1. המבקש [להלן: "שמעון"] הגיש תביעה כנגד המשיבות [להלן: "היזמים"] לאכיפת הסכם למתן שירותי בנייה, ומשמעותו שזכויות המבקש במקרקעין נותרות בבעלותו, והוא אמור לקבל שירותי בנייה מהיזמים לבניית דירות מגורים בהתאם לחלקו במקרקעין.

במסגרת התביעה עתר שמעון למתן צו זמני "לעיכוב ביצוע מכירת זכויותיו הקנייניות במגרש תכנוני 13 בבת ים", שמבחינת תוכנו – מהותו צו מניעה האוסר על ביצוע דיספוזיציה.

ב"כ המבקש הבהיר בדיון בעמ' 8 לפרוטוקול שורות 5-6 :" אני מבקש צו מניעה זמני שיאסור על ביצוע דיספוזיציה ב-2 יחידות קרקע מתוך 64 יחידות בפרויקט".

התקיים דיון במעמד הצדדים, המצהירים מטעם הצדדים נחקרו על תצהיריהם, ב"כ הצדדים סיכמו בעל פה, ועתה על ביהמ"ש ליתן את החלטתו.

1. המקרקעין נשוא הדיון הינם בגוש 5027 חלקה 122 בבת ים, ושטחם 2,272 מ"ר. בבעלות המבקש היו רשומים במרשם המקרקעין 67/2272 חלקים בלתי מסוימים [במושע] - כ-2.9% מהזכויות במקרקעין.

עפ"י התכנית המפורטת שאושרה ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה – המקרקעין מיועדים לבניה למגורים. עפ"י טבלת ההקצאות בתכנית שאושרה, לשמעון הוקצו במקרקעין כ-1.8 יחידות מקרקעין.

בשלב זה טרם ניתן היתר בניה, לא ברור מה תמהיל הדירות שיאושר ע"י הוועדה המקומית לתכנון ובניה, ולא ניתן לקבוע לכמה דירות היה לכאורה שמעון זכאי מכוחן של כ- 1.8 יחידות מקרקעין.

1. המשיבה 1 הגישה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין לבית משפט השלום בהרצליה [ת.א 50914-05-19], ושמעון היה נתבע בתביעה.

במסגרת הליך פירוק השיתוף במקרקעין מונה כונס נכסים, ונמכרו זכויות שמעון במקרקעין וזכויות 4 בעלי מקרקעין נוספים.

ב-11.3.21 אושר הסכם המכר ע"י בימ"ש השלום בהרצליה, והמשיבה 1 רכשה את מלוא זכויות שמעון במקרקעין [הסכם המכר – מוצג ת/1; אישור בית משפט השלום למכר – מוצג ת/2 ] .

על החלטת אישור המכירה, במסגרתה נמכרו זכויות שמעון במקרקעין למשיבה 1 , לא הוגש ערעור, ולא ניתן צו עיכוב ביצוע ע"י בימ"ש השלום.

כונס הנכסים, עו"ד אבי אברמוביץ , שמונה ע"י בימ"ש השלום לצורך ביצוע המכירה, הביא לידיעת ביהמ"ש בדיון, שב-25.5.21 שולמה לידיו מלוא התמורה ע"י המשיבה 1, שרכשה גם את זכויות שמעון במקרקעין.

לאחר אישור המכר ע"י בית משפט השלום, השלימו היזמים את ביצוע העסקאות שנערכו בעניין המקרקעין, אשר אפשרו ליזמים להתחיל לבצע את פרויקט הבניה של כ-62 יחידות דיור. את העסקאות שערכו היזמים ניתן לחלק ל-3 קטגוריות :

קטגוריה א' – יחידות מקרקעין שבבעלות היזמים. קטגוריה זו כללה גם את זכויות שמעון שנרכשו ע"י היזמים בהליך פירוק השיתוף במקרקעין.

