1. המערערת, ש.שלמה רכב בע"מ, היא נושה של המשיב 2, עבד חוואלד (להלן: החייב), ומנהלת כנגדו הליכי גבייה בלשכת ההוצאה לפועל שבחיפה. ביום 24/5/2020 ניתן בעניינו של החייב צו פתיחת הליכים. במסגרת ההחלטה על מתן הצו, מינה כב' רשם ההוצאה לפועל, עופר שורק, את המשיב 1, עורך הדין נדב שפירא, כנאמן ליישום הליכי חדלות הפירעון של החייב. עוד נקבע בהחלטה, כי כל הליכי הגביה המתנהלים כנגד החייב מעוכבים.

2. המערערת הגישה תביעת חוב לנאמן בחלוף 11 חודשים מיום מתן הצו, ולצידה בקשה להארכת מועד, בה נטען כי המערערת לא ידעה על מתן צו הפתיחה בהליכים. בהחלטתו מיום 29/4/2021 דחה הנאמן את הבקשה להארכת מועד, בקובעו כי נסיבות שונות שפורטו בהחלטה מלמדות על כך שהמערערת ידעה על מתן הצו.

3. המערערת הגישה ערעור על החלטת הנאמן לבית משפט זה.

4. סעיף 122(ג) לתקנות חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ט-2019 מורה, כי נושה רשאי להגיש ערעור על החלטת נאמן הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב "לבית המשפט" בתוך 15 ימים מהיום שהומצאה לו. סעיף 188(א) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018 קובע, כי לרשם ההוצאה לפועל שלפניו מתנהלים הליכי חדלות פירעון של יחיד בעל חובות בסכום נמוך יוקנו כל הסמכויות הנתונות לפי החוק לבית המשפט ולממונה בהליכי חדלות פירעון של יחיד.

מן האמור לעיל נובע, כי הסמכות לדון בערעור על החלטת נאמן הדוחה בקשה להארכת מועד להגשת תביעת חוב מסורה, על פניו, לרשם ההוצאה לפועל שמינה את הנאמן. בכל מקרה "בית המשפט" המוסמך לדון בחדלות פירעון של יחידים אינו בית משפט זה.

6. לנוכח האמור לעיל, אני מורה על העברת הערעור ללשכת ההוצאה לפועל בחיפה (כב' הרשם עופר שורק).

ניתנה היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.