1. עתירה זו נסבה על החלטתה של ועדת התמיכות המשותפת של משרד התרבות והספורט (להלן – ועדת התמיכות או הוועדה) מיום 2.3.2021, שבגדרה נקבע כי משיב 4, איגוד ספורטיבי דתי "אליצור" – המרכז (להלן – מרכז אליצור) זכאי לקבלת תמיכה כספית לשנת 2020.

העותרות, "מכבי ישראל", "הפועל" ו"עצמה", המאגדות תחתן אגודות ומועדוני ספורט ברחבי הארץ, טוענות כי מרכז הספורט אליצור לא עמד בתנאי הסף לקבלת התמיכה לשנת 2020 וכי נפלו פגמים בתהליך קבלת ההחלטה בעניינו.

חלוקת תמיכות לגופי ספורט

2. תמיכה תקציבית בגופי ספורט שהם מוסדות ציבור, מוסדרת בהוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ"ה-1985 (להלן: חוק יסודות התקציב), וסעיף 9ב לחוק להסדר ההימורים בספורט, תשכ"ז – 1967 (להלן – החוק להסדר ההימורים בספורט).

עד ליום 1.1.2019 הוטל על משיבה 2, המועצה להסדר ההימורים בספורט (להלן – המועצה), לפעול להקצאת כספים לחלוקה כתמיכה בתחום הספורט. במסגרת חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח – 2018, נקבעה בסעיף 9ב לחוק להסדר ההימורים בספורט הוראת שעה, ולפיה החל מיום 1.1.2019 תיעשה חלוקת התמיכות לגופי הספורט השונים על ידי המדינה, בסכום שנקבע בתקציב השנתי של משרד התרבות והספורט (תיקון מס' 14 (הוראת שעה), תשע"ט – 2019). מדובר בתקציב מוגדר המתחלק בין גופי הספורט שנמצאו זכאים לתמיכה.

הגוף המוסמך לבחון בקשות לקבלת תמיכה ולאשרן, וכן לקבוע את גובה התמיכה, הוא ועדת התמיכות המשותפת, שהרכבה נקבע בסעיף 9ב(ה)(1) לחוק והיא כוללת נציגים מטעם משרד התרבות והספורט ומטעם המועצה, וכן נציגי ציבור. אופן הגשת הבקשות לוועדה וכללי הדיון בהן נקבעים בהוראות שיקבע שר האוצר (סעיף 9ב(ד)(1) לחוק) וחלוקת סכום התמיכה נעשית לפי מבחנים שוויוניים שיקבע שר התרבות והספורט (סעיף 9ב(ג) לחוק). אם החליטה הוועדה על מתן תמיכה לגוף ספורט, מעביר משרד התרבות והספורט את כספי התמיכה למועצה, והיא מעבירה אותו לגוף הספורט, בפיקוחה של המדינה (סעיף 9ב(ח) לחוק).

3. בעניין זה פורסמו הוראות שר האוצר מיום 28.4.2019 "לעניין הגשת בקשות לתמיכה בגופי ספורט ולדיון בהן" (י"פ 8213, כ"ג בניסן התשע"ט) (להלן – הוראות שר האוצר), ו"מבחנים לחלוקת כספים לצורך תמיכה של משרד התרבות והספורט במרכזי ספורט" שקבעה שרת התרבות והספורט ביום 8.9.2019 (י"פ 8427, ח' באלול התשע"ט) (להלן – מבחני התמיכה).

מבחני התמיכה

4. סעיף 3 למבחני התמיכה קובע כי מטרת התמיכה היא "מתן סיוע לפעילותם של מרכזי הספורט" בשני תחומים:

תחום א' – "קידום וסיוע לפעילות ספורט עממי לטובת שיפור בריאות הציבור ועיסוק בתרבות הפנאי" (תחרויות גדולות, אירועי ספורט, שליחת משלחות ישראליות לתחרויות מחוץ לישראל).

תחום ב' – "קידום וסיוע לפעילותן של אגודות ספורט ומועדוני ספורט; מרכזי הספורט נותנים שירותים לאגודות מקבלות השירותים, מקנים להן מסגרת ארגונית, ספורטיבית, חברתית וחינוכית, מסייעים לפעילותן של האגודות מקבלות השירותים ומקימים אגודות ומועדונים חדשים".

על פי סעיף 4 למבחני התמיכה, 20% מסך כל התקציב יחולק לתחום א' ו-80% מסך כל התקציב יחולק לתחום ב'.

5. בחינת זכאותו של גוף ספורט לכספי תמיכה נעשית על בסיס "שנת הערכה", אשר מוגדרת בסעיף 2 למבחני התמיכה: "השנה שקדמה לשנה שבעבורה מבוקשת התמיכה; כך למשל לגבי שנת התמיכה 2019 שנת ההערכה היא שנת 2018". "שנת התמיכה" היא "השנה הקלנדרית שבעבורה מבוקשת התמיכה".

המועד הקובע לצורך מבחני התמיכה מוגדר כ"יום 31 בדצמבר בשנת התקציב שקדמה לשנת התמיכה; כך למשל, אם שנת התמיכה היא 2019, המועד הקובע הוא יום 31 בדצמבר 2018".

6. סעיף 5 למבחני התמיכה קובע תנאי סף לזכאותו של מרכז ספורט לקבלת תמיכה, ולפיהם על מרכז הספורט לעמוד בתנאי סף כלליים (סעיף 5(1)) וכן בתנאי סף ספציפיים לכל אחד משני התחומים האמורים שבהם ניתנת התמיכה. סעיף 5(2) קובע את תנאי הסף לקבלת תמיכה לתחום א' (קידום וסיוע לפעילות ספורט עממי) וסעיף 5(3) קובע את תנאי הסף לקבלת תמיכה לתחום ב' (קידום וסיוע לאגודות מסונפות) – הם העומדים במוקד העתירה.

על פי תנאי הסף לקבלת תמיכה לתחום ב', נדרש בין היתר, לצרף לבקשה רשימה של האגודות מקבלות השירותים במועד הקובע (סעיף 5(3)(ג)) וכן נדרש כי מספר האגודות מקבלות השירותים הנכללות ברשימה לא יפחת מ-50 אגודות, הפועלות בששה ענפי ספורט שונים וב-15 יישובים לפחות, "ולא יפחת ממספרים אלה בשנת התמיכה" (סעיף 5(3)(ד)). עוד נדרש כי מרכז הספורט מבקש התמיכה הציג נהלים ואמות מידה למתן השירותים לאגודות מקבלות השירותים (סעיף 5(3)(ז)); וכי כל האגודות המסונפות הן בעלות אישור ניהול תקין בשנת התמיכה, למעט אגודות שטרם מלאו שנתיים להקמתן, וחתמו על ההתחייבויות הנדרשות לפי ההוראות (סעיף 5(3)(ט)).

7. גובה התמיכה למרכזי ספורט העומדים בתנאי הסף בעבור תחום ב' נקבע בארבעה שלבים, כמפורט בסעיף 12 למבחני התמיכה:

"(1) בשלב הראשון ייקבע הניקוד הבסיסי על סמך סכום התמיכה שקיבלו כלל האגודות מקבלות השירותים ממינהל הספורט במבחן תמיכה איגודים עד למועד הקובע, באופן שכל שקל חדש שקיבלה אגודה מקבלת שירותים ממינהל הספורט בשנה שקדמה לשנת התמיכה יהיה שווה לנקודה.

(2) בשלב השני כל אגודה מסונפת שבמועד הקובע טרם מלאו חמש שנים לפעולתה תזכה למקדם של 1.5;

(3) בשלב השלישי יסכמו כלל הנקודות שקיבלו כל מרכזי הספורט בעד האגודות מקבלות השירותים, והסכום שהתקבל יחולק בתקציב המוקצה בעבור תחום ב', לקביעת ערך נקודה;

(4) בשלב הרביעי ייקבע הסכום המגיע לכל מרכז ספורט, על ידי הכפלת הנקודות שקיבל בערך נקודה".

8. ביום 18.12.2019 קבעה ועדת התמיכות נוהל "קבלת שירותים בתחום הספורט (שיוך למרכזי הספורט)" (להלן – נוהל מעבר בין מרכזים).

הנוהל מפנה לסעיף 12(1) למבחני התמיכה, הנזכר לעיל, וקובע כי "על מנת לקבוע אילו אגודות מקבלות שירותים מאיזה מרכז, ועל מנת שנחשב את סכום התמיכה לכל מרכז", יש לפעול כלהלן:

"1. ברירת המחדל היא מצב השייכות כיום, דהיינו אגודות ששייכות למרכז הפועל בשנת 2019 יזכו את המרכז הפועל בניקוד עבורם בשנת 2020 וכנ"ל לשאר המרכזים.

2. מעבר לקבלת שירותים ממרכז למרכז, או מעצמאי (ללא מרכז) למרכז, יעשה על ידי מילוי נספח א'.

3. בכל מקרה, מעבר קבלת שירותים בין מרכזים ייעשה בתחילת כל רבעון בלבד, דהיינו ב 01.04 01.07 וכו'".

הליך מתן התמיכות לשנת 2020

9. ביום 13.1.2020 פרסמה המועצה "קול קורא" לתקצוב אגודות ומרכזים לשנת 2020, שבגדרו נקבע כי השלמת הגשת המסמכים הנדרשים תתאפשר עד ליום 1.9.2020.

בעקבות זאת הוגשו חמש בקשות לתמיכה מטעם המרכזים בעלי הדין בעתירה זו: שלוש העותרות, מרכז אליצור, ומשיב 5 – מרכז בית"ר.

מאחר שבשנת 2020 לא אושר תקציב מדינה, חולקו בתחילת שנת 2020 מקדמות בשיעור של כ-70% מתקציב התמיכה לשנת 2020.

10. ביום 24.11.2020 פרסם שר האוצר "תיקון לנוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור" לפי סעיף 3א(ו) לחוק יסודות התקציב, שבגדרו נקבעה הוראת שעה שתחולתה מיום 1.1.2020 ועד ליום 31.12.2020 (מש/4 לתגובת משיבים 3-1).

על פי הוראת השעה האמורה "ועדת התמיכות רשאית, בכפוף לפרסום הזמנה נוספת להגשת בקשות לתמיכה לתקופה שלא תפחת מ-5 ימי עבודה, לאשר תמיכה למוסד ציבור, אף אם אישור הניהול התקין שלו נכנס לתוקף במועד מאוחר יותר ובלבד שאישור הניהול התקין לא נכנס לתוקף במועד מאוחר מיום י"ד בחשון התשפ"א (1 בנובמבר 2020)".

ביום 25.11.2020 ניתן אישור מטעם החשב הכללי להחיל את ההקלה האמורה גם על גופי ספורט, זאת מכוח הוראת סעיף 5(י) להוראות שר האוצר.

11. על פי אישור החשכ"ל האמור, ביום 4.12.2020 פרסמה ועדת התמיכות "אישור אורכה להגשת מסמכים עמותות ספורט ומרכזים לשנת 2020" כדלקמן:

"בהתאם להחלטת ועדת התמיכות במנהל הספורט, ועדת התמיכות המשותפת מחליטה לפרסם הזמנה להגשת בקשות תמיכה במבחן התמיכה באגודות ספורט לתקופה של חמישה (5) ימים על מנת לאפשר לגופים שלא השלימו אישור ניהול תקין במועד הנדרש. יודגש כי גם גופים נוספים אשר לא השלימו את כל המסמכים רשאים להשלים את הגשת בקשות התמיכה ובקשתם תידון בוועדה".

המועד האחרון להגשת בקשות נקבע ליום 13.12.2020.

החלטות ועדת התמיכות וההשגות עליהן

12. בהחלטתה מיום 8.12.2020 קבעה ועדת התמיכות כי חמשת המרכזים האמורים עומדים בתנאי הסף הכלליים ובתנאי הסף שנקבעו לתחומים א' ו- ב', וכי אין מניעה מלאשר את חלוקת כספי התמיכה בהתאם למודל האמור. על פי רשימה מיום 24.11.2020 (נספח 2 לעתירה) המפרטת את חלוקת התמיכות, נמצא מרכז אליצור זכאי לתמיכה בסך 1,305,295 ₪.

13. ביום 21.12.2020 וביום 28.12.2020 הגישו עותרות 1 ו-3 השגות לוועדת התמיכות על ההחלטה האמורה, בטענה כי חלק מהמרכזים אינם עומדים בתנאי הסף לקבלת תמיכה.

טענת העותרות התמקדה בתנאי הסף בסעיף 5(3)(ד) למבחני התמיכה, ולפיו מספר האגודות מקבלות השירותים של כל אחד מהמרכזים יעמוד על לפחות חמישים. העותרות טענו כי למרות ש"רק אגודות מסונפות בעלות אישור ניהול תקין יכולות להיכלל בספירה זו", חלק מהמרכזים כללו ברשימתם גם אגודות ללא אישור ניהול תקין, וכי ככל שאגודות אלה יגרעו מהרשימה יוביל הדבר לכך שמרכזים אלה לא יעמדו בתנאי הסף של האמור.

במכתבן לוועדה מיום 4.1.2021 הוסיפו עותרות 1 ו-2 כי איתרו ברשימה שהגיש מרכז אליצור שגיאה נוספת על האמור והיא, כי ארבע אגודות ספורט המסונפות לאחת מהעותרות נרשמו גם כמסונפות למרכז אליצור (עמותת "אתגר לירוחם", עמותת "מועדון ובית ספר לטניס שולחן נתניה", עמותת "אדמה רוח ואש" ועמותה "לקידום הספורט בעמק חפר"). העותרות טענו כי הרישום השגוי של ארבע האגודות האמורות "יחד עם העמותות שלא החזיקו באישור ניהול תקין לשנת 2019", העבירו שלא כדין את מרכז אליצור אל מעבר לרף המינימאלי הנדרש של חמישים אגודות.

14. בין לבין, ביום 31.12.2020 הועברו לעותרות כספי התמיכות המהווים השלמה של המקדמה האמורה לסך 100% של תקציב התמיכות לשנת 2020. נוכח ההשגות האמורות, מרכז אליצור נותר עם סכומי המקדמות בשיעור 70% בלבד.

15. ביום 5.1.2021 דנה ועדת התמיכות בהשגות.

ועדת התמיכות קבעה בהחלטתה כי מרכז אליצור הציג 52 אגודות מקבלות שירותים המסונפות אליו, וכי לאחר בדיקה של היחידה המקצועית, נמצא כי 50 אגודות הינן בעלות אישור ניהול תקין לשנת 2020. עוד צוין כי מרכז בית"ר הציג 57 אגודות ולאחר בדיקה נמצא כי ניתן להכיר רק ב-49 מהן. נקבע כי על פניו מרכז בית"ר אינו זכאי לתמיכה כלל בשנת התמיכה 2020 וכי בשל השלכות ממצאים אלה הוחלט לפנות לקבלת התייחסותו של מרכז בית"ר בטרם תגובש החלטה בעניינו.

לגבי תנאי הסף בסעיף 5(3)(ג) למבחני התמיכה, שעניינו בצירוף רשימת האגודות מקבלות השירותים במועד הקובע – קבעה הוועדה כי מועד הבחינה לקבלת שירותים ע"י אגודות הספורט מהמרכזים הוא היום האחרון של השנה – 31.12.2019. הוועדה הבהירה כי אם מרכז נתן שירותים לאגודה מרבית השנה, וברבעון האחרון האגודה עברה למרכז אחר, האגודה לא תיכלל ברשימת האגודות לצורך עמידה בתנאי הסף. וההיפך, אם אגודה לא קיבלה כל השנה שירותים ממרכז, אך ביום 31.12.2019 קיבלה ממנו שירותים, היא תיכלל ברשימה, "אולם נוכח נוהל מעבר בין מרכזים, בכדי שאגודה תוכר למרכז לעניין המועד הקובע היא נדרשת לקבל ממנו שירותים ברבעון האחרון. שכן זהו המועד האחרון לפני המועד הקובע בו ניתן לעבור ממרכז למרכז בהתאם לנוהל".

