המבקש יוסי זרבי

ע"י ב"כ עו"ד ניר סמוגורה ואח'

נגד

המשיבה מרב מזון כל בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד אמיר דולב ואח'

פסק דין

לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות מבקשה לאישור תובענה כייצוגית על פי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו-2006 (להלן: "חוק תובענות ייצוגיות") המוגשת מטעם המבקש והמשיבה (להלן: "בקשת ההסתלקות ").

במוקד ההליך – טענה בדבר גביית מע"מ שלא כדין והפקת חשבוניות בלא ציון אחוז המע"מ כדין.

רקע

1. ביום 22.6.2021 הגיש המבקש (להלן: "המבקש") כנגד המשיבה, תובענה ובקשה לאישורה כתובענה ייצוגית (להלן בהתאמה: "התובענה" ו"בקשת האישור").

עניינה של בקשת האישור, בשתי טענות עיקריות:

א. נחזה כי סניף המשיבה, תלפיות, שבירושלים, נוהג לגבות מלקוחותיו מע"מ בשיעור של 18%, במקום בשיעור (הנכון והחוקי) של 17%, כפי העולה מחשבונית המס שנמסרה בידי המבקש;

ב. נחזה כי כלל חשבוניות המס, המופקות על ידי כלל סניפי המשיבה, לקויות, ואינן עולות בקנה אחד עם הוראות הדין המחייבות, משום שהן אינן נוקבות בשיעור המע"מ הנגבה, באחוזים, ומשום שאין בהן הפרדה בין סך מחירי המוצרים שנרכשו לבין סך המע"מ הנגבה בגינם.

נוכח האמור, טען המבקש כי המשיבה הפרה הוראות חוק מס ערך מוסף, תשל"ו-1975; צו מס ערך מוסף (שיעור המס על עסקה ועל יבוא טובין), התשע"ה-2015; תקנות מס ערך מוסף (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ו-1976; הוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות), תשל"ג-1973; הוראות חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981; עוד טען לעילות הבאות: עוולה של גזל, כמשמעו בפקודת הנזיקין; עשיית עושר ולא במשפט, הטעייה, הפרת חובה חקוקה, הפרת חובת תום לב במו"מ, רשלנות ותרמית.

על ידי המבקש הוגדרו 2 קבוצות:

קבוצה א' – לקוחות המשיבה, בסניף תלפיות ירושלים, במשך 7 השנים האחרונות, אשר המשיבה גבתה מהם ביתר ושלא כדין, מע"מ בשיעור של 18%, במקום מע"מ בשיעור החוקי של 17%.

קבוצה ב' – לקוחות המשיבה, בכל סניפי המשיבה, במשך 7 השנים האחרונות, אשר קיבלו מידי המשיבה חשבונית מס, אשר בניגוד לדין, לא צוין בה שיעור המע"מ באחוזים.

הסעד שנתבקש בבקשת האישור היה להורות למשיבה (סניף תלפיות) לחדול מהגבייה הבלתי חוקית של המע"מ, בשיעור 18%; להורות למשיבה (בכל סניפיה) לתקן את חשבונית המס שהיא מפיקה ללקוחותיה, וזאת על ידי ציון שיעור המע"מ באחוזים, כפי הנדרש ע"פ הוראות הדין; לחייב את המשיבה להשיב לחברי הקבוצה את הסכומים שגבתה מהם ביתר שלא כדין; להורות כי המשיבה תשלם למבקש ולב"כ גמול ושכר טרחה ראויים בגין מאמציהם.

1. לאחר הגשת בקשת האישור, ועוד קודם הגשת תשובה מטעם המשיבה, באו הצדדים בדברים. במסגרת ההידברות, הבהירה המשיבה, כי לא גבתה מע"מ בשיעור הגבוה משיעורו החוקי. מחירי המוצרים בהם חויבו הלקוחות היו והינם בהתאם למחיר הכולל המוצג עליהם ולפיכך לא הייתה כל הטעיה.

