1. מונחת לפניי תביעה כספית לתשלום עבור מקלחון שהתקין התובע לנתבעת ולא שולמה לו מלוא התמורה.
2. התובע הוא בעל עסק לייצור מוצרי זכוכית והתקנתם. הנתבעת היא לקוחה פרטית שהזמינה את שירותי התובע בנוגע לרכישת מקלחון בדירתה. על פי הנטען בכתב התביעה, התובע הגיע לביתה של הנתבעת לצרכי מדידה והיא אישרה וחתמה על הזמנת ביצוע עבודה ושולמה מקדמה ע"ס של 1400 ₪ מתוך 2850 ₪ כולל מע"מ. לאחר כשבועיים, הגיע התובע לביתה של הנתבעת בתיאום עימה לשם התקנת המוצר. בסיום ההתקנה, הבחין לדבריו כי "המפעל עשה טעות ועשה חור יחיד לידית עגולה ולא שני חורים לידית מוארכת" בהתאם להזמנת הנתבעת. במעמד זה, החזיר התובע לנתבעת את התשלום ששולם במעמד ההתקנה והסביר לנתבעת כי הואיל והמפעל טעה בייצור, כי אז היא תשלם את יתרת התשלום ברגע שתקבל את הדלת של המקלחון עם הידית המוארכת שהזמינה. לאחר כשבועיים נוספים, הגיע התובע להתקנה אצל הנתבעת לשם השלמת הדלת המדוברת. לדבריו נאלץ לבצע התקנה כמעט מחודשת. לאחר סיום ההתקנה, טענה הנתבעת כי הדופן הקבועה של המקלחון אינה יציבה כפי שהייתה קודם לכן. הוסבר לה כי חומרי האיטום עדיין טריים וכי יש צורך ליתן להם להתייבש ואז המבנה יהיה יציב כפי שהיה. סוכם בין הצדדים כי הנתבעת תבחן את יציבות הדופן ביום שאחרי לאחר ייבוש חומר האיטום ותתקשר להשלים את היתרה. ברם, הנתבעת לא יצרה קשר ולא ענתה לשיחות הטלפון, כמו גם להודעות מצד התובע. לדבריו, לאחר שהגיע לביתה לבדוק פשר היעלמותה, זו הלינה בפניו כי יש יציאת מים מהצירים של המקלחון ועד שהדבר לא יסודר, היא מסרבת לשלם את יתרת התשלום עבור המקלחון וההתקנה. התובע הבהיר לה כי את השירות עבור המוצר היא תקבל רק ברגע שתשלים את יתרת התשלום וזו סירבה. בעניין זה הדגיש התובע כי בטופס המדידה החתום רשום כי "בדיקת אטימות ע"י התזה על צירי וחיבורי המקלחון אינה מאפשרת אטימה אופטימלית" וכי אין דרך לאטום ציר וגם מעולם לא התחייב לכך. לדבריו, הובטח לנתבעת שירות עבור המוצר ואחריות עבור הצירים (שבר או קלקול) ועבר ההתקנה (יציאות מים מסביב למקלחון למעט יציאות מים מצירי המקלחון וחיבוריו אשם אינם ניתנים לאטימה "של 100%").
3. הנתבעת מנגד, מבקשת לדחות את התביעה. בכתב הגנתה הציגה את השתלשלות השיח מול התובע בכוונה להראות כי לאורך כל הדרך לא הייתה מרוצה מהשירות והביעה חשש. לדבריה, היא שלחה לתובע ציור ומידות של המקלחון המבוקש. תחילה קיבלה הצעת מחיר לא נכונה משהייתה חסרה הידית מגבת על הדלת כפי שביקשה. לאחר מכן גילתה שאין לתובע תצוגה אלא הוא עובד מהבית והיא הביעה טרוניה כנגד זאת משחששה מקום בו לא יהיה לה "עם מי לשבת בכלל". לאחר ששוכנעה על ידי נציגת התובע היא סגרה עמו על עסקה להתקנת מקלחון בסך של 2450 ₪ כולל מע"מ והרכבה (דומה כי נפלה לנתבעת טעות קולמוס כי ציינה מקדמה 1400 ₪ בעת המדידה וכן 1450 ₪ בעת ההתקנה). ברם, לאחר שהגיעו לקחת מידות ושילמה מקדמה, התובע הגיע להתקין את המקלחון יומיים לאחר התאריך שבו הייתה אמורה לעבור דירה וביקשה שביום המעבר תתבצע ההרכבה. לדבריה, "כל הבעיה התחילה עם ידית מגבות על הדלת". משגילתה