1. לפנינו בקשה לפי סעיף 4 לחוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה) תשכ"ט-1969 (להלן: "החוק"), להתיר למבקשת ששימשה כמפקחת במשרד פקיד שומה כפר-סבא ברשות המיסים (להלן: "הרשות") ופרשה מעבודתה ביום 16.7.2021 להתחיל לעבוד כרואת חשבון במשרד רואה החשבון קוסט פורר גבאי את קסירר (להלן: "החברה") החל ביום 3.10.2021.

2. המבקשת מציינת כי בתפקידה האחרון ברשות היתה אחראית על הוצאת שומה לעשרות תיקי חברות ויחידים. עבודתה כללה עריכת ביקורות מס הכנסה, בדיקת דיווחי חברות לצרכי מס, בדיקת דוחות כספיים ודוחות התאמה של חברות ויחידים ועריכת דיונים והוצאת שומות מס.

3. לדבריה, לאחר שהחליטה על פרישה מהשירות הציבורי היא הודיעה לממונים עליה ביום 2.6.2021 על כניסה לצינון פנימי לגבי שתי פירמות העוסקות בראיית חשבון (החברה וחברה נוספת) שאליהן היתה מעוניינת להתראיין. לאחר שנוצר קשר עם החברות והתקיים מו"מ, חתמה המבקשת על חוזה העסקה עם החברה.

4. לגבי ממשקי העבודה עם החברה, מציינת המבקשת כי ערכה שומות וניהלה מו"מ אל מול מספר נישומים ומייצגים מטעם החברה. כל התיקים עברו אישור של הרכזת הממונה עליה או של סגן פקיד השומה או של פקיד השומה, לפי העניין. ובכל התיקים היו מעורבים גורמים נוספים מהמחלקות המקצועיות ברשות המיסים. המבקשת מפרטת שישה תיקים שמיוצגים על ידי החברה שבהם נעשו הסכמי שומה של חברות המיוצגות על ידי החברה, תיקים שנגעו לחוק עידוד השקעות הון, וכן תיקים שנעשו בהם הסכמי פשרה בנוגע למחירי ההעברה.

5. לטענת המבקשת כל הטיפול בלקוחות החברה שבוצע על ידה, נעשה בהתאם להוראות הממונים וקבלת ייעוץ משפטי וההחלטה הסופית היתה לשיקול דעתם ואישורם המהותי והטכני שתועד במחשב. בנוסף, קיבלו אותם תיקים ליווי של המחלקה המקצועית הרלוונטית ברשות המיסים. היא מוסיפה כי היא מיועדת לעבוד בצוות של שותפה בחברה שמעולם לא עבדה איתה קודם לכן ולא היו לה כל מגעים איתה. בנוסף, אין לאותה שותפה לקוחות שתיקיהם מנוהלים בפקיד שומה כפר-סבא.

6. המבקשת מציינת כי היא פורשת מהרשות על מנת לשפר את מצבה הכלכלי ובשל העובדה שבעלה הוא עצמאי שפרנסתו נפגעה קשות ממשבר הקורונה. היא מוסיפה כי לחברה יש נוהל מסודר לקליטת עובדים חדשים המתחיל ביום 3.10.2021 והחמצת אותו מועד עלולה לפגוע בקליטתה בחברה. היא מוסיפה וטוענת כי במקרים הדומים לעניינה אושרו לפורשים מהרשות תקופות צינון של 3 חודשים. בנוסף, היא מבקשת לקחת בחשבון את תקופת הצינון הפנימית שבה שהתה, לדבריה, מאז יום 2.6.2021.

7. המשיבה בתגובתה מציינת כי משרתה של המבקשת היתה במתח דרגות 38-40 בדירוג המח"ר. היא מוסיפה כי ביום 2.6.2021 פנתה המבקשת בעל פה לממונות עליה פקידת השומה כפר-סבא, סגניות פקידת השומה ורכזת החוליה והודיעה להן על ניהול מו"מ מול שני משרדי רואי חשבון, ובהם החברה. באותו יום, גם שלחה הודעה בנדון ללשכה המשפטית של הרשות. ביום 3.6.2021 הועברה על ידי הלשכה המשפטית הנחיה למבקשת ולאחראים עליה לפיה היא מנועה מלטפל במישרין ובעקיפין בתיקים של שני הגורמים מולם היא מנהלת מו"מ וביניהם החברה וכן בלקוחות של אותם גורמים.

