בפני בקשת המבקשת לקביעת תנאי שחרור של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו לפי סעיף

21 (א) יחד עם סעיף 48 לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה- מעצרים] תשנ"ו-1996.

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של: נהיגה בשכרות מכוח סירוב.

סעיף האישום בו הואשם המשיב הוא - נהיגה תחת השפעת סמים – סירוב למתן דגימת שתן או

דם עבירה לפי סעיף 62(3) לפקודת התעבורה + סעיף 64ד(א) לפקודת התעבורה יחד עם סעיף 39א

לפקדות התעבורה.

בד בבד עם הגשת כתב האישום, הוגשה בקשה לשחרורו של המשיב עד תום ההליכים בתנאי מעצר

בית מלא בפיקוח, יחד עם ערבויות ובקשה לפסילת המשיב עד לתום ההליכים מלנהוג ולהחזיק

רשיון נהיגה.

על פי כתב האישום, המשיב נהג ברכבו בתאריך 25.5.21 בשעה 09:20 סמוך לביתו.

השוטרים הגיעו אל המשיב בעקבות מידע מודיעיני.

המשיב עוכב כאמור על ידי השוטרים והתבקש לבצע בדיקת מאפיינים וכן בדיקות שתן ודם לגילוי

סמים.

בבדיקת המאפיינים שנערכה למשיב ע"י השוטר רס"מ גל לוי, צויין כי המשיב התנדנד במבחן

ההליכה על הקו. שאר 'המאפיינים' נמצאו תקינים.

על פי כתב האישום וכעולה מהמזכרים בתיק, סרב המשיב לתת דגימות שתן או דם לצורך בדיקת

גילוי סמים.

טיעוני ב"כ המשיב.

ב"כ המשיב טען כי אין ראיות לכאורה ולכל הפחות ישנו כרסום משמעותי בראיות.

ראשית טען כי הדרישה מהמשיב לערוך בדיקת שכרות נעשתה ללא שהיה 'יסוד סביר', ולכן

הסירוב אינו מהווה חזקה לנהיגה בשכרות.

ב"כ המשיב טען כי אין ולו 'פראפרזה' ממנה ניתן ללמוד כי אכן ישנו חשד שהצדיק דרישה לביצוע

בדיקת שכרות למשיב.

כמו כן טען, כי המשיב לא סרב לבצע בדיקת שתן, אלא טען כי הוא אינו מסוגל לבצע בדיקת שתן

מבלי לקחת תרופה מסוג 'הטמסולין' לפני כן ואף צרף מסמך רפואי המאשר טענה זו. לעניין זה

הגיש תעודה רפואית נ/1.

ב"כ המשיב אף הפנה לכך שהמשיב אמר זאת לשוטרים כאשר בקשו ממנו לבצע בדיקת שתן והפנה

לכך בתיק החקירה.

לגופו של עניין טען כי גם אם ישנן ראיות לכאורה, הרי שאין מקום להגביל את חירותו של המשיב

לאור כך שהמשיב מעולם לא הורשע בנהיגה בזמן פסילה, וככל שתאסר עליו הנהיגה, הרי שאין

כל אינדיקציה שיפר תנאי זה.

לעניין עברו הפלילי, טען כי המשיב בהליכי שיקום והציג אישורים על נטילת תחליפי סם.

טיעוני ב"כ המבקשת.

ב"כ המבקשת טען כי ישנן ראיות לכאורה.

לגבי המידע המודיעיני, הפנה ב"כ המבקשת לתעודת חיסיון, ואף ל'פרפרזה' המופיעה בטבלת

ידיעות הנמצאת בתיק החקירה ואשר הועברה לעיונו של הסניגור.

בטבלת הידיעות נכתב, נכתב כי "עוזי בסון נוהג תחת השפעת סמים", לכן טען כי היה 'יסוד סביר'

לדרישה לביצוע בדיקה שכרות.

לעניין הסירוב , ציין כי המשיב סרב לבצע בדיקת שתן וכן בדיקות דם והפנה לדוחות פעולה מיום

25.5.21 של רס"ב מיכאל ורס"ב שאול אהרון – בהם התבקש המשיב לבצע בדיקת דם. מעבר לכך

טען כי המשיב התבקש לבצע בדיקת שתן וסרב וטען כי אין מדובר בחוסר יכולת לתת בדיקת שתן.

כמו כן טען כי המשיב נכשל בבדיקת המאפיינים בכך שהתנדנד ודי בעניין זה כדי לבסס ראיות

לכאורה.

עוד טען כי למשיב עבר פלילי עשיר וכן תעבורתי. טען כי מדובר בפעם רביעית של עבירות דומות

ולכן ביקש כי יקבעו תנאי שחרור של מעצר בית מלא בפיקוח יחד עפ פסילה עד תום ההליכים

וערבויות.

בנוסף טען, כי המשיב נוהג משנת 1982 וצבר לחובתו 48 הרשעות תעבורה קודמות.

