לפניי בקשת המבקש למתן צו מניעה המורה למשיב להימנע מכל פעולת בניה בדרך הגישה אל חלקה 109 גוש 19381, דרך גישה העוברת בחלקות 108 ו- 110 וכן צו לעצירת הפלישה שהמשיב עושה לגבולות חלקת המבקש מצידה המערבי וזאת עד להכרעה בתובענה.

הבקשה למתן צו מניעה

1. המבקש טוען בבקשה כי הוא בעלים והמחזיק בפועל בחלקת קרקע מספר 109 מגוש 19381 (להלן: "חלקה 109") וכי הבעלות והחזקה בחלקה זו עברה לידי המבקש בסוף שנות - 90 בעקבות עסקת חליפין עם מר יוסף נעאמנה ז"ל ובני דודיו, להם היתה הבעלות בחלקה ומנגד קיבלו חלקת קרקע בשטח של כשישה דונם שהיתה בבעלות אבי המבקש. למר יוסף נעאמנה ז"ל כך נטען בעלות על כ – 80 מ"ר בחלקה שכנה ממזרחה חלקה 108 (להלן: "חלקה 108").
2. לטענת המבקש, העניק זכות גישה לאבי המבקש ולצורך קיום עסקת החליפין וכי זכות הגישה החוקית לחלקתו של המבקש עוברת דרך שכנו המזרחי הבעלים של חלקה 110 (להלן: "חלקה 110"). טוען המבקש כי המשיב הוא אחד הבעלים של חלקה 108 וכי חתם על הסכם יישור גבולות עם השכן שהוא הבעלים של חלקה 110 ובהסתמך על הסכם זה, בנה השכן קיר בטון לפי הגבולות החדשים והמוסכמים וכי כתוצאה מההסכם הובטחה למבקש זכות מעבר הקיימת שכבר בשימוש כארבעים שנה.
3. טוען המבקש כי המשיב ובניו הרסו את הקיר המפריד בין חלקת המבקש למשיב ללא הסכמת המבקש והחל בבניית קיר חדש תוך שהם פולשים לאדמתו של המבקש. זאת ועוד, טען המבקש כי המבקש ובניו איימו עליו ברצח ותקפו אותו וכי נגד בניו של המבקש הוצא צו הרחקה. טוען המבקש כי בהתערבות מכובדים בוטל צו ההרחקה ואולם המשיב יחד עם בניו החל בבניית קיר בטון תוך שהוא פולש למקרקעין של המבקש תוך שהוא מפר הסכמי חלוקה עם השכן בעלי חלקה 110 ותוך התעלמות מחלקו של מר יוסף נעאמנה.
4. ביום 15.6.21 ניתנה על ידי החלטה במעמד צד אחד לפיה ניתן צו מניעה עד להחלטה אחרת.

תשובת המשיב

1. טוען המשיב כי יש לדחות את בקשת המבקש על הסף וכי המבקש לא צירף נסח טאבו או רישום זכויות שיש בו כדי להעיד על בעלותו בחלקה הנטענת. זאת ועוד, טוען המשיב כי עיון בנסח רישום של החלקה מלמד כי המבקש אינו בעלים בחלקה זו ולפיכך, בהיעדר בעלות על זכויות בחלקה יש לדחות את הבקשה על הסף.
2. טוען המשיב בתגובתו כי עסקת החליפין הנטענת נכרתה ובוצעה בסוף שנות השבעים כאשר המבקש לא היה צד לעסקה זו. העסקה בוצעה בין מר יוסף נעאמנה ז"ל לבין אביו של המבקש מר עלי חוסין נעאמנה ז"ל. לאור העובדה שהמבקש לא צירם הסכם חלוקת עיזבון ולא צירף תצהירי הסתלקות מעיזבון מטעם יורשי אביו, לא ברור הכיצד רכש את זכות הבעלות והחזקה בחלקה 109.
3. מוסיף וטוען המשיב כי המחלוקת בין הצדדים היא סביב גדר הפרדה בין חלקות 109 של המבקש לבין חלקה 108 של המשיב. גדר ההפרדה בין שתי החלקות נבנתה לפני כארבעים שנים על ידי המבקש או על ידי אביו. בחלוף השנים התפרקו האבנים מן הגדר ונפלו, חלק מהגדר התפורר והגדר הפכה מסתור לנחשים וחרקים. על מנת למנוע אסון, פנה המשיב לטענתו לבנו של המשיב ( להלן: "עווד") אל בנו של המבקש (להלן: "מועתז") והציע לו להרוס את הגדר ולבנות במקומה אחת חדשה. בנו של המבקש, מועתז נתן את הסכמתו.