כי חסרה ידית המגבות ותחתיה הייתה ידית עגולה היא התקשרה מיד לתובע שעזב מספר דקות קודם את ביתה "ואמרתי לו שעשה טעות, שהזמנתי דלת עם ידית מגבות. למרות שהוא עשה ציור במדידות עם ידית מגבות". תחילה סברה שמדובר בעניין פשוט להחלפה אולם התובע מסר לה כי עליו להחליף את כל הדלת או אז היא תהיה ללא מקלחון. במעמד זה הם התווכחו והוא זרק לה את הסכום הנוסף ששילמה ע"ס של 1400 ₪ (צ"ל: 1450) במזומן ונכנס לחדר האמבטיה במטרה לפרק את המקלחון לגמרי (נקודה שלא הוכחשה ואף אושרה במעמד הדיון- א"מ). הנתבעת הסבירה כי הייתה מאוד לחוצה באותו מעמד משזה היה לאחר שכבר שיפצה את חדר האמבטיה והתובע כבר חורר בקרמיקה. לדבריה, היא עמדה בינו ובין פועל מטעמו לבין המקלחון וביקשה שישיב לה גם את סכום המקדמה ששולמה ע"ס של 1450 ₪ אם הוא לוקח את המקלחון. כמענה לכך הוא סירב להחזיר את הכסף ודרש פירוק המקלחון, היא התקשרה למשטרה ששכנעה אותו לצאת מביתה והוא עזב כשהודיע לה שלא ישוב. למחרת בבוקר הוא התקשר ומסר כי בכוונתו להגיע לפרק את הדלת. היא שאלה אם יש לו את המדידות והוא השיב בחיוב, כמו גם מסר שהמפעל ביקש את הדלת על מנת להתקין את הידית. משכך, היא ביקשה הוכחה כי מדובר בדרישה של המפעל. הוא הגיע לביתה ולקח את הדלת באופן שהיא הייתה ללא מקלחון ובמשך שבוע לא קיבלה את הדלת ולא יצרו עמה קשר. לאחר שניאותו והגיעו, התובע הרכיב את הדלת והיא "הייתה דופקת לגמרי על חלק הקטן קבוע. רעש לא נורמלי. הוא אמר שזה נורמלי שאסור לגעת 24 שעות שזה יסתדר". היא ביקשה אחריות על המוצר ושלחה סיכום. לדבריה, נשלחה לה התחייבות ו"רציתי לשלם לו אבל לפני זה התקשרתי לעו"ד שלי שלחתי לו סרטון של המקלחון עם הרעש של הדלת הוא ביקש ממני לא לשלם עד שהסיליקון יתייבש". עורך דינה שוחח עם התובע והם סיכמו שהיא תמתין 24 שעות ואם הכל תקין, כי אז תשלם. ואולם, בין לבין, בזמן ההמתנה, "הוא ביקש מהמזכירה שלו למחוק ההודעה וואטצאפ שקיבלתי אחריות ב 15:49" ועורך דינה מסר לה כי עליה לדרוש את האחריות ממנו. יום למחרת תום זמן ייבוש הסיליקון, גילתה הנתבעת ש"יש עדיין בעיה עם הדלת אבל לא רק גם נזילות מים מ(ת)חת המקלחון!". הם ניסו ליצור איתה קשר אולם לא היה לה זמן, והיא פגשה בתובע כששבה לביתה. היא ביקשה אחריות והוא סירב ואמר "תני לי את הכסף אני אשלח לך". החל ריב ביניהם והוא לקח סיליקון מרכבו ולדבריה התובע העמיד פנים שהוא יתקן והיא סירבה ליתן לו להיכנס לביתה. משלב זה הוא סירב לטענתה לתקן ולשלוח את תעודת האחריות עד שהוא יקבל את הכסף. לדבריה, היא ביקשה ממנו לצאת מביתה והוא סירב. היא התקשרה למשטרה והתובע יצא מביתה אולם חיכה לה ברחוב. בסופו של דבר, היא הזמינה בעל מקצוע לבוא ולראות את המקלחון משיש לה בעיית נזילות מים ודלת "שדופק חלק קבוע שזז לגמרי/זכוכיות על הפנים שאי אפשר לנקות בכלל. הבעל מקצוע בדק המקור של הזכוכיות הוא אמר לי שבחיים הוא לא ישתמש כזה דבר שזה לא אכפת לו בכלל. השאלה שלי מאיפה המפעל וזכוכיות/הרכבה של המקלחון ולא תקינה הפינה צריך להיות ב 0 הוא לא ישר בכלל/חסר סיליקון /מחזיק לחלק קבוע הקטן".

