1. לפני בקשת רשות ערעור על שתי החלטות של בית משפט קמא מימים 20.4.21 ו- 26.5.21.

2. בקשת רשות הערעור הוגשה ביום 25.6.21.

3. המשיבים הגישו תביעה בסדר דין מקוצר ע"ס של 445,200 ₪. כעולה מכתב התביעה, המשיבים רכשו מהמבקשים בית בתאריך 5/3/20; כאשר מועד מסירת החזקה נקבע ליום 2/8/20.

לאחר המשיבים שילמו את מלוא התמורה, התברר להם כי לא יקיבלו את החזקה בדירה במועד שנקבע, אלא שנה לאחר מכן, בחודש יולי 2021, זאת היות ובדירה גרים שוכרים, אשר הפעילו את סעיף האופציה של הארכת תקופת השכירות.

עוד נקבע בהתאם לסעיף 2(ו) להסכם הצהירו המוכרים כי אם השוכר לא יפנה את הנכס עד ליום מסירת החזקה, הדבר יהוו הפרה יסודית, כאשר איחור של 30 יום לא יהווה הפרת הסכם . מדובר באיחור ניכר של שנה שלמה .

4. בהליך הפינוי שיזמו המבקשים כנגד השוכר בהליך תא"ח 747-07-20, נקבע על ידי בית המשפט שדן בהליך הפינוי:

"אני רואה לנכון לציין כי אני מודע לתוצאה הקשה של דחיית סעד הפינוי של הנתבעים מהמושכר. חרף האמור, התובעים בחרו להתקשר בהסכם מכר עם צדדי ג' בחודש 03/20 ולהתחייב במסגרתו למסור את החזקה בנכס לרוכשים ביום 2.8.20, כאשר מנגד היו מודעים או צריכים היו להיות מודעים כי לנתבעים כשוכרי הנכס הוקנתה בהסכם השכירות אופציה חוזית להארכת תקופת השכירות המקורית בשנה נוספת, ואפשר והנתבעים יבחרו לממשה במועד שהינו מאוחר למועד החתימה על הסכם המכר. קרי, כי חתימה על הסכם המכר בנסיבות האמורות עלולה להעמיד את התובעים בסיכון מפני עסקה נוגדת, על כל המשתמע מכך"

בית משפט קמא קבע כי המבקשים הפרו את ההסכם הפרה יסודית כשקבע: " אם כך, אין ספק כי הנתבעים הפרו את ההסכם הפרה יסודית. טענת הנתבעים בדבר טעות נסתרת אל מול פסק דינו של בית המשפט בעכו , כאשר לא היה מדובר במשהו נסתר, אלא סעיף האופציה היה סעיף ידוע, עליו חתמו הצדדים.".

עם זאת בית המשפט , בהחלטתו מיום 20/4/21, לא חסם את דרכם של המבקשים אלא התנה את רשות להתגונן בהפקדת סכום המשקף את דמי השכירות ששילמו השיבים וכן מחצית הפיצוי המוסכם.

באשר להחלטה מיום 20.4.21;

5. בקשת רשות הערעור הוגשה באיחור, ובחלוף המועד להגשת בקשת רשות ערעור.

אין מקום לראות, כטענות המבקש, בהחלטה מיום 26.5.21 כהחלטה ממשיכה להחלטה מיום 20/4/21, ולכן המועד נמנה מההחלטה המאוחרת. מדובר בבקשות שבמהותן שונות, ההחלטה מיום 20.4.21,עניינה רשות להתגונן, היה מקום להגיש את בקשת רשות הערעור עד ליום 20.6.21, משהוגש לגביה ערעור ביום 25.6.21, הרי מדובר בבקשת רשות ערעור שהוגשה באיחור, ומשלא הוגשה בקשה להארכת מועד, דין הבקשה, ביחס להחלטה זו, להימחק.