לגבי תנאי הסף שבסעיף 5(3)(ד) למבחני התמיכה, שעניינו בדרישה שמספר האגודות מקבלות השירותים ברשימה לא יפחת מחמישים – קבעה הוועדה כי "ככל שמדובר בעמותה הקיימת למעלה משנתיים ואין ברשותה ניהול תקין היא עדיין עומדת בהגדרת אגודה מקבלת שירותים אולם לאור תנאי הסף הקבוע סעיף 5(3)(ט)", הקובע כי נדרש שכל האגודות המסונפות שקיימות מעל לשנתיים יהיו בעלות אישור ניהול תקין בשנת התמיכה (2020), "לא ניתן לספור אותה במניין האגודות המינימלי שהמרכז נדרש לתת להם מענה". הוועדה הוסיפה, כי "ככל שמדובר בעמותה אשר מצויה בשנתיים הראשונות להקמתה, לאור תנאי הסף 5(3)(ט) אזי ניתן להכיר באלו במניין האגודות".

סוגיה נוספת שעלתה בדיון ועדת התמיכות עניינה ביישום תנאי הסף האמורים בכל הנוגע לשבע אגודות אשר דווחו כמסונפות ביותר ממרכז אחד, וכן בחמש עשרה אגודות ספורט רב ענפיות, שבהן חלק מהענפים באגודה מקבלים שירותים ממרכז מסוים וחלקם האחר ממרכז אחר, ולעיתים אף משלושה מרכזים.

נוכח קשיים אלה, הורתה ועדת התמיכות כלהלן:

"1. יש לבחון מחדש את עמידת מרכז אליצור ומרכז בית"ר בתנאי הסף, הן לעניין ניהול תקין והן לעניין קבלת שירותים נכון למועד הקובע. במסגרת בחינה זו היחידה המקצועית תפנה לאגודות לקבלת הצהרה חתומה ע"י מורשה החתימה של העמותה איזה מרכז נתן להם שירותים בתאריך הקובע, דהיינו ה- 31.12.2019.

2. מאחר והמבחנים אינם מתייחסים לאגודות רב ענפיות חברי הוועדה יקיימו דיון נוסף בנושא.

3. כמו כן, במסגרת הדיון בערעורים, התגלה כי היחידה המקצועית הכינה את מודל התמיכה למבחנים לשנת 2020 בתחום ב' בהתאם לנתוני האגודות הנתמכות בשנת 2020 ואילו סעיף 12(1) למבחן התמיכה קובע כדלקמן: '... כל שקל חדש שקיבלה האגודה מקבלת שירותים ממינהל הספורט בשנה שקדמה לשנת התמיכה יהיה שווה לנקודה'. לפיכך, הוועדה מנחה את היחידה המקצועית להכין מודל מעודכן כך שהניקוד יחושב בהתאם לכספים שקיבלו האגודות בשנת 2019".

16. ביום 19.1.2021 וביום 26.1.2021 קיימה הוועדה דיונים נוספים בהשגות האמורות.

בהחלטתה ציינה הוועדה כי כל שבע האגודות האמורות הצהירו שהן קיבלו ביום 31.12.2019 שירותים ממרכז אליצור, ומשכך "על פניו יש לגרוע אגודות אלה מרשימת האגודות של מרכז בית"ר", גריעה אשר תוביל לכך שמרכז בית"ר לא יעמוד בתנאי הסף.

הוועדה קבעה עוד כי "במטרה להביא לסופיות הדיון בערעורים שהתקבלו ובהם טענות ביחס לעמידת/ אי עמידת גופים בתנאי הסף לעניין תחום ב' – סיוע לאגודות, חברי הוועדה מנחים את היחידות המקצועיות לפעול להשלמת הבדיקה. לשם כך, יש לפנות לחמשת המרכזים לקבלת רשימה של כלל האגודות מקבלות השירותים בהתאם להגדרתם במבחני התמיכה, קרי אגודות אשר מסרו את הסכמתן בכתב לקבלת השירותים מהמרכז לשנת 2019 והן בעלות ניהול תקין לשנת 2020, או אגודות חדשות ללא ניהול תקין בשנתיים הראשונות להקמתן, ובלבד שהמרכז העניק להם את שירותי הסיוע במועד הקובע, קרי, 31.12.2019".

17. ביום 8.2.2021 ביקשו העותרות להקפיא את הדרישה להגשה חוזרת של רשימת האגודות מקבלות השירותים, וזאת עד שיקבלו לידיהן את הפרוטוקולים המלאים של דיוני הוועדה ויוכלו להגיש השגה על המתווה שעל פיו נבחנת מחדש זכאות המרכזים לתמיכה.

בקשה זו נדחתה ביום 9.2.2021 מהנימוק ש"המועד המתאים להעלאת טענות בדבר תוכן החלטת ועדת התמיכות הוא לאחר שוועדת התמיכות תמסור את הכרעתה בהשגות ולא במהלך קיום הבחינה על ידה".

18. ביום 9.2.2021 פנתה עותרת 1 לוועדה בטענה לניגוד עניינים של סגן ראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט, דוד מלכא.

עותרת 1 ציינה כי מלכא הינו אביו של מולי מלכא, מנהל אגודת אתלטיקה בירושלים, המסונפת ומקבלת שירותים ממרכז אליצור. משכך טענה כי מעורבותו בהליך מתן התמיכות, המתבטאת בהשתתפותו בדיוני הוועדה ונטילת חלק "פעיל ומרכזי (אם לא המרכזי ביותר)" בבדיקת הבקשות וחומרי העזר, מטילה "צל כבד" על תקינות ההליך ויש להורות על הימנעותו מכל נגיעה בהליך התמיכות.

19. ביום 10.2.2021 הגיש מרכז אליצור רשימה מעודכנת, שבגדרה 69 אגודות מקבלות שירותים.

20. ביום 2.3.2021 נדחתה בקשת עותרת 1 להורות על הימנעותו של מלכא מכל נגיעה בהליך התמיכות, ובאותו היום נתקבלה החלטת ועדת התמיכות מושא העתירה.

הוועדה חזרה על קביעותיה כי לצורך הכללתה של אגודה במניין חמישים האגודות מקבלות שירותים במועד הקובע, כדרישת תנאי הסף שבסעיף 5(3)(ד), על האגודה להחזיק באישור ניהול תקין לשנת 2020 וכי המועד הקובע לבחינת השתייכותה של אגודה למרכז הוא אם האגודה קיבלה שירותים מהמרכז ביום האחרון של שנת ההערכה, ה- 31.12.2019.

הוועדה קבעה לעניין אגודות ספורט רב ענפיות המקבלות שירותים עבור כל ענף ממרכז שונה, כי אגודה כאמור תוכר לצורך עמידה בתנאי הסף שעניינו מספר אגודות מסונפות מינימלי, "עבור יותר ממרכז אחד בגין הענפים להם נתן שירות ובלבד שהאגודה הצהירה כי קיבלה שירות מהמרכז במועד הקובע".

הוועדה הוסיפה וקבעה כי העותרות ומרכז אליצור עומדים בתנאי הסף במלואם, כאשר למרכז אליצור הוכרו 53 אגודות מקבלות שירותים לצורך עמידתו בתנאי הסף. במניין זה לא נספרו שתי אגודות שדווחו הן על ידי מרכז אליצור והן על ידי מרכז בית"ר, והוועדה הורתה לפנות לאגודות הללו לקבלת הצהרה ביחס לזהות המרכז נותן השירותים במועד הקובע ("עמותת ספורטאי המחר הזורח" ו"עמותת מ.ס.ד.ר יפו ת"א").

עוד נקבע כי גם ללא שתי האגודות שבגינן נדרשת הבהרה, מרכז בית"ר הציג 44 אגודות מקבלות שירותים בלבד, ומשכך אין הוא עומד בתנאי הסף לעניין תמיכה בתחום א' ותמיכה בתחום ב'. משכך נקבע כי מרכז בית"ר אינו זכאי לתמיכה בשנת 2020 ועליו להשיב את המקדמה שהועברה אליו.

21. בדיון שהתקיים ביום 11.5.2021 קבעה הוועדה כי "מועדון טניס שולחן" לא ישויך לאף מרכז נוכח המחלוקת לאיזה מרכז הוא שייך (לעותרת 1 או למרכז אליצור) והוכרו למרכז אליצור 52 אגודות מקבלות שירותים לצורך עמידה בתנאי הסף. ביום 15.5.2021 אישרה הוועדה את מודל תמיכות מרכזים לשנת 2020.

22. ביום 25.5.2021 הגישו העותרות את העתירה דנן.

העתירה

23. העותרות טוענות בעתירתן כי בהליך קבלת ההחלטה נפלו פגמים, העומדים בניגוד להוראות הדין ולמנהל תקין, ובחריגה מסמכות.

לטענתן הוועדה הושפעה בהחלטותיה מניגוד עניינים שבו נמצא סגן ראש מנהל הספורט במשיב 3, מר דוד מלכא, הנובע מכך שבנו הינו מייסד ומנהל של אגודות ספורט הנתמכות בהיקפים נרחבים על ידי משיבות 1 ו-3 ומרכז אליצור. העותרות מוסיפות כי למלכא הייתה השפעה משמעותית על קביעת התמיכות, הן בהשתתפותו בדיוני הוועדה והן בבדיקת ואישור המסמכים המוגשים לוועדה. עוד מלינות העותרות על כך שלא מונו נציגי ציבור לוועדה למרות שכך מתחייב על פי הוראות החוק, ומוסיפות כי פגם זה אפשר גם את התנהלותה המוטית של הוועדה לטובת מרכז אליצור. לטענתן מדובר בפגמים מהותיים היורשים לשורש תקינות ההליך.

התנהלותה המגמתית של הוועדה מתבטאת לטענת העותרות בהחלטות הביניים שנתקבלו במהלך הדיונים. לטענתן מדובר בהחלטות לא סבירות, שניתנו שלא בסמכות ושכל תכליתן הייתה להכשיר את עמידתו של מרכז אליצור בתנאי הסף. בעניין זה מכוונת טענת העותרות כלפי הוראת ועדת התמיכות מיום 5.1.2021 לפנות ישירות לשבע אגודות על מנת לברר לאיזה מרכז ספורט הן השתייכו ביום 31.12.2019, ולהסתפק בהצהרה רטרואקטיבית מטעמן בעניין זה, חלף הסתמכות על הדיווחים שניתנו בזמן אמת למועצה. כן מלינות העותרות על הוראת הוועדה מיום 26.1.2021 בדבר הגשה מחודשת של רשימות האגודות מקבלות השירותים, שלטענתן אפשרה למרכז אליצור "לבצע הגשה 'משופצת' של בקשת התמיכה שלה".

24. העותרות מוסיפות וטוענות כי קביעותיה של הוועדה לגבי תנאי הסף שבמבחני התמיכה הינן שגויות ולוקות בחסר.

האחת, קביעתה של הוועדה כי הדרישה להצגת אישור ניהול תקין של האגודות המסונפות מעוגנת בסעיף 5(3)(ט) בלבד, שעניינו בהצגת אישור לשנת התמיכה. לטענת העותרות "סעיף זה אינו סוף פסוק" ועל פי סעיף 5(3)(ה) למבחני התמיכה בשילוב עם הוראות שר האוצר, מתחייבת הצגתו של אישור ניהול תקין נוסף של האגודות מקבלות השירותים, המתייחס לשנת ההערכה. משכך טוענות העותרות כי שגתה הוועדה בכך שהסתפקה בהצגתו של אישור ניהול תקין המתייחס לשנת התמיכה, וכי הנכון הוא שהיה על המרכזים להציג שני אישורי ניהול תקין של האגודות המסונפות, הן לשנת התמיכה (שנת 2020) והן לשנת ההערכה (שנת 2019).

השנייה, קביעתה של הוועדה כי המועד הקובע לבחינת השתייכותה של אגודה למרכז ספורט הוא ביום האחרון של שנת ההערכה, 31.12.2019. העותרות טוענות כי בקביעתה זו התעלמה הוועדה מנוהל מעבר בין מרכזים, על פיו מעבר של אגודות בין מרכזים ייעשה רק בתחילת רבעון, ומשכך לטענתן נדרש להוכיח שהאגודה קיבלה מהמרכז שירותים ברבעון האחרון "שעד 'המועד הקובע'", דהיינו ברבעון האחרון של השנה, ולאו דווקא ביום האחרון של השנה.

25. לטענת העותרות גם לאחר ההגשה המחודשת של רשימות האגודות מקבלות השירותים, מרכז אליצור עודנו אינו עומד בתנאי הסף של חמישים אגודות בעלות אישור ניהול תקין במועד הקובע.

עוד לטענתן מרכז אליצור לא עמד בתנאי הסף שבסעיף 5(3)(ז) למבחני התמיכה, בכך שלא הגיש במועד את נהליו ואמות המידה שלו למתן שירותים לאגודות.

26. לבסוף מדגישות העותרות כי ההחלטה מושא העתירה פוגעת פגיעה כספית ישירה בתמיכה המוענקת להן, שכן גובה התמיכה המוקצבת מתחלק בין המרכזים שאושרו לקבלת תמיכה. החלטת הוועדה משפיעה גם על שנת התמיכה 2021, שכן לפי סעיף 4 ל"תיקון למבחנים לחלוקת כספי תמיכות של משרד התרבות והספורט (נגיף הקורונה החדש – הוראת שעה)", מתן התמיכה בשנת 2021 יתבסס על נתוני שנת 2020.

27. משיב 5 מצטרף לטענותיהן של העותרות בנוגע להרכב הוועדה, אופן קבלת ההחלטות והתנהלות הוועדה, תוך שהוא מבקש להדגיש כי תוצאותיו של הליך הבדיקה השתנו מספר רב של פעמים, מצב דברים המעיד לטענתו על הפגמים הרבים שנפלו בהתנהלותה של הוועדה.

דיון והכרעה

28. לאחר בחינת טיעוני הצדדים נמצא כי דין העתירה להידחות.

אישור ניהול תקין של האגודות מקבלות השירותים

29. סעיף 5(3)(ט) למבחני התמיכה קובע תנאי סף, כלהלן: "כל האגודות המסונפות הן בעלות אישור ניהול תקין מן הרשם המתאים לפי העניין בשנת התמיכה, למעט אגודות שטרם מלאו שנתיים להקמתן וחתמו על ההתחייבויות הנדרשות לפי ההוראות".

בהפנותה לסעיף זה, קבעה הוועדה כי לצורך הכללתה של אגודה במניין חמישים האגודות מקבלות השירותים, נדרשת האגודה להיות בעלת אישור ניהול תקין לשנת 2020: "ככל שמדובר בעמותה הקיימת למעלה משנתיים ואין ברשותה ניהול תקין היא עדיין עומדת בהגדרת אגודה מקבלת שירותים אולם לאור תנאי הסף הקבוע בסעיף 5(3)(ט) לא ניתן לספור אותה במניין האגודות המינימלי שהמרכז נדרש לתת להם מענה. אולם, עמותה המצויה בשנתיים הראשונות להקמתה, תוכר למניין האגודות הנדרשות בתנאי הסף".

30. העותרות אינן חולקות על קביעתה של הוועדה כי על מנת להיכלל במניין האגודות מקבלות השירותים, נדרשות האגודות לאישור ניהול תקין לשנת התמיכה (שנת 2020), כאמור בסעיף 5(3)(ט) למבחני התמיכה. טענתן היא כי בכך לא די ובנוסף האגודות מחויבות להחזיק באישור ניהול תקין "המתייחס (גם) לשנה שקדמה לשנת התמיכה, ובענייננו – שנת 2019".

דרישה זו עולה לטענתן משילובם של סעיפים 5(3)(ב)-(ה) למבחני התמיכה יחד עם הוראות שר האוצר.