התובע הגיב כי הנתבעת מודה שהזמינה מקלחון ושהמוצר מותקן אצלה ושהוחזרה לה יתרת התשלום כאשר התברר שקיבלה ידית עגולה במקום ידית מגבת כמו שהזמינה וסוכם שעם התקנת ידית המגבת היא תשלים את היתרה. כן היא מודה שהזמינה אותו לתיקון והוא הגיע כדי לתקן למרות שלא קיבל את יתרת התשלום עדיין והודתה שהובטח לה שירות ואחריות כאשר תשלים את יתרת התשלום ולא עשתה כן. לדבריו, חלק מתג מחיר על מוצר הוא גם אחריות ושירות עבורו בעת הצורך. לדבריו, "אין זה הגיוני כי אדם יזמין רכב מיבואן וידרוש ביום קבלת הרכב לבחון את טיב הרכב ורק אז יחליט האם לשלם עבורו או לא". הנתבעת הזמינה מוצר והתקנה עבור המוצר, כיום יש בחזקתה את המוצר כפי שהזמינה גם אם היא לא שבעת רצון היא צריכה לשלם עבורו ועבור השירות שקיבלה. שירות תיקונים ואחריות למוצר יינתן אך ורק לאחר תשלום מלא.

1. בדיון לפניי הנתבעת העלתה את כל הטענות שהעלתה בכתב ההגנה. היא חזרה על כך ששילמה מקדמה 1400 ש"ח וכן במזומן 1450 ש"ח שחזרו אליה והנתבע ביקש לפרק את המקלחון שהתקין. היא הדגישה שביקשה אחריות ולא קיבלה דבר. "יש מקלחון שהדלת דופקת. כשאני מתקלחת המים יוצאים מתחת והוא היה צריך לתקן ולא מתקן. הוא מסרב לתת לי אחריות. הזכוכית סוג ג'. אי אפשר לנקות" (עמ' 2, ש' 12-13). התובע השיב כי הוא אמר לה שהיא תקבל אחריות לאחר שתשלם על המוצר שהזמינה. לגבי המים מתחת לדלת, "שרות זה לאחר תשלום". לגבי הדלת שדופקת, "יש מגנט שסוגרים את הדלת החלק העליון קצת זז, אפשר לגבות עם מוט חיזוק...המקלחון אף פעם לא אטום למים מאה אחוז, אני אף פעם לא התחייבתי" (עמ' 2, ש' 16-21).

דיון והכרעה

1. אציין כבר עתה כי כל ההתנהלות בין הצדדים נראית לא תקינה עת התובע מספק הלכה למעשה מוצר לא תקין ורואה בתקינות המוצר כשירות נוסף לאחר מכירה ולא כחלק מהמוצר עצמו עת עליו לספק מוצר תקין מלכתחילה ולא לספק מוצר לא תקין ואז על מנת להביא אותו למצב שהוא תקין כי אז יש להתייחס לכך כשירות, ואל מול זאת התנהגות הנתבעת עת לדבריה שלה התובע מבקש לבוא ולתקן והיא מסרבת או מלינה על כך שיוצרים איתה קשר אולם אינה יכולה לענות כי היא בעבודה או כי היא ישנה או שהעירו אותה, ובזאת גם לא מציגה את עצמה באור חיובי. כל ההתנהלות שהובילה למלחמה אישית ביניהם תוך עירוב המשטרה וכל הסוגיה נסובה סביב התקנת מקלחון כבסיס להיכרותם, יצאה מכל פרופורציה אפשרית כששני הצדדים תרמו לה.