קטגוריה ב' – יחידות מקרקעין שבבעלות צדדים אחרים, שלגביהם התקשרו היזמים עם הבעלים בעסקת קומבינציה, וזאת לפני אישור המכירה נשוא הדיון.

קטגוריה ג' – יחידות מקרקעין שבבעלות צדדים אחרים, שלגביהם התקשרו היזמים עם הבעלים בהסכמים למתן שירותי בניה, וזאת לפני אישור המכירה נשוא הדיון.

השלמת העסקאות הנ"ל היתה צפויה לאפשר ליזמים להגיש בקשה להיתר בניה, ולבנות את בנין המגורים על המקרקעין בליווי בנקאי.

1. טענת שמעון בבקשה לסעד זמני הייתה, שלאחר אישור מכר זכויותיו ע"י בית משפט השלום, בהליך פירוק השיתוף במקרקעין, דהיינו לאחר 11.3.21 – הייתה הצעה מטעם היזמים וניתנה על ידו הודעת קיבול, ולכן נכרת הסכם מחייב בינו לבין היזמים, המשנה את הסכם המכר שאושר ע"י בית משפט השלום.

משמעות טענת שמעון, שבעוד שבית משפט השלום אישר ב-11.3.21 את מכר זכויותיו במקרקעין ליזמים, שונה הסכם המכר שאושר, נכרת הסכם בהצעה וקיבול, ללא חתימה על הסכם, שתוכנו - המקרקעין יישארו בבעלות שמעון, ושמעון יקבל שירותי בנייה מהיזמים, באופן ששמעון יהיה חלק מקטגוריה ג' שנמנתה לעיל.

הטענה שנכרת הסכם בהצעה וקיבול נטענה ע"י שמעון לגבי התקופה שמ-11.3.21 עד ל-22.3.21 – תקופה שבה היתה העסקה שאושרה ע"י בית משפט השלום, בהליך פירוק השיתוף, בשלבי ביצוע , שולמה חלק מהתמורה ע"י היזמים, ועל היזמים היה לשלם לידי הכונס את יתרת התמורה עפ"י הסכם המכר, שכלל גם את מכר זכויות שמעון.

לשינוי הסכם המכר שאושר ע"י בית משפט השלום, והיה בשלבי ביצוע, לא ניתנה הסכמה של כונס הנכסים, ולא ניתן אישור בית משפט השלום.