8. המשיבה מציינת כי אינה חולקת על עיקר העובדות המפורטות בבקשה. היא מוסיפה כי המשרד שבו עבדה המבקשת הוא אחד מתוך 26 משרדי שומה הפרוסים ברחבי המדינה. לנוכח דרגתה של המבקשת הנמנית עם הדרג הזוטר, היא מפנה להנחיית היועץ המשפטי לממשלה 1.1711 הממליצה על קיצור תקופת הצינון ל-3 חודשים ממועד הפרישה. המשיבה מוסיפה, כי על אף שהמבקשת החזיקה בסמכות ביקורת מס בתיקי הנישומים, לא היתה בידה הסמכות לקבל החלטות באשר לחבות המס שתיקבע לנישום ולשם כך נדרשה לקבל את אישור הממונים עליה. בנוסף, היא לא היתה ממונה במסגרת תפקידה על עובדים אחרים.

9. המשיבה מציינת כי במהלך השנתיים האחרונות טיפלה המבקשת בשמונה תיקים המיוצגים על ידי החברה, שהאחרון שבהם הסתיים ביום 2.6.2021. באותם תיקים היתה המבקשת גורם ממליץ בלבד. כמו-כן, לא עסקה בביקורת החברה עצמה אלא בלקוחותיה בלבד.

10. המשיבה סבורה כי בנסיבות העניין תקופת הצינון הראויה שתחול על המבקשת היא 6 חודשים ממועד הפרישה, ביום 16.7.2021. זאת, מהטעמים הבאים: על אף דרגתה הזוטרה בשירות המדינה והיעדר סמכות ישירה למתן זכות לחברה, הרי שנסיבות הפרישה מצביעות על קבלת הצעת העבודה תוך כדי עבודה ברשות וזאת סמוך ביותר, אם לא באותו יום שבו התקיים הממשק האחרון של המבקשת עם החברה. בנוסף, המבקשת ניהלה ממשקים באופן תדיר ביותר עם החברה (שמונה בשנתיים האחרונות) והדבר מצביע על קשר רצוף וקבוע עמה.

11. המשיבה מציינת כי על אף שהמלצות המבקשת ניתנו במסגרת סמכותה ולא חרגו משגרת ההחלטות של הרשות, הרי לרוב החלטות המתקבלות ברשות המיסים מגלמות ערך פוטנציאלי רב וזכות משמעותית לנישומים ולגורמים המייצגים אף אם מדובר בהחלטות שגרתיות. בנוסף, החברה המציעה את הזכות היא חברה פרטית ולא תאגיד או חברה ממשלתית.

12. לגבי תקופת הצינון הפנימי מציינת המשיבה כי אכן ניתן לראות במועד שבו ניתנו למבקשת הנחיות על ידי הלשכה המשפטית בעניין ההגבלות עד למועד פרישתה כתחילת צינון פנימי אולם לטענתה יש לתת לכך משקל מועט שכן המבקשת הודיעה על ניהול מו"מ מול החברה ביום בו קיימה את הממשק האחרון עמה וההסכם בין הצדדים נחתם ביום 15.6.2021.

13. המבקשת בתגובה מיום 25.7.21 לעמדת המשיבה טוענת כי תקופת הצינון המומלצת על ידי המשיבה לגביה היא מוגזמת ולא מידתית. באשר לטענה שהצעת העבודה התקבלה בסמיכות קרובה למועד טיפולה האחרון בתיק שיוצג על ידי החברה, היא מציינת כי הטיפול באותו תיק הסתיים בחודש מאי 2021 ורק בשל בעיה טכנית הוא שודר ביום 2.6.2021. בנוסף, לטענתה, הקשר עם החברה הנוספת נוצר רק לאחר שלא היו שום תיקים בטיפולה באותו מועד. המו"מ התקיים מול גורמים שלא היו לה עמם היכרות או מגעים קודמים לכן וכי היא מיועדת לעבוד בצוות של שותפה בחברה שלא השתתפה בדיונים עמה, לא הכירה אותה ואינה קשורה לתיקים שבהם טיפלה המבקשת.

