1. נגד המבקש נרשם דו"ח המייחס לו הקמת רעש ב-11.10.2020 לקראת השעה חצות. ביום 29.12.2020 הופקה הודעת קנס בגין דו"ח זה. ההודעה נשלחה אל המבקש, ועל פי רישומי מעקב של הדואר שצירפה המשיבה, התקבלה אצל המבקש ב-4.1.2021 (המבקש טען שהתקבלה רק בחודש פברואר). בהודעת הקנס שצורפה על ידי הצדדים נכתב כי יש לשלם את הקנס בתוך 90 יום ולא יאוחר מ-29.3.2021 או להגיש עד לאותו מועד בקשה להישפט. לפי דוגמה של הודעת קנס שצירפה המשיבה לתגובתה, להודעת הקנס מצורף טופס של בקשה להישפט הכולל את הכתובת שאליה יש לשולחו, ובהודעה עצמה יש הסבר כי יש לשלוח את הטופס לכתובת המופיעה בו בדואר רשום, וזאת בתוך התקופה שבה ניתן לשלם את סכום הקנס המקורי.
2. המבקש לא הגיש בקשה להישפט בהתאם למועדים הקבועים בחוק, אלא רק ב-2.6.2021. לטענת המבקש לא הבין למי עליו לפנות בבקשה להישפט ולא הצליח ליצור קשר עם המשרד להגנת הסביבה ועם עיריית תל אביב. כשפנה למרכז לגביית קנסות הפנו אותו לבית המשפט לעניינים מקומיים, וכשפנה לבית המשפט לעניינים מקומיים הופנה חזרה למרכז לגביית קנסות. עוד הוסיף המבקש שבמהלך התקופה הקבועה להגשת בקשה להישפט עבר ניתוח תוספתן שגרם לו להתעסקות רבה (על פי המסמך שצירף, שוחרר מן האשפוז בעקבות הניתוח ב-15.2.2021). המבקש ביקש שיתאפשר לו להוכיח את חפותו שכן לדבריו העבירה שבגינה נרשם הדו"ח כלל לא התקיימה, ובדו"ח הוכחות רבות לכך שהוא לא ביצע כל עבירה.
3. המשיבה מתנגדת לבקשה כיוון שאין היא עומדת בדרישות החוק לאישור בקשה להישפט המוגשת שלא במועד הקבוע בחוק.
4. סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 מתווה את המסגרת הנורמטיבית לדיון בבקשה להישפט שהוגשה באיחור, וקובע כי:

"הודיע אדם לפי סעיף 229(א) שברצונו להישפט על העבירה, תישלח לו הזמנה למשפט תוך שנה מיום שנתקבלה הודעתו; בית המשפט רשאי, לקיים את המשפט גם אם אותו אדם ביקש להישפט באיחור, ובלבד שהתקיימו התנאים האמורים בסעיף 229(ה), בשינויים המחויבים, או מנימוקים מיוחדים אחרים שיפרט בהחלטתו. הורשע האדם בבית המשפט על העבירה ונגזר דינו לקנס, לא יפחת הקנס מהסכום הנקוב בהודעת תשלום הקנס, אלא אם כן ראה בית המשפט נסיבות מיוחדות המצדיקות הפחתתו".

סעיף 229(ה) לחוק סדר הדין הפלילי, הנזכר בסעיף 230, קובע כי:

"תובע רשאי לדון בבקשה שהוגשה לאחר המועדים האמורים בסעיף קטן (א), אם שוכנע שהבקשה לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות במבקש ושמנעו ממנו להגישה במועד והיא הוגשה מיד לאחר שהוסרה המניעה".

1. כלומר, על מנת להכריע בבקשת המבקש להישפט שהוגשה באיחור, יש לבחון אם בקשתו לא הוגשה במועד בשל סיבות שלא היו תלויות בו, ואם היא הוגשה מיד לאחר שהוסרה אותה מניעה, או שקיימים נימוקים מיוחדים אחרים לקבלתה.
2. לאחר שבחנתי את טענותיו של המבקש ואת הראיות שצירפה המשיבה לתגובתה מצאתי שלא מתקיימות במקרה זה נסיבות המצדיקות לאפשר למבקש להישפט אף על פי שהגיש את בקשתו באיחור.
3. כאמור לעיל, הודעת הקנס שנשלחה למבקש כוללת טופס בקשה להישפט שעליו מודפסת הכתובת שאליה יש לשולחו, והנחייה בעניין זה מופיעה בהודעת הקנס עצמה. לפיכך, אין חשיבות לטענות המבקש שלפיהן ניסה ליצור קשר טלפוני עם המשרד להגנת הסביבה, עיריית תל אביב, המרכז לגביית קנסות ובית המשפט לעניינים מקומיים. גם העובדה שבמהלך התקופה עבר המבקש ניתוח (שהאשפוז בעקבותיו הסתיים ב-15.2.2021) אינה יכולה להצדיק את אי הגשת הבקשה להישפט במהלך שלושת החודשים שהוקצו לכך (שלושה חודשים פחות שבוע לפי רישומי הדואר). המבקש לא הצביע על מניעה ממשית כלשהי שבגינה לא שלח במועד את טופס הבקשה להישפט לכתובת המופיעה בו.
4. בהתאם להוראות סעיף 230 לחוק נותר עוד לבחון אם מתקיימים נימוקים מיוחדים אחרים המצדיקים היעתרות לבקשה להישפט על אף הגשתה באיחור. בהקשר זה קבע בית המשפט העליון ברע"פ 329/10 חיים סדגר נ' מדינת ישראל (2010) כי "הדרישה לנימוקים מיוחדים אינה בגדר סרח עודף מילולי מיותר; היא באה להקנות להחלטה להתיר שפיטה באיחור, הצדקה מהותית. דרישה זו לנימוקים מיוחדים מצמצמת את שיקול דעת בית המשפט, וזאת על מנת לא לפגוע בתכליות המיוחדות העומדות בבסיס קיומם של סדרי הדין המיוחדים בעבירות מסוג "ברירת משפט". אכן לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם זכות זו אינה מוחלטת ומולה עומדים זכויות ואינטרסים נוגדים. מתן אפשרות במקרים מסוימים להרשיע אדם בהיעדרו או למנוע ממנו להישפט במקרים מסוימים משקפת את 'האיזון אותו קבע המחוקק בין זכותו של הנאשם לנכוח במשפטו לבין הצורך בניהול יעיל של ההליך המשפטי' (ע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' מנחם (טרם פורסם, 6.1.2009))."
5. בקשתו של המבקש בתיק זה אינה מפרטת כל נימוקים מיוחדים להתיר לו להישפט אף על פי שהגיש באיחור את הבקשה להישפט. המבקש טוען בעלמא שלא עבר את העבירה שבגינה נרשם הדו"ח ושהעובדות בדו"ח עצמו מוכיחות זאת. המבקש אינו מפרט כלל למה כוונתו ואילו הוכחות יש לו לכך שלא עבר את העבירה. במצב דברים זה, נימוקי הבקשה אינם מצדיקים היעתרות לה.
6. לנוכח האמור לעיל, אני דוחה את הבקשה להישפט שהוגשה באיחור.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים ותסגור את התיק.

ניתנה היום, 05 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.