1. ב"כ שמעון הוסיף בדיון בצו המניעה הזמני בעמ' 4-6 לפרוטוקול:
2. "הייתה גם הצעה קודמת שהופנתה למבקש ע"י המשיבות [היזמים –י.ג], אבל ההצעה לא התקבלה ע"י המבקש. ההצעה והסירוב היו לפני אישור המכר – 11.3.21" [עמ' 4 לפרוטוקול שורות 16-18].
3. "מהות העסקה [שנכרתה מכוח הצעה וקיבול לאחר אישור הסכם המכר –י.ג ] מתן שירותי בניה ע"י המשיבות 1-2 [היזמים –י.ג] . ברור שכדי לעשות עסקה של שירותי בניה צריך להיות זכויות בקרקע" [עמ' 5 לפרוטוקול שורות 6-7].
4. " כדי לבצע את העסקה של מתן שירותי בניה לאחר אישור המכר, היה צריך לחזור לבית משפט השלום, שאישר את המכירה [ מכירת זכויות שמעון למשיבה 1 – י.ג.], ולבקש להחריג את העסקה [מעסקת המכר שאושרה והייתה בשלבי ביצוע – י.ג.] " [עמ' 5 לפרוטוקול שורות 9-10].
5. " מ-11.3.21 עד 22.3.21 המשיבות 1-2 [היזמים –י.ג] העבירו לנו הצעות [הסכם למכירת זכויות שמעון למשיבה 1 אושר ע"י בימ"ש השלום ב-11.3.21- י.ג.]. ב-22.3.21 נתנו את הודעת הקיבול, והשתכלל ההסכם ב-22.3.21" [עמ' 5 לפרוטוקול שורות 12-13].
6. "תמלול הודעות וואטצאפ מ-11.3.21 ועד 22.3.21 – אלו ההצעות שהעבירו לנו המשיבות 1-2 [היזמים –י.ג]... מסמכי ההצעה מוגשים ומסומנים ת/3 וכוללים 7 עמודים . את הודעת הקיבול לא צירפתי לבקשה לצו מניעה זמני. קיבלתי לאחר מכן טיוטת הסכם מכר שנשלחה לי ב-22.3.21 [מהיזמים – י.ג.]... טיוטת הסכם המכר שנשלחה לי מוגש ומסומן ת/4 . הטיוטה ת/4 שנשלחה לנו לא תאמה את ההצעה שהציעו המשיבות 1-2 למבקש [שמעון –י.ג]" [עמ' 5 לפרוטוקול שורות 15-26].
7. " הטיוטה [טיוטת ההסכם שנשלחה ב-22.3.21 ע"י היזמים לשמעון - י.ג.] ששלחו לנו לאחר הקיבול – הטיוטה ת/4 לא תאמה את ההצעה, בכך שלא נתנו למבקש למכור את שתי הדירות במהלך הבניה. החליטו שלא לתת לנו דירה של 3 חדרים ודירת 4 חדרים, אלא רק 2 דירות של 5 חדרים. לא הסכימו ששכ"ט [שכ"ט עו"ד – י.ג.] יעמוד ע"ס 50,000 ₪, והם רצו שהשכר יהיה 90,000 ₪. בגלל שהטיוטה [של ההסכם – י.ג.] לא תאמה את ההצעה – המבקש [שמעון –י.ג] לא חתם על הטיוטה ת/4 [טיוטת ההסכם שנשלחה למבקש ב-22.3.21 ע"י היזמים – י.ג.]". [עמ' 6 לפרוטוקול שורות 4-8]
8. לאחר שמיעת חקירת המצהירים וסיכומי הצדדים בע"פ - יש לדחות את הבקשה לצו מניעה זמני.

באשר לסיכויי התביעה, לכאורה ניתן לקבוע, שסיכויי התביעה אינם גבוהים, מהטעמים כדלקמן:

ראשית, הצדדים הסכימו בעמ' 10 לפרוטוקול שורות 1-3, שלפני מתן ההחלטה בסעד הזמני, ביהמ"ש יעיין בנט המשפט בתיק פירוק השיתוף במקרקעין שהתנהל בבית משפט השלום בהרצליה.

בסעיף 2 לכתב התביעה לפירוק שיתוף במקרקעין, שהגישו היזמים כנגד שמעון ובעלי המקרקעין הנוספים, הודגש: "התובעת 1 פנתה לפני הגשת תביעה זו, וכן ממשיכה ופונה במקביל להגשת תביעה זו לנתבעים השונים ע"מ לקדם בניית בניין על המגרש... והציעה מגוון עסקאות בניה או רכישה... חלק נענו בחיוב... אולם מודגש כי רק הסכם חתום יחייב, וככל שלא ייחתם מכל סיבה שהיא, אין מחויבות לאף צד, וכונס הנכסים ימכור את המגרש למרבה במחיר".

בדיון שהתקיים ב-21.11.19 בבית משפט השלום, בנוכחות עו"ד חלפון בתיה שייצגה את שמעון, הצהיר ב"כ היזמים בעמ' 3 לפרוטוקול שורות 23-25: "אנחנו פנינו לכל הבעלים והצענו להם הצעה שהיא לא מחייבת עד אשר תאושר ע"י כל הצדדים, וייחתם הסכם בכתב. זה כולל את מר חלפון [שמעון –י.ג]. אנחנו שלחנו לעו"ד חלפון [לעו"ד בתיה חלפון –י.ג] טיוטה של הסכמים. זה לא מחייב אותנו, וככל שלא ייחתם הסכם זה...".

