בב"נ 49237-06-21 מדינת ישראל נ' חלייחל

בפני כב' השופט, סגן הנשיא מורן מרגלית

העתק החלטת בית משפט מיום י"ח תמוז תשפ"א 28 יוני 2021

כמבוקש.
לאחר שהשתכנעתי כי בידי המבקש ראיות לכאורה לביצוע שימוש אסור במקרקעין נשוא הבקשה על ידי המשיבים, ניתן בזאת צו הפסקה שיפוטי בהתאם להוראות סעיף 236 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן: החוק) ביחס למבנה הנזכר בסעיף 5 לחלק העובדות בבקשה ביחס לכל שימוש ללא היתר ושימוש שאינו תואם את ייעוד המקרקעין.

לאחר ששוכנעתי כי התקיימו תנאיו של סעיף 239 לחוק כך שיש עניין ציבורי במתן הצו וכן, כי לא ניתן להוכיח מי ביצע את עבירת הבניה (סעיף 239(א)(3)) וכן, כי יתכן וחלה על העבירה התיישנות (סעיף 239(א)(4)) וכן לאור העובדה כי התובע החליט כי נסיבות המקרה בכללותן אינן מתאימות להמשך חקירה או להעמדה לדין פלילי, מצאתי כאמור להיעתר אף לרכיב זה של הבקשה.

לפיכך, ניתן בזאת צו הריסה למבנה אשר נזכר בסעיף 5 לחלק העובדות בבקשה.