סעיף 5(3)(ה) מונה רשימה של 11 שירותים שמרכז הספורט נדרש לספק לאגודות מקבלות השירותים: "הוא מספק את כל השירותים שלהלן לאגודות הספורט מקבלות השירותים, שלא בתמורה או שבתמורה שמשלמת האגודה מקבלת השירותים, ובלבד שלא תעלה על חלקה בעלות השירותים, למעט השירותים שבפסקאות משנה (9) עד (11) אשר יינתנו לאגודות המסונפות בלא תמורה".

העותרות מדגישות את השירות המנוי בפסקת משנה (11) שעניינו מתן "סיוע כספי לאגודות מסונפות" ומפנות לסעיף 7(יד)(1) להוראות שר האוצר על פיו גוף הספורט הנתמך אינו רשאי להעביר כספי תמיכה לאגודה שאינה מחזיקה באישור ניהול תקין: "בכל מקרה, לא יועברו כספים אלא בהתקיים האמור שלהלן: (1) לתאגיד שאליו מועברים הכספים אישור על ניהול תקין מאת רשם העמותות או אישור הגשת מסמכים אם העמותה עדיין אינה זכאית לקבל אישור ניהול תקין בשנתיים הראשונות לפעילותה או אישור מקביל, אם קיים, מאת הרשם הנוגע לעניין".

העותרות טוענות כי "היות שלצורך עמידה בסעיפים 5(3)(ג) – (ה) למבחני החלוקה למרכזי הספורט, נדרש מרכז הספורט ליתן סיוע כספי לפחות ל-50 אגודות ספורט ב-31 בדצמבר בשנה שקדמה לשנת התמיכה (קרי, 2019), כמובן כי כל אותן אגודות ספורט מחויבות להחזיק באישור תקין לשנת 2019!". על כן טוענות העותרות כי "בניגוד להחלטת הוועדה, בדיקת הצוות המקצועי ביחס לקיומם של אישור ניהול תקין לאגודות מקבלות השירותים צריכה להתייחס גם לשנת 2020 וגם לשנת 2019": "גם אם האגודה הרלוונטית עשויה לצלוח את סעיף 5(3)(ט) למבחני החלוקה למרכזי הספורט, ולהחזיק באישור ניהול תקין לשנת 2020, היא עלולה להיכשל בסעיפים 5(3)(ב)-(ה) בהיעדר אישור ניהול תקין לשנת 2019".

31. המשיבים בתגובה מפנים לכך שעל פי סעיף 5(3)(ה) למבחני התמיכה מרכז רשאי לספק שירותים לאגודות "שלא בתמורה או שבתמורה" וטוענים כי מכך עולה ש"אגודה שקיבלה שירות שלא בתמורה ולא קיבלה תמיכה, אינה נדרשת לקיומו של ניהול תקין מכוח המבחנים". לטענת המשיבים "המסקנה לה טענו העותרות נכנסת בגדר אגודות אשר מזכות בניקוד לעניין אמות המידה ועל כך אין חולק, שכן אגודה אינה יכולה לקבל סיוע כספי ממרכז במהלך שנת הערכה (2019) במידה ואינה מחזיקה בניהול תקין. אולם מקרה בו אגודה לא קיבלה תמיכה וקיבלה שירות ללא תמורה עומדת גם היא בתנאי הסף".

32. דין טענת העותרות להידחות.

33. את טענתן סומכות העותרות על לשון סעיף 5(3)(ה) למבחני התמיכה, ולפיו מרכז הספורט נדרש לספק לאגודות מקבלות השירותים את "כל" השירותים המפורטים בסעיף. מכך מסיקות העותרות כי "השירותים שעל המרכז להעניק כוללים בהכרח גם סיוע כספי". לטענתן "יכול להיות שמרכז אליצור נתן שירותים שונים ומגוונים ל-74 אגודות אך כדי שיהיו 50 אגודות בתנאי הסף קובעות ההוראות חד משמעית 'את כל השירותים', ככל שהמדינה עשתה הנחה ואמרה ללא סיוע כספי, הוועדה חורגת ממבחני התמיכה".

פרשנות זו דינה להידחות. על פי הוראת סעיף 5(3)(ה) למבחני התמיכה על מרכז ספורט לעמוד בתנאי סף להגשת בקשת תמיכה, ולפיו "הוא מספק את כל השירותים שלהלן לאגודות מקבלות השירותים". אין בהוראת הסעיף דרישה לכך כי מרכז הספורט יספק מידי שנה ל-50 אגודות ספורט את כל 11 השירותים הנזכרים בו, לרבות מתן סיוע משפטי, רכישת פוליסות ביטוח, רכישת ציוד ספורט ועוד. על מרכז הספורט לספק את 11 השירותים האמורים למי מהאגודות המסונפות אליו, ולא לכל אחת ואחת מהן. פרשנות כאמור, לא רק שאינה עולה מלשון הוראת הסעיף, אלא שאין היא עולה בקנה אחד עם תכליתה ועם הגיון הדברים.

למעלה מהנדרש יש להפנות עוד לתנאי הסף שבסעיף 5(3)(ז( למבחני התמיכה, ולפיו נדרש מרכז הספורט להציג נהלים ואמות מידה למתן השירותים לאגודות מקבלות השירותים, "לרבות לעניין סיוע כספי לאגודות מסונפות ולרבות הטעמים שבגינם יסרב מרכז הספורט לתת אחד או יותר מהשירותים המפורטים בפסקה (3)(ה)".

יש להפנות בנוסף גם להגדרת "אגודה מקבלת שירותים" במבחני התמיכה, כ"אגודות הספורט ומועדוני הספורט שמרכז הספורט נותן להם שירותים מהסוגים המפורטים בסעיף 5(ג)(5) ואשר נתנו את אישורם בהתאם לסעיף 5(ג)(2); ובלבד שהם עומדים בתנאי הסף לפי סעיף 5 ו-9 עד 12 למבחן האיגודים". הרישא של ההגדרה מפנה לסעיפים 5(ג)(5) ו- 5(ג)(2) למבחני התמיכה, אך משאין בנמצא סעיפים כאמור, נראה כי הכוונה היא לסעיף 5(3)(ה) המפרט את רשימת השירותים הניתנים לאגודות ולסעיף 5(3)(ב) שעניינו קבלת הסכמתן בכתב של האגודות לכך שהן מקבלות שירותים. לענייננו, האמירה ולפיה מרכז הספורט נותן לאגודות הספורט שירותים "מהסוגים המפורטים" בסעיף 5(3)(ה) מצביעה גם היא על כך שאין זה מתחייב שמרכז ספורט יספק לכל אגודה את כל 11 השירותים האמורים.

מהמקובץ עולה כי מבחני התמיכה אינם חותרים לכך שאגודת ספורט תקבל ככלל את מלוא השירותים ממרכז הספורט ואין ללמוד מהם על מגמה לעודד זאת בדרך של קביעת תנאי סף כנטען.

34. לפיכך אין לקבל את הטענה כי מסעיף 5(3)(ה) משתמע שהמרכז נדרש לתת לאגודה את כל השירותים המנויים בסעיף, ובכלל זה מחויב הוא לתת לאגודה המסונפת סיוע כספי.

משמעות הדבר היא כי האגודה מקבלת השירותים אינה מחויבת בהכרח להיות בעלת אישור ניהול תקין לשנת ההערכה. כל עוד מדובר באחד מן השירותים המנויים ברשימה ושאינו כרוך בהעברת כספים לאגודה, אפשר שמרכז יספקו לאגודה גם אם אינה מחזיקה באישור ניהול תקין לשנת ההערכה, ובכך עומד המרכז בתנאי הסף.

35. כאן המקום להבהיר, כי סעיף 5(3)(ה) למבחני התמיכה קובע כי השירותים שבפסקאות משנה (9) עד (11) יינתנו לאגודות המסונפות "שלא בתמורה", ובכלל זה נזכר השירות של סיוע כספי (בפסקת משנה 11).

מכאן שטענת המשיבים, ולפיה אגודה שקיבלה שירות "שלא בתמורה" אינה נדרשת לקיומו של אישור ניהול תקין, ראויה להידחות. משסעיף 7(יד)(1) להוראות שר האוצר דורש אישור ניהול תקין לתאגיד "שאליו מועברים הכספים", הרי שהמבחן הוא על פי טיב השירות שמקבלת האגודה מהמרכז – האם הוא כולל העברת כספים אליה, בשונה מהשאלה האם האגודה העבירה למרכז תמורה כספית בעד השירות (האם קיבלה שירות בתמורה או שלא בתמורה).

36. העותרות מוסיפות ומפנות לתנאי הסף הקבועים בסעיפים 5, 9 -12 למבחן האיגודים, שבהם נדרשת אגודה לעמוד על פי הגדרתה של "אגודה מקבלת שירותים" במבחני התמיכה.

מבחן האיגודים הינו אפיק נוסף העומד לרשות אגודת ספורט לקבלת כספי תמיכה, וזאת במישרין מהמדינה ושלא ממרכז הספורט אליו מסונפת האגודה. אמות המידה לקבלת התמיכה האמורה מוסדרות ב"מבחנים לחלוקת תמיכות של משרד התרבות והספורט בהתאחדויות ספורט, באיגודי ספורט, באגודות ספורט ובמועדוני ספורט", שקבעה שרת התרבות והספורט ופורסמו ביום 20.2.2019 (י"פ 8120, ט"ו באדר א' התשע"ט).

סעיף 5 למבחן האיגודים קובע תנאי סף משותפים לקבלת תמיכה ואילו סעיפים 9 עד 12 קובעים תנאי סף ספציפיים שנדרשים מקבוצות ספורט, מאגודת ספורט בענף ספורט אישי, ומקבוצת ספורט המשחקת בליגה לבוגרים. עניינם במספר הספורטאים הרשומים, מספר התחרויות הרשמיות שבהן השתתפו, וכדומה.

37. העותרות מלינות כאמור על קביעתה של הוועדה כי "בתנאים האמורים לא מצאנו דרישה לעניין קיומו של אישור ניהול תקין" בנוגע לשנת ההערכה – 2019.

לטענתן דרישה כאמור עולה מסעיף 5(א)(5) למבחן האיגודים ולפיו נדרש ש"המוסד עומד בדרישות הנוהל או נוהל האגודות, לפי העניין, ובכלל זה יעמיד את עצמו לביקורת המשרד, לפי דרישת המשרד, בהתאם לדינים החלים עליו, להוראות הנוהל ולהחלטות הממשלה והכול לשם הבטחת עמידתו בתנאים למתן תמיכה".

שילובו של תנאי זה עם הוראת סעיף 2(ד)(7) להוראות שר האוצר (המכונות בסעיף 1(א) למסמך מבחן האיגודים בשם אחר: "נוהל האגודות") ולפיו "בכל בקשה לתמיכה, ולא יותר מפעם בשנה ... גוף ספורט שהוא עמותה, יצרף אישור מרשם העמותות על ניהול תקין; גוף ספורט שהוא תאגיד שאינו למטרות רווח ושאינו עמותה (כגון הקדש), יצרף אישור ניהול תקין מן הרשם המתאים לפי דין", מקים את המסקנה כי כל האגודות מקבלות השירותים מחויבות להחזיק באישור ניהול תקין לשנת ההערכה.

38. ואולם, יש לשים לב כי הוראת סעיף 2(ד)(7) עניינה בצירוף אישור ניהול תקין "בכל בקשה לתמיכה".

מכאן שהוראה זו רלבנטית רק לאגודה שמבקשת תמיכה מתקציב המדינה וכאמור אין מניעה לכך שמרכז יעניק שירותים לאגודות שאינן נתמכות. הדברים נכונים גם לגבי הדרישה להצגת אישור ניהול תקין שבסעיף 5 להוראות החשב הכללי במשרד האוצר, אליה מפנה סעיף 5(א)(5) למבחן האיגודים. גם סעיף זה מתייחס לגוף ספורט שמעוניין בתמיכה ישירה מהמדינה ולא לסיטואציה של ארגון ספורט נתמך שמעביר מכספי התמיכה שהוענקו לו, לאגודה המסונפת אליו.

הוראת שר האוצר הרלבנטית לענייננו הינה זו שבסעיף 7(יב)(3), ולפיה ארגון ספורט נתמך רשאי להעביר כספי תמיכה המגיעים לו לאגודות מקבלות שירותים, לצורך סיוע בפעילותן. בסעיף 7(יב)(4) נקבע כי ועדת התמיכות המשותפת תקבע את גובה כספי התמיכה שכל ארגון ספורט נתמך רשאי להעביר לאגודות, ו"לעניין זה, 'אגודות מקבלות שירותים' – אגודות ספורט ומועדוני ספורט שארגון ספורט נתמך נותן להם שירותים ואשר נתנו לו את הסכמתם בכתב בהתאם למבחני התמיכה הנוגעים לעניין". ניתן לראות, כי בהגדרתה זו של "אגודה מקבלת שירותים" שבהוראות שר האוצר, אין דרישה גורפת לכך שהאגודה תחזיק באישור ניהול תקין, וכאמור על פי סעיף 7(יד)(1) להוראות השר הדרישה קמה רק אם השירות שקיבלה האגודה הוא סיוע כספי.

39. מהמקובץ עולה כי רק אגודה שקיבלה סיוע כספי ואינה מחזיקה בשנת הערכה באישור על ניהול תקין, אינה עומדת בהגדרת "אגודה מקבלת שירותים" במבחני התמיכה, ומכאן שאינה יכולה להימנות על 50 האגודות שבתנאי הסף האמור.

לפיכך, אין לקבל את טענת העותרות ולפיה על מנת להיכלל ברשימת 50 האגודות מקבלות השירותים שבתנאי הסף, האגודה נדרשת בהכרח להחזיק באישור ניהול תקין המתייחס גם לשנת ההערכה. לצד זאת, אין לקבל את טענת המשיבים כי באופן גורף האגודות אינן נדרשות להיות בעלות אישור ניהול תקין המתייחס לשנת ההערכה.

הצגת אישור ניהול תקין ביחס לשנת ההערכה, נדרשת עבור אגודה שקיבלה שירות שעניינו העברת כספים לידיה והיא פעילה יותר משנתיים, או עבור אגודה שהיא אגודה נתמכת על פי מבחן האיגודים (דהיינו קיבלה כספי תמיכה במישרין מן המדינה). בכל אחד מן המקרים הללו, על האגודה להחזיק באישור ניהול תקין המתייחס הן לשנת ההערכה והן לשנת התמיכה, בכדי להימנות במניין האגודות מקבלות השירותים על פי סעיפים 5(3)(ד) ו-(ג) למבחני התמיכה.

40. לטענת העותרות ברשימה שהגיש מרכז אליצור נכללות ארבע אגודות שלא החזיקו באישור ניהול תקין לשנת 2019: עמותת "מועדון השחמט שוהם", עמותת "מועדון ספורט נחל שורק", העמותה "לקידום הספורט בשפיר" ועמותת "ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים".

ברשימה האגודות הראשונה שהגיש מרכז אליצור ביום 23.11.2020, תחת הכותרת "ציון אחד מסוגי השירות", צוין לגבי כל ארבע האגודות שירות של "סיוע כספי לאגודות מסונפות" וכן צוין "מס' סוג השירות" על פי סעיף 5(3)(ה) למבחני התמיכה. לדוגמה, לצד השירות של סיוע כספי נכתב המספר 11, ולצד השירות של סיוע להקמת אגודות ומועדוני ספורט חדשים נכתב המספר 9. לעומת זאת, ברשימה המתוקנת שהגיש מרכז אליצור ביום 10.2.2021, תחת הכותרת "ציון אחד מסוגי השירות", רק לגבי עמותת "ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים" צוין שירות של "סיוע כספי לאגודות מסונפות". לגבי "מועדון ספורט נחל שורק", "מועדון השחמט שוהם" והעמותה "לקידום הספורט בשפיר", צוין שירות של "סיוע מול רשויות המדינה או מול הוועדה המשותפת".