14. באשר לטענת הקשר הרצוף והקבוע בינה לבין החברה, טוענת המבקשת כי על מנת לעמוד בפרמיה ולקבל תגמול כספי, עליה לשדר כ-6 תיקים מדי חודש, כאשר בשנתיים האחרונות סגרה 69 תיקים. כלומר, מספר התיקים של מיוצגי החברה היוו כ-10% מכלל התיקים ואין בכך כדי להצביע על קשר רצוף וקבוע אלא על קשר מזדמן ושרירותי. מרבית אותם תיקים היו בעניין מחירי ההעברה והתנהלו במעורבות פעילה של הרפרנט האחראי על כך.

15. המבקשת טוענת כי המלצה לגביה חורגת מן התקופה המקובלת של 3 חודשי צינון בלבד, אינה שוויונית ומקפחת. היא מציגה לדוגמא שורת החלטות שנגעו לממלאי תפקידים בכירים ממנה בהרבה ובהם פקיד שומה וסגני פקיד שומה שנקבעו להם תקופות צינון של בין חודש ל-6 חודשים. וטוענת כי מדובר בגישה לא הוגנת ומפלה. מעבר לכך, לדבריה, יש להתחשב באופן מלא בתקופת הצינון הפנימי שכן לא התקיים קשר מקצועי כלשהו בינה לבין החברה בתקופה זו. עוד לדבריה, התגמול הניתן לפורשים משירות המדינה ודרגתה הוא נמוך ביותר ולא יאפשר לה להמשיך ולפרנס את משפחתה, ככל שתידחה בקשתה ותתקבל עמדת המשיבה.

16. המשיבה בתגובה לאותה תגובה, חוזרת על עמדתה הראשונית וטוענת כי טיפול ב-7 תיקים של גורמים המיוצגים על ידי החברה במהלך השנתיים האחרונות (מתוך 69 בסה"כ), מהווה לטעמה ניהול ממשקים בתדירות גבוהה ומוסיפה כי הדיווח הראשוני לממונות עליה במשרד נמסר ביום 2.6.2021 בעל-פה ובו נמסר לראשונה על רצונה לפרוש ועל ניהול מו"מ מול שני משרדי רואה החשבון ובהם החברה.

דיון והכרעה

17. תכליתו של חוק שירות הציבור, למנוע מפורש מן השירות הציבורי, שבתפקידו החזיק בעצמו, או ביחד עם אחרים, בסמכות או בשיקול הדעת, להעניק או להמליץ על הענקת זכות לגורם פרטי, קבלתה של זכות כלשהי מידי אותו גורם פרטי, עד לחלוף שנה מפרישתו.

וראו בלשון סעיף 4 כדלקמן:

"4. איסור עבודה או טובת הנאה בעסקים שהיו בטיפולו של עובד הציבור

1. מי שפרש משירות הציבור ובתפקידו בשירות הציבור היה מוסמך להחליט על פי שיקול דעתו על הענקת זכות לאחר, או להמליץ על הענקת זכות כאמור, או שהיה ממונה על עובד אחר בשירות הציבור המוסמך כאמור, לא יקבל זכות מאדם שנזקק במהלך עסקיו להחלטתו בתחום הסמכות האמורה.
2. לענין סעיף זה, אין נפקא מינה –
   1. אם העובד שפרש היה מוסמך לבדו או ביחד עם אחרים;
   2. אם ההחלטה או ההמלצה היא על הענקת זכות או על קביעתה;
   3. אם ההחלטה היתה דרך הסכם או כמעשה של רשות;
   4. אם הזכות שקיבל העובד שפרש היא משרת שכיר בשירותו של האדם שהיה נזקק להחלטה או להמלצה, או שלא כשכיר אלא בדרך של התקשרות עם אותו אדם לשירות לתקופה מסויימת או בלתי מוגבלת, או אם היא זכות בעסק שנזקק להחלטתו או להמלצתו או שלטובתו החליט או המליץ;
   5. אם הזכות נתקבלה כאמור בפסקה (4) על ידי העובד עצמו שפרש או על ידי קרובו.
3. סעיף זה לא יחול בכל אחד המקרים האלה:
   1. עברה שנה מיום פרישתו של העובד;
   2. ...".

