בפניי התנגדות לביצוע שטר.

החלטתי זו ניתנת בהתאם לסמכות לפי תקנה 20(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן – "התקנות").

טענות הצדדים

המבקשת טוענת בתצהיר מטעמה, בין היתר, שלא קיבלה התראה טרם פתיחת התיק, שהמשיבה לא אוחזת בשטר כשורה, שלא התקבלה תמורה כלשהי עבור השטר ולא התקבלה חשבונית ולכן ניתנה הוראת ביטול לשטר מטעמה. עוד טוענת המבקשת, שהשטר ניתן לסוכן המשיבה כשהוא ללא שם מוטב וכי לאחר פרוץ מגיפת הקורונה, סגירת המפעל באיטליה והעדר צפי לאספקת הסחורה, סוכם בין הצדדים שהשטר יבוטל ויוחזר לידי המבקשת, אולם השטר לא הוחזר אלא הוגש לביצוע.
יצוין כבר עתה, שהמבקשת לא צירפה מסמכים כלשהם המעידים על ההסכמות האמורות.

המשיבה טענה בתגובתה, שהזמנת הסחורה בגינה נמסר השטר בוצעה ביום 15 באוקטובר 2019 ומועד התשלום בגינה היה עד ליום 15 בפברואר 2020. הסחורה שוחררה מהמכס ביום 23 באוקטובר 2019 וערך החשבון שהוצא ע"י עמיל המכס תואם בדיוק את סכום השטר. המשיבה צירפה לתגובתה את ההזמנה, את אישור המכס, מעקב המשלוח לנמל חיפה ואישור על מסירת הסחורה למבקשת. כן צירפה המבקשת פניות שנעשו טרם פתיחת הגשת השטר לביצוע, בחודשים פברואר – מרץ 2020. המשיבה מכחישה את הטענות לפיהן אינה אוחזת כשורה וטוענת שאין נפקות לשאלה האם השטר נמסר או או בלי שם מוטב.

דיון והכרעה

1. סעיף 81א(ג) לחוק ההוצאה לפועל, התשכ"ז-1967 קובע, כי התנגדות לביצוע שטר על סכום קצוב המועברת לבית משפט, דינה כדין בקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר.

משכך, יש לבחון את ההתנגדות בהתאם להלכות שנקבעו לעניין סדר דין מקוצר.

1. מטרתו של הליך סדר הדין המקוצר הינה למנוע דיון בתביעה רק במקרים בהם ברור הדבר ונעלה מספק שאין לנתבע כל סיכוי להצליח בהגנתו (ע"א 544/81 מנחם קיהל בע"מ נ' סוכנות מכוניות לים התיכון בע"מ, פ"ד לו(3) 518), וכי גם מי שהגנתו דחוקה והסיכוי שהתביעה נגדו תידחה קטן, יקבל רשות להתגונן (ע"א 101/89 עזרא ששון נ' בנק המזרחי טפחות בע"מ (15.6.2009), וזאת להבדיל ממי שהגנתו הינה "הגנת בדים" (ראה י. זוסמן, סדרי הדין האזרחי, מהדורה שביעית, ש. לוין עורך (1995), בעמוד 676-677).
2. ההלכה היא, שבשלב הדיון בבקשת הרשות להתגונן, בית המשפט אינו צריך לבחון את מהימנות טענות ההגנה, או את האפשרות להוכיחן. "בית המשפט איננו צריך להשתכנע שהטענות בתצהירו של הנתבע הן נכונות, אלא עליו לצאת מההנחה שיש אמת בדברי הנתבע ואין לו (לבית המשפט) צורך לבחון את מהימנותו של הנתבע... אם יש בטענות המבקש הגנה כנגד התביעה, אין לשלול ממנו את האפשרות לדיון מלא במשפט עצמו" (ד. בר אופיר, סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה, מהדורה 12 (2014), 294).
3. אם כן, בשלב הדיוני בו נמצא ההליך, על בית המשפט לבחון האם יש בטענות המפורטות בהתנגדות כדי להקים למבקשת הגנה, ולו דחוקה, מבלי לבחון, בשלב זה, את אמיתות הטענות.

הטענה בדבר השלמת הפרטים בשטר

1. סעיף 3(א) לפקודת השטרות [נוסח חדש] (להלן – "הפקודה") מגדיר את יסודותיו החיוניים של השטר, יסודות שחובה שהשטר יקיים כדי להוות "שטר חליפין". לפי הסעיף, שטר חליפין הוא "פקודה ללא תנאי ערוכה בכתב מאת אדם אל חברו, חתומה בידי נותנה, בה נדרש האדם שאליו ערוכה הפקודה לשלם לאדם פלוני או לפקודתו, או למוכ"ז, סכום מסויים בכסף, עם דרישה או בזמן עתיד קבוע או ניתן לקביעה".
2. מסמך יכול להיות חסר איזה מהיסודות המנויים בסעיף 3(א) לפקודה, וניתן להשלים יסודות אלה כאמור בסעיף 19 לפקודה.
3. דומה שאין מחלוקת, שכוונת המבקשת הייתה למסור שטר למשיבה באמצעות הסוכן, ושם המוטב בשטר הוא אכן שמה של המשיבה. המבקשת טענה באופן כללי וסתמי שהשטר נמסר ללא שם מוטב, אולם לא הבהירה מדוע הוספת שם המשיבה, לה יועד השטר ממילא, נעשתה שלא כדין או מדוע יש בכך כדי להקנות למבקשת טענת הגנה במערכת היחסים בין הצדדים.
4. לכן, איני מוצאת כל ממש בטענה זו ואין היא מהווה טענת הגנה כנגד השטר.

