ביום 1.12.21 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של היחיד.

ביום 16.5.22 הגיש היחיד בקשה לקציבת דמי מזונות ובמסגרת בקשה זו דיווח היחיד כי הוא כלוא בכלא קישון וממתין להחלטה סופית באשר למשך תקופת שהייתו בכלא. עוד צויין כי ליחיד 2 ילדים קטינים משתי מערכות זוגיות שונות. נוכח שהייתו של היחיד בכלא, הופסקה תשלומי המל"ל ששולמו ליחיד וכמו כן היחיד אינו עובד ולכן עתר היחיד להפחתת דמי המזונות, אשר סכומם הפסוק עמד ממילא על פחות מהמינימום המקובל.

ביום 15.6.22 הוגשה תגובת הנאמן ולפיה היחיד לא הגיש דוחות חודשיים על הכנסותיו והוצאותיו מלבד דוח לחודשים 1-2/22 ואף לא הומצאו אסמכתאות והבהרות ביחס לתקופת המאסר ולכן לא ניתן לנהל ההליך בעניינו של היחיד, קל וחומר לדון בבקשה לקציבת המזונות באופן בו הוגשה.

בהחלטה מיום 15.6.22 נקבע כי : "לאחר עיון בבקשת היחיד ובתגובת הנאמן סבורני כי הצדק עם הנאמן. היחיד שוהה במאסר ולא ברור אימתי. היחיד לא דיווח על הכנסות כלשהן בבקשתו. בנסיבות אלה, לא ברור האם מצופה מהיחיד כי יבוטל כלל החיוב בדמי המזונות למשך ההליך.

למותר לציין כי ככלל אין מניעה כי יחיד השוהה במאסר יגיש בקשה למתן צו לפתיחת הליכים וינוהל בעניינו הליך חדל"פ ואולם ככל שהיחיד צפוי להשתחרר בעוד זמן רב, הרי שאין כל תכלית לניהול ההליך בעת שהייתו במאסר. הליך השיקום הנדרש מהיחיד במסגרת הליך כולל פיקוח על התנהלותו הכלכלית של היחיד, אי צבירת חובות שוטפים, הגשת דוחות חודשיים, מיצוי כושר השתכרות ועוד. כלל האמור, לא ניתן לביצוע בתקופת מאסרו של היחיד. אשר על כן, אני מורה ליחיד להמציא תוך 20 יום מהיום, העתק מהכרעת הדין ומגזר הדין בגינו הוא במאסר כיום. כמו כן, אסמכתא באשר למועד השחרור הצפוי (ללא קשר לרצונו להיות מועמד לוועדת שחרורים).

היחיד ימציא גם את המסמכים שפורטו בתגובת הנאמן תוך המועד הנ"ל. לאחר ביצוע האמור, הנאמן יגיש תוך 20 יום שלאחר מכן, תגובה משלימה המתייחסת הן להמשך ניהול ההליך והן לבקשת היחיד לקציבת מזונות. התיק יובא לעיוני בעוד 45 ימים מהיום. ימי פגרה יבואו במניין הימים".

ביום 18.7.22 הוגשה תגובה מטעם היחיד ולפיה הוא צפוי לשהות במאסר עד לחודש 11/22. כמו כן היחיד עתר להפחתה או הקפאה של תשלומי המזונו תנוכח מאסרו.

ביום 18.7.22 הוגשה תגובת הנאמן ובמסגרתה עתר לביטול ההליך ולדחיית הבקשה להפחתת דמי המזונות. הנאמן הדגיש כי היחיד אמור להשתחרר ממאסר בתאריך 2.5.23 ולכל הפחות בחודש 11/22 (ככל שינוקה לו שליש). היחיד לא הגיש דוחות חודשיים חרף החלטת בית המשפט ואף לא ציין מהו סכום המזונות שיוכל לשלם. אין זו אשמת הקטינים שהיחיד שוהה במאסר בגין מעשיו הפליליים.

בהחלטה מיום 20.7.22 נקבע כי : "מנספחי הבקשה עולה כי היחיד הורשע בביצוע עבירות אלימות שונות, אשר בוצעו, ביום 1.12.21 , לאחר שהוגשה על ידו בקשה למתן צו פתיחת הליכים נשוא ההליך דנן. על היחיד נגזרו 18 חודשי מאסר. כפועל יוצא מהאמור, היחיד עצור מאז ניתן צו

פתיחת ההליכים והוא צפוי להיות במאסר עוד חודשים רבים. ברי כי לא ניתן לנהל כדבעי הליל

חדלות פרעון במצב דברים זה. זאת, ועוד מתגובת הנאמן עולה כי ליחיד מחדלים בניהול ההליך עצמו, לרבות בשל אי הגשת דוחות חודשיים, אי תשלום דמי המזונות השוטפים ועוד. בנסיבות אלה, מוטב כי היחיד יסכים לביטול ההליך ויחדש בקשתו לאחר שישתחרר ממאסר. ככל שהיחיד עומד על הותרתו בהליך, עליו להסיר מלוא מחדליו תוך 20 יום מהיום, ולהגיש תגובה מטעמו תוך המועד הנ"ל. ימי פגרה יבואו במניין הימים. התיק יובא לעיוני בעוד 22 ימים."

ביום 17.8.22 הגיש היחיד הודעת עדכון ולפיה הוא מסכים לביטול ההליך, ללא הצבת תנאים להגשת בקשה חדשה לחדלות פירעון לאחר שחרורו מהכלא.

