ניתנה ביום 26 אוקטובר 2021

הרשמת אפרת קוקה

1. לפני בקשת המבקשת למתן פטור מתשלום אגרת ערעור.
2. לאחר בחינת טיעוני הצדדים בבקשה ועיון בתיק בית הדין, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, כמפורט מטה.
3. תקנה 12(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (אגרות), התשס"ח-2008 (להלן: תקנות האגרות) קובעת שני תנאים למתן פטור מתשלום אגרה: האחד, אי יכולתו של  המבקש לשלם את האגרה, והשני, אם נראה לבית הדין שההליך מגלה עילה. המדובר בתנאים מצטברים, אשר בהתקיימם ''רשאי בית הדין לפטור את המבקש מתשלום האגרה, כולה או חלקה". עוד קובעת התקנה, כי "בית הדין יתחשב ביכולתו האישית של המבקש בלבד, בהסתמך על רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם בלבד''.

שני התנאים שבתקנה 12(ב) לתקנות האגרות כרוכים זה בזה. ככל שהעילה מוצקה יותר, כך ניתן להקל במבחן הכלכלי ולהיפך. אולם, נדרש להתקיים רף מינימלי לגבי כל אחד מהתנאים, ואין די בהוכחת מצב כלכלי קשה של המבקש כדי לפטור אותו מאגרת ערעור שאינו מגלה עילה כלשהי.

אשר לתנאי בדבר היות ההליך "מגלה עילה" נפסק כדלקמן: "... על הדן בבקשה לפטור מאגרה לבחון אם אין מדובר בהליך סרק, בהליך שאין לו תכלית ואין לו יסוד בדין או בעובדה. מדובר בנטל הוכחה קל המוטל על המבקש, קל מזה המוטל עליו בענייני הפקדת עירבון… כשם שאין נבחנת עילת התביעה לגופה במסגרת התקנות במקרה שבו משולמת האגרה, כך אין לבחון את עילת התביעה לגופה במקרה של חוסר יכולת כלכלית. על כן יש לבחון רק את העילה לכאורה ולבחון שאין מדובר בעילה קלושה וחסרת סיכוי של ממש. אין לדרוש כי יהיה מדובר בעילה שסיכוייה טובים..." (ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית, פ"ד נט(4)721).

הנטל להוכחת התקיימותם של התנאים המפורטים בתקנה מוטל על מבקש הפטור (ראו: בש"א (ארצי) 675/09  פלקסר נ' נשיץ ברנדס ושות' 14.2.2010; ע"א 8974/04 פלוני נ' פלונית פ"ד נט(4) 721; בשג"ץ 3836/09 עמותת רופאים לזכויות אדם נ' שר הבריאות, 7.5.2009; בש"א 74/10 רונית אלון – אלון מיכון משרדי בע"מ, 11.3.2010).