מכאן שלא ברור אם שלוש האגודות האמורות אכן קיבלו שירות של סיוע כספי בשנת 2019, אם לאו. ואולם, על פי בדיקה שהציגו המשיבים (מש/9), לעמותה "לקידום הספורט בשפיר" ממילא הומצא אישור בדבר הגשת מסמכים לשנת 2019, תוך שצוין כי העמותה "הוקמה ב-2015 התחילו פעילות רק בפברואר 2017 לא צריכים ניהול תקין יש אישור הגשת מסמכים". גם לגבי עמותת "מועדון ספורט נחל שורק" צוין כי "ע"פ בראשית לא נחתם אישור לשנת 2019" וכי "הוקמו במרץ 2017 התחילו פעילות באוקטובר 2018 לא היה מספיק ותק להצביע על שנת פעילות לצורך קבלת אישור הגשת מסמכים לשנת 2019". בנוסף, לעמותת "ל.כ.ן לקידום כדורסל נשים", לגביה הוצהר כי קיבלה סיוע כספי, ישנו אישור ניהול תקין לשנת 2019.

חריגה לכך היא עמותת "מועדון השחמט שוהם", שבעניינה צוין כי לא הוגשה בקשה לניהול תקין לשנת 2019, ו"יש אישור ניהול תקין לשנת 2018 ולשנת 2020". מכאן שאם אכן קיבלה העמותה שירות של סיוע כספי בשנת 2019, הרי שלכאורה היא קיבלה זאת בלא שהיה בידה אישור ניהול תקין לשנת 2019 או אישור על הגשת מסמכים לשנת 2019. כאמור מהרשימות שהגיש מרכז אליצור לא ברור באופן חד משמעי האם אכן העמותה האמורה קיבלה סיוע כספי בשנת 2019 וכן לא ברור האם הומצאו לוועדת התמיכות מסמכים אחרים בקשר לעמותה זו בנוגע לשנת 2019.

ראוי כי עניין זה יוחזר לוועדה לצורך בחינה ובדיקה מחודשת. עם זאת משרשימת האגודות שהוצגה על ידי אליצור עומדת על 51, אין בבחינה זו כדי לסייע לעותרות בטענתן כי אליצור אינה עומדת בתנאי הסף.

41. טענה אחרונה בפי העותרות בנושא אישורי הניהול התקין, נוגעת לאישורי ניהול תקין לשנת 2020.

לטענתן האישורים שהוצגו מטעמן של רבות מהאגודות המסונפות למרכז אליצור אינם תקפים למועד הקובע, שכן אלה ניתנו בדיעבד ותוקפן מאוחר למועד הקובע. העותרות טוענות כי לא ניתן לתת אישור רטרואקטיבי, זאת כל עוד לא סופק הסבר של ממש למחדלים בהגשת המסמכים במועד וכי רק אם מדובר בעיכוב שנגרם שלא באשמת האגודה ניתן לקבל בדיעבד אישור ניהול תקין.

ואולם, בהוראת השעה מיום 24.11.2020 (תיקון לנוהל לתמיכות מתקציב המדינה במוסדות ציבור לפי סעיף 3א(ו) לחוק יסודות התקציב), שתחולתה מיום 1.1.2020 ועד ליום 31.12.2020, נקבע כי "ועדת התמיכות רשאית, בכפוף לפרסום הזמנה נוספת להגשת בקשות לתמיכה לתקופה שלא תפחת מ-5 ימי עבודה, לאשר תמיכה למוסד ציבור, אף אם אישור הניהול התקין שלו נכנס לתוקף במועד מאוחר יותר ובלבד שאישור הניהול התקין לא נכנס לתוקף במועד מאוחר מיום י"ד בחשון התשפ"א (1 בנובמבר 2020)". בהתאם לכך ביום 4.12.2020 נשלחה לגופי הספורט הודעה על "אישור אורכה להגשת מסמכים עמותות ספורט ומרכזים לשנת 2020" שבגדרה צוין כי ועדת התמיכות החליטה לפרסם "הזמנה להגשת בקשות תמיכה במבחן התמיכה באגודות ספורט לתקופה של חמישה (5) ימים על מנת לאפשר לגופים שלא השלימו אישור ניהול תקין במועד הנדרש. יודגש כי גם גופים נוספים אשר לא השלימו את כל המסמכים רשאים להשלים את הגשת בקשות התמיכה ובקשתם תידון בוועדה".

משכך אין פגם בהגשתם של אישורי ניהול תקין שתוקפם מאוחר יותר מהמועד הקובע.

42. הדברים נכונים גם לגבי טענת העותרות כי אליצור לא עמדה בתנאי הסף שבסעיף 5(3)(ז) למבחני התמיכה, בדבר הגשת נהלים ואמות מידה של המרכז למתן שירותים לאגודות.

העותרות טוענות כי אף שעל פי ההוראה האמורה נדרש המרכז להגיש את הנהלים ואמות המידה מראש ולפרסמם באתר האינטרנט של המרכז, נוהל מרכז אליצור לתמיכה באגודות מקבלות שירותים ולתמיכה בספורט עממי הוגש רק ביום 23.11.2020, לאחר המועד האחרון להשלמת מסמכים שנקבע ליום 1.9.2020. בהתייחסן להזמנה החדשה שפרסמה ועדת התמיכות מכוח הוראת השעה, ולפיה "גם גופים נוספים אשר לא השלימו את כל המסמכים רשאים להשלים את הגשת בקשות התמיכה", טוענות העותרות כי הוראת השעה נועדה "לאפשר השלמה רק, ואך רק, של אישורי ניהול תקין" וכי הוועדה לא הייתה רשאית לקבל באיחור כל מסמך אחר זולתם.

עיון בהוראת השעה מעלה כי הוועדה רשאית "לפרסם הזמנה נוספת להגשת בקשות לתמיכה לתקופה שלא תפחת מ-5 ימי עבודה". משכך אין לקבוע כי חרגה הוועדה מסמכותה בכך שגם אפשרה בתוך כך להשלים מסמכים לבקשות התמיכה שכבר הוגשו. זאת ועוד, ההחלטה לאפשר השלמת מסמכים הינה החלטה סבירה, וזאת במיוחד בשים לב לכך שמדובר במבחנים חדשים שזו הפעם הראשונה שגופים נדרשים לעמוד בהם, כך שמטבע הדברים ייתכנו חסרים ואי הבנות. לפיכך אין עילה להתערבות בשיקול דעתה של הוועדה להתחשב בנסיבות מיוחדות אלה ולאפשר את השלמת מסמכים.

המועד הקובע לשיוך אגודה מקבלת שירותים למרכז ספורט

43. סעיף 5(3)(ד) למבחני התמיכה קובע תנאי סף כדלקמן: "מספר האגודות מקבלות השירותים, הנכללות ברשימה לפי פסקת משנה (ב) לא פחת מ-50 אגודות מקבלות שירותים, הפועלות בששה ענפי ספורט שונים וב-15 יישובים לפחות, ולא יפחת ממספרים אלה בשנת התמיכה".

אין מחלוקת כי ההפניה לרשימה לפי פסקת משנה (ב) מקורה בטעות סופר, וכי הכוונה היא לדרישה המפורטת בתנאי הסף שבסעיף 5(3)(ג) ולפיו על מרכז הספורט לצרף "לבקשתו את רשימת האגודות מקבלות השירותים במועד הקובע ויעדכן את מינהל הספורט בכל שינוי שחל בה בשנת התמיכה".

המועד הקובע מוגדר במבחני התמיכה כ"יום 31 בדצמבר בשנת התקציב שקדמה לשנת התמיכה; כך למשל, אם שנת התמיכה היא 2019, המועד הקובע הוא יום 31 בדצמבר 2018".

44. ביום 18.12.2019 קבעה ועדת התמיכות נוהל "קבלת שירותים בתחום הספורט (שיוך למרכזי הספורט)" (נוהל מעבר בין מרכזים).

הנוהל מצטט את סעיף 12(1) למבחני התמיכה הקובע את אמות המידה לחלוקת התמיכה, וקובע כי "על מנת לקבוע אילו אגודות מקבלות שירותים מאיזה מרכז, ועל מנת שנחשב את סכום התמיכה לכל מרכז", יהיה הנוהל כדלקמן:

"1. ברירת המחדל היא מצב השייכות כיום, דהיינו אגודות ששייכות למרכז הפועל בשנת 2019 יזכו את המרכז הפועל בניקוד עבורם בשנת 2020 וכנ"ל לשאר המרכזים.

2. מעבר לקבלת שירותים ממרכז למרכז, או מעצמאי (ללא מרכז) למרכז, יעשה על ידי מילוי נספח א'.

3. בכל מקרה, מעבר קבלת שירותים בין מרכזים ייעשה בתחילת כל רבעון בלבד, דהיינו ב 01.04 01.07 וכו'".

הנוהל נכנס לתוקף באופן מידי מיום חתימת הפרוטוקול.

45. בהחלטתה קבעה ועדת התמיכות כי לצורך עמידה בתנאי הסף שבסעיף 5(3)(ד), יכללו במניין האגודות מקבלות השירותים "רק אותן אגודות אשר קיבלו שירותים מהמרכז במועד הקובע, קרי ב- 31.12.2019".

הוועדה ציינה כי נוהל מעבר בין מרכזים, המסדיר את אופן שיוכה של אגודה העוברת ממרכז למרכז, נקבע על ידה "לצורך חישוב גובה התמיכה למרכז" לאחר ש"בשנת 2019 עלתה שאלה לגבי אופן חישוב התמיכה למרכז במקרה של מתן שירותים לאגודה אשר עברה במהלך שנת התמיכה".

הוועדה התייחסה לכך שעל פי הנוהל "מעבר קבלת שירותים בין מרכזים ייעשה בתחילת כל רבעון בלבד, דהיינו ב 01.04 01.07 וכו'", והבהירה: "למען הסר ספק בהתאם לנוסח המבחנים גם אגודה אשר כל השנה לא קיבלה שירותים מאותו מרכז וביום 31.12.2019 קיבלה שירותים מאותו המרכז בהתאם לנוסח המבחנים תוכר למרכז אשר נתן לה את השירותים ב- 31.12.2019. אולם נוכח נוהל מעבר בין מרכזים, בכדי שאגודה תוכר למרכז לעניין המועד הקובע היא נדרשת לקבל ממנו שירותים ברבעון האחרון. שכן זהו המועד האחרון לפני המועד הקובע בו ניתן לעבור ממרכז למרכז בהתאם לנוהל".

הוועדה הוסיפה כי בסעיף 12(1) למבחני התמיכה, הקובע את אמות המידה לחלוקת התמיכה בין המרכזים העומדים בתנאי הסף בעבור תחום ב', נקבע שהניקוד הבסיסי לחישוב גובה התמיכה יהיה על סמך סכום התמיכה שקיבלו האגודות במבחן תמיכה איגודים "עד למועד הקובע", ולא "במועד הקובע" כפי לשון סעיף 5(3)(ג). הוועדה קבעה כי "משכך, מרכז אשר העניק שירותים לאגודה במהלך השנה, ואגודה עברה בהתאם לנוהל לקבל שירותים ממרכז אחר, עד למועד המעבר יחושב החלק היחסי ויזכה בניקוד את המרכז נותן השירותים בגין אותה תקופה והיתרה תזכה בניקוד את המרכז אליו עברה האגודה בהתאם לנוהל".

לסיכום קבעה הוועדה: "ככל שמרכז הציג אסמכתאות כי הוא עמד בתנאי הסף ביחס למספר האגודות מקבלות השירותים במועד הרלוונטי, קרי המועד הקובע, יש להכיר בו כעומד בתנאי הסף. לאחר מכן, החישוב לקביעת הזכאות יעשה בהתאם לסכום התמיכה היחסי אותו קיבלה האגודה במהלך התקופה בה האגודה שויכה לאותו מרכז והצהירה בכתב כי קיבלה ממנו שירותים. כאשר המעבר של אגודה ממרכז למרכז יעשה רק במועדים שנקבעו בנוהל".

46. העותרות טוענות כי שגתה הוועדה בקביעתה כי לצורך עמידה בתנאי הסף האמור די בכך שיוכח כי האגודות המסונפות קיבלו מהמרכז שירותים ביום האחרון של השנה שקדמה לשנת התמיכה, ביום 31.12.2019.

העותרות מפנות לכך שבנוהל מעבר בין מרכזים נקבע כי הוראותיו נועדו "על מנת לקבוע אילו אגודות מקבלות שירותים מאיזה מרכז, ועל מנת שנחשב את סכום התמיכה לכל מרכז". משכך לטענתן יש לפעול על פי הנוהל בעת בחינת עמידתו של מרכז בתנאי הסף, כאשר משמעות הוראת הנוהל ולפיה ניתן לעבור ממרכז למרכז בתחילת כל רבעון בלבד, הינה, כי "בהיבט הראייתי", לצורך הכרה באגודה ככזו המקבלת שירותים ממרכז ספורט ב"מועד הקובע", לא די בבדיקת השתייכותה של האגודה למרכז ביום האחרון של השנה שקדמה לשנת התמיכה, אלא נדרש להוכיח שהאגודה קיבלה מהמרכז שירותים ברבעון האחרון "שעד 'המועד הקובע' (קרי: ברבעון שבין ה- 1.10.2019 – 31.12.2019)".

העותרות מוסיפות ומפנות לטופס "הצהרה על קבלת שירותים ממרכז ספורט" ולפיו: "תחילת קבלת שירותים: _______ (תחילת רבעון), (תאריך תוקף השייכות למרכז הינו תאריך העלאה [צ"ל העלאת] מסמך זה למערכת, מתחילת אותו רבעון דהיינו הגישו מסמך ב- 01.05 התאריך הקובע לקבלת שירותים הינו 01.04 ולא 01.01 גם אם זה תאריך המסמך". העותרות טוענות כי לפי נוהל מעבר בין מרכזים כדי שאגודה "תיחשב ככזו שמקבלת שירותים ממרכז פלוני ברבעון האחרון לשנת 2019 (ובהתאם – ב'מועד הקובע'), היה עליה להעביר לידי המועצה להסדר ההימורים בספורט את טופס ההצהרה הנ"ל עד היום האחרון של הרבעון (31.12.2019). במקרה כזה האגודה תיחשב כאילו אכן קיבלה את השירותים באותו רבעון מהמרכז הרלוונטי שאליו עברה וככל שלא הגישה טופס הצהרה על מעבר עד למועד הקובע, הרי היא משויכת לאותו מרכז אליו השתייכה בשנה החולפת".

47. דינה של טענה זו להידחות.

נוהל מעבר בין מרכזים נכנס לתוקף ביום 18.12.2019, פחות משבועיים לפני תחילת שנת התמיכה מושא העתירה, שנת 2020. בסעיף 1 לנוהל נקבע כי "ברירת המחדל היא מצב השייכות כיום, דהיינו אגודות ששייכות למרכז הפועל בשנת 2019 יזכו את המרכז הפועל בניקוד עבורם בשנת 2020 וכנ"ל לשאר המרכזים", ובסעיפים 2 ו-3 לנוהל הוסדר האופן שבו יתבצע המעבר ממרכז ומרכז.

הוראות אלה מבססות את המסקנה כי הנוהל מסדיר את מעברן של אגודות בשנת 2020, ומשכך רלבנטי לבקשות לקבלת תמיכה לשנת 2021 ואילך. טענת העותרות כי על פי הנוהל נדרש להוכיח שהאגודה קיבלה מהמרכז שירותים ברבעון האחרון של שנת 2019 שגויה, זאת בשים לב לכך שהנוהל נכתב לאחר המועד האמור ומשכך אינו מאפשר מעבר של אגודות ברבעון האחרון של שנת 2019.

