1. הנאשם הורשע, בהתאם להודאתו בכתב האישום, בביצוע עבירה של מעביד המעסיק תושב זר שלא כדין, לפי סעיף 12ב2(2) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952.

2. מעובדות כתב האישום עולה כי ביום 12.1.21, העסיק הנאשם שני תושבים זרים בביצוע עבודות יציקת בטון בחווה הנמצאת בכביש 4 סמוך לאשקלון.

הסדר הטיעון

3. ביום 3.2.22 הגיעו הצדדים להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב האישום, יורשע, יישלח לשירות המבחן לצורך קבלת תסקיר. במסגרת ההסדר סוכם כי המאשימה תטען לעונש מאסר בן חודשיים שירוצה בדרך של עבודות שירות, לצד עונשים נלווים בעוד שהנאשם באמצעות בא כוחו יטען באופן חופשי לעניין העונש.

תסקיר שירות המבחן

4. ביום 5.7.22 הוגש תסקיר מטעם שירות המבחן, אשר פירט את הרקע האישי והמשפחתי של הנאשם. בתסקיר צוין כי הנאשם בן 55, נשוי ואב לשלושה ילדים בגילים 25-30 המתגורר עם משפחתו בדירה בבעלותו בעיר אשקלון. הנאשם עסק כמתווך נדל"ן כ-25 שנים ובחמש השנים האחרונות אינו עובד ומתקיים מדמי שכירות שמקבל עבור דירות שרכש לאורך השנים לצרכי השקעה. עוד תיאר הנאשם כי לאורך השנים עסק בטיפול בסוסים עניין שהיווה עבורו מקור להנאה וסיפוק וכיום פועל להקמת חווה טיפולית.

כעולה מתסקיר שירות המבחן הנאשם כ-30 שנה מתמודד עם דכאון וחרדה ונמצא במעקב פסיכיאטרי וכן נוטל טיפול תרופתי קבוע. עם זאת, בסיוע הטיפול התרופתי לצד שמירה על שגרת חיים יציבות, הכוללת תעסוקה, הנאשם הצליח לשמור על תפקוד תקין.

לעניין העבירה נשוא כתב האישום, שירות המבחן ציין כי הנאשם מודה בביצוע העבירה ולדבריו במסגרת הקמת החווה נדרש להביא עובדים על מנת לבצע עבודות במקום, נסע למקום בו נמצאים עובדים רבים, פנה אל עובדים שהמתינו בצד הדרך מכיוון שזיהה אותם כפועלים שביצעו עבודות אצל שכנתו. כאשר הם הגיעו לחווה לצורך עבודה, ציין כי שוטרים הגיעו ורק כאשר נדרשו העובדים להציג אישורי עבודה הבין כי אין ברשותם אישורים מתאימים. הנאשם ציין בפני שירות המבחן כי פעל בתום לב, לא הבין שמדובר בעובדים שאין בידיהם אישורים ולא הבין כי בטרם העסקתם נדרש לוודא זאת.

באשר לגורמי הסיכוי התרשם שירות המבחן כי מדובר בנאשם שיש לו יכולות וורבליות תקינות, מבטא שאיפות לניהול אורח חיים תקין וכי המסגרת המשפחתית והתעסוקתית מהוות עבורו כיום גורמים מאזנים ומייצבים ומעניקים לו מקור לעשייה בעלת משמעות.

באשר לגורמי הסיכון שירות המבחן התרשם כי המידע שמסר הנאשם מצמצם ותואם תפיסתו העצמית הנורמטיבית. עוד העריך שירות המבחן כי המפגש של הנאשם עם העבירה ועם השירות והיותו מעורב בפלילים העצימו עבורו את הקושי לערוך התבוננות פנימית וההתנהלות זו מסייעת לו לשמור על דימוי עצמי חיובי בעיני עצמו וסביבתו.

שירות המבחן המליץ על הטלת צו שירות לתועלת הציבור בהיקף של 120 שעות וציין כי העונש האמור יהווה עבור הנאשם עונש חינוכי שיש בו להקטין סיכון להישנות ביצוע עבירות, באמצעות תרומה לחברה ופיצוי על הנזק שנגרם.

