פתח דבר:

1. לפני בקשת נתיבי ישראל החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (נתיבי ישראל) (להלן-"הנתבעת") לדחות את התביעה לפיצוי הפקעה שבכותרת על הסף מחמת העדר סמכות עניינית בהתאם לסעיף 9א(א)(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 (להלן-"פקודת הקרקעות"), כאשר לטענת הנתבעת הסמכות העניינית לדון ולהכריע בתביעה מסורה לשמאי מכריע או לוועדת ההשגות בהתאם לבחירת הנפקע (התובע) ;

רקע עובדתי וטענות הצדדים בשאלת הסמכות העניינית:

1. ביום 12.9.16 פרסם שר התחבורה והבטיחות בדרכים הודעה על הפקעת חלק מחלקה 38 בגוש 18976 (להלן-"החלקה") לפי פקודת הקרקעות והנתבעת, שלה ניתנה ההרשאה בהתאם לסעיפים 22 ו- 22א לפקודת הקרקעות, תפסה חזקה בשטח ביום 22.1.17.
2. בהמשך להפקעה, הודיעה הנתבעת לתובע, חליל נעים ח'ורי (להלן-"התובע") שהוא בעל מחצית הזכויות בחלקה, כי שווי פיצויי ההפקעה המגיעים לו עומדים על סך של 486,904 ₪ וזאת בהתאם לשמאות מיום 1.8.17 שנערכה ע"י השמאי יורם יפה ונכון ליום 25.5.17. בהמשך להודעת הנתבעת שילמה הנתבעת לתובע את הפיצויים שאינם שנויים במחלוקת בשיעור חלקו של התובע בחלקה ובתוספת תמריץ פינוי בהסכמה והפרשי הצמדה. אין חולק כי בסופו של דבר שולם לתובע סך של 278,195 ₪ בגין פיצויי הפקעה כאשר מתוכו בוצע ניכוי במקור בסך של 41,729 ₪ אשר הועברו ישירות לרשויות המס והסך ששולם כולל תמריץ פינוי בסך של 35,989 ₪. לתובע לא שולם כל פיצוי כתמריץ העדר תביעות.
3. ביום 25.5.21 הוגשה התביעה שבכותרת לתשלום פיצויי הפקעה שנטען כי התובע זכאי להם בנוסף לפיצויים שאין חולק כי הוצעו וכבר שולמו לו על ידי הנתבעת בגין ההפקעה האמורה.
4. התביעה מבוססת על שמאות של שמאי מטעם התובע שלפיה שווי הפיצויים המגיעים לתובע בגין הפקעת החלקה עומד על סך של 1,074,000 ₪ כך שלטענת התובע הוא זכאי להפרש בין הפיצויים המגיעים לו בהתאם לשמאות שנערכה על ידי השמאי מטעמו לפיצויים ששולמו לו על ידי הנתבעת וזאת לטענתו על פי פקודת הקרקעות כאשר סכום ההפרש נושא הפרשי שערוך לפי החוק לתיקון דיני הרכישה לצורכי ציבור, התשכ"ד-1964.
5. בכתב ההגנה העלתה הנתבעת כאמור טענה מקדמית שלפיה יש לדחות את התביעה על הסף מחמת חוסר סמכות עניינית כאשר לטענתה הסמכות העניינית לדון ולהכריע בטענות התובע בעניין סכום הפיצויים לו הוא זכאי בגין ההפקעה האמורה מסורה במקרה דנן לשמאי מכריע או לוועדת ההשגות ולא לבית משפט זה.
6. בעניין זה מבססת הנתבעת את טענותיה על סעיף 9א (א)(1) לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 וטוענת כי בהתאם להסדר שנקבע באותו סעיף במקרים שבהם הוצע לבעל הזכויות פיצויים בגין זכויותיו בקרקע שהופקעה ובעל הזכויות חלק על סכום הפיצוי שהוצע לו , הסמכות לדון ולהכריע בסכסוך בעניין סכום הפיצויים מסורה לשמאי מכריע או לוועדת ההשגות, בהתאם לבחירת בעל הזכויות ולא לבית המשפט.
7. הנתבעת הפנתה עוד להודעת הפיצוי שנשלחה לתובע ביום 28.9.17 שבה נרשם, בין היתר, כך "בעל זכויות במקרקעין אשר חולק על סכום הפיצויים ולא חתם על כתב הויתור והשיפוי כאמור, רשאי להגיש השגה לועדת השגות בתוך 90 ימים מיום שהובאה הודעה זו לידיעתו, בהתאם ובכפוף להוראות פקודת הקרקעות ולתקנות הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור)(סדר דין בועדת השגות ובבקשה למינוי שמאי מכריע), התשע"א- 2011 (להלן-"התקנות").

