21 אוקטובר 2021

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 26.5.21, אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 5%, מיום 1.10.20.

הרקע העובדתי

2. המערער יליד 1948, בעל עסק עצמאי בתחום המדחסים. המערער נפגע ביום 25.9.19, בעת שנתקל במדרגה ונפל. האירוע הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא "חבלת גב".

3. למערער שולמו דמי פגיעה מיום 26.9.19 ועד 25.12.19 (91 יום).

4. ביום 6.11.20 ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער נכויות זמניות כדלקמן:

30% מיום 26.12.19 ועד 31.5.20

15% מיום 1.6.20 ועד 30.9.20

כן קבעה הוועדה הרפואית למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 5%, לפי פריט ליקוי 37(8)(א), מיום 1.10.20.

המערער הגיש ערר על החלטה זו.

החלטת הוועדה

5. הוועדה הרפואית לעררים התכנסה ביום 19.3.21, בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה ברפואה פנימית ומומחה בנוירולוגיה (להלן: הוועדה). הוועדה הקשיבה לתלונות המערער, ורשמה את טיעוני בא כוחו. לאחר שעיינה בתיעוד הרפואי ובהתייחס לבדיקות הדימות, קבעה הוועדה כך:

"הוועדה עיינה בצילום עמוד שדרה מותני מתאריך 25.9.19 (יום התאונה) יישור לורדוזיס תמט חוליה D12 (עם כיפוזיס משמעותית) ורושם לשינוי צורה קל L1. בצילום AP אסימטריה בעמוד שדרה מותני (עקמת ניוונית).

צילום עמוד שדרה מותני מ- 12.5.17 עם טרזיות בת 23 מעלות, שינויים ניווניים ביישור לורדוזיס מותנית מתחת לגובה זה.

הוועדה עיינה בצילומי CT מ- 1.12.19 עמוד שדרה מותני אוסטופניה, מצב לאחר הוצאת ברגים. שינויים ניווניים L3 L4".

הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, ותיארה את ממצאיה כדלקמן:

"בבדיקה נוירולוגית גפיים תחתונות ללא דלדול שרירים. כוח גס פרוקסימלי ודיסטלי 5/5 כולל דורסיפלקציה ופלנטרפלקציה דו צדדית ומסוגל לעמוד על עקבים ובהונות. החזרי פיקה ואכילס הופקו סימטריים ותקינים. אין חסר תחושתי בפיזור שורשי. לסג הפוך 90 מעלות דו צדדי. רומברג תקין. הליכה תקינה. בבדיקה צלקות ניתוחיות רוחביות (לאחר קיבוע מילעורי) כיפוזיס במעבר מותני גבי. מבחן שובר 10 עד 11.7 שובר משופר 15-18 אקסטנציה 45- 20 = 25 מעלות. הטיות לצדדים 20 מעלות לשמאל, 25 לימין".

הוועדה הוסיפה וקבעה כך:

"הוועדה עיינה בתיעוד רפואי קודם לתאונה 12.5.11 כאב גב תחתון 28.3.11 כאב גב תחתון עקמת מותנית 7.3.11 כאב גב תחתון מימין. 1.11.10 כאב גב תחתון, טווח מלא 3.10.10 כאב גב תחתון 10 ימים 8.1.18 – זומן אלקטיבית להוצאת ברגים מעמוד שדרה. 23.10.17 – כאבי גב באזור החוליה שנשברה. 31.8.17 לאחר ביקורת בהלל יפה התלונן על כאבים באזור הקיבוע שמגבילים אותו בהיקף הפעילות לה מסוגל.

10.8.17 מצב לאחר שבר בלתי יציב D12 וקיבוע L1 D11. ממשיך להתלונן על כאבים בעיקר במעברים".

הוועדה עצרה את הדיון בעניינו של המערער וביקשה לקבל לעיונה כרטיס רפואי (מקצועי) אורתופדיה ותיק מרפאה אורתופדית/ עמוד שדרה מבית חולים הלל יפה.

6. ביום 7.5.21 התכנסה הוועדה לישיבה נוספת, וקבעה כך:

"הוועדה חוזרת ומבקשת לקבל תיק מרפאת עמוד שדרה מבית חולים הלל יפה – לא הוצג לוועדה בנוסף לתיקים רפואיים, תיק הלל יפה חשוב להערכת מצבו קודם לתאונה הנדונה.

אין כל ספק כי קיים חומר בבית חולים, מאחר שזומן לניתוח הוצאת קיבוע (אשר אף בוצע).