הטענה בדבר כשלון תמורה

1. המבקשת טוענת למעשה לכשלון תמורה מלא (וראה סעיף 14 לתצהיר – "אין חולק כי לא קבלתי כל תמורה בגין השטר ואף לא חשבונית", וכן בסעיף 17 – "... בהעדר צפי לאספקת הסחורה...").
2. על פניו ובזהירות הראויה, נראה כי טענות המבקשת מופרכות מתוך המסמכים שהציגה המשיבה בתגובתה. סכום השטר תואם באופן מדויק את ערך החשבון שהוצא ע"י פקיד המכס ולכאורה נראה שהמשיבה סיפקה למבקשת סחורה כנגד השטר.
3. מכאן, הרי שטענת המבקשת לפיה לא קיבלה סחורה היא אמנם לכאורה טענה הראויה להתברר, אולם בשים לב למסמכים שהוצגו ולתאימות המלאה לסכום השטר, על פניו נראה שמדובר בהגנה חלשה ודחוקה.

הטענה בדבר ההסכמות לביטול השטר

1. בבקשת רשות להתגונן בסדר דין מקוצר, חובה על המבקשת להתכבד ולהכנס לפרטי הגנתה, וליתן פירוט מלא ושלם של כל טענותיה.

"... נתבע בסדר דין מקוצר המבקש רשות להתגונן, חייב להיכנס לפרטי העניין שעליו מבוססת הגנתו, ואיננו רשאי להסתפק בהעלאת טענות כלליות. טענה סתמית....איננה מספקת ואיננה מזכה אותו ברשות להתגונן" (ראה ד. בר אופיר, "סדר דין מקוצר בהלכה הפסוקה", מהדורה אחת עשרה, עמ' 221).

1. המבקשת טענה באופן כללי וסתמי שהייתה בין הצדדים הסכמה שהסחורה לא תסופק ושהשטר לא יבוטל, אולם היא לא הציגה כל מסמך או ראשית ראיה בעניין זה, ואף לא פירטה כיצד התקבלה אותה ההסכמה, באיזו דרך, מי היו הצדדים לה וכיו"ב.
2. לכן, ומכיון שהמבקשת לא פירטה עניין זה כנדרש, הרי שאין בטענות אלה די לצורך מתן רשות להתגונן.

סיכום

לאור כל האמור לעיל, בשים לב לכלליות וסתמיות הטענות ולכך שחלקן נסתר על פניו ממסמכי המשיבה, אני סבורה שהגנת המבקשת דחוקה היא עד מאוד.

תקנה 20(ד) לתקנות קובעת, כי בית המשפט רשאי להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים. תקנה זו החליפה את תקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984. בהתאם להלכה שנפסקה לגבי תקנה 210, יעשה בית המשפט שימוש בסמכות זו כאשר תצהיר ההגנה "כמעט" לא מגלה הגנה, וההגנה נראית על פניה קלושה ביותר או כאשר ההגנה לוקה בחוסר בהירות. בקביעת התנאים על בית המשפט להתחשב בסכום התביעה ובסיכויי ההגנה (ראה לעניין זה רע"א 3532/06 עזבון המנוח יוסף הבי ז"ל נ' בנק הפועלים בע"מ (12.6.2006).

גם בע"א 373/69 חונן נ' "חגור" מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד כג(2) 347, 349 (1969) קבע כב' השופט זוסמן כך – "בנסיבות מיוחדות כשאמנם "כמעט" אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה", ובע"א 519/65 ברזילי נ' קשת, פ"ד כ(2) 141, 143 (1966) נקבע, כי במקרי גבול, בהם אין להגנה סיכויים רבים, יש להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת סכומי הקרן בצירוף ריבית והוצאות.

בשים לב לחולשת טענות ההגנה ולכך שעל פניו הן נסתרות מתוך מסמכי המשיבה, אני מוצאת לנכון להתנות את מתן הרשות להתגונן בהפקדת מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט.

המבקשת תפקיד את מלוא סכום התביעה בקופת בית המשפט לא יאוחר מיום 15 באוגוסט 2021 ולאחר מכן תנתנה הוראות לגבי המשך בירור ההליך.

ככל שהסכום לא יופקד במועד, תדחה ההתנגדות והתיק יוחזר ללשכת ההוצאה לפועל לשם ביצועו.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים ותעלה לעיוני ביום 16 באוגוסט 2021 או עם ביצוע ההפקדה, לפי המוקדם.

ניתנה היום, כ"ז תמוז תשפ"א, 07 יולי 2021, בהעדר הצדדים.