1. לפני בקשה לפטור מתשלום אגרה.
2. המבקש הגיש ערעור על החלטת ועדת הערר לענייני קורונה – השתתפות בהוצאות קבועות לעסקים (ערר 1138-21) מיום 31.5.21, במסגרתו נקבע כי הערר מתקבל באופן חלקי באופן שישולם למבקש סך של 21,205 ₪ מתוך 49,292 ₪, המענק המגיע למבקש לטענתו עבור חודשים יולי אוגוסט 2020.
3. ועדת הערר הפנתה את תשומת הלב לכך כי הירידה בהכנסותיו של המבקש החלה בטרם פגיעת המשק על ידי נגיף הקורונה, וציינה כי נערך חישוב שנתי הלוקח בחשבון את המחזורים החריגים בתקופות הבסיס לצורך קביעת המענק ובשל כך, הערר התקבל באופן חלקי.
4. המבקש ממאן להשלים עם קביעת ועדת הערר וכאמור, הגיש ערעור וכן את הבקשה דנן.
5. המבקש לא צרף תצהיר ואף לא העלה טענות בכתב, אלא פרט את מצבו הכלכלי בטבלה מתאימה וצרף מסמכים. במסגרת הערעור נטען כי המבקש הגיע למצוקה כלכלית של ממש עקב הפגיעה בהכנסותיו בתקופת הקורונה.
6. המשיב הגיש תשובתו במסגרתה טען ביחס לבקשה דנן כי יש לדחותה באשר המבקש לא עומד בתנאים שנקבעו למתן הפטור מאגרה; לא הוכיח העדר יכולת כלכלית לשלם את האגרה ובנוסף, ההליך אינו מגלה עילה ו/או סיכויי התביעה נמוכים.

המשיב טוען כי לחלופין ככל שיוכח שלמבקש קשיים בתשלום האגרה, יש לאפשר לו לשלם האגרה בשיעורין בפרק זמן שלא יעלה על חודשיים.

1. בית המשפט אפשר למבקש להגיב לתשובת המשיב, ואילו המבקש לא עשה כן, על אף ארכה שניתנה לו במסגרת ההחלטה מיום 27.7.21, שם נקבע: "לא תוגש תגובה עד 29.7.21, תינתן החלטה על יסוד הבקשה והתגובה בלבד".

עיון והכרעה;

1. בבשג"ץ 4934/14 גורנשטיין נ' כנסת ישראל (פורסם במאגרים) (להלן: "עניין גורנשטיין"),

נקבע, כי לתשלום אגרה מספר מטרות ובהן, נשיאה בחלק היחסי של עלות ניהול ההליך ומניעת פתיחת הליכי סרק.

1. עוד נקבע בעניין גורנשטיין, כי על מנת להיעתר לבקשה לפטור מאגרה על שני תנאים מצטברים להתקיים: המבקש אינו יכול לעמוד בתשלום האגרה וההליך מגלה עילה.

עוד נקבע שם, כי בכל הנוגע לתנאי הראשון – העדר יכולת כלכלית, על המבקש להיכנס לפרטי יכולתו הכלכלית ובכלל זה לצרף תדפיסי חשבון בנק, דיווח על הוצאות וכיוצא בזה. באשר לתנאי השני – האם ההליך מגלה עילה, נקבע בעניין גורנשטיין, שאין מדובר ברף גבוה ועניינו בחינה לכאורית של העילה.

1. בכל הנוגע לסיכויי הערעור, בזהירות הראויה ומבלי לקבוע מסמרות, לא ניתן לומר כי סיכויי הערעור מובהקים כלל ועיקר זאת אף בשים לב לאמור בהחלטת ועדת הערר.
2. בכל הנוגע למצבו הכלכלי של המבקש, עיון באסמכתאות שצורפו מלמד כי למבקש נכסים בשווי העולה על סך התחייבויותיו. על פי הצהרת הון שהגיש המבקש, ברשותו מגרש ברחוב איינשטיין בחיפה, רכב סקודה שנת 2015 ותכולת בית אשר שווים הוא 778,400 ₪ וסך התחייבויותיו לבנקים עומד על 257,576 ₪ – כך שסך רכושו הפרטי לאחר ניכוי ההתחייבויות עומד על 520,000 ₪. סכום שאינו מעיד על מצב כלכלי חריג כלל וכלל.

המבקש צרף דו"ח תיקים מן ההוצאה לפועל לפיו, נפתחו בשנת 2021 נגדו שני תיקי הוצאה לפועל, על ידי ישראכרט אך לא ברור ממתי החוב, אם הושג הסדר ומהו גובה ההסדר.

המבקש צרף תדפיס חשבון לחודשים ינואר עד יוני 2021, המעיד על איתנות כלכלית.

על אף שהשורה התחתונה מלמדת כי חשבון העו"ש של המבקש מצוי ביתרת חובה של כ-46 ₪ בלבד – די בעובדה כי במשך חצי שנה הוזרם לחשבון המבקש סך של 144,000 ₪ (הכנסה של כ-24,000 ₪ בממוצע לחודש) להוות עדות לכך כי המבקש בעל יכולת לעמוד בתשלום אגרה בסך כ-1400 ₪.

למעלה מן הצורך יוער, כי מעבר לתשלומים החודשיים השוטפים, המבקש מושך מדי חודש סכומים גבוהים במזומן באופן שוטף ותדיר, כך שלא ניתן להתחקות לטובת איזה שימושים נמשכו כספים אלו.

1. אשר על כן, משלא הוכיח המבקש העדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום האגרה, הבקשה נדחית.
2. בשים לב למהות הערעור, על אף כי הוגשה תשובה מטעם המשיבה, אין צו להוצאות.

ההחלטה ניתנו בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, כ"ד אב תשפ"א, 02 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.