1. ביום 23.6.2021 הגישה התובעת תביעה נגד הנתבעת בשל זכויות המגיעות לה עקב עבודתה אצל הנתבעת וסיומה.

2. הנתבעת נדרשה להגיש כתב הגנה תוך 30 ימים מיום שנמסרו לה כתבי בי-דין, וחרף העובדה שכתב התביעה נמסר לידיה ביום 7.7.2021 (וכן מסירה נוספת שבוצעה ביום 7.11.2021), לא הוגש כתב הגנה עד היום.

3. משלא הוגש כתב הגנה במועד, ואף לא בחלוף ארכה נוספת שניתנה, ובהתאם לסמכות הנתונה לבית הדין בתקנה 43(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), תשנ"ב-1991, ניתן בזאת פסק דין נגד הנתבעת על יסוד כתב התביעה.

4. לפיכך, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים הבאים:

א. הפרשות פנסיוניות בסך של 15,721 ₪;

ב. פיצוי בגין אי-מתן הודעה לעובד על תנאי עבודה בסך של 1,000 ₪;

ג. פדיון דמי חופשה בסך של 6,912 ₪;

ד. שכר חודש 9/2015 בסך של 508 ₪;

ה. דמי הבראה בסך של 5,292 ₪;

ו. שכר חודש 11/2017 בסך של 4,909 ₪;

ז. שכר חודש 3/2018 בסך של 5,240 ₪;

ח. הפרשי שכר חודש 12/2015 בסך של 288 ₪;

ט. שכר חודש 1/2018 בסך של 2,500 ₪;

י. דמי חגים בסך של 4,894 ₪;

יא. פיצויי פיטורים בסך של 2,930 ₪.

בנסיבות העניין, וכן לאור הוראות הדין, איני מוצא לנכון לפסוק פיצויי הלנה.

5. כמו כן, הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט בסך של 1,500 ₪ תוך 30 ימים מהיום, שאחרת יישא הסכום בהפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום המלא בפועל.

6. הדיון הקבוע ליום 23.1.2022 – מבוטל.

ניתן היום, י"ח כסלו תשפ"ב (22 נובמבר 2021), בהיעדר הצדדים ויישלח אליהם.

_________________

טל גולן

שופט