ניתנה ביום 01 יולי 2021

השופטת לאה גליקסמן:

1. לפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית הדין האזורי באר שבע (השופט יוסף יוספי; ב"ל 32639-07-18), שבה נדחתה בקשתו של המבקש למינוי מומחה רפואי אחר.
2. בהחלטה מושא הבקשה קבע בית הדין האזורי כי לא מתקיימים טעמים המצדיקים מינוי מומחה רפואי אחר, ואף אין מקום למינוי מומחה רפואי נוסף; המומחה השיב לשאלות שהופנו אליו, התייחס לתוצאות בדיקות השמיעה השונות ופירט ביחס לנפקותן לעניין הקשר הסיבתי.
3. לאחר בחינת הבקשה וחומר התיק, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות, אף מבלי להידרש לתגובת המשיב.
4. החלטה על מינוי מומחה רפואי נוסף או אחר, היא החלטה המסורה ככלל לשיקול דעתו של בית הדין הדן בתיק. כך לפי הנחיות נשיאת בית דין זה מיום 10.9.2019 בעניין מינוי מומחים יועצים רפואיים, בהן נקבע כי: "בית הדין רשאי בהחלטה מנומקת למנות מומחה נוסף אם מצא כי יש בדבר צורך". כך גם לפי הפסיקה בעניין: "אשר להחלטה למינוי מומחה רפואי נוסף: לא מצאנו כי בנסיבות העניין יש מקום להתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי בעניין זה. מדובר בהחלטת ביניים, הנתונה ככלל לשיקול דעתו של בית הדין האזורי" (בר"ע (ארצי)
   34426-05-18 דמרי רות - המוסד לביטוח לאומי (23.1.2019), בפסקה 20).
5. נוכח העובדה שהחלטה בעניין מינוי מומחה נוסף או אחר הינה החלטת ביניים, נטיית ערכאת הערעור תהא שלא להתערב בה בקלות: "שאלה אחרת היא שאלת מידת ההתערבות של ערכאת הערעור בהחלטה של הערכאה הדיונית בנושא של מינוי מומחים-יועצים רפואיים. ככלל, מן הראוי שהתערבות זו תהיה מועטת, ויש להשאיר בידי הערכאה הדיונית מרווח מתאים להפעיל את שיקול דעתו הראוי בעניין הנדון לפניו, ועל-פי היריעה הפרושה לפניו" [דב"ע (ארצי) פד"ע נו/0-282 המוסד לביטוח לאומי - דוד לרוס (1997), בפסקה 9); וראו גם: בר"ע (ארצי)
   32044-06-17 חאמד אמין - המוסד לביטוח לאומי (5.7.2017), בפסקה 2); בר"ע (ארצי) 4997-05-21 סמיר כעכוש – המוסד לביטוח לאומי (4.5.2021), בפסקה 4].
6. בענייננו, לא מצאתי כי התקיימו נסיבות המצדיקות לחרוג מהכלל ולהתערב בשיקול דעתו של בית הדין האזורי. בהתייחס לטענותיו של המבקש אוסיף כי אין די בכך כי המבקש עומד בתנאי הסף שנקבעו בסעיף 84א לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה – 1995 על מנת שהליקוי בשמיעה והטנטון יוכרו כפגיעה בעבודה, אלא נדרש כי ייקבע שיש קשר סיבתי בין הליקוי לבין תנאי העבודה, והמומחה הרפואי השיב בשלילה לעניין זה.
7. זאת ועוד. משההליך הגיע לשלב הסיכומים, לא מצאתי כי מתקיים בענייננו האמור בסעיף 26(א) לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969, לפיו, רשות ערעור תינתן רק "אם שוכנע בית הדין כי אם הערעור על ההחלטה יידון במסגרת הערעור על פסק הדין ולא באופן מיידי, יהיה בכך כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים או שעלול להיגרם לצד להליך נזק של ממש, או שעלול להתנהל הליך מיותר או בדרך שגויה". כך, בשלב זה של ההליך נכון יותר שלא לעכב את סיומו של ההליך בבית הדין האזורי. למותר לציין, כי המבקש יוכל להעלות במסגרת ערעור על פסק הדין, ככל שיוגש, את כל טענותיו, לרבות טענותיו בנוגע לחוות דעתו של המומחה הרפואי המצדיקות לגישתו מינוי מומחה אחר או מינוי מומחה נוסף והשגותיו על החלטת בית הדין האזורי מושא הבקשה.
8. כללו של דבר: הבקשה נדחית. משלא התבקשה תגובה אין צו להוצאות.

ניתנה היום, כ"א תמוז תשפ"א (01 יולי 2021) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.