ולגופו של עניין.

1. התובע עצמו חילק את התשלום באופן שהתשלום המלא יסופק לאחר אספקת המוצר המוגמר. אטימות איננה חלק משירות אלא היא חלק אינהרנטי ממבנה המוצר המוגמר. התובע עצמו אף הכיר בכך עת ציין בכתב תביעתו שסוכם עם הנתבעת שלאחר שחומרי האיטום יתייבשו המבנה יהיה יציב ואז היא תשלים את יתרת התשלום. זה החוזה ביניהם – הוא יספק לה את המוצר, המקדמה היא עבור רצינות והתשלום יבוצע עם אספקת המוצר השלם. על כן, אין בידי לקבל את טענת התובע כי טיפול ביציאת מים מהצירים – היינו, חוסר אטימות – הינו בגדר "שירות לאחר מכירה".
2. יצוין, כי לא ברור למה מתכוון התובע עת הוא מציין שלא ניתן לאטום ציר וחיבורי המקלחון לא מאפשרים אטימה אופטימלית. אם כך הדבר, לשם מה צריך חומרי איטום אם לא כדי לאטום ועת מדובר במקלחון ברי כי הרעיון הוא איטום מפני דליפת מים מהמקלחת החוצה. לולא כן, למה צריך מקלחון? הנתבעת הייתה מסתפקת בוילון. צפיתי בסרטונים שצירפה הנתבעת – לא התרשמתי כי מדובר "במעט" יציאה של מים אלא מים עוברים מקרקעית המקלחת החוצה כאילו לא היה מקלחון (בצד אחד). יכול והסיליקון בעייתי ואותו יש לחזק ולאטום באמצעות פסי גומי לאטימה או מגבים - בין הזכוכית של המקלחון לרצפה באופן שימנע זליגה של מים לחדר האמבטיה, היינו על מנת למנוע שהמים יצאו החוצה. התובע חייב לספק לנתבעת זאת כחלק מתקינות המוצר בראשיתו.
3. לכך יש להוסיף כי אכן ישנן דפיקות הדלת ויש צורך במוט שיחזק את הדלת שרופפת ורועדת כשסוגרים מכיוון אחד (ואולי זה גם מה שמאפשר דליפת המים). בעניין זה התובע שצירף את התכתובות משיב לה באדישות עת היא טוענת מיד לאחר ההתקנה (2.6) כי ההרכבה לא תקינה, "החלק הקבוע זז לגמרי, הדלת דופקת בחלק הקובע. זה לא תקין בכלל" והוא משיב "מה לא תקין, זה עושה קצת רעש, ישימו לך שמן והקבוע עוד עם סיליקון תני לא להתייבש זה בסדר גמור". הוא מבהיר לה שהיא קיבלה מוצר תקין לגמרי ועל מה שקונים צריך לשלם. היא מסכמת כי החלק הקבוע זז לגמרי ואם למחרת אחרי 24 שעות יש בעיה עליהם לבוא לתקן ולהחליף "לבצע את כל הפעולות כדי לתקן הבעיה". התובע לא צירף התכתבויות נוספות מאז. מכל מקום, הוא מכיר בבעיה ומשכך עליו לספק מותר תקין ואיכותי מלכתחילה ולא תחת "המשכים".
4. בכל הנוגע לניקוי זכוכית, אכן על פניו הזכוכית נראית לא נקייה אולם זה דבר שניתן בנקל לטפל (אלא אם זה פגם בייצור) ולו על ידי מסיר אבנית במקלחון. בידי התובע האמצעים לכך כמי שמנוסה בתחום והדבר אינו מצריך ממנו הרבה משזה חלק מחזות המוצר.
5. אין חולק כי הנתבעת שילמה את התשלום המלא והסכימה לשלם את הסכום המלא ולא התחמקה מתשלום בזמן אמת ואילו התובע הוא הוא "שזרק" לעברה את הסכום ששולם כמשלים את המקדמה נוכח דרישותיה. כתב אחריות מסופק עם המוצר עצמו. המוצר מסופק, יש תשלום (לפי התנאים שהוא עצמו הציב). האחריות לא תיכנס לידי מימוש מקום בו לא שילמה, אולם דרישותיה אינן מימוש אחריות לאחר מכירה אלא קבלת המוצר השלם. המוצר שסופק אינו שלם. אם אינו שלם – על מה צריך אחריות? כדי להשלים אותו? אחריות באה לאחר קבלת מוצר מוגמר. ודוק; התובע גם מודה כי יש צורך במוט לחיזוק הדלת שכנראה לא יציבה/תקינה אך זה יעשה רק לאחר התשלום (וכלשונו "השירות ניתן לאחר התשלום") . ואולם, אין הדבר כך משלמעשה מדובר בהתקנה לא נאותה ובפגם ביום ההתקנה ולא שירות מתמשך לאחר ההתקנה.