טיעוני ב"כ הצדדים

5. ב"כ המאשימה, עו"ד נוי ספיר, הפנתה בטיעוניה לערכים המוגנים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה שעניינם שלום הציבור ובטחונו, שמירה על ריבונות המדינה וגבולותיה וכן האינטרס הביטחוני לאור הצורך במניעת כניסת מפגעים. נטען כי עבירת העסקת תושב זר היא עבירה קשה לגילוי וקשה להתחקות, והעובדה כי אזרח ישראלי קולט שוהים בלתי חוקיים ומעסיקם מקשה על משימת האיתור. ביחס למידת הפגיעה נטען כי מדובר בפגיעה במידה בינונית שכן הנאשם העסיק שני עובדים זרים בחוות סוסים.

המאשימה טענה כי מתחם העונש לעבירה שביצע הנאשם נע בין שני חודשי מאסר ועד שמונה חודשי מאסר, שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, תוך שציינה כי בהתאם להסדר הטיעון אליו הגיעו הצדדים היא תעתור לרף הנמוך במתחם.

באשר לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה, ציינה ב"כ המאשימה כי הנאשם העסיק תמורת תשלום כספי שני עובדים זרים בחוות סוסים ולא יוחסו לו נסיבות מחמירות אך המחוקק בחר להחמיר עם מעסיקים של שוהים בלתי חוקיים כשלעבירה זו ניתן כפל העונש. נטען כי הנאשם במעשיו העדיף את תועלתו האישית על חשבון סיכון בטחון הכלל.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציינה ב"כ המאשימה כי לחובת הנאשם 7 הרשעות קודמות, לא ממן העניין, 4 מתוכן התיישנו אך לא נמחקו. עוד הוסיפה כי הנאשם העסיק את שני השוהים הבלתי חוקיים במסגרת פעילותו בחווה, כאשר לחווה מגיעה אוכלוסייה מגוונת ומשכך לנאשם אחריות ציבורית מוגברת באופן אשר מחמיר את התנהגותו. יחד עם זאת, ציינה ב"כ המאשימה, לקולה כי הנאשם הודה בכתב אישום, חסך זמן שיפוטי והוגש בעניינו תסקיר חיובי המלמד כי הנאשם לקח אחריות והביע חרטה. יחד עם זאת, טענה ב"כ הנאשם כי אין לאמץ את המלצות שירות המבחן המהווה גורם ממליץ בלבד כאשר על בית המשפט לשקול שיקולים נוספים מלבד שיקול השיקום.

נטען כי יש לגזור על הנאשם עונש ברף התחתון של המתחם, שני חודשי מאסר שירוצו בדרך של עבודות שירות, מאסר מותנה, קנס לשיקול דעת בית המשפט והתחייבות. בטיעוניה הפנתה ב"כ המאשימה לפסיקה הן לעניין הערכים המוגנים שנפגעו והן לעניין מדיניות הענישה הנהוגה.

6. ב"כ הנאשם, עו"ד אביחי חג'בי, ביקש מבית המשפט לאמץ את המלצות שירות המבחן.

נטען כי מדובר באירוע אחד בגינו יש לקבוע מתחם אחד. ביחס למידת הפגיעה בערכים המוגנים נטען כי לא מדובר בפגיעה ברף הגבוה שכן ההעסקה לא הייתה מתמשכת אלא ההעסקה חד פעמית. ביחס לנסיבות ביצוע העבירה נטען כי לא היה תכנון מוקדם והנזק הצפוי היה נמוך. נטען כי לא היה צפוי רווח משמעותי מההעסקה ועל כן מתחם הענישה נע בין מאסר מותנה למאסר בעבודות שירות.

באשר לנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציין ב"כ הנאשם כי מדובר בנאשם בן 55, בעל שלוש הרשעות קודמות וכן בעל ארבע הרשעות קודמות אשר התיישנו ובוצעו לפני כעשרים וחמש שנים. עוד הוסיף ב"כ הנאשם כי לנאשם בעיות רפואיות ופסיכיאטריות והציג לבית המשפט אישור רפואי (נ/1). בנוסף ציין כי הנאשם הודה בהזדמנות הראשונה, לא נפתחו מאז תיקים נוספים נגדו ואין עבירות דומות בעברו.

ב"כ הנאשם התייחס בטיעוניו לתסקיר שהוגש על ידי שירות המבחן, תסקיר חיובי הממליץ על ענישה חינוכית בדמות שעות לתועלת הציבור וציין כי מדובר באדם נורמטיבי.

