1. המשיבה הגישה לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל שני שטרי חוב, האחד על סך 825,000 ₪ והשני על סך של 1,800,000 ₪, שעל פי הכתוב בהם הוצאו ונחתמו לפקודת המשיבה על ידי תאגיד בשם "מינא ע.ח. – יבוא בע"מ" [להלן: "החברה"]. המבקשים נכללו אף הם כחייבים בבקשות הביצוע האמורות משום שעל גבי השטר הראשון צוין כי המבקש מס' 1 ערב לפירעונו, ואילו על גבי השטר השני צוין כי המבקשת מס' 2 ערבה לפירעונו.
2. המבקשים, שהינם בני זוג, הגישו התנגדויות לבקשות הביצוע. במוקד שתי ההתנגדויות – טענת זיוף, דהיינו כי לא הם חתמו על השטרות כערבים, אלא אחר. הדיון בהתנגדויות אוחד והמבקשים נחקרו על תצהירי ההתנגדויות במהלך דיון שהתקיים ביום 20.12.21.
3. מושכל יסוד של דיני הפרוצדורה האזרחית כי בשלב זה של הדיון בהתנגדות לביצוע שטר עול ההוכחה המוטל על המבקשים הינו מצומצם. על-כן בבוא בית המשפט לשקול מתן רשות להתגונן עליו להניח כי העובדות שהמבקשים טוענים להן אמנם נכונות, ובהנחה זו עליו לבדוק, האם יש באלה כדי להצביע על הגנה אפשרית, ולו אף בדוחק. המבקשים אינם נדרשים בשלב הזה להראות כיצד יוכיחו את גרסתם ולפיכך תינתן רשות להגן אפילו נטענה טענה בעל פה כנגד מסמך בכתב, ואף אין שוקלים בשלב זה את מהימנות המבקשים או את סיכויי הצלחתם בתום ההליך העיקרי. משכך, לנוכח עוצמתה של זכות הגישה לערכאות, ככל שהגנת המבקשים אינה הגנת בדים, בכך סגי, ויש להעדיף את מתן יומו בבית המשפט.
4. עם זאת, על המבקש רשות להתגונן מוטל העול לחדד, לשייף, לדקדק, לזקק, לזכך, ללבן, להרחיב, ולרדת לעומקם של דברים. לעניין זו אינו שונה הטוען טענת זיוף חתימתו על שטר. טענת הזיוף היא הגברת הראשונה של טענות ההגנה השטריות. היא מטלטלת את אבן הראשה של התביעה השטרית ומעבירה את נטל ההוכחה אל התובע. עם זאת אין היא נבראת וכל כוחותיה לצדה אך בנשיפת פה, ועל האוחז בה לשכנע את בית המשפט כי הניח בפניו את כל המסד העובדתי הכרוך בה, וסיפק תשובות לכל השאלות המתעוררות ממנה אל מול נסיבות המקרה ומכלול חומר הראיות המונח באותה עת בפני בית המשפט.
5. לעניין זה כבר קבע כבוד השופט חגי ברנר בבש"א (שלום ת"א) 159482-04 מאס נ' שחף טקס בע"מ (לא פורסם, 2.5.04): "גם אם מדובר בטענת זיוף, הרי שטענה זו אינה יכולה להיטען בעלמא וכבמטה קסמים ולהקנות זכות להתגונן בפני ביצועו של שטר רק בשל העלאתה. גם מי שטוען טענת זיוף חייב לפרט היטב ובהרחבה את הנסיבות שבהן זוייפה חתימתו ובעיקר את הנסיבות בהן הגיעו השיקים מפנקס השיקים שלו לידיו של הזייפן או הגנב."