הסכם בכתב לא נחתם בין היזמים לבין שמעון ב-22.3.21, וב"כ שמעון אף הבהיר בעמ' 5 לפרוטוקול שורות 15-16, שנוסח טיוטת הסכם המכר לא היה מוסכם על שמעון, ושמעון לא חתם על טיוטת ההסכם ששלחו לו היזמים ב-22.3.21.

שנית, לא ניתן אישור כונס הנכסים לשינוי הסכם המכר שאושר ע"י בית המשפט, ובית המשפט לא אישר את שינוי הסכם המכר שאושר.

נטען ע"י שמעון שההצעה ניתנה ע"י היזמים בין התאריכים 11.3.21 ל-22.3.21, והודעת הקיבול ניתנה ב-22.3.21. הסכם המכר שאושר ע"י בית המשפט בהליך פירוק השיתוף חייב את היזמים לשלם תמורה כספית בגין רכישת זכויות שמעון במקרקעין, בעוד שההסכם, ששמעון טען שנכרת באמצעות הצעה וקיבול, הותיר את הזכויות במקרקעין בידי שמעון, ופטר את היזמים מתשלום התמורה, כאשר היזמים יתנו רק שירותי בניה לשמעון עבור היחידות להן יהיה זכאי.

עפ"י הודעת כונס הנכסים, שמונה ע"י בית משפט השלום, התשלום הראשון בעסקת המכר שאושרה ע"י בית משפט שולם ע"י היזמים לידי הכונס עוד ב-15.3.21 [ראו עמ' 2 לפרוטוקול שורות 7-9]. לא ניתן לשנות את החיוב לשלם את יתרת התמורה, שמשמעותו שינוי הסכם המכר שאושר ע"י בית משפט, ללא אישור בית משפט השלום שדן בפירוק השיתוף.

שלישית, שמעון מבקש לראות במסמכים שסומנו ת/3 - הצעה שהגישו לו היזמים לאחר אישור המכר ב-11.3.21.

מעיון ב-ת/3 לא ניתן לראות במסמכים אלה הצעה של היזמים המלמדת על מסוימות, שאפשר ליתן הודעת קיבול לגביה.

המסמכים המסומנים ת/3 הינם תמלילי שיחות שניהל המתווך אלי אשכנזי עם בני המשפחה של שמעון. בחקירתו העיד שמעון בעמ' 15 לפרוטוקול שורות 7-8: "ש. אני גם אומר לך שבאף אחד מהתמלילים זה לא אתה מדבר? ת. לא אני דיברתי. זה הבן שלי מור...". לא העידו עדים אחרים מטעם שמעון בבקשה לסעד זמני.

המתווך אלי אשכנזי העד בחקירתו בעמ' 19-20 לפרוטוקול: "ש. מה הקשר שלך לפרויקט? ת. אני מתווך ותיק בבת ים, ואני עובד עם הרבה קבלנים באזור, ומנסה לחבר עם הבעלים להסכמי שיתוף... אני מתווך. לא הקבלן... ש. מי פנה אל מי לאחר ההתמחרות? ת. גם אני אלייך וגם אתה אליי... יש לי אינטרס שהם יצטרפו [ששמעון יצטרף –י.ג] ואז אקבל שכ"ט... אני לא קבלן... ניסיתי לחבר ביניכם [בין היזמים לבין שמעון –י.ג]".