ואכן, קבלת טענת העותרות משמעותה שכל אותן אגודות שעברו מרכז מיום 2.10.2019 ועד לסוף הרבעון, לא היו נכללות במניין האגודות מקבלות השירותים של המרכז שאליו עברו, שכן הן לא ביצעו את המעבר ביום הראשון של הרבעון. יתרה מכך, לשיטת העותרות האגודות הללו היו נכללות במניין האגודות של המרכז הקודם, אף שכבר אינן מקבלות ממנו שירותים. תוצאה כאמור, מנוגדת ללשונו הברורה של סעיף 5(3)(ג) כי שיוך אגודה למרכז ייקבע על פי היום האחרון של שנת ההערכה בלבד. זאת ועוד הטיעון האמור מוביל להחלת הנוהל באופן רטרואקטיבי, דבר שאין לקבל.

48. אין גם בטופס ה"הצהרה על קבלת שירותים ממרכז ספורט" אליו מפנות העותרות, ולפיו תאריך תוקף השייכות למרכז הינו "תאריך העלאת מסמך זה למערכת, מתחילת אותו רבעון", כדי לסייע בידן להוכחת טענתן.

העותרות טוענות כי טופס ההצהרה האמור (נספח 35 לעתירה) מהווה את נספח א' לנוהל מעבר בין מרכזים, אולם נספח א' לנוהל נושא כותרת אחרת – "הצהרה על קבלת שירותים בתחום הספורט", והוא אך קובע כי "תחילת קבלת שירותים: _______ (חייב להיות בתחילת רבעון קלנדרי)" (נספח 34 לעתירה). אין בו התייחסות למועד הגשת ההצהרה למועצה והוראה לפיה תאריך תוקף השייכות למרכז הינו תחילת הרבעון שבו הועלה המסמך למערכת.

משלא ברור טיבו של הטופס שהגישו העותרות, לאיזה נוהל הוא משויך, אילו אגודות נתבקשו לפעול על פיו, והאם עודנו בתוקף, אין להסתמך עליו לצורך הכרעה בעתירה זו.

49. לפיכך אין לקבל את טענת העותרות כי הוועדה התעלמה מהוראות נוהל מעבר בין מרכזים ומטופס ההצהרה על מעברים בין מרכזי ספורט, בעת בדיקת עמידתם של המרכזים בתנאי הסף ביחס לשנת התמיכה 2020.

נוכח מועד כניסתו לתוקף, לא ניתן היה להסתייע בנוהל לצורך בחינת המעברים שבוצעו עד למועד הקובע ביום 31.12.2019. הנוהל רלבנטי משנת התמיכה 2021 ואילך, אז כפי שקבעה הוועדה, למרות שהמועד הקובע לצורך עמידה בתנאי הסף הוא מתן שירותים ביום האחרון של שנת ההערכה, הלכה למעשה ייווצר מצב שבו "בכדי שאגודה תוכר למרכז לעניין המועד הקובע היא נדרשת לקבל ממנו שירותים ברבעון האחרון. שכן זהו המועד האחרון לפני המועד הקובע בו ניתן לעבור ממרכז למרכז בהתאם לנוהל".

סיכום ביניים

50. כאמור לעיל לצורך הכללתה של אגודה במניין האגודות מקבלות שירותים, כדרישת תנאי הסף שבסעיפים 5(3)(ג) ו-(ד) למבחני התמיכה, על האגודה להיות בעלת אישור ניהול תקין לשנת התמיכה 2020. אם קיבלה האגודה סיוע כספי ממרכז הספורט והיא פעילה יותר משנתיים, או אם האגודה נתמכת כספית במישרין מהמדינה על פי מבחן האיגודים, עליה להיות גם בעלת אישור ניהול תקין לשנת ההערכה 2019.

המועד הקובע לבחינת השתייכותה של אגודה למרכז הוא כפי שקבעה הוועדה – מתן שירותים לאגודה ביום האחרון של שנת ההערכה – 31.12.2019. יש לדחות את טענת העותרות כי על מנת להימנות במניין האגודות נדרש להוכיח כי אגודת ספורט קיבלה שירותים מהמרכז ברבעון האחרון של שנת ההערכה במלואו.

כפי שיפורט להלן, יישום מסקנות אלה בעת בחינת רשימת האגודות שהגיש מרכז אליצור, מבסס את קביעתה של הוועדה כי מרכז אליצור עמד בתנאי הסף לתחום ב'.

רשימת האגודות מקבלות השירותים שהגיש מרכז אליצור

51. מתוך 69 האגודות שצוינו ברשימה שצרף מרכז אליצור לבקשתו, קבעה הוועדה כי אין למנות 16 מהן, מהטעמים הבאים:

שלוש עשרה אגודות עזבו את מרכז אליצור במהלך שנת 2019 ולא קיבלו ממנה שירותים במועד הקובע. כמו כן אגודת "צעד וחצי מגיעים רחוק" נוסדה בשנת 2020 לאחר המועד הקובע ומשכך לא הוכרה גם היא; "מועדון כדורסל 'סטלמך' פתח תקוה" לא הוכר מאחר שלא היה ברשותו אישור ניהול תקין לשנת 2020; "מועדון ובית ספר לטניס שולחן נתניה" לא הוכר משנמצא כי "דווח מלא ע"י מכבי ואליצור קיימת מחלוקת למי שייך – לכן בשלב זה לא שויך לאף מרכז".

52. לגבי עמותת "אתגר לירוחם" קבעה הוועדה כי "דווח ע"י מכבי והפועל ואליצור לאחר בירור נמצא כי הכדורסל שייך למכבי ולכן יקבל את החלק היחסי, הכדורגל שייך להפועל ולכן יקבלו את החלק היחסי וההתעמלות שייכת לאליצור אבל אין לה זכאות לתמיכה".

המשיבים טענו בתשובתם לעתירה כי "ענף ההתעמלות הוכר למרכז אליצור לצורך עמידה בתנאי הסף", אך על פי תשובתו לעתירה של מרכז אליצור, עמותת אתגר לירוחם "לא נספרה במסגרת תנאי הסף של 50 אגודות", לאחר שהתברר כי בסופו של יום לא נפתח ענף התעמלות קרקע והאגודה לא ביצעה פעילות מלאה בענף שלה.

53. בעניין "עמותת ספורטאי המחר הזורח" ועמותת "מ.ס.ד.ר יפו ת"א" קבעה הוועדה בהחלטתה מיום 2.3.2021 כי הן "דווחו במקור על ידי אליצור, וכעת במסגרת הדיווחים המעודכנים, מרכז בית"ר צירף אותם לרשימת האגודות מקבלות השירותים מטעמו. אולם, עבור אגודת מסדר יפו ת"א (ע"ר 580410611), מרכז בית"ר ציין כי תחילת מתן השירותים היה בשנת 2020". משכך קבעה הוועדה כי "יש לפנות ל-2 האגודות שדווחו על ידי שני המרכזים לקבלת הצהרה ביחס לזהות המרכז נותן השירותים לאגודה במועד הקובע".

לאחר החלטה זו לא ניתנה החלטה נוספת של הוועדה בנוגע לבירור שביקשה לבצע. בתגובתם לעתירה מיום 26.7.2021 הודיעו המשיבים כי "עמותת ספורטאי המחר הזורח" נגרעה ממניין האגודות המסונפות למרכז אליצור, שכן "עד לשלב זה טרם הוכרע למי מבין המרכזים [אליצור ובית"ר] יש לשייך את העמותה ועל כן, עמותה זו לא הוכרה לאף מרכז לא לצורך עמידה בתנאי הסף ולצורך ניקוד".

לגבי עמותת "מ.ס.ד.ר יפו ת"א" הודיעו המשיבים כי "נציג המועצה להסדר ההימורים בספורט דיווח בוועדה מיום 2.3.2021 כי לאחר בחינת הנושא המשיבה 5 [בית"ר] עדכנה כי העניקה שירותים לאגודה החל משנת 2020. לפיכך האגודה שויכה למשיבה 4". בתגובתן מיום 14.12.2021 הלינו העותרות על החלטת הוועדה לשייך את עמותת מ.ס.ד.ר יפו ת"א למרכז אליצור, שכן לטענתן "בחומר שעמד בפני ועדת התמיכות, ובחומר שהועבר לעותרות ע"י המדינה, לא נמצאה כל אסמכתא המשייכת את עמותת מ.ס.ד.ר יפו ת"א למרכז אליצור". ואולם, משעמדה בפני הוועדה הצהרה של האגודה כי קיבלה שירותים ממרכז בית"ר רק החל מיום 19.8.2020, ומן העבר השני דיווחה אליצור כי האגודה מסונפת לה כל שנת 2019 ועד אוגוסט 2020 וכן הוצגה פוליסת ביטוח שהאגודה רכשה דרכה ביום 17.11.2019 (נספח 16 לכתב התשובה של מרכז אליצור), סבירה היא ההחלטה לשייך את האגודה למרכז אליצור ואין עילה להתערבות בה.

54. משכך, לאחר גריעת כל האגודות האמורות עומדת רשימתו של מרכז אליצור על חמישים ואחת אגודות. מרכז אליצור הציג ברשימתו לכל הפחות 50 אגודות ספורט מקבלות שירותים, ומשכך עמד בתנאי הסף שבסעיף 5(3)(ד) למבחני התמיכה.

55. נפנה עתה לדון בטענת העותרות כלפי שתי החלטות הביניים שקיבלה הוועדה במהלך דיוניה.

החלטת ביניים מיום 5.1.2021 על דרישה להגשת הצהרה משבע אגודות

56. ביום 5.1.2021 החליטה הוועדה כי כדי להכריע בעניינן של שבע אגודות אשר דווחו על ידי יותר ממרכז אחד כמקבלות שירותים במועד הקובע, "היחידה המקצועית תפנה לאגודות לקבלת הצהרה חתומה ע"י מורשה החתימה של העמותה איזה מרכז נתן להם שירותים בתאריך הקובע, דהיינו ה- 31.12.2019".

המדובר בעמותת "אתגר לירוחם", עמותת "מועדון ובית ספר לטניס שולחן נתניה", עמותת "אדמה רוח ואש", עמותת "הלחימה ג'לג'וליה", הפועל "עראבה", איגוד "רוכבי האופניים בת"א" ועמותת "כדורסל הרי ירושלים".

במענה לפנייתה של הוועדה הצהירו כל האגודות כי מרכז אליצור נתן להן שירותים ביום 31.12.2019, כאשר עמותת "אתגר לירוחם" הצהירה שקיבלה גם שירותים מעותרת 1 בענף הכדורסל ומעותרת 2 בענף הכדורגל (ממרכז אליצור הצהירה כי קיבלה שירותים בענף ההתעמלות).

57. כנגד ההחלטה האמורה טוענות העותרות כי ההסתפקות בהצהרות רטרואקטיביות "סתמיות" שמהימנותן לא נבדקה, אינה תקינה ואינה סבירה. לטענתן הליך הבדיקה שנקבע באמצעות קבלת הצהרות רטרואקטיביות הינו "שגוי מיסודו" שכן הוא אינו תואם את הנהלים המסדירים את אופן שיוכה של אגודה העוברת ממרכז למרכז. לפיהם, טוענות העותרות, נדרש לבדוק את שיוך האגודות למרכזים רק על סמך מסמכים שהתקבלו "בזמן אמת, ולכל המאוחר, עד ה- 31.12.2019".

העותרות מוסיפות וטוענות, כי אין לקבל את דברי המשיבים ולפיהם לא היה בנמצא תיעוד מהימן על השתייכותן של האגודות למרכזים, וכי מכל מקום, יכולה הייתה הוועדה לבצע בירור נוסף על סמך מסמכים אחרים "מזמן אמת", כגון לבדוק את ההסכמים שנחתמו בין האגודות למרכזים. עוד נטען כי "כל שביצע הצוות המקצועי (לאור ההנחיות שקיבל) הוא להשיג מהר ככל הניתן טופס הצהרה חתום". לטענת העותרות, החלטתה של הוועדה שלא להסתמך על נתונים קיימים וחלף זאת להסתפק בהצהרות רטרואקטיביות, אינה סבירה ומעידה על רצונה של הוועדה "לשכתב את המציאות בדיעבד" על מנת להכשיר את מרכז אליצור.

עוד טוענות העותרות כי לא זו בלבד שהוועדה לא ביצעה בדיקה כדבעי, אלא שהיא גם התעלמה מנתונים סותרים שהוצגו בפניה. לטענת העותרות מצוי בידיהן "מידע מגובה ומתועד" המוכיח כי טופס ההצהרה עליו חתמו חלק מהאגודות ולפיו הן היו מסונפות למרכז אליצור ביום 31.12.2019, אינו משקף את המציאות, "באופן היוצר חשש ממשי לבידוי ו/או לזיוף מסמכים ו/או לרישום כוזב במסמכי תאגיד".

58. אין לקבל טענות אלה.

59. את טענתן כי הוועדה מחויבת לבדוק את שיוך האגודות למרכזים על סמך מסמכים "מזמן אמת", מבססות העותרות על טופס "הצהרה על קבלת שירותים ממרכז ספורט" שהוזכר לעיל, ולפיו תאריך תוקף השייכות למרכז הינו "תאריך העלאת מסמך זה למערכת, מתחילת אותו רבעון". העותרות טוענות כי מכך נובע שכדי שאגודה תיחשב כמקבלת שירותים במועד הקובע היה עליה להעביר את הטופס למועצה עד ליום 31.12.2019, וככל שאגודה לא הגישה טופס הצהרה על מעבר עד למועד הקובע, "הרי היא משויכת לאותו מרכז אליו השתייכה בשנה החולפת".

ואולם, כפי שנקבע לעיל, טיבו של טופס ההצהרה שהציגו העותרות אינו ידוע. אין מדובר בנספח א' לנוהל המעבר בין מרכזים כפי שטענו העותרות, ולא ברור לאיזה נוהל משויך הטופס, מיהן האגודות שנדרשו למלא אותו ובאיזה תקופה. משכך אין בטופס זה לבסס את טענת העותרות, ולפיה הוועדה מחויבת לבדוק את שיוך האגודות למרכזים רק על סמך מסמכים שהתקבלו עד ליום 31.12.2019.

זאת ועוד, הטיעון האמור אינו מתיישב עם המבחן שנקבע בסעיף 5(3)(ג) למבחני התמיכה, ולפיו שיוך אגודה למרכז ייקבע על פי המצב הקיים ביום האחרון של שנת ההערכה. כאמור כך הדגישה הוועדה בהחלטתה: "למען הסר ספק בהתאם לנוסח המבחנים גם אגודה אשר כל השנה לא קיבלה שירותים מאותו מרכז וביום 31.12.2019 קיבלה שירותים מאותו המרכז בהתאם לנוסח המבחנים תוכר למרכז אשר נתן לה את השירותים ב- 31.12.2019".

60. לכך יש להוסיף, כי על פי טופס ה"הצהרה על קבלת שירותים ממרכז ספורט" אליו מפנות העותרות, נדרשת האגודה להצהיר ש"במידה וקיבלתי שירותים ממרכז אחר עד כה ידעתי את המרכז בדבר עזיבתי והפסקת קבלת שירותים ממנו". הוראה דומה מופיעה גם בנספח א' לנוהל המעבר בין מרכזים.

מהמקובץ עולה כי הטפסים שעליהם מבקשות העותרות להסתמך מחלישים את טענתן כי "עד למועד העלאת הטופס למערכת הממוחשבת של המועצה להסדר ההימורים בספורט, מרכז ספורט נעזב אינו יודע לרוב כי אגודת ספורט מבקשת לעבור מרכז". בתוך כך נחלשת גם הטענה כי הסתמכות על הצהרות רטרואקטיביות תוך "התעלמות ממועד עדכון הצדדים בפועל, פוגעת בציפיות ובקניינו של מרכז הספורט, אשר המשיך להעניק שירותים לאותה אגודה אף בגין תקופה זו". מכל מקום, אם אגודה לא עדכנה את המרכז על סיום ההתקשרות עמו, הרי שלהסתמכותו של המרכז נפקות אפשרית במישור החוזי שבינו לבין האגודה, אך לא בהיבט זכאותו לתמיכה.

