1.         בפני בקשת הנאמנת להקצבת מזונות שתי בנותיו הקטינות של היחיד, בהתאם לסעיף 179(א)(2) לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, תשע"ח -2018 (להלן: "החוק").

2.         ביום 07/10/2021 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד לפי בקשתו, במסגרתו הושת עליו תשלום חודשי בסך של 150 ₪ החל מחודש 11/2021 (סעיף 10(ב) לצו הפתיחה). בנוסף, נקבע שעל היחיד לשלם את דמי המזונות שנקבעו בפסק הדין מיום 27/09/2016 וזאת החל מיום מתן הצו ועד להכרעת בית המשפט.

3.         הנאמנת ביקשה לקצוב מזונות בסך של- 1,500 ₪ עבור כל קטינה ובסה"כ 3,000 ₪ עבור שתיהן. בהקשר זה יצוין כי בהתאם להסכם הגירושין שנחתם בין היחיד לבין גרושתו, ואשר ניתן לו ביום 27/09/2016 תוקף של פסק דין על ידי בית המשפט לענייני משפחה בנצרת במסגרת תיק תה"ס 24882-09-16, נקבע כי דמי המזונות יעמדו על סך של- 1,750 ₪ עבור כל קטינה.

4.         הנאמנת מציינת בבקשתה כי מבירור שנעשה על ידה ליחיד ביום 03/01/2021 עלה כי היחיד אינו נושא בתשלום דמי המזונות השוטפים וכי בשל כך פנתה גרושתו למוסד לביטוח לאומי שממנו היא גובה את דמי המזונות.

5.         היחיד לא הגיש תגובה לבקשת הנאמנת האמורה חרף חלוף המועד שנקצב לכך בהחלטתי מיום 05/01/2022.

דיון והכרעה

6.   סעיף 179 לחוק חדלות פירעון שכותרתו "הקצבה לזכאי מזונות" קובע כדלקמן:

"(א) היה ליחיד חוב מזונות שהוא חייב בו על פי פסק דין ושזמן פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים, יחולו הוראות אלה:

(1) עם מתן הצו לפתיחת ההליכים, יורה הממונה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד להכרעת בית המשפט בעניין זה; הסכום שיוקצב יהיה בגובה הסכום ששולם לזכאי למזונות לפני מתן הצו לפתיחת הליכים, אלא אם כן מצא הממונה כי יש הצדקה להפחיתו;

(2) עם מינויו, יפנה הנאמן לבית המשפט בבקשה שיורה כי לאדם הזכאי למזונות יוקצב סכום שישולם לו, מעת לעת, מהכנסתו של היחיד מעבודה או מכל מקור אחר או מתוך נכסי קופת הנשייה, עד לסיום תקופת התשלומים ואם ניתן לו הפטר לאלתר – עד למועד מתן ההפטר בצו לשיקום כלכלי.

(ב) הממונה או בית המשפט, לפי העניין, רשאי להקציב סכום כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) אף אם לאחר ההקצבה דמי המחיה שיישארו בידי היחיד לפי סעיף 156 או סעיף 162(א)(1) יפחתו מהסכום הפטור מעיקול לפי חוק הגנת השכר, התשי"ח-1958.

(ג) הקצבה לפי סעיף קטן (א), דינה כדין תשלום על פי פסק דין."

7.         תנאי להקצבת מזונות על ידי בית המשפט של חדלות פירעון, הוא קיומו של פסק דין למזונות של בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הדתי. נפסק, כי חרף השינוי שחל בעניין זה בסעיף 179 לחוק חדלות פירעון לעומת סעיף 128(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם-1980, הדרישה למתן פסק דין כתנאי מקדים לקציבת המזונות עודנה קיימת [רע"א 3239/18 יעקב ז'ק בנזקר נ' עו"ד מיכאל גבור (31/5/18)].

8.         ככל שלא קיים פסק דין המחייב במזונות, על הזכאי למזונות לפנות לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי, על מנת שידון בצרכי הקטינים ורק לאחר שיינתן פסק דין, ולו למזונות זמניים, יוכל לפנות לנאמן כדי שיגיש בקשה להקצבת מזונות (עודד מאור ואסף דגני ההפטר – חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, כרך א', עמ' 208, (2019) (להלן: "מאור ודגני").