היזם רוני מזרחי העיד בחקירתו: "כנראה שאחרי ההתמחרות הם פנו אליו [לעו"ד קנת –י.ג], והוא אמר להם מה הם התנאים לעסקה שנחתמה עם אחרים, ואם הם יסכימו [אם שמעון יסכים –י.ג] הוא יעביר לאישור חב' נתנאל ומזרחי [ היזמים – י.ג.]. כל עוד לא תסכים להסכם אין לו מה לשלוח לי... אין לו מה להביא לאישורי ולאישור השותף שלי. צריך את האישור של שנינו ביחד" [עמ' 16 לפרוטוקול שורות 25-33]; "ש. אלי אשכנזי הוא נציג שלך? ת. הוא מתווך שמנסה להוציא עסקה... הוא לא נציג שלי, לא עובד שלי. אם הוא יביא עסקה שנראית לי, הוא יעשה אותה... מעולם לא שלחתי את אשכנזי אלייך ולא הפניתי אותו אלייך [לעו"ד חלפון –י.ג] הוא פנה אלייך כי אתה בעל קרקע במגרש" [עמ' 18 לפרוטוקול שורות 5-12].

מעיון בת/3, לכאורה לא ניתן לראות במסמכים הנ"ל הצעה שניתן ליתן לגביה הודעת קיבול. בעמ' 1 ל-ת/3 אמר המתווך אלי אשכנזי בשורות 14-16: "אתה רוצה אני אשים את הקבלן על הקו? אני אדבר איתו בשבילך...". בעמ' 2 ל-ת/3 שורה 10 אמר המתווך אלי אשכנזי: "בוא תיקח דירות 3, 4 [חדרים –י.ג] אין בעיה. נסתדר איתך". בעמ' 3 ל-ת/3 שורות 12-13 אמר המתווך אלי אשכנזי: "אולי אני אגיד להם [ליזמים –י.ג] תשמעו, תנו לו אחת [דירה אחת –י.ג] למכור במהלך הדרך". בעמ' 4 ל-ת/3 שורות 13-14 אמר המתווך אלי אשכנזי: "מה, אני יכול להבטיח לך 3 או לא 3 [דירת 3 חדרים –י.ג] זה הגרלה".

לכאורה המסמכים ששמעון רוצה לראות בהם הצעה [ת/3] נעדרים מסוימות, ונעדרים פרטים הנדרשים לצורך כריתת הסכם בעניין מקרקעין.

רביעית, ב"כ שמעון הודה בעמ' 5 לפרוטוקול שורה 21: "את הודעת הקיבול לא צירפתי לבקשה לצו מניעה זמני".

חמישית, הוצג בפני ביהמ"ש מכתב ששלח ב"כ היזמים לב"כ שמעון ב-22.3.21 – המועד בו נטען ע"י שמעון שניתנה הודעת קיבול, שלא צורפה לבקשה לצו מניעה זמני. במכתב מ-22.3.21 [מוצג נ/1] מדגיש ב"כ היזמים בפנייתו לב"כ שמעון :" רצ"ב לעיונך טיוטת הסכם במסגרת מו"מ ... שימי לב בבקשה כי תנאי מתלה לכל עסקה היא התקיימות הדברים הבאים במצטבר תוך 30 יום : אישור כונס, אישור בית משפט [בית משפט השלום – י.ג.] ואישור מרשותיי שטרם ניתן . עד אז הרכישה של הזכויות שלכם מכונס הנכסים ממשיכה כסדרה. המכירה כבר אושרה, והתשלום הראשון, כולל בגין חלקכם שולם אתמול . אם אתם מבקשים שאקדם מהלך – יש לפעול בדחיפות, ואנא אשרו את הטיוטה ותחזירו אותה חתומה עד יום חמישי הקרוב, ואם תאשרו אנסה לקבל אישור מרשותיי, ורק אם יינתן – ורק אם הכונס יסכים וביהמ"ש יאשר ... נוכל להתקדם, ועד אז הרכישה מתקיימת כסדרה ".

למוצג נ/1 צורף ע"י ב"כ המשיבות צרופות : טיוטת ההסכם [ ראו מוצג נ/2]. על שני מסמכי טיוטת ההסכם נרשם בכתב יד ע"י ב"כ המשיבות: " טיוטה. עדיין לא אושרה ע"י מרשתי ".