לעניין גביית היתר הנטענת בסניף תלפיות, הסבירה המשיבה כי מדובר היה בתקלת מחשוב נקודתית, באותו הסניף בלבד, שהחלה ב-15.8.20 ואשר חישבה לאחור את המחיר ללא מע"מ לפי שיעור מע"מ של 18% במקום 17%. טעות זו לא השפיעה בכל אופן שהוא על מחיר המוצר כפי ששולם ע"י הלקוח, הלקוחות שילמו את המחיר שהוצג להם על גבי המוצרים ולא כל מחיר אחר. טעות זו לא גרמה ולא יכולה הייתה לגרום כל נזק ללקוחות, ובכלל כך גם לא ללקוח שהזדכה על חשבוניות אלה.

בסמוך לאחר קבלת בקשת האישור, פעלה המשיבה לתיקון תקלת המחשוב במערכת הפקת החשבוניות בסניף תלפיות, וכעת החשבוניות משקפות את החיוב במע"מ בשיעור של 17%.

באשר לאופן הצגת שיעור המע"מ בחשבוניות המופקות על ידי כלל סניפי המשיבה, פעלה המשיבה לתקן זאת, כך שיצוין בהן, באופן מפורש, שיעור המע"מ הנגבה, באחוזים, תוך הפרדה בין סך מחירי המוצרים לבין סך המע"מ הנגבה בגינם, באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות הדין.

בקשת ההסתלקות

1. הצדדים הודיעו כי הגיעו להסכמות כדלהלן:
   1. המבקש יסתלק מבקשת האישור, זו תימחק ותביעתו האישית של המבקש תידחה.
   2. המשיבה מצהירה כי תיקנה את כל הטעון תיקון בחשבוניות המס, הן לעניין הטעון תיקון בסניף תלפיות והן בכלל סניפי הרשת, כפי שנתבקש בבקשת האישור.
2. בהינתן כי הושגו מטרות התובענה וכי האינטרס הציבורי יצא נשכר, הוסכם כי אין מקום להמשיך בניהול בקשת האישור והתובענה דנא.

כמו כן, הצדדים מבקשים לאשר גמול על סך של 4,000 ₪ למבקש; 5,544 ₪ שיפוי על תשלום מחצית האגרה הראשונה; וכן שכר טרחה לבא כוח המבקש על סך של 22,000 ₪, בתוספת מע"מ.

1. בנסיבות העניין, מבקשים הצדדים לפטור אותם מאיתור מבקש חלופי וכן מפרסום ומשלוח הודעה אודות הגשת הודעת הסתלקות.

דיון והכרעה

1. לאחר שעיינתי בתובענה, בבקשת האישור ובבקשת ההסתלקות, מצאתי כי דין בקשת ההסתלקות להתקבל.

המסגרת הדיונית

1. הליך ההסתלקות המוסדר בסעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות מורכב משני שלבים:

בשלב ראשון נדרש בית המשפט לבחון האם יש לאשר את בקשת ההסתלקות על כל רכיביה תוך התייחסות לסוגיית תשלום טובות הנאה למסתלקים, בשלב שני, על בית המשפט להתייחס לסוגיית מינוי החליף וכן לסוגיית הפרסום בהתאם להוראות תקנה 11ב' לתקנות תובענות ייצוגיות תש"ע-2010 (להלן: "התקנות").

1. תכליתו של הפיקוח השיפוטי על הליך ההסתלקות היא להתמודד עם בעיות אשר הסדרים הנערכים בין הצדדים לתובענה ייצוגית, עלולים ללקות בהן:

בצידו האחד של המתרס- קיים החשש מפני הגשת תביעות סרק, המוגשות מתוך מחשבה שהנתבעים יסכימו להעניק למגישי התביעות טובות הנאה כנגד ויתור עליהן, אם בהסדר פשרה או הסדר הסתלקות. בצידו האחר של המתרס- קיים החשש מהסתלקות מתביעות ראויות, כנגד קבלת טובת הנאה שמוכנים הנתבעים לשלם (ת"צ (מחוזי ת"א) 1469-02-13 לוי נ' פסטה נונה בע"מ (26.11.14), וכן אלון קלמנט "פשרה והסתלקות בתובענה הייצוגית" משפטים מא (2011)).