ב"כ הנאשם הפנה לפסיקה התומכת בטיעוניו וטען כי הפסיקה אליה הפנתה ב"כ המאשימה שונה מהמקרה דנן שכן, מדובר בפסיקה במסגרתה הועסק שוהה בלתי חוקי באופן קבוע או לפרק זמן של מספר חודשים בשונה מהמקרה דנן בו שני השוהים הועסקו באופן חד פעמי.

7. הנאשם, בטיעוניו לעונש, ציין כי הוא מצטער על המקרה והוסיף כי ביצע העבירה בתום לב וללא כוונה. עוד הוסיף כי היה זקוק לעובדים והעסיק אותם ליום אחד, ולא היה כל כך מודע לכך. לדבריו יומיים קודם לכן הסתיים להם הרישיון והם בעצמם לא ידעו שהרישיון לא חודש להם. הנאשם התנצל ואמר כי ככל שיזדקק לעובדים בעתיד יבדוק את אישור העסקתם כנדרש.

קביעת מתחם העונש ההולם

8. תיקון 113 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין") קובע מנגנון תלת-שלבי להליך גזירת העונש: בשלב הראשון ייקבע מתחם העונש ההולם בהתחשב בעבירה ובנסיבות הקשורות לביצועה, בשלב השני תבחן התקיימותם של שיקולים חריגים המצדיקים סטייה מן המתחם שנקבע – פוטנציאל שיקום מיוחד או הגנה על שלום הציבור, ובשלב השלישי ייגזר העונש הראוי בתוככי המתחם שנקבע, בהתחשב בנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ככל שבית המשפט לא מצא מקום לסטות מהמתחם.

9. במקרה דנן מדובר באירוע אחד אשר בעניינו יש לקבוע מתחם עונש הולם אחד.

10. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה נעשית בהתאם לעקרון ההלימה. לשם קביעת מתחם העונש ההולם יש להתחשב בערך החברתי אשר נפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.

11. במקרה דנן, הערכים החברתיים שנפגעו כתוצאה מביצוע העבירה הם שלום הציבור ובטחונו וכן ריבונותה של המדינה, הסדרת גבולותיה ושלטון החוק במובן הרחב. זכותה של כל מדינה לשמור על גבולותיה ושעריה, מפני כניסת זרים לתחומיה.

חומרת עבירת העסקת שב"ח נלמדת גם מהיחס שייחס לה המחוקק, כאשר קבע בצד עבירה זו עונש כפול מהעונש שנקבע לעבירת הכניסה והשהייה הבלתי חוקית עצמה. ברע"פ 3173/09, מוחמד פראגין נ' מדינת ישראל (5.5.9) התייחס בית המשפט העליון לצורך בהחמרה בין היתר, עם המעסיקים של שוהים בלתי חוקיים:

"בהקשר הקרוב של המסיעים, המלינים והמעסיקים את השוהים הבלתי חוקיים, שחטאתם אמנם עולה משל הללו, שכן – כאמור – חוטאים הם ומחטיאים את הרבים, ומכאן גישת המחוקק שהחמירה עמהם...".

עוד יפים לעניין זה דבריו של כב' השופט רובינשטיין ברע"פ 5861/11 יצחק דניאל נגד מדינת ישראל (18.8.11) (להלן: "הלכת דניאל"):

"העבירה של העסקת שוהה בלתי חוקי יש בה חומרה מניה וביה, בראש וראשונה בהקשר בטחוני, ואחריותם של המעסיקים אינה פחותה מזו של השוהים הבלתי חוקיים - שחלקם באים לשם פרנסה, אך חלקם עוברים עבירות רכוש אם לא למעלה מזה. המעסיק, ולוא יהא זה אדם מן הישוב, נותן יד לחשיפה לסיכונים...".

12. מידת הפגיעה בערך המוגן היא ברף הבינוני. וזאת, בשים לב לעובדה כי הנאשם העסיק שני עובדים זרים מבלי לברר האם יש בידם אישור לעבוד בישראל. מנגד, משך ההעסקה היה קצר - יום עבודה בודד.

בחינת מדיניות הענישה הנוהגת

13. לצורך קביעת מתחם העונש ההולם, עיינתי בפסיקה שהוגשה על ידי ב"כ הצדדים וכן בפסיקה נוספת. אציין את המרכזיים שבהם:

• בהלכת דניאל לעיל, הורשע הנאשם, כבאי במקצועו, בעבירה של העסקת עובד זר. בית משפט השלום השית על הנאשם עונש של 150 שעות של"צ, תוך שנמנע מהרשעתו. ערעור שהוגש על ידי המאשימה התקבל ובית המשפט המחוזי הורה על הרשעת הנאשם, תוך שהותיר את העונש על כנו. בקשת רשות ערעור נדחתה.