עשה כן, כי אז יקוזזו מסכומי הפיצויים שיפסקו לטובת בעל הזכויות במקרקעין במסגרת הליכי ההשגה או כל הליך משפטי אחר, כל הסכומים אשר שולמו לבעל הזכויות במקרקעין, לרבות בגין פיצויים, תמריצי פינוי וכל סכום אחר בהתאם....".

1. התובע בכתב התשובה מטעמו טוען כי אין כל יסוד לטענת הנתבעת לחוסר סמכות עניינית שכן לשיטתו, בהתאם להודעת הפיצוי שנשלחה ביום 28.9.17, הנתבעת הגבילה את הפנייה לוועדת ההשגות ו/או לשמאי המכריע רק למקרה שבו לא נחתם כתב ויתור ושיפוי וכי במקרה דנן נחתם כתב ויתור ושיפוי (אם כי תוך מחיקת תמריץ העדר תביעות) ומכאן, לטענת התובע, אין כל בסיס לטענת הנתבעת כי דרך התקיפה היחידה בעניין גובה הפיצוי מוגבלת רק לוועדת ההשגות או לשמאי המכריע.
2. עוד נטען בכתב התשובה כי בסמוך לאחר קבלת סכום הפיצוי הלא שנוי במחלוקת, פנה התובע מספר פעמים לנתבעת והיא לא התייחסה לאף אחת מהפניות ולא טענה כי הסמכות הייחודי הינה לוועדת ההשגות ו/או לשמאי המכריע.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי הסמכות העניינית לדון בתביעה אכן מסורה לשמאי מכריע או לוועדת ההשגות בהתאם לבחירת התובע וכי אין סמכות במקרה דנן לבית משפט זה לדון בתביעה ולפיכך ומכוח תקנה 41(א)(4) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן-"התקנות") החלטתי למחוק את התביעה על הסף;
2. אין חולק כי על ההפקעה נשוא התביעה חלות הוראות החוק לתיקון פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור) (מס' 3), תש"ע- 2010 (להלן-"תיקון 3") משההפקעה נעשתה בשנת 2017, דהיינו לאחר מועד תחילת תיקון 3 ביום 15.2.10, ובהתאם חלות על המקרה דנן הוראות סעיפים 9 ו- 9א(א) לפקודת הקרקעות הקובעות בזו הלשון:

"9. אם לא הוגשה תביעה למי שהורה שר האוצר בהודעה לפי סעיף 5 במשך חודשיים מתאריך פרסומה של ההודעה לפי סעיף 5 ברשומות או אם לא באו מגיש התביעה ושר האוצר לכלל הסכם בענין סכום הפיצויים שיש לשלמו בעד הזכות או טובת ההנאה באותה קרקע השייכת לאותו אדם, או אם אותו אדם לא הגיש הוכחות מספיקות לחיזוק תביעתו, או אם הוגשו תביעות נבדלות וסותרות ביחס לאותה קרקע, או אם טוענת הממשלה שהקרקע היא אדמת-ממשלה פנויה, הרי סכום הפיצויים המגיע, אם מגיעים פיצויים כאלה, וכל סכסוך כזה בענין טובת ההנאה או הזכות, ייושב ע"י בית המשפט שיהא לו שיפוט לברר את כל הענינים הנזכרים בסעיף זה ולפסוק בהם לפי בקשה שיגישנה היועץ המשפטי לממשלה או לפי בקשת כל אדם שיש לו, או התובע, כל זכות או טובת הנאה בכל קרקע הנזכרת בכל מודעה כאמור לעיל."