טוען המשיב כי במהלך השנים, עבר המבקש אל חלקתו ונכנס לביתו דרך חלקה 108 של המשיב וזאת על אף שזכות המעבר שלו היא מחלקה 110 הסמוכה.

1. טוען המשיב כי ביום 22.5.21 לאחר שהקיר הישן נהרס ולאחר שבוצעה חפירה לקיר החדש ולאחר שבו של המשיב ובניו של המבקש שוחחו ברוח טובה, תקפו בניו של המבקש את בנו של המשיב וגרמו לו לחבלות. בהמשך לאירוע זה הוזמן מודד מוסכם על ידי הצדדים כדי לסמן את גבולות החלקות וכדי לבנות את הגדר על הבול הנכון והחוקי והמשיב התכוון להתחיל בעבודות ההכנה לבניית הקיר על קו הגבול הנכון הזדרז המבקש והגיש תביעה.

טען המשיב בתגובתו כי אין לו כל כוונה לחסום כניסה כלשהי לחלקה אלא לבנות גדר מסביב לחלקתו ובהתאם לגבולות החלקה החוקיים כפי שסומנו מודדים שביקרו בחלקה. לאור כל האמור, טוען המשיב תביעתו של המבקש קנטרנית ויש לדחות אותה.

הדיון במעמד הצדדים

1. ביום 15.6.21 התקיים דיון ארוך במעמד הצדדים. לאור העובדה כי הצדדים הם בני משפחה, בית המשפט ניסה ללבן את המחלוקות ביניהם וככל שניתן ליישב את הסכסוך ביניהם ואולם ניכר היה כי כל אחד מהצדדים מתבצר בעמדתו ולמרות שהמחלוקת מצומצמת לא נעשה כל מאמץ מהצדדים לנסות וליישב את הסכסוך.
2. בדיון התברר כי המחלוקת בין הצדדים אינה מסתכמת בבניית הקיר המפריד בין שתי החלקות ומיקום הקיר אלא העובדה שהמשיב באמצעות בא כוחו מבקשים לשנות את המצב הקיים לפיו עושה המבקש שימוש במעבר דרך חלקתו של המשיב לצורך כניסה לבית המגורים שלו. כך למשל טען ב"כ המשיב ואמר: "במשך עשרות שנים התרתי לו לעבור בחלקה שלי ומאצלי. היום אני לא רוצה להמשיך ולהתיר לו. יש לו זכות מעבר חוקית. לשאלת בית המשפט נתתי לו זכות כזו וכיום אני לא רוצה לתת לו. הוא במשך עשרות שנים הסיג את הגבול שלי. התכוונתי לשמור על הסטטוס קוו ואחרי שהיה האירוע בין משפחת המבקש למשפחת המשיב, אנו לא מוכנים להתיר יותר את זכות המעבר".
3. שני הצדדים סיפרו שהחליטו בהסכמה לבנות קיר מפריד בין החלקות. לצורך כך, הוזמן מודד והתבצעה מדידה ואולם הקיר בפועל נבנה במקום אחר שסטה לתוך חלקתו של המבקש לטענתו של המבקש. לפיכך, הוזמן מודד נוסף ובוצעו סימונים חדשים והמדידה החדשה מוסכמת על שני הצדדים. אלא שכאמור, בין משפחת הצדדים אירע אירוע אלים כלשהו והמשיב החליט לשנות את ההסכמות שניתנו זה מכבר לפני עשרות שנים והחליט שאינו מתיר עוד למבקש לעבור דרך החלקה השייכת לו.
4. המבקש בדבריו ציין " שני המודדים סימנו אותה נקודה. היתה טעות של המודד שלהם שתוקנה והסכים למודד שלנו והמדידה מוסכמת עלינו והיא מדויקת".

המשיב מצדו השיב לסוגיה זו: "רצינו לשמור על המצב הקיים, עושים קיר חדש ושומרים על המצב החדש. קרה מה שקרה, בא מודד מטעמנו ומטעמם ושם נקודות. מה שנעשה אנו נבטל אותו ונעשה קיר חדש...

לשאלת בית המשפט אם אין לנו בעיה להרוס את שנבנה ולבנות הקיר במדידה המוסכמת אני משיב שאין לנו בעיה עם זה ואנו נעשה, על כך הם בקשו צווי מניעה. אנו לא מעוניינים לשנות את הסטטוס קוו וזה היה לפני האירוע".