1. אם כן, בבואו לדון בבקשת ההסתלקות, על בית המשפט לבחון את סיכויי בקשת האישור והתובענה. ככל שמדובר בבקשה בעלת סיכוי גבוה להתקבל, יתכן כי בית המשפט יורה על החלפת התובע המייצג ו/או באי כוחו. מאידך גיסא, ככל שמדובר בבקשה שהייתה מלכתחילה בקשת סרק, אשר ממילא לא היה מקום להגישה, יתכן כי בית המשפט לא ייעתר לפסיקת גמול למבקש והוצאות שכ"ט עו"ד לבאי כוחו.

אישור בקשת ההסתלקות

1. כאמור, עניינה של בקשת האישור בטענה, כי המשיבה הפרה את הוראות הדין, עת גבתה מלקוחותיה מע"מ בשיעור 18%, במקום בשיעור הנכון והחוקי של 17%; וכן סיפקה ללקוחותיה חשבוניות לקויות שאינן עולות בקנה אחד עם הוראות הדין.
2. המשיבה הדגישה כי לא גבתה בכל תקופה שהיא מע"מ בשיעור הגבוה משיעורו החוקי. מחירי המוצרים בהם חויבו הלקוחות הינם בהתאם למחיר הכולל המוצג עליהם ולפיכך לא היה חיוב ביתר ולא הייתה הטעיה.

המשיבה הסבירה כי הייתה תקלת מחשוב נקודתית, אשר חישבה לאחור את המחיר ללא מע"מ לפי שיעור מע"מ של 18%. טעות זו לא השפיעה בכל אופן שהוא על מחיר המוצר כפי ששולם ע"י הלקוח, הלקוחות שילמו את המחיר שהוצג להם על גבי המוצרים ולא כל מחיר אחר.

מעבר לכך, בסמוך לאחר קבלת בקשת האישור, פעלה המשיבה לתיקון תקלת המחשוב במערכת הפקת החשבוניות בסניף תלפיות, וכעת החשבוניות משקפות את החיוב במע"מ בשיעור של 17%.

כמו כן, פעלה המשיבה לתיקון אופן הצגת שיעור המע"מ בחשבוניות, כך שיוצג באופן מפורש, שיעור המע"מ הנגבה, באחוזים, תוך הפרדה בין סך מחירי המוצרים לבין סך המע"מ הנגבה בגינם, באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות הדין.

1. בהינתן האמור, נראה כי הושגה מטרתו העיקרית של ההליך ומתייתר הצורך בהמשך בירורו.

קבלת בקשת ההסתלקות בשלב זה תייתר את הצורך בניהול ההליכים, תחסוך טרחה ועלויות משמעותיות לצדדים ותפחית מהעומס המוטל על בית המשפט.

לאור האמור, נחה דעתי כי ההסדר מהווה פתרון הוגן, הולם וראוי לסיום המחלוקת.

על כן, הריני מקבלת את בקשת ההסתלקות.

גמול ושכר טרחה

1. כאמור לעיל, החוק קובע כי כל טובת הנאה בקשר להסתלקות טעונה אישור של בית המשפט.

בענייננו, מדובר בבקשת הסתלקות מתוגמלת.

דיון

1. סוגיה זו, של הסתלקות מתוגמלת, נדונה רבות בפסיקה והדעות לגביה נחלקו.

