1. לפניי תביעת שיבוב ע"ס 3,266 ₪, אשר הוגשה בעקבות נזקי תאונה בה היה מעורב רכב פרטי שבוטח ע"י התובעת (להלן: "רכב התובעת") ורכב פרטי נוסף בו נהג הנתבע (להלן: "רכב הנתבע").
2. בכתב התביעה נטען, כי עת רכב התובעת עצר את נסיעתו בהתאם למצב התנועה שלפניו וזאת לצורך מתן אפשרות להולכי רגל לחצות את הכביש, רכב הנתבע עקף אותו לפתע משמאל ופגע בו בצדו השמאלי. לכתב התביעה צורף טופס הודעה ובו תיאור זהה של נסיבות התרחשות התאונה.
3. בכתב ההגנה נטען, כי מלוא האחריות לתאונה מוטלת על כתפי נהג רכב התובעת, אשר סטה מנתיבו לעבר נתיב נסיעת רכב הנתבע וגרם להתנגשות. נטען, כי התאונה אירעה שעה ששני כלי הרכב היו בנסיעה, כאשר סיבת הסטייה היא אותם הולכי רגל אשר חצו את הכביש ואשר הפתיעו את נהג רכב התבעת.
4. בדיון שהתקיים ביום 23.11.21 העידו נהג רכב התובעת והנתבע. נהג רכב התובעת העיד, כי התאונה אירעה תוך כדי ששני כלי הרכב היו במצב נסיעה (וזאת בניגוד לנטען בכתב התביעה ובטופס ההודעה, בהם נרשם, כאמור, כי רכב התובעת היה בעמידה). כן העיד הנהג, כי רכב הנתבע לא עקף אותו, אלא נסע כל העת מאחוריו בנתיב אשר משמאלו (עמ' 4, שורות 10-11) - גם זאת בניגוד לנטען בכתב התביעה ובטופס ההודעה.
5. זאת ועוד: בדיון התברר, כי נהג רכב התובעת צילם תמונות מזירת התאונה, כי אלה הועברו זה מכבר לידי באי כח התובעת, אך משום מה (וללא כל הסבר) לא הוגשו לתיק ואף לא הוצגו במהלך הדיון. דברים אלה נכונים גם ביחס להתכתבות באמצעות מסרונים בין נהג רכב התובעת לבין הנתבע, שאף היא לא הוגשה ולא הוצגה ללא כל נימוק. ניתן להניח, בנסיבות העניין, כי לו כל הנ"ל היה מוגש לתיק, הוא היה פועל לחובת התובעת וסותר את גרסתה ביחס לנסיבות קרות התאונה.
6. בכתב התביעה ובטופס ההודעה נעשה קישור ישיר בין אותם הולכי רגל שביקשו לחצות את הכביש ואשר בגללם עצר נהג רכב התובעת את רכבו (כך לטענתו) לבין קרות התאונה, אלא שבעדותו העיד נהג רכב התובעת, כי אין, למעשה, כל חשיבות לאותם הולכי רגל היות וכבר חצו את הכביש לצד שהני כ-10 שניות לפני קרות התאונה (עמ' 2, שורות 29-30). הבדל זה בין הגרסאות הותיר בי תחושה לא נוחה, כמו אף כל עדותו של נהג רכב התובעת. אציין, כי התקשיתי לתת בה אמון.
7. נהג רכב התובעת לא הצביע על כל סיבה אשר בגינה סטה הנתבע עם רכבו לעבר נתיב נסיעת רכב התובעת, מה גם שהעד עצמו ציין, כי הנתבע לא ביקש לעקוף אותו, אלא נסע משמאלו ובמקביל אליו. למעשה, נהג רכב התובעת ציין, כי אינו ידוע כיצד אירעה התאונה - האם בשל סטיית הנתבע לעבר נתיב נסיעתו, או שמא היות ורכבו של הנתבע נצמד יתר על המידה לרכב התובעת (עמ4, שורה 5).
8. לסיכום: לאור כל האמור לעיל, לאור הסתירות בין הנטען בכתב התביעה ובטופס ההודעה לבין עדות נהג רכב התובעת, לאור אי הגשת ראיות רלוונטיות ולאור חוסר ההיגיון בגרסת התובעת הגעתי למסקנה, כי דין התביעה להידחות. התובעת לא עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח את גרסתה.
9. התובעת תישא בשכ"ט ב"כ הנתבע בסך 2,000 ₪ וכן תישא היא בהוצאות הנתבע עצמו (אשר נאלץ להתייצב לדיון) בסך 1,000 ₪. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום מהיום, אחרת יישאו הפרשי ריבית והצמדה כדין מהיום ועד למועד התשלום המלא בפועל.
10. ניתן להגיש ערעור על פסק הדין לביהמ"ש המחוזי בת"א בתוך 45 יום מיום קבלתו

המזכירות תשלח את פסק הדין לבאי כח הצדדים בדואר רשום עם אישורי מסירה.

ניתן היום, כ"א כסלו תשפ"ב, 25 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.