• ברע"פ 8191/06 קריספי נ' מדינת ישראל (8.1.07) – הנאשם הורשע בביצוע עבירה של העסקת תושב זר. הנאשם העסיק את העובד כיומיים. בית משפט השלום הטיל על הנאשם עונש מאסר בן 3 חודשים, שירוצה בדרך של עבודות שירות. בשל מצבו הכלכלי הקשה של הנאשם, נמנע בית המשפט מהטלת קנס. ערעור שהוגש על ידי המאשימה התקבל ובית המשפט המחוזי קבע כי עונש המאסר ירוצה מחציתו בדרך של עבודות שירות ומחציתו מאחורי סורג ובריח. בקשת רשות ערעור נדחתה.

• בעפ"ג (מחוזי מרכז) 69092-07-19 אלוהאב נ' מדינת ישראל (9.12.19) – הנאשם הורשע בעבירה של העסקת תושב זר. הנאשם העסיק ביום 19.1.17 במספרה שבבעלותו ושמצויה בתחומי העיר רמלה, תושב אזור שאינו מחזיק באישור שהייה ועבודה כדין בישראל. בית המשפט השלום קבע מתחם עונשי הולם הנע בין מאסר על תנאי לבין מספר בודד של חודשי מאסר שיכול וירוצו בדרך של עבודות שירות, וזאת בצירוף קנס כספי. בית המשפט השלום גזר על הנאשם, שכפר תחילה והחלה שמיעת הראיות ולאחר מכן הודה במיוחס לו, נשוי ואב לילדים, שיציב במישור התעסוקה, שחסך בזמן שיפוטי, עונש של 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים, לצד קנס בסך 1,500 ₪. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

• בעפ"ג (מחוזי מרכז) 57350-01-15‏ אבשלום חרז נ' מדינת ישראל (10.5.15) - הנאשם הורשע לאחר שמיעת ראיות בעבירה של העסקת שוהה תושב זר. הנאשם העסיק ביום 17.3.11, עובד זר בשטח חקלאי ליד היישוב שער אפרים. בית המשפט השלום קבע מתחם עונשי הולם במקרה הנדון הנע בין מספר שבועות של מאסר בפועל למספר חודשי מאסר בפועל. בית המשפט השלום גזר על הנאשם, תוך התחשבות בגילו, עברו הפלילי, שניהל הליך הוכחות ומשכך אינו זכאי להקלה בעונש וחלוף הזמן, עונש של 31 ימי מאסר לריצוי בפועל לצד מע"ת וקנס בסך 3,000 ₪. הערעור שהוגש לבית המשפט המחוזי נדחה.

• בת"פ (ק"ג) 4478-03-14 מדינת ישראל נ' אלי (אליעזר) בן עזרא (29.10.14) – הנאשם הורשע בעבירה של העסקת תושב זר, בכך שהעסיק ביום 25.2.14 עובד זר במוסך שבבעלותו. ביהמ"ש קבע מתחם ענישה הולם הנע בין מאסר על תנאי ו/או של"צ ועד לתקופה קצרה של עונש מאסר בפועל אשר יכול וירוצה בעבודות שירות. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 46, נעדר עבר פלילי, שהודה בפתח משפטו, שקיבל אחריות, שחסך בזמן שיפוטי, תוך התחשבות בחלוף הזמן מביצוע העבירה, בפגיעה של העונש וההרשעה בנאשם ובמשפחתו, לרבות באשתו שבמצב נפשי קשה, עונש של 6 חודשי מע"ת למשך 3 שנים, לצד קנס בסך 3,000 ₪ והתחייבות.

• בת"פ (ק"ג) 38175-10-13 מדינת ישראל נ' אלכסנדר דרביצ'ר (26.6.16) – פסיקה אותה הגיש ב"כ הנאשם. הנאשם הורשע בעבירה של העסקת תושב זר. הנאשם שהיה באותה העת קבלן שיפוצים, העסיק ביום 07.07.13 עובד תושב זר שאין בידו היתר כניסה ועבודה לישראל. בית המשפט השלום קבע מתחם עונשי הנע בין מאסר מותנה לצד צו של"צ וקנס לבין 8 חודשי מאסר בפועל. בית המשפט מצא מקום לביטול הרשעתו של הנאשם בדין והטיל על הנאשם נשוי ואב לשניים, נעדר עבר פלילי, שהביע חרטה, צער ובושה על מעשיו, שחסך בזמן שיפוטי, בהתחשב בחלוף הזמן, צו של"צ בהיקף של 250 שעות לצד התחייבות.

