1. לפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר המבקש ביום 5.7.21 (להלן: "פסק הדין").

2. במסגרת פסק הדין הורשע המבקש בעבירה של שימוש בטלפון, ונגזרו עליו קנס בסך 1,600 ₪ ופסילה על תנאי לתקופה של חודש למשך שנה.

3. לאחר ששקלתי טענות הצדדים החלטתי לדחות הבקשה.

4. על פי סעיף 130(ח) לחסד"פ בית המשפט רשאי, על פי בקשת הנאשם, לבטל את פסק הדין בהתקיים אחד משני תנאים: סיבה מוצדקת לאי התייצבותו לדיון או גרימת עיוות דין כתוצאה מהותרת פסק הדין על כנו (ראו בנדון: רע"פ 9142/01 איטליא נ' מ"י, פ"ד נז(6) 793; רע"פ 7709/13 סאסי נ' מ"י, ניתן בתאריך 28.11.13).

בקשה על פי סעיף 130(ח) יש להגיש בתוך 30 יום מהיום שהומצא לנאשם פסק הדין.

5. משלוח הזמנה באמצעות דואר רשום מקים "חזקת מסירה" כאשר על הנמען מוטל הנטל להוכיח כי לא קיבל את ההודעה מסיבות שאינן תלויות בו (ראו לעניין זה רע"פ 8626/14 סמארה נ' מ"י, 10.2.15 וכן רע"פ 106/15 קריב נ' מ"י, 20.1.15).

מאישור המסירה עולה כי הזימון לדיון נשלח לכתובתו של המבקש וחזר בציון "לא נדרש". על פי תקנה 44א לתקנות סדר הדין הפלילי, התשל"ד -1974, מדובר בהמצאה כדין גם בלא חתימה על אישור המסירה, ומכאן שקמה חזקת המסירה. המבקש לא הוכיח כי לא קיבל את דבר הדואר מסיבות שאינן תלויות בו ולא התייחס לאישור המסירה הסרוק בתיק ולא הפריך את חזקת המסירה. המבקש אף לא תמך בקשתו בתצהיר.

6. עוד יש לציין כי מעיון בתיק האלקטרוני עולה כי הודעה על פסק הדין נמסרה לידי המבקש והוא אישר קבלת דבר הדואר בחתימתו בתאריך 13.7.21, ומכאן שהוא גם לא הגיש הבקשה במסגרת המועדים הקבועים בחוק.

7. מעבר לכך, המבקש לא הציג טענות הגנה כלשהן. עוד יש לציין כי העונשים שנגזרו על המבקש, בשים לב לעברו התעבורתי, אינם חורגים ממתחם הענישה הנהוג לעבירה מסוג זה. בנסיבות אלה, לא מצאתי כי הותרת פסק הדין על כנו תגרום למבקש עיוות דין.

8. לאור כל האמור לעיל הבקשה נדחית.

9. בשים לב לדחיית הבקשה, ההחלטה על עיכוב ביצוע פסק הדין מבוטלת.

10. המזכירות תעביר עותק החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, ז' אדר א' תשפ"ב, 08 פברואר 2022, בהעדר הצדדים.