1. תביעה זו עניינה נזק לכלי רכב, שהיו מעורבים בתאונת דרכים, אשר ארעה ביום 30.5.18 ברעננה. התובע טוען לנזקים בסך כולל של 6,979 ₪ בגין עלות תיקונים, ירידת ערך, שכר שמאי, בגדים שנהרסו בתאונה והוצאות משפט.
2. הנתבע הורשע בגין חלקו בתאונה בהליך בבית המשפט לתעבורה ומשכך – אין מחלוקת בשאלת האחריות לתאונה והצדדים נותרו חלוקים בשאלת נזקיו של התובע.
3. הנתבע לא הגיש כתב הגנה וטען לעניין הוכחת תביעה בעל פה, בדיון. לטענתו נותק הקשר הסיבתי בין התאונה ובין ממצאי השמאי נוכח הזמן שחלף בין התאונה ובין הבדיקה. כן טען כי לא הוצגו ראיות באשר לשיעור ירידת הערך ולנזק לבגדיו של התובע. בנוסף טען כי היה על התובע להפעיל את פוליסת הביטוח שלו ובכך להקטין נזקיו.
4. התובע השיב כי העיכוב בבדיקת הקטנוע נגרם בשל נזקי הגוף שנגרמו לו בתאונה נשוא תביעה זו. התובע אישר כי אין בידיו ראיות לעניין ירידת הערך (אותה תבע על פי הערכה) ולנזקים לבגדיו, והבהיר כי לקטנוע לא היה ביטוח מקיף (נטען בעל פה כי לא ניתן לבטח רכב זה בביטוח מקיף).
5. מצאתי לקבל את התביעה באופן חלקי.
6. כפי שנקבע בפסיקה, "באותם המקרים, בהם - לאור טבעו ואופיו של הנזק - ניתן להביא נתונים מדויקים, על הנפגע-התובע לעשות כן, ומשנכשל בנטל זה, לא ייפסק לו פיצוי. לעומת זאת, באותם מקרים אשר בהם – לאור טבעו ואופיו של הנזק – קשה להוכיח בדייקנות ובוודאות את מידת הנזק ושיעור הפיצויים, אין בכך כדי להכשיל את תביעתו של הנפגע, ודי לו שיביא אותם נתונים, אשר ניתן באופן סביר להביאם, תוך מתן שיקול-דעת מתאים לבית המשפט לעריכת אומדן להשלמת החסר" (ע"א 355/80 נתן אניסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-808 (1981).
7. מצאתי כי עלות התיקונים ושכר השמאי הוכחו בחשבוניות שצורפו לתיק (ומקובל עלי הסברו של התובע באשר לפרק הזמן שבין התאונה לתיקון, באופן שלא מצאתי כי הוא מוביא לניתוק הקשר הסיבתי כפי שנטען על ידי הנתבע);
8. מצאתי כי היה בידי התובע להציג ראיות באשר לירידת הערך שנתבעה (חוות דעת שמאי, הצעות מחיר וכיו"ב), וכי אין די בהערכה עצמאית של התובע לשם הוכחת ראש נזק זה – שיש לדחות את התביעה בקשר אליו, נוכח האמור;
9. מצאתי כי ביחס לראש הנזק של הבגדים שניזוקו לא ניתן היה באופן סביר להציג נתונים להוכחת שיעור הנזק, ובמצב דברים זה נקבע ראש הנזק על דרך האומדנה. אני מעמיד את סכום הנזק על מחצית מהסכום שנתבע – בסך 325 ₪.
10. אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע, לפיכך, סך 5,554 ₪, בצירוף אגרת בית המשפט בסך 70 ₪ והוצאות משפט בסך 300 ₪. הסכום כולו (בסך 5,924 ₪) יכול וישולם בארבעה תשלומים חודשיים שווים ורצופים – הראשון בתוך 30 יום מהמצאת פסק הדין לידי הנתבע, ומדי חודש לאחר מכן.
11. לא ישולם מי מהתשלומים במועד יעמוד מלוא סכום פסק הדין (בניכוי כל תשלום שיבוצע עד לאותו מועד, ככל שיבוצע) לפרעון מיידי.

המבקש לערער על פסק הדין רשאי להגיש בקשה לבית המשפט המחוזי מרכז לוד בתוך 15 ימים.

ניתן היום, כ"ה אלול תשפ"א, 02 ספטמבר 2021, בהעדר הצדדים.