כאמור ב"כ שמעון הודה בעמ' 6 לפרוטוקול שורות 4-9, ששמעון לא חתם על טיוטת ההסכם שהעביר לו ב"כ היזמים ב-22.3.21, באשר לטענתו הטיוטה לא תאמה את ההצעה שהציעו למבקש קודם לכן.

עוד הוצג בפני ביהמ"ש מכתב נוסף של ב"כ היזמים מ-25.3.21 [ מוצג נ/3] בו הודיע ב"כ היזמים לב"כ שמעון: " ... המו"מ בין הצדדים תם, ואין כל התקשרות בין הצדדים".

לכאורה, אם ב"כ היזמים הבהיר לב"כ שמעון במכתב מ-22.3.21 , המועד בו נטען שניתנה הודעת קיבול, שהוא שלח טיוטת הסכם, וכדי שההסכם ישתכלל יש צורך גם באישור היזמים שטרם ניתן, וגם באישור כונס נכסים ואישור ביהמ"ש - אין בפני ביהמ"ש ראיה לכאורה, שמאפשרת קביעה שניתנה הודעה קיבול כדין ב-22.3.21.

זאת ועוד, שמעון בעדותו לא היה בקיא בפרטי המו"מ שהתנהל. שמעון העיד בעמ' 14 לפרוטוקול שורה 31 עד עמ' 15 לפרוטוקול שורה 3: " מעיין ומשיב, שאני לא יודע מה שעוה"ד שלי עושה... עוה"ד שלי יודע מה שהוא עושה . אני לא קראתי מה שעו"ד שלי עושה וכותב. אני סומך עליו ". כן נוסיף, שלא העידו מצהירים אחרים מטעם שמעון בבקשה לצו מניעה זמני.

מר רוני מזרחי, מהבעלים של המשיבה 1, העיד בעמ' 16 לפרוטוקול שורות 18-20: "יכול להיות שעורך הדין שלי שלח לך [למבקש – י.ג.] הסכם סטנדרטי שנחתם עם אחרים, ואתה צריך לאשר עקרונית אם אתה מסכים, ורק אז הוא מביא לאישור שלי ולאישור השותף שלי ". עדות זו תומכת באמור במכתב נ/1, על פיו טרם ניתן אישור של היזמים לנוסח ההסכם שצורף למכתב מ-22.3.21, וטיוטת ההסכם לא הייתה מוסכמת על שמעון.

1. באשר למאזן הנוחות – לא ניתן לקבוע שהנזק שעלול להיגרם לשמעון, אם תידחה הבקשה לסעד זמני, עולה על הנזק שעלול להיגרם ליזמים, ולבעלים אחרים של המקרקעין שהתקשרו עם היזמים; והכף במאזן הנוחות אינה נוטה לטובת שמעון.

ראשית, שמעון טען שהנזק הכספי שיגרם לו מדחיית הבקשה עלול לעמוד על סך כ-2 מיליון ₪ - הפסד תשלום מס שבח והפסד רווח יזמי בגין 2 דירות מגורים [ראו עמ' 21 לפרוטוקול שורה 26 עד עמ' 22 שורה 3]. נזק זה אם יוכח, ואם יקבע שהינו בר פיצוי – ניתן לכאורה לריפוי באמצעות הגשת תובענה כספית.

לא נטענה טענה שיש לשמעון קשר אישי או מיוחד למקרקעין נשוא הדיון.

שנית, היזמים התחייבו מול חלק מבעלי המקרקעין ללוחות זמנים לביצוע עסקת קומבינציה, ומול חלק אחר מבעלי המקרקעין ללוחות זמנים לביצוע העסקה למתן שירותי בניה.

היזמים טענו שלא ניתן להגיש בקשה להיתר בניה, ולא ניתן לקבל ליווי בנקאי אם יינתן צו מניעה האוסר דיספוזיציה ביחס ליחידות הקרקע שמשויכות לשמעון – כ-2.9% מהזכויות במקרקעין.