6. כשם שעל המעלה טענת זיוף וגניבה ביחס לשטר חליפין, רובצת החובה לפרט בין היתר היכן היה מצוי אותו פנקס שיקים ממנו נלקח השיק, למי הייתה גישה אליו, כיצד ואימתי נודע לו על היעלמות השיק, כיצד ואימתי נודע לו על מעשה הזיוף והגניבה ואלו צעדים נקט לאחר גילוי זה על מנת לברר את זהות האחראי למעשים אלו ולמצות כלפיו הליכים פליליים ואזרחיים, כך שומה על המעלה טענת זיוף ביחס לערבות לשטר חוב ליישב את הקשיים המפציעים מגרסתו ולספק תשובות לשאלות המתעוררות אל מול נסיבות המקרה. המגיש גרסתו כעצם יבשה שאינה עוטה בשר, מסתכן בכך שתצמח המסקנה כי "מה הן המילים, אם לא שתיקה" [מתוך "מהן המילים", מ. בן שאול וש. ארצי (1981)].
7. דרך-כלל אם הנתבע מראה הגנה אפשרית, לא יחסום בית-המשפט את דרכו לבירור העניין על-ידי הטלת תנאים או ערובות, כל אשר נדרש מנתבע לעת הזו הוא אפוא השהיית הספק, וזאת אף אם הגנתו נדמית כ"טיפה כבדה על קצה עלה" [מתוך "בראשית", מאת אלי אליהו, "אני ולא מלאך", הוצאת הליקון, תשס"ח-2008]. עם זאת במקרים המוטלים בשטח ההפקר שבין הגבולות הנורמטיביים, במקום בו יש ספק האם סיפק הנתבע ספק מספק בתביעה, לרבות במקרים בהם אין הנתבע עומד ברף הפירוט הנדרש בנסיבות העניין, יכול ויעשה בית-המשפט חסד עם הנתבע וייתן לו את הרשות בתנאים [ראו ע"א 462/88 בן-צבי נ' בנק לאומי לישראל בע"מ, פ"ד מד(1) 127, סעיף 20 (ד) לתקנות סדר הדין האזרחי התשע"ט-2018].
8. במהלך חקירתו הנגדית של המבקש מס' 1 נחשף מה שהולט בתצהיר ההתנגדות עליו חתם, כמו גם בתצהיר ההתנגדות של המבקשת מס' 2, והוא כי המבקש היה "מנכ"ל אחראי" של החברה. חרף הטרוניה הפלילית החמורה בדבר זיוף חתימתם של בני הזוג המבקשים לא טרחו להגיש תלונה במשטרה.
9. זאת ועוד, המבקש מס' 1 הודה בחקירתו שמסר למשיבה העתק של תעודת הזהות שלו ושל רישיון הנהיגה שלו, ולעניין ההסבר שסיפק לכך, כי עשה זאת רק משום שנציגת המשיבה "ביקשה ממני", "כי אני חותם על קבלות" כי "היא היתה בת בית אצלי, הכל חופשי חופשי", ו"מה הבעיה למסור", אפנה לקביעות בית המשפט המחוזי לפיהן כמידת הפלגתה מן הדעת של גרסת המבקש רשות להתגונן, היא תידרש לתמיכה בראיות חיצוניות [ראו ע"א 17365-02-17 לוריא ואח' נ' טלגם (2018)].
10. גם המבקשת מס' 2 התקשתה בפתרון התעלומה כיצד הגיעה צילום תעודת הזהות שלה לידי המשיבה, וכאמור לעיל לא נקטה בצעדים המתבקשים על מנת לברר זאת. המבקשת מס' 2 הפגינה שוויון נפש אף שעה שנשאלה לגבי תביעה נוספת בה נתבעה בגין חתימה על שטרי חוב בצוותא עם בעלה [ראו מוצג מש/6].
