לפני: כב' השופט יוסף יוספי

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים מיום 11.6.21 ( להלן – החלטת הוועדה).

2. להלן יפורט הרקע הרלוונטי להכרעה:

א. המערער נפגע ביום 20.9.2015 עת היה מעורב בתאונת דרכים בדרכו חזרה מהעבודה לביתו, תאונה שהוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה.

ב. ביום 26.7.2016 התכנסה וועדה רפואית לעררים וקבעה כי למערער לא נותרה נכות בעמוד שידרה צווארי ועמוד שידרה מותני.

ג. על החלטה זו של הוועדה הוגש ערר המערער וביום 28.4.2017 התכנסה וועדה רפואית לעררים לדון בפגיעות האורתופדיות להן טען המערער, ודחתה את טענותיו.

ד. על החלטה זו של הוועדה הוגש ערעור לבית דין זה, במסגרת תיק ב"ל 34305-05-17 וביום 11.9.2017 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה: "עניינו של המערער יושב לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב על מנת שתתייחס לטווחי התנועה בעמוד שדרה המותני שצוינו בחוות הדעת מאת ד"ר מחמיד מיום 28.04.2017. הוועדה תערוך בדיקה קלינית בנוגע לטווחי התנועה בעמוד השדרה המותני. הוועדה מתבקשת להתייחס לבדיקת C.T עמוד שדרה מותני מיום 28.03.2016 (פענוח מיום 07.04.2016)".

ה. בעקבות פסק הדין התכנסה ביום 12.11.2017 הוועדה הרפואית לעררים אשר בדקה את המערער והותירה את החלטתה על כנה.

ו. על החלטה זו הוגש ערעור נוסף לבית דין זה במסגרת תיק ב"ל 62644-11-17 וביום 23.8.2018 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) באותו הרכב על מנת שתשלים את מלאכתה בהתאם לאמור בפסק הדין מיום 11.9.17 בתיק בל' 34305-05-17, ותבצע בדיקה קלינית למערער וכן תתייחס לבדיקת C.T ע"ש מותני מיום 28.3.16 (פיענוח מיום 7.4.16)".

ז. בעקבות פסק הדין המחזיר התכנסה ביום 5.4.2019 הוועדה הרפואית לעררים אשר בדקה את המערער, ולא מצאה לשנות מהחלטתה.

ח. על החלטה זו של הוועדה הרפואית לעררים הוגש ערעור נוסף (שלישי) לבית דין זה במסגרת תיק ב"ל 37030-04-19 וביום 21.1.20 ניתן פסק דין אשר קבע כי יש להשיב את עניינו של המערער לדיון בפני וועדה בהרכב חדש.

ט. בעקבות פסק הדין התכנסה ביום 22.5.20 וועדה רפואית לעררים בהרכב חדש אשר בדקה את המערער ובפרק סיכום ומסקנות נרשם כדלקמן: "וועדה מתכנסת מכוח פס"ד מיום 21.1.20. הוועדה קובעת לאחר בדיקה גופנית ועיון בתיק עב כרס כי לא נותרה מגבלה בתנועות עמ"ש צווארי ומותני או נזק נוירולוגי שמקנים אחוזי נכות. הערר לדחייה".

י. על החלטה זו של הוועדה הרפואית לעררים הוגש ערעור לבית דין זה במסגרת תיק ב"ל 22922-06-20 וביום 10.11.21 ניתן פסק דין לפיו: "עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שזו תשקול בשנית החלטתה באשר לנכות בעמ"ש מותני, תוך שתתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר מחאמיד בעניין זה, לרבות לממצאי בדיקתו. לשיקול דעת הוועדה אם לבצע בדיקה נוספת, כשל בדיקתו של ד"ר מחאמיד, על מנת לנמק את החלטתה" (להלן – פסק הדין המחזיר).

יא. בעקבות פסק הדין המחזיר, התכנסה ביום 11.6.21 הוועדה הרפואית לעררים נשוא ערעור זה, ושמעה את תלונות המערער כדלקמן:

"ממצאים בבדיקת הוועדה: לפנים משורת הדין המערער נבדק שנית.