• בת"פ (באר שבע) 19121-09-14 מדינת ישראל נ' סברי אבו מדיעם (10.5.17) - הנאשם הורשע בתיק העיקרי ובשני תיקים אותם צירף, בשתי עבירות של העסקת תושב זר שלא כדין ועבירה אחת של ניסיון העסקת תושב זר. הנאשם שהיה בעליו של עסק לשטיפת מכוניות ברהט, ניסה להעסיק תושב השטחים, מבלי שהיה לו אישור שהייה או כניסה לישראל, עת שוחח עימו וביקש ממנו לעבוד בעסק, דבר לא צלח נוכח הגעת שוטר למקום. בכתב האישום המתוקן בתיק הצירוף, העסיק הנאשם תושב שטחים ללא אישור עבודה בישראל. בכתב האישום בתיק המצורף השני, העסיק הנאשם בעסקו לחלקי חילוף ברהט, תושב שטחים מבלי שהיה לו אישור כניסה או שהייה בישראל. בית המשפט השלום קבע כי מתחם העונש במקרה זה, נע בין 6 חודשי מאסר בעבודות שירות, לבין 12 חודשי מאסר בפועל, זאת לצד רכיבי ענישה אחרים. בית המשפט גזר על הנאשם, בעל הרשעה אחת בעבירה זהה משנת 2012, שחסך בזמן שיפוטי ניכר, שהודה במיוחס לו, שלקח אחריות על מעשיו, תוך התחשבות בחלוף הזמן, עונש של 6 חודשי מאסר בפועל שירוצו בדרך של עבודות שירות, לצד מע"ת, קנס בסך 15,000 ₪ והתחייבות.

• ת"פ (ק"ג) 49880-02-17 מדינת ישראל נ' דניאל מלייב (12.12.17) – הנאשם הורשע בביצוע ריבוי עבירות של העסקת תושב זר. הנאשם העסיק את העובד ב-7 הזדמנויות שונות, במשך כחודש וחצי, בהספקה והובלה של רהיטים. בית המשפט קבע כי מתחם העונש ההולם נע בין מאסר על תנאי ועד למספר חודשי מאסר והטיל על הנאשם 3 חודשי מאסר על תנאי, קנס בסך 5,000 ₪, התחייבות ו-120 שעות של"צ.

• בת"פ (ק"ג) 33204-11-13 מדינת ישראל נ' ברדה (20.4.15) - הנאשם הורשע בעבירה של העסקה שלא כדין. הנאשם העסיק ביום 24.1.12 בעבודות יציקת בטון שני שוהים בלתי חוקיים ששהו בישראל בניגוד לדין, באתר בניה ביישוב ניצן. בית המשפט קבע מתחם העונש ההולם נע בין מאסר מותנה ו/או של"צ לבין עונש של מאסר בפועל לתקופה קצרה אשר יכול וירוצה בעבודות שירות. בית המשפט גזר על הנאשם, בן 56, רווק ואב ל-2 ילדים בגירים, שנטל אחריות על מעשיו, תוך התחשבות בחלוף הזמן, מאמציו לחזור למוטב ולתקן את דרכיו והעדר עברו הפלילי, עונש של צו של"צ בהיקף של 200 שעות, לצד מע"ת, התחייבות וקנס בסך 3,000 ₪.

14. ביחס לנסיבות הקשורות בביצוע העבירה יש לתת את הדעת לעובדה כי הנאשם העסיק שני עובדים זרים ובמעשיו תרם לפגיעה בביטחון המדינה וריבונותה, שבמעשיו עודד למעשה תושבים זרים לשהות בישראל ללא היתר ולהתפרנס. עוד יש לתת את הדעת לנזק הפוטנציאלי שטמון בעבירה זו. מנגד, יש לתת את הדעת לעובדה כי הנאשם העסיקם ליום עבודה אחד, כאשר בפועל לא נגרם נזק קונקרטי כלשהו.

15. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין, ס' 40 יג', אני סבורה כי מתחם העונש ההולם לעבירות אותן ביצע הנאשם נע בין מאסר מותנה לצד צו של"צ לבין עונש מאסר בן 6 חודשים, שיכול וירוצה בדרך של עבודות שירות. כמו כן, אני קובעת מתחם ענישה ביחס לקנס בין 3,000 ₪ לבין 5,000 ₪.

16. באשר לשיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם לחומרה לשם הגנה על שלום הציבור או סטייה מהמתחם לקולה לשם שיקומו של הנאשם לפי סעיף 40 יד (3) לחוק, לא מצאתי כי ישנם שיקולים המצדיקים סטייה מהמתחם.

גזירת העונש המתאים לנאשם בגדר מתחם העונש ההולם

נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירות

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם התחשבתי, בהתאם לסעיף 40ג(ב) לחוק העונשין, בנסיבות שלא קשורות בביצוע העבירה, כאמור בסעיף 40יא לחוק העונשין.
2. במסגרת זו, ראוי לתת את הדעת לכך שמדובר בנאשם שהודה בהזדמנות הראשונה ולקח אחריות על מעשיו, תוך שהצטער והביע חרטה. עוד יש לתת את הדעת לכך שלנאשם יש עבר פלילי, אך לא הורשע בעבירות דומות. כמו כן, יש לתת את הדעת למצבו הרפואי והנפשי, בהתאם למסמכים הרפואיים שהוגשו לבית המשפט. עוד יש לתת את הדעת לשיתוף הפעולה של הנאשם עם שירות המבחן ולתסקיר החיובי שהוגש בעניינו וכן להמלצה החותמת את התסקיר.

19. אכן המלצת שירות המבחן כשמה היא, המלצה אשר איננה מחייבת את בית המשפט. יחד עם זאת, באיזון השיקולים השונים ובשים לב לנסיבות העושה והמעשה, שוכנעתי כי יש להטיל על הנאשם עונש ברף הנמוך של המתחם ולקבל את המלצת שירות המבחן, זאת לצד ענישה נלווית משמעותית בין היתר קנס שיהא בו לתת ביטוי של ממש לפן הכלכלי הנלווה למעשים של העסקת תושבים זרים ללא אישורי העסקה.

סוף דבר

20. אשר על כן, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

1. 3 חודשי מאסר, וזאת על תנאי שלא יעבור כל עבירה על חוק הכניסה לישראל משך שנתיים מהיום.
2. 120 שעות לתועלת הציבור, שיבוצעו במשך שנה.

שירות המבחן יגיש תוך 30 יום תכנית של"צ לאישור. עם הגשת התכנית בית המשפט יאשר התכנית ללא קיום דיון נוסף.

העתק גזר הדין ישלח לשירות המבחן.

בית המשפט מבהיר לנאשם כי ככל שלא יעמוד בתכנית השל"צ בית המשפט יכול ויגזור את עונשו מחדש.

1. הנאשם יצהיר בהתאם לתקנות העונשין (התחייבות להימנע מעבירה), התש"ף – 2019 על התחייבות כספית שלא לעבור כל עבירה בה הורשע. ההתחייבות תהא לתקופה של שנתיים מהיום ובסך של 5,000 ₪.
2. קנס בסך 5,000 ₪ או 15 ימי מאסר תמורתו.
3. הקנס ישולם בעשרה תשלומים שווים ורצופים החל מיום 15.11.22 ובכל 15 לחודש
4. שלאחריו.
5. תשומת לב הנאשם כי החוב מועבר למרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה, בהתאם למועדים והתשלומים שנקבעו בגזר הדין. ניתן יהיה לשלם את הקנס/ הפיצוי/ ההוצאות כעבור שלושה ימים מיום מתן גזר הדין לחשבון המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות ברשות האכיפה והגבייה באחת מהדרכים הבאות:

בכרטיס אשראי – באתר המקוון של רשות האכיפה והגבייה,www.eca.gov.il .

במוקד שירות טלפוני בשרות עצמי (מרכז גבייה)  – בטלפון 35592* או בטלפון 073-2055000

במזומן בכל סניף של בנק הדואר – בהצגת תעודת זהות בלבד (אין צורך בשוברי תשלום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בבאר שבע בתוך 45 יום מהיום.

ניתן היום, ז' תשרי תשפ"ג, 02 אוקטובר 2022, בהעדר הצדדים.