הוועדה עיינה בצילום 22.3.21 תמט D12 עם טריזיות ניכרת (23 מעלות) ועקמת במישור קדמי אחורי. תמט קל (12 מעלות) חוליה L1.

הוועדה עיינה בכרטיס רפואי המצוי בתיק:

12.5.11 כאב גב תחתון צילום עקמת מותנית 18 מעלות.

7.3.11 שבועיים כאב גב תחתון מימין.

1.11.10 כאב גב תחתון טווח מלא. אין חסר נוירולוגי.

3.10.10 כאב גב תחתון.

28.3.11 כאב גב תחתון.

8.1.18 זומן אלקטיבית להוצאת ברגים בע"ש גבי".

7. הוועדה סיכמה את הדיון בישיבתה ביום 26.5.21, וקבעה את מסקנתה כדלקמן:

"הוועדה דוחה את הערר.

התובע נפגע בעבר וסבל משבר עם טריזיות ניכרת של חוליה D12 אשר קובע ניתוחית ובשלב מאוחר יותר הוצא הקיבוע.

כל הדפורמציות הפתולוגיות במישור סגיטלי מקורן בשבר הישן.

השבר ב- L1 הינו קל ובגינו נקבעה נכות בת 5%.

לדעת הוועדה, המגבלות בתנועה מקורן בפתולוגיה קודמת, ולכן מחליטה לדחות את הערר.

הוועדה לא קיבלה תיק מרפאת ע"ש מבית חולים שבו נותח הנבדק".

טענות הצדדים

8. טענת הערעור העיקרית היא שהוועדה לא עיינה במסמכים מהותיים ולא קבעה את הנכות המתאימה בגין הפגיעה בעמוד השדרה המותני. כן נטען ששגתה הוועדה עת סיכמה את הדיון מבלי שקיבלה את התיק הרפואי שביקשה, ולא נימקה את החלטתה לעניין אי הפעלת תקנה 15.

9. לטענת המשיב, החלטת הוועדה מנומקת ומבוססת על ניתוח בדיקות הדמיה, המסמכים הרפואיים בתיק וממצאי הבדיקה הקלינית שלפיהם לא נותרה מגבלה בתנועות הגב.

דיון והכרעה

10. לאחר עיון בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקולי הוועדה ובכלל החומר המונח לפניי, ולאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות ואין מקום להתערבות בית הדין בהחלטת הוועדה.

11. כעולה מטיעוני המערער ומהחלטת הוועדה, למערער פגיעה קודמת בגב, בשנת 2017 (להלן: "הפגיעה הקודמת"). המערער סבל משבר בחוליה 12D, עבר ניתוח קיבוע ובשלב מאוחר יותר הוצאו הברגים. הוועדה קבעה, כי "כל הדפורמציות הפתולוגיות במישור סגיטלי מקורן בשבר הישן", וכן "המגבלות בתנועה מקורן בפתולוגיה קודמת". בעניין זה טען המערער, כי החלטת הוועדה שגויה מאחר שהפגיעה הקודמת בגובה חוליה 12D הינה בעמוד שדרה גבי, ואילו בפגיעה בעבודה נשוא הערעור נגרם שבר בחוליה 1L, בעמוד שדרה מותני. המערער טוען שמדובר בשני אתרים שונים בעמוד השדרה, והיה על הוועדה לקבוע את הנכות בגין הפגיעה בעמוד שדרה מותני. דין טענת המערער להידחות. ראשית, בצדק טען המשיב שמדובר בשתי חוליות הסמוכות זו לזו. חוליה 12D בה נגרם שבר בפגיעה הקודמת סמוכה לחוליה 1L בה נגרם שבר בתאונת העבודה. על כך אנו למדים מקביעות הוועדה עצמה, אשר ציינה כי בעקבות השבר בחוליה 12D בוצע קיבוע של חוליות 1L ו-11D (הוועדה הפנתה לרישום רפואי מיום 10.8.17). שנית, מהחלטת הוועדה עולה שהממצאים בעמוד השדרה המותני היו קיימים קודם לתאונת העבודה. כך, למשל, הוועדה ציינה מסמך רפואי מיום 12.5.11, בו נרשם "עקמת מותנית 18 מעלות". כן הפנתה הוועדה לצילום עמוד שדרה מותני מיום 12.5.17, אשר הדגים "שינויים ניווניים ביישור לורדוזיס מותנית מתחת לגובה זה". הוועדה הפנתה גם לצילום AP מיום התאונה 25.9.19, אשר ממצאיו העידו על "אסימטריה בעמוד שדרה מותני (עקמת ניוונית)". על יסוד האמור נדחית טענת המערער, כי לא היתה פתולוגיה קודמת בעמוד שדרה מותני בו נפגע המערער בתאונת העבודה הנדונה.