6. זאת ועוד, החלטה מיום 20.4.21, הומצאה למבקשים באותו מועד והראיה לכך בקשת המבקשים באותו יום של מתן ההחלטה (בקשה מס' 13), על פיה הוגשה בקשה בהולה להבהרת ההחלטה אם מדובר בסכום של 146,500 ₪ או 114,500 ₪, עצם הגשת הבקשה מעידה ומלמדת כי המבקשים קיבל ואת ההחלטה מיום 20.4.21.

7. גם בקשת ההבהרה ניתנה באותו יום דהיינו 20.4.21 והיא הומצאה ביום 21.4.21. מה שמלמד שהמועד האחרון הינו יום 20.6.21.

אבהיר כי אין קשר בין שתי ההחלטות מאחר והחלטה מיום 20.4.21 עסקה בבקשה למתן רשות להתגונן, במהלכה בית המשפט נתן רשות להתגונן מותנית בהפקדת סך 146,500 ₪, תוך 30 ימים מיום ההחלטה, אחרת תדחה בקשת רשות להתגונן. ההחלטה מיום 26.5.21, עניינה לא עצם מתן רשות להתגונן ו/או התנאים שנקבעו בה, אלא בקשה שעסקה בסכום ההפקדה, לא על עצם ההפקדה וביקשו להמיר אותה בהטלת עיקול או לחילופין בהקטנת סכום על סך 50,000 ₪.

8. אי לכך, אני מוחק את בקשת רשות הערעור ככל שהיא נוגעת להחלטה מיום 20.4.21 שעניינה התניית מתן רשות להתגונן בהפקדה על סך 146,500 ₪, מאחר והיא לא הוגשה במועד.

בנוסף לכך, החלטת בית המשפט בעניין זה, הייתה מבוססת על קביעת בית משפט בהליך הפינוי כי המבקשים הפרו את ההסכם כשהתחייבו למסירת חזקה בנכס תוך התעלמות מזכות האופציה שהוענקה לשכור שבחר לממשה, וזאת ביחס לסיכויי ההגנה. באשר לקביעת הסכום, הדבר נגזר מהפיצוי המוסכם ודמי השכירות ששולמו בידי המשיבים במשך שנה שלמה בה לא נמסרה לידיהם חזקה בבית. נראה בעיני שבית משפט קמא עשה חסד , עם המבקשים כאשר קבע את סכום ההפקדה שנקבע.

9. באשר לסמכות זו של בית משפט קמא להתנות את מתן רשות להתגונן על ידי בית משפט קמא עמד כב' השופט י' דנציגר ברע"א 2895/12 עמרן נ' מועצה מקומית קריית טבעון ( 28.6.12) (להלן-"עניין עמרן") שם אמר כדלקמן:

"בפסיקה נקבע כי מקום בו לוקה הגנת הנתבע בחוסר בהירות או שהיא נראית על פניה קלושה ביותר תותנה הרשות להתגונן בהפקדת סכומי ערבות [ראו גורן בעמ' 414-412; ע"א 527/07 נחום נ' קרן אהרונסון בע"מ ([פורסם בנבו], 18.2.2008) בפסקה ה(8) לפסק דינו של השופט רובינשטיין והאסמכתאות המוזכרות שם]. יפים לעניין זה דברי השופט זוסמן: "בנסיבות מיוחדות כשאמנם "כמעט" אין לנתבע הגנה, בית המשפט עושה חסד עם נתבע כאשר הוא נותן לו רשות להתגונן, אפילו היא מותנית בתנאי הפקדה" [ע"א 373/69 חונן נ' "חגור" מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ, פ"ד כג(2) 347, 349 (1969)]. עוד נקבע כי במקרי גבול בהם אין להגנה סיכויים רבים יש להתנות את הרשות להתגונן בהפקדת סכומי הקרן בצירוף ריבית והוצאות [ע"א 519/65 ברזילי נ' קשת, פ"ד כ(2) 141, 143 (1966)]"

ראו גם לאחרונה רע"א 3963/17 רם הנדסה בע"מ נ' בני עדאל בטאח בע"מ ( 17.5.17).

על כן בקשת רשות הערעור ביחס להחלטה מיום 20.4.21 נמחקת, משני הנימוקים שציינתי לעיל.