61. לפיכך יש לדחות את טענת העותרות כי בקשתה של הוועדה מן האגודות לקבלת הצהרות רטרואקטיביות, מנוגדת לנהלים המחייבים. מדובר בהחלטה הנמצאת בליבת שיקול הדעת של הוועדה ושאינה חורגת ממתחם הסבירות.

62. כמפורט בהחלטת הוועדה מיום 11.5.2021, בהעדר רישום מלא ומסודר של מועד מעברן של אגודות בין מרכזים, הוחלט לפנות לאגודות על מנת לוודא לאיזה מרכז הן השתייכו ביום 31.12.2019:

"קודם לאישור נוהל זה [נוהל מעבר בין מרכזים], מעבר בין מרכזים התבצע ישירות מול המועצה להסדר ההימורים בספורט באופן הבא: הדיווח על מעבר ממרכז למרכז נעשה ע"י המרכזים נותני השירותים. מרכז אשר החל לתת שירותים לאגודה, אשר עד לאותו מועד, קיבלה שירותים ממרכז אחר, פנה למועצה (בדוא"ל / באופן פרונטלי) והציג הצהרה בדבר מתן שירותים על ידו, כשהיא חתומה על ידי מורשה החתימה של האגודה. בהתאם להודעות וההצהרות עודכנו קבצי האקסל של המועצה, אולם לא נערך רישום בדבר מועד ההגשה של המסמכים וחלקם לא תויק. יצוין כי בפועל התמיכה שניתנה ע"י המועצה לאורך השנים, נשענה על הדיווח העדכני בקבצי המועצה ביחס לזהות המרכז נותן השירותים במועד הכנת המודל לתמיכה. לאור האמור נציג המועצה להסדר ההימורים בספורט, בחן את עמידת המרכזים בתנאי הסף לתמיכה בשנת 2020, בהתאם לנתונים הרשומים בקבצי האקסל של המועצה והוועדה סמכה החלטתה על נתונים אלו".

כדוגמה, מפנים המשיבים לכך שאחת מתוך שבע האגודות השנויות במחלוקת – עמותת "אתגר לירוחם" שהינה אגודה רב ענפית שמקבלת שירותים ממספר מרכזים – "לא רשומה במקור עבור המשיבה 4, זאת מאחר וענף ההתעמלות לא היה זכאי לתמיכה, ובהתאמה אינו מדווח במערכת. הדיווח עודכן רק לאחר מכן".

63. העותרות טוענות כי לא כך הוא, וכי "אין כל סיבה שלא יימצאו בידי המועצה בקשות המעבר, שהוגשו ע"י אגודות הספורט בזמן אמת, וגם אין כל סיבה לכך שלא יהיה רישום ותיעוד מדויק של בקשות אלה, לרבות מועד קבלתן".

העותרות מפנות לכך שהחובה לדווח למועצה על מעבר ממרכז אחד למשנהו הוסדרה כבר בשנת 2014, עוד קודם לנוהל המעבר בין מרכזים משנת 2019, וזאת במסגרת החוק להסדר ההימורים בספורט (תיקון מס' 7 – הוראת שעה), התשע"ד-2014. בהוראת השעה תוקן סעיף קטן 9(ב1) לחוק ונקבעה בין היתר פסקת משנה (5)(ד), ולפיה "החלו אגודת ספורט או מועדון ספורט לקבל שירותים כאמור בפסקה משנה (ב) מארגון ספורט נתמך אחר מזה שממנו קיבלו שירותים קודם לכן, יודיעו על כך למועצה, והמועצה תחשב את אופן חלוקת ארבעת האחוזים האמורים בפסקת משנה (א) בהתאם לכך החל ממועד קבלת ההודעה". הוראת השעה הוארכה והפכה להוראת קבע בתיקון מס' 7 (תיקון) תשע"ח-2017.

משכך טוענות העותרות כי "בין אם נסתכל על נוהל המעבר בין מרכזים ובין אם נסתכל על תיקון חוק מס' 7, מוכרח להיות תיעוד על מועד המעבר".

ואולם, סעיף 9(ב1) לחוק בוטל ביום 1.1.2019 במסגרת תיקון מס' 13 לחוק להסדר ההימורים בספורט (בסעיף 11 לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנת התקציב 2019), התשע"ח – 2018). בעתירתן לא התייחסו העותרות למצב הנורמטיבי שנהג בתקופת הביניים שבין מועד ביטולו של סעיף 9(ב1) בחודש ינואר 2019 להוצאת נוהל המעבר באמצע חודש דצמבר 2019, אף שהיא מהווה למעשה את כל שנת ההערכה מושא העתירה. גם בהוראות השעה שבחוק אין מענה לאופן הדיווח על מעבר בין מרכזים בתקופת הביניים.

לפיכך לא עלה בידי העותרות להפריך את טענתה של המועצה כי בעת הבדיקה לא נמצא בידיה רישום עדכני ומהימן "מזמן אמת" בנוגע להשתייכותן של האגודות למרכזים בשנת 2019, ובפרט ביום 31.12.2019. כפועל יוצא מכך, נחלשת הטענה כי הבדיקה באמצעות הצהרות רטרואקטיביות מעידה על רצונה של הוועדה "לשכתב את המציאות בדיעבד" ולהקל על מרכז אליצור.

64. תמיכה נוספת לטענתן כי ההצהרות משבע האגודות האמורות נתבקשו על ידי הוועדה למראית עין בלבד, כחלק מ"מעורבות או רוח המפקד לטובת אליצור", מוצאות העותרות בשיחות טלפון שהתקיימו בין נציגי העותרת 1 לגב' שני עזריאל מהצוות המקצועי במועצה.

במהלך השיחה נשאלה עזריאל האם הפנייה לאגודות "זה אישור חריג על ידי עופרה שרון?", ולכך השיבה: "נכון על ידי כל הוועדה, זה היה הרעיון שלהם אפשר להגיד את זה ככה". לשאלה אם "לא צריכים לבקש אישור מרכזי לעשות דבר כזה", השיבה עזריאל: "לא נראה לי הם עושים מה שהם רוצים, נראה לך שהם צריכים לבקש אישור, גם מאלוהים הם לא צריכים לבקש אישור, את לא יודעת?". בשיחה נוספת נשאלה עזריאל - "אתם מבקשים מהם אישור על יום אחד ב- 31.12 איפה הייתם? אבל הם ... לא הודיעו לכם שהם עברו אז למה עכשיו פתאום אתם מבקשים עד ל-31.12 אם הם היו אצלי בהסכם?". על כך השיבה עזריאל: "הם לא עברו מבחינתנו זה לא מחליף את ההצהרה הקודמת או הרגילה ... זה נועד רק כדי לא לפסול את אליצור זהו". משכך נשאלה: "אה, עופרה עושה את זה כדי לא לפסול את אליצור?" ועזריאל השיבה: "אה, כן לא, לא בדיוק היא עושה את זה, אבל זה היה הרעיון והם כולם אישרו את הרעיון הזה".

ואולם, מעיון בשיחות בשלמותן ניכר כי האמירה "זה נועד רק כדי לא לפסול את אליצור" נאמרה על מנת להבהיר שההצהרות נועדו למטרה אחת בלבד והיא לברר האם מרכז אליצור אכן סיפק שירותים לחמישים אגודות במועד הקובע, על מנת שלא ייפסל ללא הצדקה. על כך חזרה עזריאל לאורך השיחה. ואכן, פנייתה של עזריאל לאגודות מיום 7.1.2021 מפיגה את החשש שהעלו העותרות כי הצוות המקצועי "הונחה" לפנות לאגודות ולבקש מהן את הכשרת מרכז אליצור דווקא. מדובר בבקשה לקבלת נתון שאין בה כוונה לסייע למרכז מסוים:

"נתבקשנו לוודא מולכם ע"י ועדת התמיכות. איזה מרכז ספורט נתן לכם שירותים נכון ליום 31.12.19 (באותו יום עצמו למי הייתם מסונפים). אנא חתמו על המסמך המצורף ותשלחו אותו במייל חוזר בהקדם".

65. העובדה, ששתיים מתוך שבע האגודות, "מועדון ובית ספר לטניס שולחן נתניה" ועמותת "אתגר לירוחם", לא הוכרו בסופו של דבר במניין האגודות מקבלות השירותים של מרכז אליצור, חרף הצהרותיהן כי קיבלו מהמרכז שירותים ביום 31.12.2019, אף היא אינה מתיישבת עם הטענה כי ההצהרות נועדו למראית עין בלבד וכדי לסייע למרכז אליצור. היא גם אינה עולה בקנה אחד עם טענת העותרות כי הוועדה התעלמה מנתונים סותרים שהוצגו בפניה באשר להצהרותיהן של האגודות.

לגבי "מועדון ובית ספר לטניס שולחן נתניה" קבעה הוועדה כי "דווח מלא ע"י מכבי ואליצור קיימת מחלוקת למי שייך – לכן בשלב זה לא שויך לאף מרכז". מכאן, שהמסמכים שהעבירה עותרת 1 לוועדה ולפיהם במועד הקובע היא העניקה שירותים למועדון טניס שולחן נתניה ואף העבירה למועדון כספים, זכו להתייחסותה של הוועדה. עוד ניתן לראות, כי בניגוד לטענתן כי "כל שביצע הצוות המקצועי (לאור ההנחיות שקיבל) הוא להשיג מהר ככל הניתן טופס הצהרה חתום", העותרות עצמן ציינו שהוועדה ביצעה בירורים נוספים ולא הסתפקה בהצהרות האגודות: "בתאריך 14.03.2021 פנתה המועצה למכבי, בבקשה לבירור שייכות אגודת 'מועדון טניס שולחן נתניה'. לאחר שנשלחה למועצה הצהרה בדבר קבלת השירותים, השיבה המועצה, כי ישנם נתונים סותרים ולכן 'הם מבקשים הוכחות נוספות שהעמותה אצלכם'. במענה, שלחה מכבי אישורים כי תמכה כספית באגודה עוד במהלך שנת 2019". ניתן לראות, כי גם בעניינה של עמותת "אדמה רוח ואש" לא הסתפקה הוועדה בפנייה הישירה לאגודות וכך פנתה למרכז בית"ר אשר הבהיר כי לא נתן שירותים לאגודה במועד הקובע.

לגבי עמותת "אתגר לירוחם", שהינה אגודה רב ענפית, קבעה הוועדה כי "דווח ע"י מכבי והפועל ואליצור לאחר בירור נמצא כי הכדורסל שייך למכבי ולכן יקבל את החלק היחסי, הכדורגל שייך להפועל ולכן יקבלו את החלק היחסי וההתעמלות שייכת לאליצור אבל אין לה זכאות לתמיכה". כאמור לעיל, על פי תשובתו לעתירה של מרכז אליצור בסופו של יום עמותת אתגר לירוחם "לא נספרה במסגרת תנאי הסף של 50 אגודות", תוך שפורט כי מרכז אליצור רכשה מזרון עבור האגודה והאגודה "התחילה בהכנת טפסים מול העמותה ואיגוד ההתעמלות, אבל התברר שהאגודה לא ביצעה פעילות מלאה בענף שלה". מכאן שגם טענת העותרות כי "עמותת אתגר לירוחם" לא קיימה פעילות התעמלות במשך שנתיים, זכתה להתייחסות והובילה להסרתה של האגודה ממניין האגודות מקבלות השירותים של מרכז אליצור.

66. נוכח האמור אין עילה להתערבות בהחלטת הוועדה לפנות במישרין לאגודות כדי לקבל מהן הצהרה בדבר המרכז שממנו קיבלו שירותים במועד הקובע. מדובר בהחלטה מקצועית וסבירה בשים לב להשתלשלות הליך התמיכה מושא העתירה.

בנסיבות האמורות, בהן יותר ממרכז אחד דיווח על אגודה כמקבלת שירותים ממנו במועד הקובע, ולא היה בכוחם של הנתונים הקיימים בידי המועצה ובמערכת "תמיכות באגודות ספורט" לספק תשובה ברורה ומהימנה לפשר כפילות הדיווח, ניתן למצוא היגיון רב בהחלטתה של הוועדה לקיים בירור ישיר בעניין מול האגודות.

יצוין עוד כי הליך התמיכות מתבסס על דיווח נתונים רטרואקטיבי של השנה שקדמה לשנת התמיכה, כך שהסתמכות על הצהרה רטרואקטיבית אינה חורגת מאופן הפעולה הנהוג ברגיל על ידי הוועדה. כפי שציינה הוועדה, גם לצורך עמידה בתנאי הסף לתחום א' "כל חמשת המרכזים הציגו עמידה בתנאי הסף באמצעות הצהרה" ו"לצורך בחינת עמידה בתנאי הסף היחידה המקצועית נסמכת על הצהרות אלו".

החלטת ביניים מיום 26.1.2021 על הגשה מחודשת של רשימות האגודות מקבלות השירותים

67. ביום 26.1.2021 הורתה הוועדה לחמשת מרכזי ספורט להגיש מחדש את רשימת האגודות מקבלות השירותים. בפנייה לאגודות מיום 2.2.2021 נכתב כדלקמן:

"במהלך התקופה האחרונה התקבלו מספר ערעורים בוועדת התמיכות המשותפת, כאשר העיקרית שבהם היא לעניין עמידת חלק מהמרכזים בתנאי הסף.

במהלך בחינת הנושא נמצא כי ועדת התמיכות המשותפת אישרה מודל לחלוקת כספי התמיכה במרכזי הספורט על יסוד נתוני התמיכה של האגודות לשנת 2020 זאת במקום לחשבם על פי נתוני שנת 2019.

בנוסף, חברי הוועדה דנו בסוגיית בחינת עמידה בתנאי הסף לעניין תחום ב' – בכל הנוגע לשיוך אגודה מקבלת שירותים למרכז, ועלה הצורך לחדד כי מועד קביעת הזכאות בגין אגודה הוא המועד הקובע, אשר בהתאם להגדרת מונח זה במבחנים הינו ה- 31.12.2019.

לאור האמור, ועל מנת להביא לסופיות הדיון בכל הערעורים שהתקבלו ביחס לדיווח אגודות מקבלות שירותים אנו שולחים בשנית את הדיווח שהעברתם בדבר האגודות המסונפות לכם בהתאם לנתוני התמיכה באגודות לתקציב 2019. לתשומת ליבכם ל-3 המדדים עיקריים עליהם חשוב שתעברו לפני שליחת הדוח חזרה:

1. המועד הקובע להכרה באגודה מקבלת שירותים הינו קבלת שירותים ביום ה-31.12.19 – כלומר רק עמותה אשר ביום זה הייתה מסונפת למרכז, קרי קיבלה ממנו שירותים, יש לדווח עליה.
2. בעמותות רב ענפיות המקבלות שירותים ממספר מרכזים – רשמו את ההקצבה עבור אותם ענפים ששייכים אליכם ואליהם בלבד תוך ציון הענפים בצד.
3. שימו לב לפרמטר של שנת הקמת העמותה – דודו הכניס את השנתון – בדקו שאכן נכון ומדויק".

בפנייה למרכזים ביום 3.2.2021 הובהר כי "ככל שישנן עמותות שלא קיבלו שירותים מהמרכז ביום 31.12.19 אבל קיבלו שירותים מהמרכז במהלך 2019, ועל מנת שלא ניתקל בקשיים בהמשך בחינת פניותיכם לעניין עמידה בתנאי הסף, נודה לקבלת הבהרות ובכלל זה פירוט המועדים בהם ניתנו השירותים לכל אגודה כזו".

68. העותרות טוענות כי מדובר בהחלטה פסולה המאפשרת מקצה שיפורים בדיעבד. העותרות מסכימות כי בסמכות הוועדה לדרוש פרטים או הבהרות, אך לטענתן אין לוועדה סמכות "לקבל החלטה כל כך בלתי סבירה להגיש את כל בקשות התמיכה מחדש". תמיכה לכך מוצאות העותרות בכך שהארכה הקצרה מיום 1.12.2020 להגשת בקשות התמיכה דרשה את אישור שר האוצר והייתה כפופה לפרסום הזמנה נוספת להגשת בקשות תמיכה.