מיום 15.2.2010

תיקון מס' 3

ס"ח תש"ע מס' 2228 מיום 15.2.2010 עמ' 346, 349 (ה"ח 237)

9. אם לא הוגשה תביעה למנהל אגף רישום והסדר הקרקעות במשך חדשיים אם לא הוגשה תביעה למי שהורה שר האוצר בהודעה לפי סעיף 5 במשך חודשיים מתאריך פרסומה של ההודעה לפי סעיף 5 ברשומות או אם לא באו מגיש התביעה והנציב העליון ושר האוצר לכלל הסכם בענין סכום הפיצויים שיש לשלמו בעד הזכות או טובת ההנאה באותה קרקע השייכת לאותו אדם, או אם אותו אדם לא הגיש הוכחות מספיקות לחיזוק תביעתו, או אם הוגשו תביעות נבדלות וסותרות ביחס לאותה קרקע, או אם טוענת הממשלה שהקרקע היא אדמת-ממשלה פנויה, הרי סכום הפיצויים המגיע, אם מגיעים פיצויים כאלה, וכל סכסוך כזה בענין טובת ההנאה או הזכות, ייושב ע"י בית המשפט שיהא לו שיפוט לברר את כל הענינים הנזכרים בסעיף זה ולפסוק בהם לפי בקשה שיגישנה היועץ המשפטי לממשלה או לפי בקשת כל אדם שיש לו, או התובע, כל זכות או טובת הנאה בכל קרקע הנזכרת בכל מודעה כאמור לעיל.

9א. (א) (1) על אף האמור בסעיף 9, הציע שר האוצר או מי מטעמו לבעל קרקע או לבעל זכות או טובת הנאה בקרקע (בסעיף זה – בעל הזכויות) פיצויים בעד זכויותיו בקרקע ובעל הזכויות חלק על סכום הפיצויים שהוצע לו, לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים אלא בידי שמאי מכריע או בידי ועדת ההשגות בהתאם לבחירתו של בעל הזכויות בתוך 90 ימים מיום שהובאו ההצעה לידיעתו, ובהתאם להוראות סעיף זה;

(2) בחר בעל הזכויות בשמאי מכריע ליישוב הסכסוך כאמור בפסקה (1), יפנה בתוך המועד הקבוע באותה פסקה ליושב ראש מועצת שמאי המקרקעין בבקשה כי ימנה שמאי מכריע; בחר בעל הזכויות בוועדת השגות ליישוב הסכסוך כאמור בפסקה (1), יגיש את השגתו לוועדה בתוך המועד הקבוע באותה פסקה;

(3) הוראות סעיף זה יחולו רק על סכסוך בעניין סכום הפיצויים כאמור בסעיף 9 ואילו סכסוך באחד העניינים המנויים בסעיף האמור שאינו סכום הפיצויים, ייושב על ידי בית המשפט ויחולו לגביו הוראות סעיף 9."