קיימת גישה המתנגדת לתגמול המסתלק ופסיקת שכר טרחה לבא כוחו, וזאת על מנת שלא לתמרץ הגשת תביעות סרק במטרה להגיע להסכמי הסתלקות. טעם אחר שבבסיס גישה זו, נעוץ בחשש כי תובעים יסתלקו מתביעות מבוססות לכאורה שראוי היה לבררן עד תומן (ת"צ (מחוזי חי') 4013-10-15 מלכה נ' בני ג'ורג' שוקחה בע"מ (6.1.16)). מנגד, קיימת גישה הדוגלת במתן גמול ושכר טרחה, וזאת על מנת לתמרץ חיסכון בניהול הליכים משפטיים הכרוכים בהוצאות משפטיות ובזמן שיפוטי יקר (ע"א 4714/13 דיאב נ' חברת איי דיגיטל סטור בע"מ (29.9.13)).

1. סוגיית ההסתלקות המתוגמלת נדונה בהרחבה בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול נ' סונול בע"מ (5.8.18), להלן: "עניין סונול".

בעניין סונול נקבע כי ככלל, אין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ובא כוחו במסגרת בקשת הסתלקות, אולם יהיו מקרים חריגים, בהם בנסיבות המתאימות יהיה אפשרי להיעתר לבקשת הסתלקות מתוגמלת. ממשיך בית המשפט העליון וקובע, כי בבוא בית המשפט לפסוק גמול ושכר טרחה, עליו לשקול את שני השיקולים העיקריים שצוינו לעיל: עילת תביעה לכאורה ותועלת לחברי הקבוצה, כאשר על התועלת להיות ממשית ורלוונטית לחברי הקבוצה. כמו כן יש לבחון את הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעד שניתן לקבוצה במסגרת בקשת ההסתלקות, וכן לבדוק את שאלת נחיצות ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה. במקביל, על בית המשפט לבחון גם שיקולי רוחב, היינו כיצד ההכרעה בבקשת ההסתלקות תשפיע על מוסד התובענה הייצוגית, לרבות שימת לב לשאלת הנציג (סעיף 27 לפסה"ד בעניין סונול).

בית המשפט העליון הבהיר כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בשאלה אם יש מקום בנסיבות המקרה הקונקרטי לפסוק גמול ושכר טרחה במסגרת הסתלקות. נקבע כי יש לעשות כן לאורם של העקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק תובענות ייצוגיות, תוך שהובהר, כי אין הכוונה ל"רשימת מכולת" מחייבת. פרט לתועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, ניתן וראוי להביא בחשבון את הטרחה שטרחו התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך ובניהולו, ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. (סעיף 29 לפסה"ד בעניין סונול).

לעניין שיעור הסכומים שיש לפסוק כגמול ושכר טרחה, נקבע, כי יש משמעות אף ליצירת מדרג מבחינת שיעור הסכומים, בהתאם לשלב בו הסתיים ההליך וכן בהתאם למידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. המטרה היא "להשיא את התועלת לקבוצה מההליך הייצוגי, ולעודד הגשתן של תובענות ייצוגיות בעלות ערך ציבורי" (סעיף 29 סיפא לפסה"ד בעניין סונול).

מן הכלל אל הפרט

1. לאחר ששקלתי את הדברים, ראיתי לנכון לפסוק גמול ושכר טרחה.
2. על פני הדברים וככל שהדבר נצרך להכרעה בסוגיה זו, נראה כי אכן בסניף תלפיות הייתה טעות בציון המע"מ בחשבוניות המשיבה; כמו כן חשבוניות המס שהונפקו ע"י המשיבה בכלל סניפיה היו לקויות ולא עלו בקנה אחד עם הוראות הדין .

משכך, אין המדובר בבקשת אישור חסרת שחר, אלא בבקשת אישור ראויה, המגלה עילת תביעה לכאורה.