באשר להחלטה מיום 26/5/21;

10. ביחס להחלטה מיום 26.5.21, לא מצאתי כל מקום להתערב, מדובר בהחלטה המסורה לשיקול דעתו של בית משפט קמא אשר דחה את הבקשה לצמצם את ההפקדה ל- 50,000 ₪, ודחה את הבקשה החלופית להציע חלופה להפקדה שכן בית המשפט כשסבר שהכספים אותם מציעים המבקשים אינם מהווים חלופה נאותה. שכן מדובר בכספים מעוקלים.

11. ראשית יש לציין כי עסקינן בבקשת רשות ערעור על החלטה דיונית של בית המשפט קמא והלכה היא כי לערכאה הדיונית נתון שיקול דעת רחב בעניינים שבסדרי דין וככלל ערכאת הערעור אינה נוטה להתערב בהחלטות כגון אלה למעט במקרים בהם ההחלטה מנוגדת לדין או גורמת עיוות דין לאחד הצדדים [ראו: רע"א 1869/15 שמש נ' פארם אפ שיווק (1996) בע"מ (, 14.4.15) בפסקה 6 ו-רע"א 7615/13 מובלי עטיה שבתאי בע"מ ואח' נ' מ"י (פורסם בנבו, 30.1.14) בפסקה 4).

החלטת בית משפט קמא נראית נוכח קביעת בית המשפט בהליך הפינוי, ההפרה היסודית המזכה בפיצוי המוסכם ואף בשים לב לנזקים שנגרמו למשיבים, כסכום סביר בנסיבות העניין, ואין חריג, בנסיבות אלו.

12. ככל שנקבע כי מדובר בהגנה קלושה או הגנה בדוחק כך שהערכאה הדיונית מצאה שיש להתנות את מתן הרשות להתגונן בתנאים מסוימים, בבואה לקבוע את התנאים על הערכאה הדיונית ליתן את הדעת, בין היתר, למצבו הכלכלי של הנתבע כאשר נטל השכנוע בנקודה זו רובץ על הנתבע והוא חייב לטעון ולהראות לבית המשפט כי אין באפשרותו למלא אחרי התנאי שנקבע ראו: [רע"א 2075/05 שחר יוסף נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 5.6.05) בפסקה ב(4) ולאחרונה רע"א 384/17 סבוב נ' גמא ניהול וסריקה בע"מ (פורסם בנבו, 1.2.17) בפסקה י"א]. עוד נקבע בהקשר זה כי גם במצב של הגנה קלושה או חסרת בהירות, באם מוכיח הנתבע כי אין ביכולתו לעמוד בסכום הערבות, עשוי בית המשפט לוותר על הפקדת הערבות "זאת על מנת לא למנוע מנתבע עני את האפשרות להביא הגנה אפשרית לפני בית המשפט, להכרעתו" [שם, בפסקה ב(2)].

בית משפט קמא התייחס לכל השיקולים גם בבקשה להפחתת סכום הערובה תוך שהוא מדגיש שהמבקשים לא הצליחו להוכיח העדר יכולת כלכלית להפקיד את הסכום.

13. קביעת בית המשפט בשלב זה בעניין הפרת ההסכם והזכאות לפיצוי המוסכם, מלמדת כי בית המשפט יוכל לקבוע את הערובה כפי שקבע, ולא מצאתי להתערב בהחלטת בית המשפט שמצאה כי אין מקום להפחית או לשנות את סכום הערובה.

14. יחד עם זאת, בשים לב לעובדה כי המבקשים כבר הפקידו סך של 50,000 ₪, לא ראיתי מניעה להאריך להם ב- 60 ימים ,החל מהיום, להפקיד את יתרת הסכום, ככל שלא יופקד, תדחה בקשת רשות להתגונן כפי שקבע בית משפט קמא.

15. אין צו להוצאות.

הערובה אם הופקדה תוחזר לידי המבקשים.

לסגור את תיק.

ניתנה היום, כ"א אב תשפ"א, 30 יולי 2021, בהעדר הצדדים.