ב"כ המבקשת הפנה לעברו הפלילי הכולל 21 הרשעות קודמות בגין עבירות רכוש, אלימות, השגת

גבול, הפרעה לשוטר, שיבוש מהלכי משפט ועבירות של שימוש והחזקת סמים.

דיון והכרעה.

ראיות לכאורה.

הראיות.

• בתיק מידע מודיעיני וכן פרפרזה בה נרשם כי "עוזי בסון נוהג תחת השפעת סמים".
• בבדיקת המאפיינים שנערכה למשיב ע"י השוטר רס"מ גל לוי, צויין כי המשיב התנדנד במבחן ההליכה על הקו. שאר המאפיינים נמצאו תקינים.
• המשיב התבקש למסור בדיקת שתן אך טען כי אינו מסוגל. ראה חקירתו של המשיב באזהרה מיום 25.5.21 בעמוד 2 שורה 8. וכן מזכרים של השוטרים מיכאל מיכאל וגל לוי.

המשיב צרף מסמך המראה כי עליו ליטול כדור שמקל עליו לתת בדיקת שתן, אולם אין ראיה כי המשיב ניסה לתת דגימת שתן ולא הצליח, אלא טען כי אינו מסוגל.

• לגבי בדיקת דם, הרי שישנם דוחות פעולה מיום 25.5.21 של רס"ב מיכאל מיכאל ורס"ב שאול אהרון המתארים כי המשיב נלקח לבדיקת דם, והתבקש שלא לעשן לפני הבדיקה. במזכר נכתב כי המשיב טען שלא עישן כבר שעתיים וחצי וסרב להמתין לעשן עד לאחר בדיקת הדם. בכך לדבריהם הכשיל המשיב את בדיקת הדם.

מידע מודיעיני - כחשד סביר לביצוע בדיקת שכרות

תקנה169 ג לתקנות התעבורה,

169ג. (א) היה לשוטר חשד סביר כי נוהג רכב או הממונה על רכב הוא

שיכור, רשאי השוטר לדרוש ממנו להיבדק בדיקת נשיפה או למסור

דוגמה של דם או של שתן לבדיקת מעבדה או לדרוש ביצוען של

הבדיקות כאמור בפרק זה, כולן או חלקן.

ידיעה מודיעינית מספיקה לבסס חשד סביר להיותו של הנהג שיכור,

ראו בנוסף עמ"ת )ת"א30596-08-10 מדינת ישראל נ' כהן, בו נקבע ע"י כב' סג"נ השופט דר' מודריק, כי:

"לדידי, מידע מודיעיני אכן יכול לבסס חשד כלפי אדם שהמידע דובר בו והעובדה שהמשיב סירב לתת דגימה לפי דרישת השוטרים, הקימה בסיס להגשת כתב האישום נגדו".

בנוסף ראה בר ציון רפאל נ' מ"י ע"ח 138-05-12 ע"י כבוד השופט ציון קאפח.

קביעת שכרות על ידי מבחן מאפיינים בלבד.

ניתן להוכיח שכרות שלא על דרך מדעית, בראיות נסיבתיות, ובין היתר באמצעות בדיקת מאפיינים, ראו הפסיקה שעסקה בסוגיה זו.

ראה דנפ 1668/13 ‏ ‏ אפרים ארביב נ' מדינת ישראל. רעפ 3807/11 ‏ ‏ מדינת ישראל נ'

אפרים ארביב.

אמנם המשיב כשל רק במבחן אחד, אך עניין זה יחד עם יתר הנתונים שיפורטו מספיקים ולו בשלב לכאורי זה לקביעה כי קיימות ראיות לכאורה לשכרות.

לאור המפורט לעיל, אני קובע כי קיימות ראיות לכאורה לכך שהמשיב סרב לבצע בדיקת שכרות ובכך קמה החזקה לכך שנהג בשכרות.

חלופת מעצר.

למשיב עבר פלילי, 21 הרשעות פליליות החל משנת 89. המשיב טען כי היה צורך סמים בעברו. המשיב היה מעורב בעבירות של שימוש בסמים, עבירות רכוש ובעבירות נלוות, וריצה תקופות מאסר. של שלושה וחצי חודשים בשנת 2014, וכן חודשיים נוספים בשנת 2014. וכן נדון ל- 6 חודשי מאסר בפועל בשנת 2009.

בשנים האחרונות ישנה התמתנות בהתנהגותו הפלילית.

הרשעתו האחרונה של המשיב היא מתאריך 18.3.19 בגין 'גניבה', עבירה מיום 29.2.16. המשיב נדון לצו מבחן. במסגרת גזר הדין, הוארכו מאסר על תנאי שהוטל בשנת 2014 .

המשיב אף הציג מסמך המלמד כי הוא נוטל תחליף סם – 'מתדון' באופן יומי במרכז לטיפול תרופתי ממושך – 'יסעור' ברחוב המסגר 70 תל אביב. – סומן נ/ 2.