1. נוסף על כך, ההליך הניב תועלת. בהתאם לפסיקה, התועלת שהניב ההליך הייצוגי צריכה להיות ממשית ורלבנטית לחברי הקבוצה. אחת מאמות המידה העשויה לסייע בעניין זה היא שאלת נחיצותו של ההליך הייצוגי לתוצאה שהושגה (ס' 26 לפסה"ד בעניין סונול, לעיל).
2. בעקבות הגשת בקשת האישור, תיקנה המשיבה את הטעון תיקון. כך, תיקנה המשיבה את תקלת המחשוב במערכת הפקת החשבוניות בסניף תלפיות, ופעלה לתיקון אופן הצגת שיעור המע"מ בחשבוניות, בכלל סניפיה כך שיוצג באופן מפורש, שיעור המע"מ הנגבה, באחוזים, תוך הפרדה בין סך מחירי המוצרים לבין סך המע"מ הנגבה בגינם, באופן שיעלה בקנה אחד עם הוראות הדין.

בכך, יש כדי להסדיר סוגיות שהועלו בבקשת האישור ולהביא תועלת לחברי הקבוצה.

1. בשים לב לקיומה של עילת תביעה לכאורה, בהתחשב בהסדרה שהשיגה בקשת האישור, נוכח עבודת ההכנה של המבקש ובא כוחו ובכדי לעודד חיסכון במשאבי המערכת השיפוטית, יש מקום לאשר גמול ושכר טרחה.

בהתחשב בנסיבות העניין, נראה כי שיעור הגמול ושכר הטרחה עליהם המליצו הצדדים בבקשת ההסתלקות, הינו שיעור סביר, התואם לתוצאות תובענה זו.

על כן, הריני נעתרת לבקשת הצדדים לעניין שיעור הגמול ושכר הטרחה.

חליף ופרסום

1. הדעה הרווחת בפסיקה קובעת כי כאשר ההסתלקות היא לפני אישור בקשת האישור, ההחלטה האם להחליף את המבקש המסתלק נתונה לשיקול דעתו של בית המשפט. היינו, בית המשפט רשאי לפעול למציאת מבקש תחת המבקש שהסתלק, אולם אין הוא חייב לעשות כן.

לעומת זאת, כאשר בקשת ההסתלקות מוגשת לאחר אישור התובענה כייצוגית, בית המשפט חייב לפרסם הודעה על מנת לבחון את האפשרות להחליף את המבקש (ת"צ (מחוזי מרכז) 24356-04-10 הר עוז נ' כלל בריאות חברה לביטוח בע"מ (22.12.10)).

במקרה הנדון, סבורתני כי אין הצדקה להטיל על הצדדים עלויות נוספות הכרוכות בפרסום. מדובר בבקשה שהוגשה בשלב מקדמי, בטרם נערך דיון מהותי בבקשה לאישור, פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין ואינו מונע מאחרים להגיש תביעה כנגד המשיבה.

לא מצאתי כי בקשת ההסתלקות פוגעת באינטרס כלשהו של חברי הקבוצה או הציבור. ההיפך הוא הנכון – על פני הדברים, נוכח תיקון הנדרש , ומאחר שלכאורה לא נגרם נזק כספי, מצטייר כי בקשת ההסתלקות הינה במקומה, ואין מקום להמשך ניהול ההליכים נגד המשיבה. מהטעמים האמורים, איני רואה מקום לפעול לאיתור מבקשים אחרים חלף המבקש ונחה דעתי כי אין להורות על פרסום בקשת ההסתלקות.

סוף דבר

1. הריני מאשרת את הסתלקות המבקש מבקשת האישור ומורה על מחיקת בקשת האישור.

התביעה האישית של המבקש כנגד המשיבה, נדחית.

1. בהתאם למוסכם, המשיבה תשלם למבקש גמול על סך של 4,000 ₪; וכן שכר טרחה לבא כוחו של המבקש על סך של 22,000 ₪, בתוספת מע"מ. כמו כן תשפה המשיבה את המבקש בסך 5,544 ₪, עבור תשלום החלק הראשון של האגרה.
2. ב"כ המבקש ימציא העתק מפסק הדין למנהל בתי המשפט לצורך עדכון פנקס התובענות הייצוגיות.

ניתן היום, ג' טבת תשפ"ב, 07 דצמבר 2021, בהעדר הצדדים.