ביום 25.8.22 עתר הנאמן שוב לביטול ההליך וזאת מאחר וחרף החלטה מיום 20.7.22 היחיד לא הסיר מחדליו בהליך: לא הגיש דוחות חודשיים מלבד דוח חודשי אחד בלבד לחודשים 1-2/22 ולא דיווח על תשלום דמי מזונות, תוך שהוא ממשיך לצבור חוב מזונות שוטף.

למותר לציין כי חובתו של היחיד לתשלום דמי מזונות עבור ילדיו הקטינים הינה חובה מוסרית ראשונה במעלה, קל וחומר שעה שמדובר ביחיד אשר מבקש את שיקומו הכלכלי תוך שהוא חוסה תחת הגנותיו של הליך חדלות הפירעון. יצירת חובות חדשים בהליך ובפרט יצירת חוב מזונות שוטף מהווה התנהלות בוטה בחוסר תום לב מצידו של היחיד.

הדברים מקבלים משנה תוקף שעה שתכלית ההליך הינה שיקומו של היחיד, בעוד שהתנהלות היחיד אשר ביצע עבירות פליליות לאחר מתן צו פתיחת ההליכים, ואשר הביאו למאסרו משך חודשים רבים, סותרת לחלוטין תכלית זו.

לא יעלה על הדעת כי בזמן שהיחיד יהנה מעיכוב ההליכים כנגדו וכלל נושיו, ובפרט הזכאית למזונות לא יוכלו לנקוט הליכים כנגדו, היחיד יבצע עבירות פליליות אשר יביאו למאסרו, לא ישלם דמי מזונות ואף יטען כי בגין מאסרו יש להפחית ו/או להקפיא את החיוב בדמי המזונות. היעתרות למבוקש על ידי היחיד, הינה בבחינת מתן לגיטימציה לכך שהחוטא יצא נשכר.

נימוק זה רלבנטי גם לדחיית בקשת היחיד לביטול ההליך ללא כל התנייה עתידית בקשר להגשת בקשה חדשה. התנהלות היחיד בהליך הכוללת ביצוע עבירות פליליות אשר הובילו למאסרו, אי תשלום דמי מזונות ואי הגשת דוחות חודשיים, אינה תמת לב, בלשון המעטה. נוכח זאת, בוודאי שאין לפטור אותו מכל סנקציה בגין ניהול ההליך דנן באופן בו נוהל.

כמו כן, חוסר שיתוף הפעולה מצד היחיד ויצירת המחדלים שפורטו כאמור, בניגוד להוראות הצו לפתיחת הליכים, כמוהם כזניחת ההליך על ידי היחיד. זכותו של היחיד לחסות תחת הליך חדלות הפירעון הוגדרה כ"חסד המחוקק". היד המושטת לחייב במסגרת הליך חדלות הפירעון מלווה בדרישה להתנהגות בתום לב מצידו, שאם לא כן הפגיעה בנושי היחיד תהא בלתי מוצדקת. דרישה זו משתלבת גם עם העיקרון הכללי במשפט לפיו "אל יהא חוטא נשכר". ברם התנהלות היחיד כאמור, מהווה התנהגות בחוסר תום לב במסגרת ניהול הליך חדלות הפירעון.

למותר לציין כי עקרון תום הלב חולש גם על הוראות חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי תשע"ח – 2018 החל בענייננו (ר' בעניין זה קביעותיו של כב' השופט מינץ במסגרת ע"א 7375/18 גל נגד בן ארצי (2.10.19).

לפיכך, ובזיקה להתראה שניתנה בהחלטה לעיל, אני מורה על ביטול צו פתיחת ההליכים שניתן בעניינו של היחיד ומוחקת את הבקשה מטעמו, על כל ההשלכות הנובעות מכך.

בנסיבות אלה, אני מורה כי ההגבלות שהושתו במסגרת הצו לפתיחת ההליכים מבוטלות.

מאידך, צו עיכוב יציאה מן הארץ יעמוד בתוקפו למשך 90 ימים נוספים.

תנאי להגשת בקשה לביטול פסק דין זה הינו צירוף אישור הנאמן, בתוך 45 יום מהיום בלבד (ימי פגרה באים במניין), בדבר סילוק מחדלי היחיד בתוספת תשלום לקופת הנשייה בסך 1,500 ₪ בגין הוצאות ביטול פסה"ד.

הגשת בקשה עיקרית חדשה תהא כפופה להלכת אלקצאצי (ע"א 8673/13 אלקצאצי נגד כונס הנכסים הרשמי (2.4.14) וכן לתשלום מקדמי על סך של 4,000 ₪, אשר יהווה תנאי להגשתה של הבקשה ואשר יופקד במעמד הגשתה בקופת הממונה.

למותר לציין כי ההלכה הנ"ל אושררה גם ביחס להליכי חדלות פירעון המנוהלים על פי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח- 2018 (רע"א 663/21 שייח יוסף מנאר נ' הממונה על הליכי חדלות פירעון (20.6.21).

כספים שהצטברו בקופת היחיד אצל הממונה, ישמשו לתשלום הוצאות ההליך (שכ"ט והוצאות הנאמן ושכר השגחת הממונה), בהתאם לקבוע בתקנות החברות (מינוי כונסי נכסים ומפרקים ושכרם), התשמ"א – 1985 ו/או בנהלי הממונה, לפי הגבוה מביניהם. ככל שתיוותר יתרה היא תחולק בין נושי היחיד, בכפוף לכל דין תקף.

המזכירות תבטל את הדיון הקבוע ליום 27.12.22 ותסגור את התיק.

ניתן היום, א' אלול תשפ"ב, 28 אוגוסט 2022, בהעדר הצדדים.