1. טוען המבקש כי המשיב הגיע להסכמה עם בעלי חלקה 110 ועל סמך הסכמה זו קיבל בעלי חלקה 110 היתר בנייה ובנה את ביתו וקיר בתוואי זכות המעבר הרשומה בטאבו כזכות מעבר של המבקש. נוכח הסכמה זו הרי שנחסמה דרך המעבר למבקש דרך חלקה 110. המשיב בתגובה לכך ציין: "ההסכמה לא קשורה כלל למבקש. יש זכות מעבר רשומה של 100, 109 על כך אין חולק. לכל חלקה יש זכות מעבר וזכותו לביתו. יש זכות מעבר רשומה בטאבו ולא רק בתכנית המודד. אם המשיב יבוא ויגיד שהתעורר במשך שנים רימית אותי, אני רוצה לשים את החלקה שלי לפי הסימון של המודד שלו ושל המבקש. לכן אין מקום לתת צו מניעה. למבקש יש זכות מעבר חוקית רשומה אחרת ממה שיש היום".

דיון והכרעה

המסגרת הנורמטיבית

1. פרק ט"ו לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, מסדיר סעדים זמניים המבוקשים על ידי תובע. מטרתם של סעדים זמניים הוא להבטיח את יישומו של פסק דין בסיום ההליך.

תקנות 94-95 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: "התקנות") מורות כדלקמן:

94. מטרת הסעד הזמני היא להבטיח זכות לכאורה במהלך ההליך המשפטי ואת קיומו התקין והיעיל של ההליך או את ביצועו הראוי של פסק הדין.

95. (א) בקשה לסעד זמני תוגש בכתב ובכפוף לפרק זה.

(ב) הוגשה בקשה למתן סעד זמני במסגרת תביעה, רשאי בית המשפט לתת את הסעד המבוקש, אם שוכנע, על בסיס ראיות מספקות לכאורה בקיומה של עילת תביעה, בקיום התנאים למתן הסעד כאמור בפרק זה ובנחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה.

(ג) על אף האמור בתקנת משנה (ב), בית המשפט רשאי לתת סעד זמני או ארעי גם בטרם הגשת כתב תביעה אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובלבד שהתביעה תוגש בתוך שבעה ימים ממועד מתן הצו או בכל מועד אחר שעליו יורה בית המשפט.

(ד) בהחלטתו אם לתת סעד זמני וכן בקביעת סוג הסעד, היקפו ותנאיו, ישקול בית המשפט, בין השאר, את השיקולים האלה:

(1) הנזק שעלול להיגרם למבקש אם לא יינתן הסעד הזמני לעומת הנזק שעלול להיגרם למשיב אם יינתן הסעד הזמני, וכן נזק העלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי;

(2) אם אין סעד אחר שפגיעתו במשיב קלה יותר, המשיג את התכלית שלשמה נועד הסעד הזמני;

(3) תום לבם של בעלי הדין, הן בקשר לגוף העניין והן בקשר להגשת התביעה ובקשת הסעד הזמני, והאם המבקש לא השתהה יתר על המידה בנסיבות העניין בהגשת כתב התביעה או בהגשת הבקשה לסעד הזמני.

1. על פי הוראות החוק על המבקש סעד זמני צריך לשכנע את בית המשפט, על בסיס ראיות מהימנות לכאורה, בקיומה של עילת התובענה. עוד שוקל בית המשפט את מאזן הנוחיות הבוחן את הנזק שייגרם למבקש אם לא יינתן הצו לעומת הנזק שייגרם למשיב אם יינתן הצו. כמו כן נקבעו שלושה תנאים נוספים למתן צו מניעה זמני ולפיהם על בית-המשפט להשתכנע כי הבקשה הוגשה בתום לב, מתן הצו הינו צודק וראוי בנסיבות העניין, וכי אין במתן הצו כדי ליצור פגיעה העולה מעבר לנדרש.
2. השוואה בין נוסח התקנות הקודם מלמדת כי רף הראיות המינימלי שונה מ"ראיות מהימנות" ל"ראיות מספקות" לכאורה לקיומה של עילת תביעה. עוד על בית-המשפט לבחון את "נחיצות הסעד הזמני לצורך הגשמת המטרה", תוך בחינת סעד חלופי המשיג את התכלית ואשר פגיעתו בצד שכנגד הינה פחותה (ראו תקנה 95 (ד) (2) לתקנות).