1. מעיון בהוראות סעיפים 9 ו- 9א(א) עולה כי סעיף 9א שהוסף לפקודת הקרקעות במסגרת תיקון מס' 3 קובע הסדר ספציפי המעניק לוועדת ההשגות או לשמאי מכריע , בהתאם לבחירת בעל הזכויות (הנפקע) את הסמכות לדון וליישב מחלוקת לעניין גובה פיצויי ההפקעה במקרה שבו שר האוצר או מי מטעמו פנו לבעל הזכויות והציעו לו פיצויים עבור זכויותיו אך הוא לא הסכים לסכום שהוצע.
2. מנוסח הסעיף הקובע כי "...לא ייושב סכסוך בעניין סכום הפיצויים אלא בידי שמאי מכריע או בידי ועדת ההשגות... " (דגש שלי ש.מ ) אנו למדים כי במקרה שבו שר האוצר או מי מטעמו פנו לבעל הזכויות בהצעה לפיצויי הפקעה, אין לבית המשפט כהגדרתו בסע' 2 לפקודה סמכות לדון במחלוקת בעניין סכום הפיצויים והנושא הוחרג במפורש מהסמכות המוקנית לבית המשפט בהתאם לסעיף 9 לפקודת הקרקעות (ראו גם עע"מ 7834/19 ועדת ההשגות לפי סעיף 9א' לפקודת הקרקעות (רכישה לצורכי ציבור) 1943 נ' השקעות נ' השקעות טאורו בע"מ (27.4.21) פסקה 10).
3. על הוספת ומטרת סעיף 9א לפקודת הקרקעות במסגרת תיקון 3 עמד המלומד א.נמדר בספרו הפקעת מקרקעין, מהד' שנייה, הוצאת חושן למשפט 2011 שם ציין: "אחד החידושים החשובים שהוכנסו לפקודת הקרקעות בתיקון מס׳ 3 לפקודה הינו הוראת סעיף 9א החדשה המעניקה זכות לבעל הקרקע להגיש השגה על סכום הפיצויים בפני ועדת ההשגות או בפני שמאי מכריע, בטרם שהוא יפנה לערכאות. האפשרות להשיג על סכום הפיצויים בפני גוף מקצועי יש בה יתרונות ניכרים בהשגת פשרה ובחסכון בהתדיינויות מיותרות. סעיף 9א לפקודה קובע כי אם בעל הזכויות בקרקע חולק על סכום הפיצויים שהוצע לו על ידי שר האוצר, הוא לא יוכל לפנות לבית המשפט כאמור בסעיף 9, אלא עליו לבחור תוך 90 ימים מיום שההצעה לפיצויים הובאה לידיעתו אם להגיש השגה לועדות ההשגות או לשמאי מכריע, ובכל מקרה עליו להגיש את ההשגה תוך 90 ימים מהמועד האמור לעיל. האיסור לפנות לבית המשפט חל, לפי הסעיף, רק בסכסוך בענין סכום הפיצויים, ואילו ישוב הסכסוכים בענינים אחרים ייעשה כאמור בסעיף 9 על ידי בית המשפט". [שם, בעמ' 654].
4. בענייננו, אין חולק כי הנתבעת שלחה לתובע הודעת פיצוי ביום 28.9.17 ולאחר שהתובע חתם על כתב הוויתור והשיפוי שצורף בנספח 6 לכתב התביעה, שולמו לתובע הפיצויים שאינם שנויים במחלוקת בהתאם להצעת הנתבעת והסכמת החייב. משכך הם פני הדברים, בהצגת שמאות נגדית מטעמו ביום 16.1.19 התובע למעשה חלק על סכום הפיצויים שהוצע על ידי הנתבעת והסמכות ליישב את המחלוקת בעניין ההפרש בין סכום הפיצוי ששולם לו וסכום הפיצויים שנקבע בשמאות הנגדית כפי שצורפה לכתב התביעה, מסורה לוועדת ההשגות או לשמאי מכריע בהתאם להוראות סעיף 9א' לפקודת הקרקעות ולבית משפט זה אין סמכות לדון בתביעה שכן המקרה אינו נמנה על אחד המקרים שעליהם חלה הוראת סעיף 9 לפקודה.
5. אדגיש כי עיון בשמאות שצורפה לכתב התביעה מעלה כי התובע חולק על השווי שנקבע בשמאות מטעם הנתבעת שעל בסיסה נקבע סכום הפיצויים שאינו שנוי במחלוקת כך שהמחלוקת היא בעניין סכום הפיצויים ולא באחד מהעניינים המנויים בסעיף 9 לפקודה אשר הסמכות לדון ולהכריע בהם מסורה לבית המשפט.
