1.         בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית משפט השלום בירושלים (כב' השופטת חוי טוקר) מיום 11.04.21 בת"א 32305-09-18. בפסק הדין, התקבלה תביעת המשיבה לביטול משכון הרשום לטובת המבקשות על זכויות המשיבה בבית ברח' המיצדים 25 במעלה אדומים. זאת, לאחר שהוכח כי ההסכמה משנת 1994 למשכון זכויות המשיבה בבית הייתה למראית עין, שכן במועד המשכון לא הייתה קיים חוב. נוכח קבלת התובענה חויבו המשיבות בהוצאות בסך של 5,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 40,000 ₪ נוספים.

2.         המבקשות עתרו למתן ארכה של 21 יום להגשת הערעור. יצוין, כי הבקשה הוגשה ביום 26.05.21, כשהמועד האחרון להגשת הערעור הוא 10.06.21. לטענת המבקשות, ההצדקה למתן הארכה נעוצה בגילה של מבקשת 1, המצויה בעשור העשירי לחייה, ומצבה הרפואי של מבקשת 2, נכה בשיעור של 100% המרותקת לכיסא גלגלים. מצב דברים זה, כך נטען, מונעים מהם לתקשר עם בא כוחם, בפרט בשים לב למצב הביטחוני (הכוונה למבצע "שומר החומות") ומגפת הקורונה. בנוסף נטען, כי ההליך נשוא הערעור כולל למעלה מאלף עמודי ראיות שהוגשו על ידי הצדדים, טענות משפטיות מתחומי משפט שונים ועוד. נטען גם, כי בא כוחם קיבל את הייצוג רק בשלב הסיכומים בפני בית משפט קמא, ועליו לערוך בירור עובדתי מולן. נטען גם, כי גורמים מקצועיים שונים שאמורים לקחת חלק בהגשת הערעור גויסו למילואים בצווי חירום. על הכול נטען, כי המשיבה "ישנה" על זכויותיה 25 שנים ורק אז עתרה בתביעה לבית המשפט ובנסיבות אלו, אין לדקדק עם המבקשות בשל ארכה קצרה.

3.         המשיבה התנגדה למבוקש. לדבריה, מצבן של המבקשות היה קיים גם בעת הדיון בפני בית משפט קמא, ולא היה בכך כדי להפריע לניהול הדיון. ייצוגן של המבקשות החל כבר בבית משפט קמא והוא ממילא אינו מהווה טעם למתן ארכה. וממילא, כך נטען, סיכויי הערעור אינם גבוהים אלא אפסיים.

4.         לשם הכרעה בבקשה למתן הארכת מועד להגשת ערעור, על בית המשפט לבחון אם קיים טעם מיוחד לאיחור שנבע מנסיבות חיצוניות שאינן בשליטת בעל הדין (ראו תקנה 176(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 וכן ראו למשל: בש"א 6039/18 בצלאל נ' הוועדה המקומית לתכנון ולבנייה ירושלים (פורסם בנבו, 17.10.18); רע"א 10436/07 הראל ציון נ' בנק הפועלים (פורסם בנבו, 28.04.08)). עליו להביא בחשבון גם את משך הארכה המתבקשת, מהות ההליך, הסתמכות בעל הדין שכנגד וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מתבקשת הארכת המועד (ראו: בש"א 9159/04 חקשורי נ' בובליל (פורסם בנבו, 20.10.04); בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (פורסם בנבו, 23.08.06)).

5. אכן, יש צדק בטענות המשיבה, כי אין בכל אחד מהטעמים של המבקשות כשלעצמן כדי להוות טעם מיוחד המצדיק את מתן הארכה. כך ביחס לגילה של מבקשת 1 ולמצבה הרפואי של מבקשת 2, שכן אין מדובר בעניין חדש, או במצב דברים שיש בו להשפיע במידה משמעותית על הכנת הערעור. גם בהחלפת הייצוג אין בו כשלעצמו כדי להוות טעם מיוחד למתן הארכה. בפרט, כאשר בא-כוחן נטל חלק בהליך בבית משפט קמא, גם אם רק בסופו. בצדק נטען, כי הטענה בדבר גיוסם של גורמים עלומים למילואים אינה יכולה להצדיק את מתן הארכה, ולו בשל העדר פירוט בעניין זה. גם ההליכים המתנהלים בין המשיבה לבנה של מבקשת 1 שהוא אחיה של מבקשת 2, אין בו כל עניין למתן ארכה.

6. עם זאת, צירופם של מספר נסיבות – גילה של מבקשת 1, מצבה הרפואי של מבקשת 2, בשים לב למגפת קורונה, שעל אף שהשפעתה הצטמצמה היא עדיין קיימת, ובשים לב למצב הביטחוני ששרר בראשית חודש מאי, היקף המסמכים בהליך (לגביו לא נטען דבר בתשובה), ובעיקר העובדה כי הבקשה הוגשה זמן לא מבוטל בטרם תחלוף התקופה הקבועה בדין להגשת הערעור, כך שלא ניתן לטעון להסתמכות של המשיבה על כך שההליך הגיע לקיצו; ובפרט בשים לב לתקופה הארוכה שחלפה עד להגשת התביעה (גם אם הייתה לכך הצדקה); ובשים לב לארכה הקצרה המבוקשת, יש הצדקה להיעתר לבקשה. יצוין גם, כי לא ניתן לומר בשלב זה, בו נדרשת התייחסות לכאורית לעניין זה, בפרט שהערעור עצמו טרם הוגש, והטענות הועלו בקצרה במסגרת הבקשה, שהערעור נעדר סיכוי להתקבל.

כאמור אפוא, אני נעתר לבקשה, והמועד להגשת הערעור יוארך ב-21 יום, והוא יוגש אפוא עד ליום 4.07.21.

בנסיבות, אין צו להוצאות.

ניתנה היום, י"ז תמוז תשפ"א, 27 יוני 2021, בהעדר הצדדים.