בבדיקה: לורדוזה מותנית שמורה. שובר מתארך בכ-7ס"מ אין כיווץ שרירים פרווטברליים. טונוס, החזרים ותחושות תקינים. כיפוף 70, יישור 20, הטייה לכל צד 30, SLR שלילי. החזרי פיקה ואכילס הופקו היטב".

יב. בפרק סיכום ומסקנות ציינה הוועדה כדלקמן:

"לסיכומו של דבר, המערער אינו סובל ממגבלה בעמ"ש מתני. אין נכות בעמ"ש מתני. המערער נבדק פעמיים ע"י הוועדה הנוכחית. לראשונה ב-22.5.20 והשנייה היום. בשתי הבדיקות לא נמצאה הגבלה בתנועות וכן לא נמצא חוסר נוירולוגי ממקור מותני.

לעניין חוו"ד ד"ר מחאמיד – חו"ד ניתנה ב-28.4.17 בדיקתו של טווח התנועות אינה מפורטת בפרוטוקול. אך הגיע למסקנה כי סובל מהגבלה קלה בתנועות עמ"ש מתני. לציין כי חו"ד זו ניתנה 3 שנים לפני בדיקה ראשונה ו-4 שנים לפני בדיקה נוכחית. מעל לכל ספק כי תוצאות הבדיקה יכולות להשתנות מעת לעת, אולם 2 בדיקות חוזרות בהפרש של שנה מראות שלמערער אין מגבלה בתנועות עמ"ש מתני ואין חוסרים נוירולוגים, לפיכך דינו של הערר להידחות וכן המלצתו של ד"ר מחאמיד לגבי גובה הנכות, לא להתקבל בשל שוני בתוצאות הבדיקה. הוועדה דוחה את הערר – אין נכות".

על החלטה זו של הוועדה הוגש הערעור דנן.

תמצית טענות המערער

3. לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו פגמים משפטיים המצדיקים השבת עניינו לוועדה רפואית לעררים בהרכב חדש, שכן הוועדה נעולה בעמדתה ואינה מקיימת את פסק הדין המחזיר כדלקמן:

א. הוועדה אינה מתייחסת בצורה עניינית לחוו"ד של ד"ר אחמד מחאמיד – בפני הוועדה הועמדה חוות דעתו של ד"ר מחאמיד ממנה עולה כי ד"ר מחאמיד ביצע בדיקת טווחים ולאחר מישוש השרירים מצא ממצאים המעידים בין היתר על "ספאזם שרירי משמאל ומימין בסמוך לחוליות מותנית הנמוכות, רגישות ע"פ העוקצים או ליסט. מבחני הרמת הרגליים ביישור (SLR cross, SLR) מימין חיובי.

מבחני Laseruqe cross Laseauqe מימין חיובי."

למרות זאת, טוען המערער כי הוועדה לא ביצעה מישוש שרירים על מנת לבחון קיומו של ספאזם, לא בחנה רגישות שנמצאה על פני העוקצים, לא ביצעה מבחן הרמת רגליים אשר נמצא חיובי על ידי ד"ר מחאמיד וכמו כן, לא בחנה טווחי תנועה בסיבוב בהם נמצאה ההגבלה, וכן לא ביצעה מבחני Laseauqe cross Laseauqe אשר ע"פ בדיקתו של ד"ר מחמיד נמצאו חיוביים.

ב. משלא ביצעה הוועדה את הבדיקות שערך ד"ר מחאמיד, כפי שפורטו לעיל, לא קיימה הוועדה את הוראות פסק הדין המחזיר, שכן לטענת המערער, פסק הדין המחזיר חייב את הוועדה לבחון את בדיקתו של ד"ר מחמיד ולנמק מדוע אין בממצאיו כדי להקנות למערער נכות רפואית. בניגוד להוראות פסק הדין המחזיר, הוועדה לא ביצעה את הבדיקות כפי שביצע ד"ר מחאמיד ולא נימקה מדוע בדיקתה המצומצמת עדיפה על בדיקתו הרחבה של ד"ר מחאמיד. הוועדה בחרה לנמק קביעתה בשל חלוף הזמן בין בדיקתו של ד"ר מחאמיד לבין בדיקתה, אולם היה עליה, כדי לשלול את ממצאיו של ד"ר מחאמיד, לבצע את אותן הבדיקות כפי שביצע ד"ר מחאמיד.

