לפני בקשת מר גדי אלמליח להצטרף כנתבע להליך.

התביעה

1. מדובר בתביעה שהוגשה על ידי שלושה - חברה זרה, חברה ישראלית (להלן: החברה הזרה וחברת קונגסי, בהתאמה) וכן על ידי מר ניסים דג'לדטי (להלן: "ניסים"). בגדרי התביעה עתרו התובעים, בין היתר, לביטול מינויו של הנתבע (עו"ד אלירז עמרי) כנאמן על מניות חב' עתודות, שבבעלות החברה הזרה. סעד נוסף שהתבקש הינו להורות לנאמן החדש (ב"כ התובעים הנוכחי) לרשום שיעבוד על סך מיליון ש"ח לטובת גדי אלמליח (הוא המבקש להצטרף כנתבע) על נכסי חב' עתודות הנ"ל. לטענת התובעים הנתבע מונה כנאמן מטעם התובעת ואסור לו לבצע פעולות ללא הסכמתה והסכמת מנהלה – מר ניסים.
2. הנתבע בכתב ההגנה מטעמו טען כי הוא מחזיק במניות חב' עתודות וכי פעל כדין ובהתאם לחובת הנאמנות שלו כנאמן וכלפי הלקוח שלו – מר אלמליח, לו חב מר ניסים סך של כ-10,000,000 ש"ח. הנתבע טען בין היתר כי דין התביעה להימחק על הסף מאחר שמר אלמליח לא צורף כצד. לטענת הנתבע המניות מוחזקות על ידו בנאמנות בהתאם להסכמים וכבטוחה לתשלום חוב של מר ניסים כלפי מר אלמליח.

הבקשה

1. המבקש טען כי הלכה למעשה הוא שחקן מרכזי בפרשה שלפנינו. המבקש מפנה לכך כי כבר בכתב התביעה הוא נזכר (סעיף 13) כמי שהלווה לתובעים סך של מיליון ש"ח וכמי שלזכותו יירשם שעבוד גם על מניות של חב' עתודות. המבקש טען כי הכרעה בטענות התובעים כלפי הנתבע לא תיתכן ללא שמיעת עמדתו כבעל דין וכי לא ייתכן שהחלטות ופסקי דין עלולות לגרום לפגיעה בזכויותיו ויינתנו מבלי שהוא צד להליך. הבקשה נתמכה בתצהיר.
2. עו"ד אלירז, הוא הנתבע בתביעה במתכונתה הנוכחית, תמך בבקשה. עו"ד אלירז ציין כי הוא מחזיק את המניות בנאמנות עקב החוב של התובעים כלפי המבקש - אלמליח. בצירוף המבקש להליך, כך לטעמו, יש כדי לייעל את ההליך.
3. התובעים התנגדו לבקשה. לשיטתם תקנה 49 לא מתירה לצד שאינו בעל דין להגיש בקשת הצטרפות כנתבע ולכפות על התובעים לתבוע אותו. התובע הוא שיכול לבחור לצרף מספר נתבעים. לשיטת התובעים מטרת המבקש היא להשיג יתרונות בהליך אחר שמנהל המבקש נגד חברת עתודות. לשיטת התובעים מדובר בתביעה מכוח חוק הנאמנות, צירוף המבקש יסבך לשיטתם את ההליך. עוד טענו התובעים כי הבקשה היא קנוניה שרקח הנתבע עם המבקש וככל שלמבקש יש טענות עליו להגיש תביעה, לשלם אגרה בגינה ולבררן. את עמדתו של המבקש ניתן לקבל גם בדרך של זימונו לעדות על ידי הנתבע, טענו התובעים. עוד טוענים התובעים בקשר לייצוג המבקש שייצג בעבר את התובע 3, כך לפי הטענה.

דיון והכרעה

1. תקנה 46(א) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט – 2018, קובעת:

"בית המשפט רשאי בכל עת להורות כי יתוקן כל עניין בכתב טענות או כי יצורף בעל דין או יימחק שמו של בעל דין מכתב התביעה, לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן, תוך התחשבות, בין השאר, בהתנהלותו של מבקש התיקון, השלב הדיוני שבו מוגשת הבקשה, והמטרה שהתיקון המבוקש צפוי להשיג."