18. ביסוד איסור זה, רצון המחוקק ליצור ניתוק בין תפקידו של עובד הציבור ובין קבלתה של טובת הנאה כלשהי, לרבות עבודה מאותו גוף פרטי, הנהנה מהפעלת הסמכות או ההמלצה הנזכרת לעיל, במטרה לשמור על טוהר המידות בשירות הציבורי. ויודגש, החשש האמור אינו מתמצה בפגיעה בפועל בטוהר המידות ודי במראית עין בלבד של לפגיעה באמון הציבור במישור זה.

להרחבה ביחס לתכלית החוק והחשש מפני הפגיעה בטוהר המידות ומפני מראית עין לפגיעה באמון הציבור ראו בוע' 6031/03 גלעד נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 17.7.03), פס' 10-12; וע' 28794-01-11 מנדלבאום נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 13.2.11), פס' 4; וע' 1046/05 רכלבסקי נ' נציבות שירות המדינה (פורסם בנבו, 22.12.05), פס' 8; וע' 6047/03 מראני נ' מדינת ישראל (פורסם בנבו, 29.11.03), פס' 15-16; וע' 59460-01-20 פובודובסקי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 27.2.20), פס' 16; וע' 12066-02-20 פינסלר נ' צה"ל (לא פורסם, 19.4.20), פס' 13; וע' 38788-01-20 וינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.3.20), פס' 15.

19. ביישום לענייננו, יש לשקול מחד את הזוטרות היחסית של המשרה שבה הועסקה המבקשת, אי קבלת החלטות עצמאיות על ידה והיותה רק דרג ממליץ וכן מעבר לעבודה אצל גורם מייצג ולא אצל הנישום עצמו. מנגד, יש לשקול את הריבוי היחסי של הממשקים עם החברה, ואת העובדה שהצעת העבודה מהמשרד התקבלה תוך כדי עבודתה ברשות ובסמיכות קרובה לטיפול אחרון בתיק המיוצג על ידי החברה. בנוסף לכך, גם הסכם העבודה עצמו נכרת תוך כדי עבודתה ברשות. לכך יש להוסיף את המשמעות היתרה שיש לעבודה ברשות כאשר לכל החלטה המתקבלת בענייני מיסוי עשויות להיות השלכות כלכליות משמעותיות ביותר על הנישום לכל החלטה בעניינו של נישום יש לה השפעה ישירה גם על המוניטין של הגורם המייצג ועל יכולתו לגייס לקוחות. שקלול נתונים אלה לצד התקופה המומלצת בהנחיית היועץ המשפטי 1.1711 והחלטות הוועדה לגבי פורשים בדרגתה של המבקשת מוביל אותנו לקביעת תקופת צינון של 5 חודשים (ראו והשוו: וע' 16918-09-17 אבירם גואטה נ' נציבות שירות המדינה (20.11.17). שם נדון עניינו של פורש מרשות המיסים בדרגתה של המבקשת והריבוי היחסי של הממשקים שהיו לו עם הגוף המייצג אליו ביקש לעבור לאחר הפרישה, אובחן מעניינם של פורשים בדרגה דומה והוביל לקביעת תקופת צינון באורך אותו אנו קובעים לגבי המבקשת.

20. יחד עם זאת, ובמובחן מהאמור שם התקיימה בעניינה של המבקשת תקופת צינון פנימי שנעשתה על פי הנחיות הוועדה (ראו: וע' 10899-06-19 חגית עמית נ' מדינת ישראל (3.7.19); וע' 4394-05-20 נוימן נ' מדינת ישראל (2.7.20)) ואותה ניתן לקחת בחשבון במניין התקופה הכוללת.

21. לפיכך, המבקשת תוכל להתחיל בעבודתה בחברה ביום 3.11.2021.

22. ההיתר כפוף לסעיפים 2 ו-3 לחוק.

המזכירות תשלח עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"ח אלול תשפ"א, 26 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.