9.         תכליתה של הקצבת המזונות היא לאזן בין האינטרסים המתחרים של הנושים, הזכאי למזונות והחייב עצמו. מלאכת האיזון האמורה תלויה בנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. העקרונות שישקלו הם צרכי הזכאים למזונות, הכנסותיו של היחיד והכנסותיו העצמאיות של הזכאי למזונות. מטבע הדברים, יכול וראוי שהסכום שייקצב בהליך יהא נמוך באופן משמעותי מן הסכום שנקבע על ידי בית המשפט לענייני משפחה, שכן כאשר חייב במזונות נקלע להליכי חדלות פירעון, תהיה לכך השפעה על הזכאים למזונות. המשמעות היא, שסכום המזונות עשוי לפחות במידה ניכרת על מנת לאזן בין הזכאים למזונות לבין זכויות הנושים להיפרע מחובם, כאשר סכום הקצבת המזונות נקבע בהתאם לסכום המינימלי הדרוש לצרכי הזכאים למחייתם בצורה מכובדת וללא הוצאות מופרזות (מאור ודגני, עמ' 208-211, בדגש על עמ' 211; עמ' 16-17 בהתייחס לס' 128 לפקודה). הסכום שיפסק לבקשת הנאמן ניתן לשינוי בהינתן נסיבות או גילויים חדשים (מאור ודגני, עמ' 212).

10.        לסיכום נקודה זו ראו בע"מ 2255/19 פלוני נ' פלונית (23/2/20):

"בדומה ללשונו של סעיף 128 לפקודה, גם סעיף 179 לחוק חדלות פירעון מחייב כי המבקש הקצבת מזונות יקדים ויצטייד בפסק דין מזונות של הערכאה המוסמכת, ובכך משמיענו כי הסמכות לקבוע את סכום המזונות ולהפחיתו נתונה רק לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הדתי הרלוונטי. בדברי ההסבר לסעיף 179 האמור נכתב כדלקמן: "מוצע לקבוע הוראות לעניין תשלום חוב מזונות שפסק בית משפט או בית דין מוסמך אחר, שמועד פירעונו חל לאחר מתן צו לפתיחת הליכים. תשלומי המזונות... צריכים להימשך במהלך הליכי חדלות הפירעון, זאת מאחר שמחייתם של מקבלי המזונות תלויה בתשלום המזונות. ואולם כאשר היחיד החייב במזונות חדל פירעון, ייתכן שיש מקום לשינוי גובה התשלום, זאת מאחר שתשלום המזונות במצב זה אינו בא על חשבון רווחתו של משלם המזונות בלבד אלא גם על חשבון פירעון חובות היחיד לנושיו, עובדה שלא בהכרח נלקחה בחשבון בשלב קביעת המזונות בידי הערכאה המוסמכת" ..." (שם, פסקה 36)

11.        לאחר שנתתי דעתי לאמור בבקשה, ומשלא הועלו טענות מצד היחיד כנגד הבקשה או הסכום המבוקש לקצוב אותו כדמי מזונות, ומאחר ומדובר בסכום סביר בנסיבות העניין ואף נופל מהסכום שנקבע בהסכם הגירושין, אני רואה לנכון לקבל בקשת הנאמנת ולקצוב את דמי המזונות לפי הסכום המבוקש על ידה. קרי, סך של- 1,500 ₪ לחודש עבור כל קטינה, ובסה"כ סך של- 3,000 ₪ לחודש עבור שתי הקטינות יחד (כל עוד שתיהן מתחת לגיל 18 או כל עוד לא סיימו לימודיהם התיכוניים בכיתה י"ב, לפי המאוחר מביניהם, כאמור בסעיף 8.1 להסכם הגירושין).

20.        יודגש, כי על היחיד לשלם את דמי המזונות במלואם ובמועדם, ואי עמידתו בתשלומים עלולה לגרור הגשת בקשה לביטול ההליך, על כל המשתמע מכך (השוו: ע"א 3414/19 מיכאלי שבתאי יגיל נ' עו"ד הראל אורן – המנהל המיוחד (23/2/20)).

המזכירות תמציא העתק החלטתי זו לצדדים באמצעות באי כוחם.

ניתנה היום, כ"ט שבט תשפ"ב, 31 ינואר 2022, בהעדר הצדדים.