6. זאת ועוד, למקרא כתב הוויתור שעליו חתם התובע כאמור והודעת הנתבעת מיום 28.9.17 שצורפה בנספח 4 לכתב התביעה, אני סבור כי חתימת התובע על כתב הוויתור, ואף שמחק את הפרק המתייחס לתשלום תמריץ ויתור תביעות, אינה מעלה ואינה מורידה לעניין הסמכות העניינית.
7. התובע טוען כאמור כי לאור הודעת הנתבעת, עצם החתימה על כתב הויתור מאיינת את תחולת סעיף 9א לפקודה ואת הסמכות העניינית, הבלעדית, של וועדת ההשגות או השמאי המכריע לדון במחלוקת שעניינה גובה הפיצויים אלא שלטעמי פרשנות זו של התובע להודעת הנתבעת היא מלאכותית ומחטיאה את מטרת הוראת סעיף 9א לפקודה לייחד את הדיון בסכומי הפיצויים בפני גוף מקצועי שזו התמחותו, וכן ואת מטרת החתימה על כתב הוויתור שהנה בעיקר העלאת הסכמת הנפקע להצעת הפיצוי על הכתב.
8. נוסח הודעת הפיצוי של הנתבעת מיום 28.9.17 ברור, ולא ניתן ללמוד ממנו כי הנתבעת הגבילה את הפניה לוועדת ההשגות ו/או לשמאי המכריע רק למקרה שבו לא נחתם כתב ויתור ושיפוי. אין כל קשר בין החתימה על כתב הוויתור לבין "דרך" התקיפה של הצעת הנתבעת והסמכות העניינית לדון בטענות שהעלה התובע לאחר קבלת הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת.
9. יתרה מכך, אין בכוחו של כתב הויתור והדרישה מהנפקע לחתום עליו לצורך תשלום סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת בהתאם להצעת הנתבעת, כדי לשנות את ההסדר הספציפי הקבוע בסעיף 9א' לפקודת הקרקעות ולגרוע מהסמכות הבלעדית של וועדת ההשגות או של השמאי המכריע. בעניין זה יודגש כי מדובר בסמכות עניינית הקבועה בהסדר ספציפי בדין וכלל ידוע הוא כי סמכות עניינית הקבועה בחוק הינה קוגנטית והצדדים אינם יכולים להתנות עליה כך שלא ניתן להקנות לבית המשפט סמכות שאין לו אפילו בהסכמת הצדדים, ככל שאכן היתה מתקבלת פרשנות התובע .
10. לאור כל האמור לעיל, אני קובע כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לוועדת ההשגות ו/או לשמאי מכריע כמתחייב מהוראת סעיף 9א' לפקודת הקרקעות החל על המקרה דנן, וזאת גם ביחס למחלוקת שנותרה לגבי סכום הפיצוי, לאחר ששולם לתובע סכום הפיצוי שאינו שנוי במחלוקת בהתאם להצעת הפיצוי מטעם הנתבעת.
11. ראו גם ה"פ 13260-11-15 נתיבי ישראל –החברה הלאומית לשתיות תחבורה בע"מ נ' סובחי עואדה (18.9.16), וכן ת"א (נצ') 3244-11-19 חביב מסאד נ' נתיבי ישראל החברה הישראלית לתשתיות תחבורה בע"מ (25.10.20) שם ניתנו החלטות דומות.

1. בשים לב לכך שהסמכות להכריע בשאלה אם חלף המועד להגשת השגה לוועדת ההשגות או פניה לשמאי מכריע מסורה לבעל הסמכות לדון בגוף המחלוקת בעניין הפיצויים (ראו לדוגמא החלטת וועדת ההשגות בהשגה 21/14 עצאם עאוודאלה נ' נתיבי ישראל –החברה הלאומית לתשתיות תחבורה בע"מ (8.7.14)), אינני מוצא מקום להעברת הדיון לוועדת ההשגות או לכל גורם אחר ולפיכך, אלא אני מורה כאמור מכוח תקנה 41(א)(4) לתקנות, על מחיקת התביעה על הסף והתובע מופנה להסדר שהותווה בסעיף 9א' לפקודת הקרקעות.
2. התובע ישא בהוצאות הנתבעת בסכום של 3,000 ₪ שישולם בתוך 30 יום שאם לא כן, ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית עד למועד התשלום.

ניתן היום, א' סיוון תשפ"ב, 31 מאי 2022, בהעדר הצדדים.