוגיות, בעודו נשוי לאשה אחרת. בפסק הדין מצאתי לדחות את העתירה וקבעתי, כי העותר אינו עומד בתנאי הסף של סעיף 8א. לפקודת הנציבות 04.47.00, משלא הוכח כי מדובר בבת הזוג המוכרת כידועה בציבור בהתאם לקריטריונים שנדרשים וכן רעייתו ביקרה אותו במהלך השנתיים האחרונות, לעיתים, לבדה. (ראו בהרחבה בפסה"ד).

לצד זאת, משנטען, כי רישומי שב"ס שבהם נרשמה כביכול בת הזוג כ"גיסה" שגויים, התבקש המשיב לבחון סוגיה זו בשנית.

בהמשך, הגיש ב"כ העותר בקשה לעיון חוזר- מושא החלטתי דנא- בה נטען, כי העובדות שעליהן נסמכתי בהחלטתי, שגויות. אשת העותר לא ביקרה אותו לבדו בשנתיים האחרונות, כנטען (בעיקר מתייחס לביקור בחודש אוקטובר 2020), ובת הזוג הנוספת, מוכרת כ"ידועה בציבור" מזה זמן רב.

ב"כ המשיב ביקשה בתגובתה, לדחות את הבקשה. ראשית נטען, כי בוצעה בדיקה נוספת של הרישומים, ואכן, לעיתים, נרשמה בת הזוג, כגיסתו. שנית, חזר המשיב על טענתו, כי העותר לא הוכיח כי חי בנפרד מרעייתו שעה שלא מצוי בהליך גירושין, וכל שיש בידו הוא הצהרה שחי בנפרד ממנה (ממילא מרצה כעת מאסר ממושך).

לאחר ששבתי ובחנתי את כלל הטיעונים לא מצאתי לשנות מהחלטתי הקודמת בפסק הדין, אין בנתונים שהוצגו ע"י העותר, כדי להרים את הנטל הנדרש לאישור בקשתו. רישומי שב"ס נבדקו בשנית, ככל הנראה בחלק מהמקרים, יכול שבמכוון, נרשמה בת הזוג כ"גיסה", אין כל סיבה שהמשיב יבחר להגדירה ככזו, מבלי שהצהירה על כך.

עוד לא מצאתי לפקפק ברישומי שב"ס, המלמדים כי בחלק מהביקורים, ביקרה את המשיב ,רעייתו בגפה. לפיכך, העותר אינו עומד בתנאי הסף לאישור התייחדות עם בת זוגו הנוספת, הבקשה לעיון חוזר, נדחית.

ניתנה היום, א' אלול תשפ"א, 09 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.