אל מול זאת, משלא שילמה על המוצר המוגמר הרי שהמוצר עדיין שלו. היא לא מחליפה מקלחון ועושה בו שימוש, גם אם אינה שביעת רצון. היא לא יכולה לאחוז במקל משני הקצוות בשים לב לכך שהיא לא עתרה לביטול עסקה. יצוין כי ביטול עסקה (עת חלק ממנה אין לה טרוניה כנגד זאת והעובדה שהיא רוצה להשאיר אצלה את המקלחון) – יצריך פירוק מלא, החזר תשלום ששולם תוך קיזוז "דמי ביטול" משהתובע לא יוכל לעשות שימוש חוזר בחלקים המשומשים ובל נשכח שהיא לא אפשרה לו גם לתקן, ואל מול זאת לא סיפק מוצר שלם ובדרך זו יושב המצב לקדמותו. ברם, התובע לא עותר לביטול עסקה. הוא עותר להשלמת התשלום. על כן, בנסיבות אלו בית המשפט יורה על תיקון מצרך (מקלחון) או החלפת המצרך – מקום בו שני הצדדים מעוניינים לקיים את העסקה (התובע מעוניין ביתרת התשלום והתובע יעדיף לקיים את העסקה מאשר זמן העבודה על המקלחון יבוטל כלא היה והנתבעת מעוניינת בהתנהגותה ובשים לב לכך שכן ניאותה לשלם הכל) - על התובע לספק לנתבעת את הידית שהוזמנה לתליית מגבות, לאטום את המקלחון כולל צירי הדלת וחיזוק הדלת במוט לשם מניעת הרעידות והרעשים. עם מסירת המוצר המוגמר, הנתבעת תשלם לו את יתרת הסכום על סך של 1450 ₪.

לאמור כי התשלום כפוף לתיקון האמור.

הצדדים יודיעו הצדדים בהודעה משותפת (ולעניין זה מוטב כי התובע ישוחח ישירות עם עורך דינה נוכח האמוציות הרגשיות ביניהם) בדבר תיאום מועד להתקנה וכי בוצעו שלושת הרכיבים האמורים. לתשומת לב הנתבעת, כי היא מחויבת לאפשר לתובע להיכנס לביתה לצורך השלמת העבודה.

מוטב לצדדים לסיים את המחלוקת בדרכי שלום בשים לב לכך שהאינטרסד של הצדדים הוא זהה לקיום העסקה "וטוב שם משמן טוב" – הן כנותן שירות והן כלקוח.

הודעת עדכון תוגש עד ליום 30.12.21 – האם בוצעה העבודה (התובע יצרף סרטון לאחר הצגת העבודה המשולמת) והאם הנתבעת שילמה את הסכום.

היה ויוכח כי אכן ביצע את העבודה, אורה על התשלום.

מקום בו לא ביצע את העבודה, הרי שזנח תביעתו.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 15 יום.

המזכירות תמציא העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ב, 25 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.