בפני תביעה כספית, על סך של 4,365 ₪, ותביעה שכנגד, על סך של 25,004 ₪, שעניינן נזקים שנגרמו כתוצאה מתאונת דרכים. בתום הדיון שהתקיים בפני, ובנסיבות, הסכימו הצדדים להכרעה על פי סעיף 79א(א) לחוק בתי המשפט, בלא נימוקים, ובהסתמך על כתבי הטענות, העדויות וחומר הראיות שהוגש.

על קצה המזלג: רכב התובע היה בהטיה, חלקו בכביש וחלקו במקום חניה לצד מדרכה. לטענתו היה במהלך ניסיון חניה לא מוצלח, ונעמד כך עד שהכביש יתפנה מספיק כדי לתקן, אלא שתוך מעבר רכב הנתבעת על פניו, התחכך זה ברכבו העומד (ומפריע). בסופו של יום, גרסת נהג הנתבעת תואמת באופן כמעט מושלם את גרסת התובע (אם כי לא על כל הפרטים יכול היה הנהג להעיד). תזוזת רכב התובע לא הוכחה, ובהעדרה, נותרה האחריות על רעהו.

לאור האמור, אני קובע שיהיה זה נכון וצודק לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 4,365 ₪, וכן את אגרת התביעה (לרבות המחצית השניה, ככל שתחויב ותשולם), ושכ"ט עו"ד בסך 2,000 ₪. כל הסכומים האמורים ישולמו תוך 30 יום מהיום, אחרת יצברו הפרשי הצמדה למדד וריבית כדין מהיום ועד לתשלום בפועל. התביעה שכנגד נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, ז' שבט תשפ"ג, 29 ינואר 2023, בהעדר הצדדים.