כלומר בהתאם לתקנה 46 בית המשפט יכול להורות על צירוף בעל דין לשם קיומו של הליך שיפוטי ראוי והוגן. תקנה 26 שכותרתה "בעל דין" קובעת כי "מותר לצרף בכתב תביעה אחד, כתובע או כנתבע, כל אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה". [לעניין השיקולים שעל בית המשפט להביא בחשבון ראו והשוו לתקנה 24 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.

1. בענייננו, אין ספק כי המבקש להצטרף כנתבע הוא אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה. התובענה הוגשה כנגד מי שמחזיק מניות בנאמנות בקשר עם חוב כלפי המבקש. המבקש הוא מי שמוזכר בהקשרים שונים בכתב התביעה (ראו למשל סעיף 13) ומי שאחד הסעדים בתביעה הוא כלפיו ובלשון התביעה – "להורות... לרשום שיעבוד על סך מיליון ש"ח לטובת מר גדי אלמליח" (ראו סעיף 3(ג) לתביעה). בהינתן סעד שעניינו בזכויות המבקש – המבקש הוא בוודאי אדם הדרוש לצורך הכרעה ביעילות ובשלמות בתובענה [ראו והשוו רע"א 1895/21 Verso America LLC נ' פי.איי.אי פרודקשן אדם אינבסטמנט בע"מ, פס' 5 (13.04.2021)‏‏ היפים לענייננו].
2. מדובר באותם מקרים בהם נפסק כי יש להורות על צירופו של הנתבע, חרף התנגדותם של התובעים לבקשה. בענייננו, פסק הדין עלול בעקיפין ואף במישרין לפגוע בזכויותיו של המבקש (שיתבררו בגדרי ההליך) כך שבהעדרו, התביעה לא תוכרע ביעילות ובשלמות. טענת התובעים כי מתקיימים הליכים אחרים בין המבקש לבין חב' עתודות, וכי לפני המבקש פתוחה הדלת להגיש תביעה נפרדת נטולת נפקות לענייננו. שכן במוקד הדיון כאן שאלת צירוף הנתבע להליך הנוכחי ולא האפשרות לנהל הליך נפרד. האפשרות שמעלה התובעים רק תסרבל הדיון ותחייב לדון בבקשות נוספות ונפרדות למשל לאיחוד הליכים. זאת ועוד קיימת חשיבות לצירופו של המבקש דווקא להליך הנוכחי המתנהל כנגד המחזיק בנאמנות במניות. [ראו והשוו רע"א 9360/11 הפטריארכיה היוונית האורתודוקסית של ירושלים נ' יעקב רבינוביץ', פס' 9 (08.01.2012); אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי, עמ' 153 (מהד' 11, 2013)].
3. להשלמת התמונה אציין כי הבאתי בחשבון, כמתחייב מתקנה 46 לתקנות החדשות, אף את השלב הדיוני המוקדם יחסית, בו הוגשה הבקשה (באופן שתואם אף את תקנה 49 לתקנות החדשות) ואת התנהלותו של מבקש התיקון שלא מצאתי בה דופי דיוני, בעת הנוכחית – המצטרפים לשיקולים לעיל ולהחלטתי להיעתר לבקשה.

סוף דבר

1. אני מורה אם כן על קבלת הבקשה וצירוף המבקש כנתבע נוסף.
2. בהתאם לתקנה 46(ב) התובעים יגישו כתב תביעה מתוקן בתוך 20 ימים. כתבי הגנה יוגשו בהתאם לתקנות.
3. התובעים יישאו בהוצאות המבקש ובשכ"ט ב"כ בסך כולל של 5,000 ש"ח.

ניתן בסמכותי כרשמת.

ניתנה היום, ג' כסלו תשפ"ב, 07 נובמבר 2021, בהעדר הצדדים.