11. אם לא די בכך – כשהוצגה למבקש מס' 1 במהלך חקירתו חתימתו על ייפוי הכוח שמסר לבא כוחו – הכחיש המבקש מס' 1 חתימה זו, וכפי שהפנה ב"כ המשיבה, למצב דברים מעורר השתאות זה יפים אותם דברים שכתבה כב' הרשמת הבכירה יונת הברפלד-אברהם בת"ט (קריות) 56096-11-19 סיגמא אוטומציה בע"מ נ' אבראהים מנדלאוי (2020) ולפיהם: "הכחשת המבקש את חתימותיו הוא, שאומתו על ידי עורך דינו, יכולה ללמד מספר דברים, שכולם לרעתו של המבקש. היא יכולה ללמד למשל כי למבקש מספר חתימות , כך שבהחלט יכול להיות שהחתימות על השיקים הם של המבקש. היא גם יכולה ללמד שהמבקש אינו זוכר איך הוא חותם (אולי כי יש לו מספר גרסאות לחתימה) כך שבהחלט ייתכן כי החתימה על השיקים היא שלו והוא שכח שזו חתימתו."
12. במכלול האמור לעיל הוריתי בתום שמיעת סיכומי הצדדים כי על מנת להכריע בהתנגדויות תוך שקילת מכלול השיקולים הנצרכים לכך, ימציאו המבקשים תצהיר חתום על ידי המבקש מס' 1 המפרט את מצבם הכלכלי, וזאת על מנת לבחון את יכולתם לעמוד בערובות ששוקל בית המשפט להטיל כתנאי למתן רשות להתגונן. בחינה זו תכליתה שלא למנוע בהטלת הערובה את האפשרות של נתבע עני להביא הגנה אפשרית לפני בית המשפט, אף אם היא קלושה או בלתי מפורטת [ראו רע"א 2075-05‏ ‏ שחר יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (2005)].
13. בהתאם לפסיקה נטל השכנוע לעניין זה רובץ על המבקשים, ברם הם לא הרימו אותו. לעניין זה די אם אצביע על כך שבסעיף 11 לתצהיר המבקש מס' 1 לעניין זה הצהיר הלה כי ניהל חשבון בבנק הפועלים אך חשבונו הוגבל וצירף אסמכתא לכך, ברם מתגובת המשיבה לאותו תצהיר עולה כי אין המדובר בחשבונו הפרטי של המצהיר אלא של החברה שבבעלותו. כשניתנה על ידי למצהיר האפשרות להתייחס לטענה זו שהציגה אותו כ"משקר ביודעין" הוא התחמק מלהכחישה במסגרת תצהירו המשלים מיום 1.3.22 ובכך הודה למעשה כי ניסה להוליך שולל את בית המשפט. נוכח ממצא זה, על חוסר תום הלב והשימוש בהליכי משפט לרעה הכרוכים בו, אף קשה לייחס מהימנות מספקת ליתר הנטען בתצהירי המבקש מס' 1 לעניין זה, לרבות הנטען בתצהיר המשלים ביחס לתשלומי משכורתו במזומן וביחס לאי צירוף מסמכי ההלוואה ביחס לרכב שבבעלותו - בי.אם.וו מודל 2020, ששוויו אף לשיטתו כ-500,000 ₪. כל זאת בראי כלל הקשיים שעמדה עליהם המשיבה בתגובתה, לרבות לעניין דו"ח תיקי ההוצאה לפועל שצורף לתצהיר הראשון.
14. במכלול האמור לעיל חסד אני עושה עם המבקשים כשאני מורה כי תינתן להם רשות להתגונן כפוף להפקדת שיעור של 10% בלבד מסכומם הכולל של השטרות, דהיינו סך של 262,500 ₪, בקופת בית המשפט עד ליום 3.4.22.

עם ביצוע ההפקדה תוגש הודעה מתאימה לתיק בית המשפט. לא תבוצע ההפקדה ו/או לא תוגש הודעה – תדחנה בקשות הרשות להתגונן.

1. בשל החיוב בהפקדה - לעת הזו אינני עושה צו להוצאות לעניין הדיון בבקשה.
2. תז"פ ליום 4.4.22.

ניתנה היום, כ"ט אדר א' תשפ"ב, 02 מרץ 2022, בהעדר הצדדים.