עוד טוענות העותרות כי למרות שההגשה המחודשת לכאורה שוויונית וחלה על כלל המרכזים, בפועל היא העניקה יתרון פסול ובלתי הוגן למי שבקשתו הייתה פגומה, שכן היא אפשרה לו להתגבר על הכשלים שלו, בעוד שהמרכזים שעמדו מלכתחילה בתנאי הסף יוצאים נפסדים. העותרות מדגישות, כי מהשוואת הדיווחים המקוריים למחודשים, עולה כי מרכז אליצור הוא היחיד ששינה את נתוניו וכלל בבקשה המתוקנת 69 אגודות, בפער גדול מהבקשה המקורית שמנתה 52 אגודות.

משכך טוענות העותרות כי יש להתעלם מהבקשה המחודשת ולבחון רק את הבקשה המקורית.

69. דינן של טענות אלה להידחות.

70. סעיף 4 להוראות שר האוצר מסמיך את ועדת התמיכות "לדרוש מכל גוף ספורט המבקש תמיכה פרטים או מסמכים נוספים, כפי שייראה להם לצורך הדיון בבקשה".

בנסיבות העניין אין מדובר בהגשת בקשת התמיכה כולה מחדש, כפי שטוענות העותרות, אלא בהחלטה על הגשה מחודשת של רשימת האגודות המסונפות בלבד, ומכאן שהיה בסמכותה של הוועדה להורות כאמור.

גם במישור שיקול הדעת, אין עילה להתערבות בהחלטת הוועדה. ההחלטה נבעה מכורח המציאות, נוכח כך שדובר בשנה הראשונה שבה הגופים נדרשו לעמוד במבחני התמיכה ומטבע הדברים נדרשה "למידה תוך כדי תנועה". במהלך הבדיקה התעוררו שאלות בנוגע לאופן יישום תנאי הסף במצבים ספציפיים: מה דינה של אגודה שעברה מרכז במהלך השנה, מה דינה של אגודה שדווחה בכפילות לשנה מלאה על ידי שני מרכזים, ומה דינה של אגודת ספורט רב ענפית, שבה חלק מהענפים באגודה מקבלים שירותים ממרכז אחד וחלק ממרכז אחר. נדרש היה לקבוע האם אגודות כאמור יכולות להימנות במניין האגודות מקבלות השירות וכיצד ינוקדו לצורך חישוב גובה התמיכה. כן עלה חוסר בהירות בנוגע להגדרתה של "אגודה מקבלת שירותים" והדרישות המתחייבות ממנה, ובעיקר הדברים אמורים בנוגע לאישור הניהול התקין שנדרש שיהא בידי האגודה.

לנוכח התשובות שנתקבלו לשאלות אלה, והשלכותיהן המשמעותיות, יש לקבוע כי ההחלטה להורות לאגודות לעבור על הרשימה שהגישו ולעדכנה עומדת במתחם הסבירות ויתכן אף שהייתה מתחייבת למען ניהולו של הליך תקין והוגן.

71. ואכן, נוכח ההבהרה, ולפיה ניתן לקבל תמיכה באופן יחסי גם בגין אגודות שקיבלו שירותים בחלק משנת 2019 ובמועד הקובע כבר עזבו את המרכז, הוסיף מרכז אליצור לדיווח שלו שלוש עשרה אגודות כאלה, שלא דווחו מלכתחילה, תוך שציין ליד כל אגודה את תאריך עזיבתה. על פי קביעתה של הוועדה בנוגע למועד הקובע, האגודות הללו לא נכללו במניין חמישים האגודות המינימלי, אלא רק לצורך חישוב התשלום היחסי שמרכז אליצור אמור לקבל על התקופה שבה היו מסונפות אליו. שתי אגודות נוספות שנוספו לרשימה, עמותת "צעד וחצי מגיעים רחוק" ו"מועדון כדורסל 'סטלמך' פתח תקוה", לא נכללו גם הן במניין חמישים האגודות, משלא הוכרו על ידי הוועדה לתנאי הסף האמור.

מהאמור עולה כי מתוך שבע עשרה אגודות שנוספו לרשימה החדשה של מרכז אליצור, שתיים בלבד הוכרו לצורך תנאי הסף, כך שהפער בין שתי הרשימות לו טוענות העותרות, אינו כפי שנחזה.

72. לפיכך אין עילה להתערבות בהחלטתה של הוועדה להורות על הגשה מחודשת של רשימת האגודות מקבלות השירותים.

טענת ניגוד העניינים

73. פגם מרכזי בתקינות פעולתה של הוועדה נמצא לטענת העותרות במעורבותו בהליך התמיכות של סגן ראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט, מר דוד מלכא.

מלכא מכהן בתפקיד מזה עשרים שנה, והינו אביו של מולי מלכא, מנהל העמותה "לפיתוח הספורט והאתלטיקה בירושלים" ובית הספר לספורט ואתלטיקה בנתניה. משנת 2015 עד לחודש יוני 2019 שויכו האגודות לעותרת 2 (מרכז הפועל), ומאז הן מסונפות ומקבלות שירותים ממרכז אליצור.

74. ביום 9.2.2021 פנתה עותרת 1 לוועדה בבקשה להורות על הימנעותו של מלכא ממעורבות בהליך, וזו נדחתה על ידי יועמ"ש הוועדה ביום 2.3.2021.

בהחלטתה ציינה יועמ"ש הוועדה כי "מתוקף תפקידו, ולאור ניסיונו העשיר, הייחודי וארוך השנים בכל הנוגע לרגולציה בתחום הספורט, מר מלכא מעורב בעיצוב וקביעת המבחנים לחלוקת כספי התמיכה וכן בעיצוב תבניות ההגשה המשמשות לבחינת הנתונים המוגשים מידי שנה. בנוסף, מר מלכא נוכח בדיוני הוועדה מטעם המשרד ומביע בפני הוועדה בעת הצורך את עמדתו המקצועית".

היועמ"ש פירטה את הליך העבודה לבחינת מתן התמיכה, וציינה כי בין מלכא למועצה מתקיימת חלוקת תפקידים, באופן שמלכא אמון על פעילות עממית ומשלחות (תחום א') ואילו נציגי המועצה אמונים על בחינת האגודות (תחום ב'): איגודי הספורט מעבירים לידי מלכא נתונים על פעילות הקבוצות, שהינם "נתוני עבר טכניים, הנוגעים ל'שנת ההערכה' – השנה הקודמת לשנת התמיכה". מלכא מעביר את הנתונים הללו ליחידה המקצועית במועצה לצורך ניקוד והכנת מודל לתמיכה, ו"נציגי המועצה להסדר ההימורים בספורט – ולא מר מלכא – הם שאמונים על בחינת הדיווחים ודרישת מסמכי חובה ומסמכים משלימים".

היועמ"ש הבהירה, כי הדיווחים ביחס לשייכות של אגודה למרכז לצורך קבלת תמיכה בתחום ב', הוגשו במישרין למועצה ולא למלכא, וכי "הקבצים שהוכנו על ידי מר מלכא הם מסמכי היסוד לדיווח, כלומר תבניות ההגשה ('טמפלט') לצורך ניקוד ובחינת הנתונים", כאשר "על בדיקת הנתונים לתוכן הנוגע לתחום ב', העוסק בתמיכה בגין סיוע לאגודות הספורט, מופקדת המועצה להסדר ההימורים בספורט והיא לבדה".

עוד ציינה יועמ"ש הוועדה כי ההחלטה על מתן הסיוע לאגודות וגובהו נתונה בידי המרכזים עצמם. להחלטת הוועדה בדבר תמיכה באגודות ספורט, ובהן אליצור, השפעה עקיפה בלבד "שאינה מהותית" על מצבן הכלכלי של אגודות הספורט בכלל, ועל האגודות שמנוהלות על ידי בנו של מלכא בפרט. כך, בכל אחת מהשנים 2019 – 2020, קיבלה העמותה "לפיתוח הספורט והאתלטיקה בירושלים" סיוע מאליצור בסך 20,000 ₪ (כ-1.5% מהמחזור הכספי שלה), ובית הספר לספורט ואתלטיקה בנתניה קיבל סיוע בסך 10,000 ₪ (כ-2% מהמחזור הכספי שלו). גובה התמיכה שקיבל מרכז אליצור בשנת 2019 עמד על 1,450,327 ₪ ומכאן שהסיוע שניתן לשתי האגודות שבניהולו של בנו של מלכא, עמד על 2% מהתמיכה שאושרה למרכז אליצור באותה שנה. עוד צוין, כי כשהאגודות שויכו למרכז הפועל, הן קיבלו סיוע כספי בהיקף דומה לזה שקיבלו כששויכו למרכז אליצור.

על סמך כל אלה, קבעה יועמ"ש הוועדה כי "אין חולק כי על מר מלכא להימנע באופן גורף ממעורבות בקבלת החלטות הנוגעות לאגודות המנוהלות על ידי בנו. אולם אין כל מניעה שיטפל בעניינים כללים ורוחביים, לרבות בסוגיות מקצועיות הנוגעות לתמיכה במרכזי הספורט, וזאת אף אם יכולה להיות להם השפעה לא מהותית על האגודות".

75. העותרות טוענות כי שגתה הוועדה בכך שדחתה את בקשתן להורות על הימנעותו של מלכא מכל נגיעה בהליך מתן התמיכות. לטענתן למרות שמלכא אינו חבר פורמאלי בוועדה, השתתפותו בדיוני הוועדה "המחליטה על הקצאת כספים, המועברים בסופו של יום לאגודה שהקים וייסד בנו, הינה פסולה ואסורה". העותרות טוענות כי מלכא שימש "ציר מרכזי בהליך התמיכות", וכי מלבד השתתפותו באופן קבוע בדיוני הוועדה, הוא בחן ואישר מסמכים הקשורים לאגודות המסונפות. בהקשר זה מציגות העותרות התכתבויות המעידות לטענתן כי מלכא עסק במישרין בתחום ב' וטוענות כי אין ממש בקביעתה של יועמ"ש הוועדה כי מלכא עסק בבחינת תחום א' בלבד. עוד מלינות העותרות על כך שהוועדה לא ציינה אם אכן חתם מלכא על הסדר ניגוד עניינים ומה מגבלותיו.

76. דינה של טענה זו להידחות.

77. הכלל האוסר על עובד ציבור לפעול במצב של ניגוד עניינים "נעוץ בחובתו של איש הציבור להפעיל שיקולים רלבנטיים בלבד במסגרת סמכותו, ולהבטיח בדרך פעולתו את אמון הציבור בדרך תפקודו של הגוף הציבורי עליו הוא נמנה". האיסור מפני ניגוד עניינים אינו מצריך הוכחת התממשות של ניגוד אינטרסים בפועל, ו"די בקיום חשש לניגוד כאמור, כדי לפגוע באמון הציבור בפעולה המינהלית" (עע"ם 8409/09 חופרי השרון בע"מ נ' א.י.ל. סלע (1991) בע"מ, 24.5.2010).

כלל האיסור על ניגוד עניינים במשפט הציבורי אינו מוחלט והוא כפוף לעקרון המידתיות. משכך התרופה במצב של ניגוד עניינים פוטנציאלי איננה דווקא פסלות אוטומטית אלא כפי שנפסק: "שומה עלינו לבחון מה נפקות הדבר. בעת בחינה זו יש ליתן את הדעת לנסיבותיו המיוחדות של המקרה, להיקף הניגוד, לתדירותו ולעוצמתו, וקיומן של דרכים להסרתו או להחלשתו" (עע"מ 7080/10 מ.ג.ע.ר – מרכז גבייה ממוחשבת בע"מ נ' המועצה המקומית פרדס חנה-כרכור, 28.5.2012).

78. בענייננו, מעורבותו של מלכא בהליך התמיכות טומנת בחובה מצב של ניגוד פוטנציאלי בין האינטרס הציבורי לאינטרס הפרטי, כמו גם חשש לפגיעה במראית פני הדברים, בהיותו של בנו מנהלן של שתי אגודות ספורט המסונפות למרכז אליצור. אף שהוועדה מפעילה שיקול דעת עצמאי, מובן כי לעמדת הגורמים המקצועיים משקל לא מבוטל, וכך לדברי המשיבים עצמם מעורבותו של מלכא כגורם מקצועי בהליך, הייתה "חיונית" בשל "ניסיונו העשיר, הייחודי וארוך השנים בכל הנוגע לרגולציה בתחום הספורט" ובכלל זה "בעיצוב ובקביעת המבחנים לחלוקת כספי תמיכות" ו"בעיצוב תבניות ההגשה המשמשות לבחינת הנתונים המוגשים לוועדה מידי שנה".

79. ואולם, אין למצוא פגם בהחלטת הוועדה על פי עמדת היועצת המשפטית שלה, ולפיה האינטרס הציבורי הכולל בענייננו מביא להעדפה של פתרון מידתי בדבר הגבלת מעורבותו של מלכא בהחלטות המתקבלות בוועדה על פני פתרון קצה של ויתור גורף על מעורבותו של מלכא בהליך התמיכות.

על פי פסיקתו של בית המשפט העליון "ניגוד עניינים שהוא בבחינת חשש תיאורטי או בעל הסתברות התממשות נמוכה, עשוי להצדיק, בנסיבות מסוימות, מינויים בעלי ערך ורמה מיוחדים לשירות הציבורי, הגם שהעסקתם אינה חפה לחלוטין מחשש לניגוד עניינים" (עע"מ 4011/05 דגש סחר חוץ (ספנות) בע"מ נ' רשות הנמלים (חברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ), 11.2.2008).

כך הוא במקרה שלפנינו, שבו לדברי המשיבים ישנו ערך מוסף רב למעורבותו של מלכא בהליך התמיכות. מתכונת העבודה שקבעה הוועדה, ולפיה מלכא יעסוק רק בהכנת טבלאות הנתונים הנוגעות לתחום ב' ומעורבותו בדיוני הוועדה כגורם מקצועי תוגבל לנושאים כלליים ורוחביים בלבד, שבהם הקשר לאגודות המסונפות הוא עקיף ומרוחק, מספקת מענה מאוזן וראוי לחשש מפני ניגוד עניינים ומראית פני הדברים, מחד, מבלי לוותר על מומחיותו וניסיונו של מלכא, מאידך.

העותרות טוענות כי הלכה למעשה לא הוקפד על ההפרדה האמורה, ו"מלכא בדק גם בדק את עמידת המרכז בתנאי הסף ואפילו התריע שחסרות להם 5 אגודות". בעניין זה מפנות העותרות להתכתבות של מלכא עם מרכז אליצור ביום 23.11.2020, שבה כתב "שלח בבקשה נהלים ואמות מידה הנוגעים לסיוע לאגודות עם קישור לפרסום באתר", וכן ציין "שים לב שחסר 5 אגודות לעמוד בתנאי הסף לקבלת תמיכה".

ואולם, מעורבות זו נוגעת לשלב ריכוז הנתונים שהגישו המרכזים לכדי תבניות הגשה ('טמפלט'), ועניינה בכך שבמישור הטכני יעמדו המרכזים בתנאי הסף, כך שלא חסרים נהלים ומסמכים וכל הנתונים מולאו כדבעי. כפי שהגדירה יועמ"ש הוועדה, "הקבצים שהוכנו על ידי מר מלכא הם מסמכי היסוד לדיווח", ועל כך הוסיף מלכא בתצהירו כי קובץ אחד מרכז את כל הנתונים הנוגעים למרכזים וכי הנתון של מספר האגודות המסונפות "נחשף לעיניי כנתון סופי שמוצג בכותרת הקובץ, ללא כל צורך בספירה אקטיבית של האגודות". התכתבויותיה של עותרת 1 עם מלכא במהלך החודשים אוגוסט עד נובמבר 2020, מלמדות גם הן כי בדיקתו של מלכא בתקופה שקדמה לדיוני הוועדה הייתה בפן הטכני של הטמעת הנתונים בטבלאות, וכי אין מדובר בבדיקה מהותית של הנתונים והמסמכים שהוגשו.