עוד נטען, שהעתרות לבקשה לצו מניעה זמני תעכב את ביצוע הפרויקט של בניית כ-62 דירות, ועלולה להביא לכך שהיזמים יהיו בהפרת חוזה בעסקת הקומבינציה שנכרתה עם חלק מבעלי המקרקעין, ובהפרת חוזה בעסקה למתן שירותי בניה שנכרתה עם חלק אחר מבעלי המקרקעין. עוד הודגש, שהפרת ההסכמים, כתוצאה מהעתרות לבקשה, עלולה גם להביא לביטול ההסכמים שנכרתו בין היזמים לבין בעלי המקרקעין האחרים, ולגרום לנזקים כספיים גדולים ליזמים.

שלישית, היזמים, שהינם בעלים של כ-24 יחידות מקרקעין, לא יוכלו לממש את זכויותיהם ע"י בניית בניין במקרקעין, אם יינתן צו מניעה האוסר על דיספוזיציה בעניין הזכויות שהיו לשמעון ב-2.9% מהמקרקעין. יודגש לעניין זה, שהיזמים שילמו לכונס הנכסים את מלוא התמורה עבור רכישת זכויות שמעון עפ"י הסכם מכר שאושר ע"י בימ"ש השלום, וזאת עוד לפני ששמעון הגיש את הבקשה לצו מניעה זמני.

ליזמים גם עלולים להיגרם נזקים נוספים של עלויות מימון בעסקת המכר שאושרה ע"י בימ"ש השלום, ובמסגרתה שולמה ע"י היזמים תמורה בסך כ-11 מיליון ₪ עבור כ-8.8 יחידות מקרקעין, ובכללם עבור יחידות המקרקעין של שמעון . עיכוב הפרויקט עלול להביא לכך שתגרמנה ליזמים עלויות מימון גבוהות, וחרף כך לא ניתן יהיה להפיק רווח מבניית כ- 62 דירות לאחר שהמימון הבנקאי עבור תשלום התמורה הוסדר, ושולמה מלוא התמורה לכונס הנכסים, לרבות עבור רכישת זכויות שמעון במקרקעין.

רביעית, המדובר בפרויקט בניה של כ-62 יחידות, ומתן צו המניעה זמני עלול לעכב את ביצוע הפרויקט, ולגרום לנזקים גדולים לא רק ליזמים אלא גם לצדדים שלישיים שאינם צד לבקשה – בעלי המקרקעין האחרים.

נדגיש לעניין זה, שמול זכויות שמעון ב-2.9% מהמקרקעין עומדות זכויות הבעלים האחרים ב-97.1% מהמקרקעין, וגם הם לא יוכלו לממש את זכויותיהם לבניית הבניין אם יינתן צו המניעה הזמני המבוקש.

1. הבקשה של שמעון גם נגועה בשיהוי, באשר ב"כ היזמים הודיע לב"כ שמעון עוד ב-25.3.21: "המו"מ בין הצדדים תם, ואין כל התקשרות בין הצדדים... הליך רכישת חלקי חלפון יימשכו מול כונס הנכסים".

הבקשה לצו מניעה זמני הוגשה ע"י שמעון רק ב-26.5.21, בחלוף כחודשיים ממתן ההודעה הנ"ל, ולאחר ששולמה מלוא התמורה ע"י היזמים, שרכשו את זכויות שמעון עפ"י הסכם המכר שאושר ע"י בית משפט השלום.

כונס הנכסים הודיע בדיון בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 19-20, שמלוא התמורה שולמה ע"י היזמים לידי הכונס ב-25.5.21.

1. סוף דבר
2. הבקשה לצו מניעה זמני – נדחית.
3. המבקש ישלם למשיבות הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום ההחלטה ועד התשלום בפועל.

ניתנה היום, כ"ג סיוון תשפ"א, 03 יוני 2021, בהעדר הצדדים.