בספרו, סדר הדין האזרחי החדש, מהדורה שנייה מעודכנת, בורסי הוצאה לאור של ספרי משפט, עמ' 481 ואילך, בעמ' 486-7, עמד ד"ר יעקב שקד על ההבדלים בין התקנות כדלקמן:

א. המונח "ראיות מהימנות לכאורה" הוחלף במונח "ראיות מספקות לכאורה" – אך נראה כי אין הבדל של ממש בין המונחים;

ב. נוסף תנאי של נחיצות הסעד הזמני למען הגשמת המטרה (הבטחת זכות לכאורה, קיום תקין ויעיל של ההליך וביצוע פסק הדין);

ג. נוספה ההוראה לפיה יש לבחון אם אין בנמצא סעד אחר שפגיעתו קלה יותר והוא משיג את התכלית לשמה נועד הסעד;

ד. בית המשפט הונחה לבחון אם הבקשה לוקה בשיהוי;

ה. על בית המשפט לשקול לא רק את הנזק שייגרם למשיב אלא גם את הנזק שעלול להיגרם לאדם אחר או לעניין ציבורי.

1. הפסיקה הכירה במתן העדיפות לשיקול של מאזן הנוחות על פני השיקול הנוגע לסיכויי התביעה (ראו לעניין זה למשל: רע"א 605/19 לאה ידען נ' רשות מקרקעי ישראל, פסקאות 8-9 להחלטתו של כבוד השופט גרוסקופף (18.04.2019)). בנוסף, ככל שגדל הנזק שייגרם למבקש אם תידחה בקשתו לסעד הזמני, כך ניתן להקל עמו בדרישת סיכויי התביעה.

מהכלל אל הפרט

1. לאחר ששמעתי טענות הצדדים ולאחר שעיינתי בכתבי הטענות שוכנעתי כי דין הבקשה להתקבל. ראשית אציין כי אני סבורה שהמבקש הוכיח בראיות מספקות כי מתקיימת עילת תביעה. המשיב לא שולל את הטענה כי נבנה קיר מפריד וכי הקיר שנבנה לא מוקם בהתאם לסימונים הנכונים. יתירה מכך, הוזמן מודד נוסף ומוסכם על כולם כי יש לבנות את הקיר המפריד בסימונים שנקבעו על ידי המודד השני. לכאורה, ניתן היה לסיים את המחלוקת בין הצדדים בכך שיוסכם כי הקיר החדש יבנה בהתאם לסימונים המוסכמים על שני הצדדים ואולם, נראה כי לאחר אירוע אלים בין הצדדים, החליט המשיב כי לא תינתן זכות מעבר למבקש, הגם שניתן מעבר שכזה במשך עשרות שנים ברשות ובהסכמה. עמדה זו יש בה כדי לחזק את חששו של המבקש כי המשיב יפלוש לתחום החלקה וימנע ממנו את המעבר לביתו. בנסיבות העניין, שעה שבעל חלקה 110 בנה את ביתו בהתאם להסכמות עם המשיב והמבקש לא היה צד להסכמות אלה, נראה כי המבקש עלול להיפגע מבנית הקיר באופן שמתוכנן על ידי המשיב פגיעה קשה.
2. שוכנעתי עוד באשר לנחיצות הסעד הזמני למען הגשמת המטרה, קרי הבטחת הזכות לכאורה הקיימת מזה עשרות שנים וזאת לצורך קיומו של ההליך המשפטי וביצוע פסק הדין לכשיינתן. בנסיבות העניין מאזן הנוחיות הבוחן את הנזק נוטה לטובת המבקש ואני סבורה כי ככל שלא יינתן הצו ייגרם נזק למבקש העולה על הנזק שיגרם למשיב אם יינתן הצו.
3. אשר על כן בנסיבות העניין אני סבורה כי יש לקבל את הבקשה לסעד זמני ואני קובעת כי הצו שניתן על ידי ביום 15.6.21 יעמוד בתוקפו עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית. מובהר למען הסר ספק כי אני אוסרת על המשיב או מי מטעמו לחסום את דרך המעבר ולמנוע מעבר של המבקש או מי מבני משפחתו לביתו, קרי לא יעשה שום שינוי במצב הקיים מזה שנים רבות.
4. בנסיבות העניין אני מחייבת את המשיב בתשלום הוצאות הגשת בקשה זו בסכום של 5,000 ₪ אשר ישולם בתוך 30 יום מהיום.

מזכירות בית המשפט תמציא החלטה זו למותב האזרחי שידון בתביעה.

המזכירות תמציא החלטתי לצדדים.

1. ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.