כך, בדיון הראשון שקיימה הוועדה ביום 8.12.2020, צוין לעניין תנאי הסף של המצאת אישורי ניהול תקין לאגודות המסונפות, כי הבדיקה התבצעה "על ידי היחידה המקצועית במועצה להסדר ההימורים בטוטו, ע"י ליאור מחלב". יש להפנות להתכתבות של עותרת 1 עם מלכא בחודש אוקטובר 2020, שבה נכתב לו "הבנתי מהטוטו שהחל מעכשיו, נושא שיוך אגודות למרכזים הינו באחריותך". על כך השיב מלכא כי "הרשימה מצויה באתר הטוטו החדש של האגודות ... אין לי בעיה שהמרכזים והטוטו יעשו סדר ויישרו קו, אני אפיק דוח מלא", ולשאלה האם "להכין אקסל לפי הנתונים באתר התמיכות?", השיב מלכא בחיוב. גם מתשובותיו אלה של מלכא ניכר כי עיסוקו היה במישור הטכני של הכנת טבלאות הנתונים, ולא בבדיקה המהותית של השתייכות האגודות.

80. העותרות מוסיפות ומפנות להודעת דואר אלקטרוני מיום 20.12.2020 שנשלחה למרכזי הספורט על ידי רו"ח ליאור מחלב, מנהל אגף הקצבות וחשב במועצה, בהן התייחס בין היתר למעורבותו של דוד מלכא: "לאור פניות המרכזים לשקיפות בנוגע למבחנים. ביקשתי אישור מדודו (היות והוא הכין את הקבצים) – להעברתם. כמובן שבנוגע לשייכות האגודות, זה נבדק גם על ידינו. ככל שיש ערעורים נא לפנות אל דודו בנוגע לפרמטרים הבאים (עממי תחרות גדולה ומשלחות) ואלי בנוגע לסינוף האגודות. במידה ויש השגות אני ודודו נבדוק ביחד ונעביר לוועדה במידת הצורך".

העותרות מבקשות להישען על דבריו של מחלב כי הוא ומלכא יבדקו "יחד" את ההשגות. ואולם בתצהירו הבהיר מחלב כי "כוונתי הייתה, כפי שאף ציינתי במשפט הקודם לו, כי בכל הנוגע לסינוף האגודות על המרכזים לפנות אלי ובכל הנוגע לפרמטרים עממי, תחרות גדולה ומשלחות יש לפנות למר מלכא". עוד ניתן לראות כי יום אחד לאחר משלוח הודעת הדואר האלקטרוני, ביום 21.12.2020, אכן הגישו העותרות השגה בנוגע לעמידתו של מרכז אליצור בתנאי הסף, וזו נידונה בישיבות הוועדה ביום 5.1.2021 וביום 26.1.2021. המועצה היא שהייתה מופקדת על יישום ההחלטות שנתקבלו בישיבותיה, וכך גם ההצהרות משבע האגודות שבמחלוקת בדבר השתייכותן – אלה נתבקשו על ידי המועצה ונבדקו על ידה. בהמשך הייתה זו גם המועצה הגורם שבדק את רשימות האגודות המסונפות המעודכנות שהוגשו, על פי מסקנותיה של הוועדה בדבר המועד הקובע ובדבר הדרישה לאישור ניהול תקין.

מכאן, שלא זו בלבד שהבדיקה המהותית של עמידת המרכזים בתנאי הסף של תחום ב' בוצעה על ידי המועצה לבדה, אלא שיש בהשתלשלות האמורה של הליך התמיכות מושא העתירה, לצמצם ולהרחיק אף יותר את המשקל היחסי של מעורבותו המוקדמת של מלכא בשלב איסוף הנתונים הראשוני, וכמוהו גם את החשש לפגיעה במראית פני הדברים.

81. כאן המקום לציין באשר להשתתפותו של מלכא בישיבות הוועדה, ובכלל זה בישיבות ביום 5.1.2021 וביום 26.1.2021, כי גם בעניין זה הוקפד על הגבלת מעורבותו של מלכא. לדברי יועמ"ש הוועדה שלא הופרכה, בעוד שלא נמצאה מניעה שמלכא יחווה דעה "בעיצוב המדיניות" בנושאים רוחביים, "לעניין סוגית המועד הקובע לשיוך עמותה למרכז, הוא לא התערב בעניין. בהקשר המועד הקובע לא, אלא הסוגיה הרוחבית היתה להכיר באגודות רב ענפיות, שהיא לא נוגעת לאגודה זו או אחרת". כך גם עת דובר בשבע האגודות הספציפיות שדווחו בכפילות, הוקפד כי "בהחלטה זו מלכא לא היה מעורב ולא התערב בישיבה בהחלטה של הפנייה. הוא כן ישב בוועדות אך ספציפית בהחלטה זו הוא לא היה מעורב" (ע' 2 ש' 21 – 22 וע' 3 ש' 31 לפרוטוקול).

82. לבסוף יודגש כי ההחלטה על מתן סיוע לאגודה ועל גובהו נתונה למרכזים, כך שמלכתחילה מדובר בקשר עקיף בלבד. בענייננו הסיוע שניתן לשתי האגודות שבניהולו של בנו של מלכא, עמד על 30,000 ₪ ועמד על 2% מהתמיכה שאושרה למרכז אליצור באותה שנה. זאת ועוד, עד לחודש יוני 2019 השתייכו שתי האגודות האמורות למרכז הפועל. עוד ניתן לראות, כי הסיוע הכספי שקיבלו האגודה כששויכו למרכז אליצור, הוא בהיקף דומה לסיוע הכספי שקיבלו כששויכו ל מרכז הפועל. נתונים אלה מקטינים גם הם את החשש לפגם בהליך שהתקיים ולפגיעה במראית פני הדברים.

83. נוכח האמור יש לקבוע כי מצב העניינים בו היה נתון דוד מלכא אינו מגיע כדי הצדקה לפסילת ההחלטה.

אי מינוי נציגי ציבור לוועדת התמיכה

84. סעיף 9ב(ה)(1) לחוק להסדר ההימורים בספורט מסדיר את הרכבה של ועדת התמיכות, ולפיו יכהנו בה תשעה חברים כדלקמן: ראש מינהל הספורט במשרד התרבות והספורט או נציגו, חשב משרד התרבות והספורט או נציגו, היועץ המשפטי למשרד התרבות והספורט או נציגו, עובד משרד התרבות והספורט שימנה שר התרבות והספורט, שני נציגים שמינתה המועצה מקרב עובדיה, ושני נציגי ציבור שהם ספורטאי עבר, שימנה שר התרבות והספורט.

בסעיף 9ב(ה)(2) נקבע כי נציגי הציבור ימונו לתפקידם לא יאוחר מיום 1.8.2019. בפועל, מונו נציגי הציבור רק ביום 21.3.2022 כך שהוועדה פעלה בעניין מושא העתירה ללא נציגי ציבור, בהרכב של שבעה חברים בלבד. לדברי המשיבים, "לשכת השר נתקלה בקושי רב לאתר נציגי ציבור שיסכימו להתמנות כנציגי ציבור בוועדה הן לנוכח שעות הפעילות הרבות הנדרשות מהם והן לנוכח השכר הסמלי שנציגי הציבור מקבלים". כן התעכב הליך המינוי בשל קיומה של ממשלת מעבר בשנת 2019, כניסתו לתפקיד של השר הנוכחי רק בחודש מאי 2020 ופיזורה של הכנסת בדצמבר 2020, מועד ממנו שוב כיהנה ממשלת מעבר.

85. העותרות טוענות כי מדובר בפגם היורד לשורש ההליך, שכן בשל אי מינויים של נציגי הציבור לוועדה, היכולת לפקח על דיוניה והחלטותיה נותרה מוגבלת, וזאת במיוחד בהינתן שהוועדה אינה נוהגת לפרסם את דיוניה.

86. דינה של הטענה להידחות.

משמדובר בוועדה שנקבע לה הרכב סטטוטורי, ולא מונו לה שני נציגי ציבור כנדרש על פי החוק, הרי שהמדובר בסיטואציה של ועדה בהרכב קטוע. זאת בשונה מוועדה הפועלת בהרכב חסר, שבה נעדרים חלק מחברי הוועדה המכהנים מישיבה מסוימת של הוועדה.

לעניין סמכותה של ועדת מקוטעת לפעול, נקודת המוצא היא "שאותה רשות אינה יכולה לפעול אלא אם כן מונו לתפקידם כלל החברים במספר הנדרש בחוק. מאחר שדרישה זו עשויה 'להשבית' מפעולה גופים בשל הפסקת כהונה של חבר או חברים (מטעמים שונים, כגון התפטרות או להבדיל מוות), נהוג לקבוע בחקיקה הוראות המבהירות כי גם אם לא קיים מספר החברים הנדרש, הרשות המינהלית הנוגעת בדבר תוכל להוסיף ולפעול – ובלבד שמספר החברים לא ירד אל מתחת למינימום מסוים" (בג"צ 8527/20 שרת התחבורה ח"כ מירי רגב נ' שר המשפטים, 14.12.2020).

בחוק להסדר ההימורים בספורט לא נקבעה הוראה כאמור המסמיכה את ועדת התמיכות לפעול בהרכב קטוע, גם אם ההרכב הנדרש לשם קיומה אינו מאויש באופן מלא, ואך נקבע בסעיף 9ב(ה)(3) לחוק לעניין דרך פעולתה בהרכב חסר, כי "החלטת ועדת התמיכות המשותפת תתקבל ברוב דעות חבריה המשתתפים בישיבה, ובלבד שבקרב המשתתפים יש רוב לעובדי המדינה וכי החברים המנויים בפסקה (1)(ב) ו-(ג) משתתפים בישיבה [החשב והיועץ המשפטי של משרד התרבות והספורט]".

87. משכך יש לקבוע כי נפל פגם בעצם קיום הוועדה ופעילותה בהרכב של מספר חברים הנמוך מן הקבוע בחוק.

בהיותה של הוועדה גוף משותף למדינה ולמועצה, נקבע לה הרכב מיוחד שנועד להביא לידי ביטוי את מגוון ההיבטים הציבוריים, תוך ייצוג הגורמים הרלבנטיים ואיזון בין האינטרסים השונים. על הרחבת הרכב הוועדה מששה חברים לתשעה, והוספתם של שני נציגי ציבור שהינם ספורטאי עבר, הוחלט בעת הליך החקיקה, וזאת על מנת שיתרמו לוועדה מהבנתם וניסיונם בעולם הספורט (פרוטוקול ישיבת ועדת החינוך, התרבות והספורט וועדת הכספים, הכנסת העשרים, 25.12.2018). ברור, כי פעילותה של הוועדה מבלי שמונו לה אותם נציגי ציבור, מהווה מצב לא רצוי ובעייתי.

88. עם זאת, בשים לב למכלול נסיבות העניין, אין בפגם זה כדי להקים עילה להתערבות בהחלטה מושא העתירה.

על פי פסיקת בית המשפט העליון, הלכת הבטלות היחסית חלה גם בהקשרה של החלטה שניתנה על ידי הרכב חסר או קטוע של הרשות המינהלית, תוך חריגה מההסדר שנקבע בחוק: "עצם העובדה כי מדובר בפגם חמור – של חריגה מסמכות – אינה מובילה כשלעצמה לבטלות ההליך כולו. כך אפילו באשר לטענות בדבר אי חוקיות או חוסר סמכות של הרכב גופים מינהליים". נפסק, כי במקרים מסוימים ניתן לראות "את ההליך כתקף למרות הפגם שנפל בו" (ע"א 2518/02 סמיון נ' שר הבריאות, 5.1.2003) כאשר "פגם דומה עשוי להוליד תוצאות שונות בהקשרים שונים". נפקותו של הפגם תיקבע על פי נסיבות המקרה, סוג ההליך, זהות הגוף המינהלי, סוג ההחלטות שהוא מוסמך לקבל, ומכלול האינטרסים הפועלים בהקשר אליו (עש"מ 9345/05 מדינת ישראל נ' חסון, 13.11.2007).

כך הוא במקרה שלפנינון. תפקידה של ועדת התמיכות ליישם את מבחני התמיכה שנקבעו על ידי שרת התרבות והספורט ואת הוראות שר האוצר. החלטותיה מתבססות על המסמכים שמוגשים בפניה. מכאן, ובשונה מגוף מנהלי בעל סממנים שיפוטיים או מעין-שיפוטיים, לגביו "כללי המשפט המינהלי מוחלים בצורתם החזקה והקפדנית ביותר" (בג"צ 5760/93 פלונית נ' גילה הרץ, 21.5.1995), אופייה ותפקידה האדמיניסטרטיבי בעיקרו של ועדת התמיכות מאפשר גישה גמישה יותר, כך שקיומה מבלי שמונו לה נציגי ציבור אינו חותר תחת תוקף ההחלטה שנתקבלה מעיקרא. בהקשר זה ניתן לראות, כי כבר בישיבת ועדת הכנסת ביום 25.12.2018 עלה חשש שיהא קושי בגיוסם של נציגי הציבור לוועדה, ולכן הוחלט כי נציגי הציבור "יצטרפו רק מעונת המשחקים הבאה, הווי אומר ספטמבר 2019" וכי "שנה אחת הוועדה תפעל בלעדיהם" (ר' ע' 48-49 לפרוטוקול הישיבה). החלטה זו, ולפיה הוועדה תחל את פעילותה גם ללא נציגי הציבור, מקהה אף היא את עוצמת הפסול שבעיכוב הנוסף במינויים, ובקיומה של הוועדה בלא נציגי הציבור גם בשנת התמיכה 2020. יצוין עוד כי ההחלטות מושא העתירה התקבלו פה אחד על דעתם של כל שבעת המשתתפים בדיונים.

על כך יש להוסיף כי לא מניע פסול עיכב את מינויים של נציגי הציבור, אלא כאמור אילוצים אובייקטיביים של קושי בגיוס נציגי ציבור בשל אינטנסיביות פעילות הוועדה, פיזורה של הכנסת וכינונה של ממשלת מעבר. לדברי המשיבים "ועדת התמיכות המשותפת המשיכה לפעול ולקבל החלטות אף בחלוף המועד למינוי נציגי הציבור, נוכח ההבנה כי משמעות הפסקת עבודתה היא עצירת התמיכה לכ-1,000 אגודות ספורט הפועלות בישראל, המפעילות כ-5,000 קבוצות ספורט, דבר שהיה בו כדי להביא להפסקת פעילותן וקריסת פעילות הספורט בישראל". יש בנימוק זה מידה ניכרת של סבירות ובכוחו לספק הצדקה להכשרת פעולותיה של הוועדה אף שפעלה מבלי שמונו לה נציגי ציבור. זאת, גם בדגש על כך שקביעה על בטלות ההליך כיום, לאחר חלוקת הכספים, עלולה להוביל לתוצאות חמורות מבחינת האינטרס הציבורי, וכטענת המשיבים 3-1 לתוצאה של "קריסת מאות אגודות ספורט נתמכות אשר ללא כספי התמיכה יסגרו, ואף ייתכן כי לא יעמדו בדרישה להחזרת הכספים".

לפיכך מכלול נסיבות העניין מוביל למסקנה כי חרף הפגם שנפל בהרכבה של ועדת התמיכות, אין לראות את ההחלטה כבטלה מעיקרה, ויש להותירה בעינה.

סוף דבר

89. העתירה נדחית.

תשומת לב משיבות 3-1 להערה הנזכרת בפסקה 40 סיפא לפסק הדין.

90. בנסיבות העניין כל צד יישא בהוצאותיו.

המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ט חשוון תשפ"ג, 13 נובמבר 2022, בהעדר הצדדים.