12. מעיון בהחלטת הוועדה עולה, כי הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית מקיפה, אורטופדית ונוירולוגית, ולאחר שעיינה ברישומים הרפואיים וניתחה את בדיקות הדימות, הגיעה למסקנה, כי "השבר ב- L1 הינו קל". למערער נקבעה נכות בשיעור 5% בגין "שבר של גוף חוליה שהתרפא בלי תזוזה ניכרת ובלי הגבלת התנועה של עמוד השדרה בקרבת החוליה הזו", לפי פריט ליקוי 37(8)(א). המערער לא הצביע על סתירה בולטת או אי התאמה ניכרת בין ממצאי הוועדה ובין פריט הליקוי שיושם בעניינו.

13. סיכום ביקור ד"ר גרינטל מיום 12.12.20: לטענת המערער, השאלה מהו מסמך מהותי המחייב את התייחסות הוועדה נבחנת בכל מקרה לפי נסיבותיו. אולם, לא מצאתי שבנסיבות המקרה דנן סיכום ביקור בקופת חולים, הניתן במהלך הטיפול הרפואי בקהילה, הוא מסמך מהותי המחייב את הוועדה להתייחסות ספציפית. המסמך הרפואי עמד לעיון הוועדה, כעולה מרשימת המסמכים הרפואיים בנספח 1 לדו"ח הוועדה, ואינו מחייב הנמקה מיוחדת.

14. לטענת המערער, שגתה הוועדה עת הפנתה לרישומים רפואיים קודמים למועד התאונה המעידים על כאבי גב בלבד, אולם לא הצביעה על נתונים מוכחים קודמים לתאונה, המעידים על הגבלה בתנועה. דין הטענה להידחות. אין לומר שהוועדה שגתה כשלא ערכה מבחן עובר ושב בנוגע לממצאים בגבו של המערער. משהוועדה קבעה באופן מפורש, כי "המגבלות בתנועה מקורן בפתולוגיה קודמת", והבהירה, כי מדובר במגבלות פתולוגיות שמקורן בשבר ישן בחוליה 12D, למעשה שללה קשר סיבתי בין ההגבלה בתנועה ובין הפגיעה בעבודתו של המערער. לפיכך, אין מקום לעריכת מבחן עובר ושב.

15. נדחית טענת המערער שנפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, אשר סיכמה את הדיון בעניינו מבלי לעיין בתיק הרפואי ממרפאת עמוד שדרה בבית החולים הלל יפה. בישיבתה ביום 19.3.21 ביקשה הוועדה לקבל את תיק רפואי אורטופדי ותיק ממרפאת עמוד שדרה, אשר עד לישיבתה ביום 7.5.21 טרם הומצא לה. על כן, הוועדה קיימה דיון מעמיק בכרטיס הרפואי האורטופדי ודחתה את הדיון פעם נוספת. בישיבה השלישית ביום 26.5.21 סיכמה הוועדה את החלטתה, תוך שציינה כי לא קיבלה תיק מרפאת עמוד שדרה מבית חולים הלל יפה בו בוצע ניתוח קיבוע חוליה 12D בעקבות הפגיעה הקודמת. בנסיבות אלה שוכנעתי, כי הוועדה רשאית היתה לקבל החלטה על יסוד התיעוד הרפואי הקיים, תוך הנמקה וביסוס קביעותיה הרפואיות במסמכים בהם עיינה, אשר פורטו בהרחבה בפרוטוקול מיום 19.3.21 ובפרוטוקול מיום 7.5.21.

16. הפעלת תקנה 15: לטענת המערער, הוועדה דחתה את הערר על הפעלת תקנה 15 ללא הנמקה. דין הטענה להידחות. כעולה מפרוטוקולי הוועדה, המערער ציין שלא חזר לעבודתו עקב הפגיעה, אולם לדעת הוועדה הוא מסוגל לעבודתו. מקובלת עלי טענת המשיב, כי נוכח הקביעה שלא נותרה מגבלה בתנועה הנובעת מהפגיעה בעבודה, ברורה וסבירה מסקנת הוועדה שהמערער מסוגל לעבודתו. המערער לא הצביע על טעות משפטית בקביעה זו, ולא מצאתי מקום להתערבות בית הדין בשיקול דעת הוועדה.

סוף דבר

17. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

18. אין צו להוצאות.

19. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ט"ו חשוון תשפ"ב, (21 אוקטובר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.