לגבי עברו התעבורתי הרלוונטי של המשיב;

בתאריך 7.9.16 המשיב הורשע בעבירה של נהיגה תחת השפעת סמים, עבירה מיום 19.11.13. תיק תעבורה 3199-08-14.

בתאריך 19.2.14 המשיב הורשע בנהיגה בשכרות – עבירה מיום 2.7.13 בתיק

תעבורה 2258-09-13 .

בשני התיקים נדון המשיב למאסר על תנאי, פסילה ועונשים נלווים.

ב"כ המבקשת טען כי ישנה עבירה נוספת של 'נהיגה בחוסר שליטה' משנת 2012, אליה הוא מתייחס כאל עבירה נוספת זהה.

לא אוכל לקבל טענה זו כי מדובר בהרשעה בעבירה זהה. כתב האישום לא הוצג ומגזר הדין לא עולה נתון זה.

ההרשעה בבית המשפט היא זו שקובעת את עברו התעבורתי והפלילי של נאשם, עבר זה בא לידי ביטוי בגיליון הרישום הפלילי והתעבורתי ולא כתב האישום שלפני התיקון. יצוין כי לא נעשה ניסיון להציג את כתב האישום המקורי בפני בית המשפט וגם אם היה מבקש ב"כ המבקשת לעשות כן, ודאי שלא הייתי מתיר זאת.

הרישום הפלילי והתעבורתי מחייב את המשיב כמו כל נאשם וקל וחומר שמחייב את המבקשת/ המאשימה בטיעוניה.

למשיב אין עבר פלילי של נהיגה בזמן פסילה, ואין בעברו אינדיקציה כי לא יכבד תנאי זה.

פסילות קודמות שנגזרו עליו לא הופרו.

שתי העבירות הקודמות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים ונהיגה בשכרות, שתיהן בוצעו במחצית השנייה של שנת 2013 – לפני כ- 8 שנים והעבירה של נהיגה בחוסר שליטה נעברה בשנת 2012.

נראה כי עיקר פעילותו הפלילית והתעבורתית הרלוונטית של המשיב הן מהשנים 2013-2014. וסופן בשנת 2016 ( לפי תאריכי ביצוע העבירות על פי הרישום הפלילי.) מאז עברו כ 5 שנים.

מקרה דומה שהמבקשת הסכימה לתנאים מקלים עם נאשם/משיב.

באותו יום בו שמעתי את טיעוני הצדדים בתיק זה 6.6.21, נשמע בפני תיק נוסף, דומה בנתוניו לתיק זה, תיק תעבורה 12000-05-21 מ"י נ' אליאסי יחד עם תיק מ.ת.

כתב אישום שהוגש שם, ייחס למר אליאסי שכרות מכח סירוב בצירוף של נהיגה במהירות מופרזת של 51 קמ"ש מעל המותר כאשר אותו משיב השתמש בטלפון נייד ולכאורה נהג בשכרות.

גם שם למשיב היו בעברו 2 הרשעות דומות של נהיגה תחת השפעת משקאות משכרים, ולדברי המבקשת- כתב האישום שהוגש, זו הפעם השלישית בה נהג מר אליאסי נוהג כאשר הוא שיכור – מכח סירוב. אותו המשיב נעדר עבר פלילי.

במקרה שם של אליאסי– בתאריך 6.6.21, הסכימה המבקשת כי המשיב ישהה בתנאי מעצר בית לילי בלבד בפיקוח וכך הוחלט על ידי לאחר שההסכמה הוצגה בפני.

לסיכום.

קבעתי כי ישנן ראיות לכאורה לביצוע העבירה.

למשיב עבר פלילי בעיקר בתחום הרכוש והסמים וכן עבירות נוספות.

למשיב עבר תעבורתי רלוונטי – עבירות משנת 2013.

המשיב מעולם לא הורשע בנהיגה בזמן פסילה.

בתיקים דומים, סברה המשיבה כי ניתן להסתפק בתנאים חמורים פחות של מעצר בית לילי.

לכן, לאור המפורט, אני קובע כי תנאי חלופת המעצר של המשיב עד תום ההליכים יהיו כך:

א: מעצר בית לילי בין השעות 20:00-06:00, בפיקוח אמו - הגברת שרה בסון אשר אושרה

בדין בתאריך 26.5.21 ,

ב: אני פוסל את המשיב מלנהוג או להחזיק רישיון נהיגה עד תום ההליכים. יש צורך בהפקדת רישיון נהיגה.

ג: ערבות עצמית, ערבות במזומן וערבות צד ג' אשר נקבעו בהחלטתי מיום 26.5.21 כערבויות עד להחלטה אחרת יעמדו בתקפם עד תום ההליכים.

אני מעכב את ביצוע ההחלטה עד ליום 10.6.21 בשעה 11:00 על מנת שהמבקשת תוכל לשקול הגשת ערר.

ככל ותחליט שלא לעשות כן, תודיע בכתב לבית המשפט ולב"כ המשיב.

ניתנה היום, כ"ז סיוון תשפ"א, 07 יוני 2021, בהעדר הצדדים.