1. יישום אמות המידה שנקבעו בפסיקה על נסיבות העניין שלפני, מבסס את המסקנה, כי יש להיעתר לבקשה. המבקשת טענה בבקשה, כי היא מתקיימת מקצבת זקנה בסך 3,133 ש"ח לחודש, המשולמות לה על ידי המוסד לביטוח לאומי. עוד טענה, שאין לה הכנסות נוספות ואין בבעלותה חשבונות בנק, חסכונות או נכסים אחרים, פרט לבעלות בשליש דירה שקיבלה בירושה והמצויה בכינוס נכסים במסגרת הליך הוצאה לפועל. לטענת המבקשת, היא מתגוררת בחלק מדירה זו. המבקשת הוסיפה, כי יש לה חובות לנושים בהיקף כולל של כ- 9 מיליון ש"ח במסגרת תיקי הוצאה לפועל. המבקשת צירפה לבקשה תצהיר כנדרש בתקנות האגרות, וכן אישור מהמוסד לביטוח לאומי לעניין גובה הקצבאות המשולמות לה. המשיבים 4 ו- 6 לא סתרו בתשובתם את טענות המבקשת בעניין מצבה הכלכלי ואף ציינו שאינם חולקים על טענותיה בעניין מצבה הכלכלי (בסעיף 8 לתגובה). נראה, שדי באמור על מנת לקבוע שמתקיים בעניינה של המבקשת הרף המינימלי הנדרש לצורך הוכחת "חוסר יכולת כלכלית". זאת, אף מבלי להידרש לטענת המבקשת בעניין חובות לנושים בסכומים גדולים, אשר לא צורפה לה אסמכתא.
2. אשר לתנאי השני בדבר היות ההליך "מגלה עילה" - כאמור, הדרישה בפסיקה אינה להוכחת סיכויי ערעור טובים, אלא די שיוכח שאין מדובר בערעור קלוש וחסר סיכוי. בענייננו, ערעורה של המבקשת סב על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה תל-אביב מיום 22.4.2021 (כב' השופט דורי ספיבק, סע"ש 23142-11-20) אשר הורה על מחיקת תביעתה של המבקשת, בה עתרה לביטול החלטה שניתנה בתיק ע"ב 7838/06 בחודש נובמבר 2013 בבקשה לפי פקודת בזיון בית משפט. כעולה מהחלטת בית הדין האזורי מיום 1.3.2021, המבקשת הגישה תחילה בקשה לביטול ההחלטה בתיק ע"ב 7838/06, במסגרת אותו הליך. בהחלטה שניתנה על ידי בית הדין האזורי ביום 8.11.2020, הורה בית הדין על העברת הבקשה לבירור במסגרת תביעה חדשה ועצמאית. לאחר מכן, הורה בית הדין האזורי ביום 22.4.2021 על מחיקת התביעה החדשה מטעמים של חוסר סמכות, תוך שקבע, שהפרוצדורה הדיונית בה היה על המבקשת לנקוט היא הגשת ערעור על ההחלטה בתיק ע"ב 7838/06. יש לציין, שהתביעה לביטול ההחלטה הוגשה על יסוד טענות של תרמית וגילוי ראיות חדשות ("משפט חוזר אזרחי"). בנסיבות אלה, טענת המבקשת בערעור, לפיה יש לברר את טענותיה במסגרת תובענה נפרדת לביטול ההחלטה בערכאה שנתנה את פסק הדין, אינה טענה מופרכת (ראו: בן נון וחבקין, הערעור האזרחי, מהדורה שלישית, 2012, 438). זאת, מבלי לחוות דיעה באשר לסיכוייה של טענת התרמית, לגופו של עניין. מבחינה זו ניתן לקבוע, ש"ההליך מגלה עילה" לצורך מתן פטור מתשלום האגרה.

מסקנת הדברים היא, שמתקיימים בנסיבות העניין טעמים המהווים הצדקה למתן פטור מתשלום אגרת הערעור.

1. יש להבהיר עם זאת, שהמסקנה לפיה ההליך מגלה עילה, מתייחסת לערעור כלפי המשיבים 4 ו- 6 בלבד, אשר היו בעלי דין בתיק ע"ב 7838/06. אמנם, בהליך מושא הערעור, המבקשת ציינה גם את המשיבים 1-3 ו- 5 כבעלי דין, אולם על פני הדברים, ההליך לפני בית הדין האזורי (כמו גם הליך הערעור), אינו כולל עילה המצויה בסמכותו הייחודית של בית הדין לעבודה על פי סעיף 24 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט1969- כלפי משיבים אלה. משכך, קביעתנו בדבר היות ההליך מגלה עילה אינה מתייחסת למשיבים 1-3 ו – 5, אלא למשיבים 4-6 בלבד, כאשר שאלת סמכותו של בית הדין לעבודה לדון בהליך נגד המשיבים 1-3 ו – 5, תידון במסגרת הדיון בערעור.
2. אשר לערעור נגד המשיבים 7 ו- 8 – מדובר בגורמים שלא היו בעלי דין בהליך מושא הערעור. משכך, בהתאם להוראת תקנה 90 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב-1991, ובשים לב לעובדה שעל פני הדברים, בית הדין לעבודה נעדר סמכות עניינית לדון בערעור נגדם, אני מורה על מחיקת הערעור נגד משיבים אלה.
3. כללם של דברים: הבקשה למתן פטור מתשלום אגרת הערעור מתקבלת.

מזכירות בית הדין תמחק את רישום המשיבים 7 ו- 8 מההליך.

1. אין צו להוצאות.
2. דיון לפני מותב בית הדין יתקיים בערעור זה ביום 6.12.2021 בשעה 10:00.

מזכירות בית הדין תשלח לצדדים ללא דיחוי החלטה על מועדי הגשת הסיכומים. התיק יועבר למתן החלטת ראש המותב באשר לצורך בהגשת סיכומים בערעור מטעם המשיבים 1-3 ו – 5.

ניתנה היום, כ' חשוון תשפ"ב (26 אוקטובר 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.