לאחר שעיינתי בבקשה לעיכוב הליכי ההתמחרות במסגרת הליך הכינוס, וכן שבתי ועיינתי במכלול החומר המצוי בתיק ביהמ"ש עד כה, כמו גם בתגובת הכונס, להלן ההחלטה:

1. ראשיתו של הליך זה, בערעור שהגיש החייב על החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 30.5.21, שלא לבטל הליכי כינוס בעניין נכס מסחרי שבבעלותו.

בקשה לעיכוב הליכי הפינוי שהוגשה יחד עם הגשת הערעור נדחתה, ואף בקשה לפטור מהפקדת ערבון.

החייב פונה מן הנכס ביום 3.6.21.

1. בהחלטה נשוא הערעור נדחתה בקשת החייב לעכב את הליך הכינוס, תוך הפניה להחלטות קודמות שניתנו בעניינו של החייב, ובהעדר שינוי נסיבות.

לטענת החייב, כעת צורפה המחאה בנקאית בגובה 165,941 ש"ח מטעם אחיו של החייב, ונוכח שינוי נסיבות מהותי זה, יש מקום לעכב ההליכים ולהידרש לערעור.

1. דין הבקשה להדחות.

החלטות קודמות ורבות מטעם רשמת ההוצל"פ התייחסו למצבת החובות של החייב והיקפה, ואף בוצעו הקטנות קרן בתיקיו השונים (תיק המזונות). אף שההחלטה נשוא הליך הערעור התייחסה להחלטות אלה, לא מצא החייב לנכון לצרפן, ועמדתי על משמעות הדברים עוד בהחלטה מיום 2.6.21. מכל מקום, כיום החלטות אלה חלוטות, והן אינן ממין העניין במסגרת הליך זה.

גם לאחר הקטנות הקרן שבוצעו, נותר היקף החובות גבוה בהרבה מסכום ההמחאה הבנקאית שצורפה מטעם אחיו של החייב. החייב אינו מתייחס לכך, ומציע פרעון החוב לעיריה בלבד. בשפה רפה מציין החייב כי בדעתו להגיע להסדר ביחס לחוב המזונות והחוב ליובלים, אולם עד כה לא נעשה דבר, וההמחאה כאמור, אשר מהווה לטענת החייב את "שינוי הנסיבות", מתייחסת לחוב העיריה בלבד. יתרה מכך, החייב מגדיל לעשות עת מתנה ביצוע תשלום בהתחייבות הכונס לפעול להקטנת קרן והענקת הנחה, עניין שמוצה עוד בדיון שהתקיים ביום 27.1.21.

1. טענות החייב בעניין היקף חובותיו נדנו ונדחו בהחלטת רשמת ההוצל"פ מיום 7.3.21, ואין מקום לשוב ולהידרש אליהן במסגרת ערעור זה.

כך, אין בידי להידרש לטענות החייב בעניין הסכם הפשרה שהושג מול העיריה ובמאמצי הכונס להפחית בהתאם את החוב. עניין זה נדון והוכרע במסגרת החלטת רשמת ההוצל"פ מיום 26.5.21, והחלטה זו אינה נשוא הערעור דכאן.

1. מעבר לנדרש יצויין, כי מתקבלת תמונה לפיה מדובר בנכס מסחרי שאינו משמש ליעדו, אלא כמקום מגורי החייב, ועל כן אינו מניב, ואף ממשיך וצובר חובות שוטפים.

החייב ניסה פעמים רבות לפעול לפרעון החובות, עתר למימושו במסלול של מכר עצמי (אשר נקבע כי אינו רלבנטי שעה שמדובר בנכס מסחרי), ניהל מו"מ עם ב"כ העיריה בניסיון להפחית את חובו אולם גם מו"מ זה לא הבשיל, עתר להפחתת החובות וכיוצ"ב הליכים רבים ושונים בהם נקט, אולם בפועל, עד כה לא שולם דבר, תוך שכאמור, החובות השוטפים ממשיכים ונצברים. בנסיבות אלה, הצגת המחאה בנקאית בשלב זה, הפורעת פרעון חלקי בלבד, של חובותיו של החייב לעיריה בלבד, אין די בה על מנת להורות על עיכוב ההליך.

1. טענות החייב בעניין שכר טרחתו של החייב ודאי אינן יכולות להוות נימוק המצדיק העתרות לבקשה, ועניין זה ממילא מסור לשיקול דעתה של רשמת ההוצל"פ, בבוא העת, ובהתאם לפעילות הכונס, המפוקחת על ידה.
2. להשלמת התמונה יובהר כי החייב רשאי לקחת חלק בהליך ההתמחרות, להביא הצעה מתאימה בפני הכונס לרכישה, ודאי בהתחשב בסיוע שמעניק לו לכאורה אחיו בשלב זה, וכך למנוע את מכירת הנכס לידי צד שלישי, כמפורט בסעיף 20 לתגובת הכונס מיום 16.6.21. בעניין זה אף אפנה לאמור בסעיף 5 להחלטה מיום 2.6.21.
3. משאלה הם פני הדברים, אף נהיר הדבר כי בזהירות המתחייבת יש לציין שסיכויי הערעור אינם רבים, וממילא גם דין הבקשה לעיון חוזר בעניין פטור מהפקדת הערבון, להדחות.

סוף דבר, בקשת החייב לעיכוב הליכי ההתמחרות, נדחית.

עיכוב ההליכים בהתאם להחלטה מיום 14.6.21, יבוטל.

בהתחשב בעובדה כי לא התקיים דיון, החייב ישא בהוצאות הליך זה בסך כולל של 2,000 ש"ח.

ניתנה היום, י"ד תמוז תשפ"א, 24 יוני 2021, בהעדר הצדדים.