תמצית טענות המשיב

4. המשיב טוען כי לא נפלה טעות משפטית בהחלטת הוועדה, החלטה מנומקת אשר מאפשרת להתחקות אחר הלך מחשבתה של הוועדה, כאשר טענות המערער הן טענות רפואיות אשר אין מקום לקבלן מהסיבות כדלקמן:

א. הוועדה מתייחסת בצורה עניינית לחוות דעתו של ד"ר מחאמיד – הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית, רשמה את ממצאיה, והוועדה אינה מחויבת לבצע במדויק את אותן הבדיקות שביצע ד"ר מחאמיד.

ב. פסק הדין המחזיר לא הורה לוועדה לבצע את אותן בדיקות ואת אותם מבחנים אלא קבע כי על הוועדה להתייחס בצורה עניינית ומנומקת לחוות דעתו ולממצאיו של ד"ר מחאמיד, וכך עשתה הוועדה. הוועדה קבעה באופן ברור כי חוות דעתו של ד"ר מחאמיד משנת 2017 הינה חוות דעת שניתנה 4 שנים לפני התכנסותה של הוועדה דנן, וכן ציינה כי בדומה לבדיקות קודמות שביצעה הוועדה במערער, גם בבדיקה זו לא נמצאו הגבלה בתנועות או חוסר נוירולוגי ממקור מותני. זאת ועוד, קביעתה של הוועדה כי ממצאים יכולים להשתנות בחלוף השנים, וכפי שהודגם בבדיקתו של המערער הממצאים לא העידו על קיומה של מגבלה בעמ"ש מותני. ממצאים שונים של הוועדה מהווים הנמקה מספקת ומקיימים את פסק הדין המחזיר.

דיון והכרעה

5. החלטת הוועדה הרפואית לעררים ניתנת לערעור בפני בית הדין האזורי לעבודה בשאלה משפטית בלבד, וזאת בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה - 1995. במסגרת סמכותו של בית הדין לדון ב"שאלה משפטית" בלבד כאמור, על בית הדין לבחון האם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה. (עב"ל 10014/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד'  213). בית הדין אינו בוחן ואף נעדר סמכות לדון ולהכריע בהיבט הרפואי של קביעת הנכות.

6. הלכה פסוקה היא כי משהוחזר עניינו של מבוטח על ידי בית הדין במסגרת פסק דין לוועדה לעררים בצירוף הוראות, על הוועדה המתכנסת בעקבות פסק הדין להתייחס אך ורק לאמור בו, ואין הוועדה נדרשת להתייחס לנושאים שלא פורטו בפסק הדין (ראו: דב"ע נא 29-0 פרנקל - המוסד לביטוח לאומי פד"ע כד' 160).

7. כאמור בפסק הדין המחזיר, התבקשה הוועדה לשקול החלטתה בעניין עמוד שדרה מותני בשנית, תוך התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של ד"ר מחאמיד בעניין זה, לרבות לממצאי בדיקתו. עוד נקבע בפסק הדין כי בשיקול דעת הוועדה אם לבצע בדיקה נוספת כשל בדיקתו של ד"ר מחאמיד על מנת לנמק את החלטתה.

אמנם מקובלת עליי טענת המשיב כי הוועדה איננה מחויבת לבצע את אותן הבדיקות בדיוק כשל ד"ר מחאמיד, והדבר אף הושאר לשיקול דעתה של הוועדה גם בפסק הדין המחזיר; יחד עם זאת, התבקשה הוועדה בפסק הדין המחזיר לכל הפחות, להתייחס לחוות דעתו של ד"ר מחאמיד לרבות לממצאי בדיקתו.

הוועדה בחרה לבצע בדיקה נוספת למערער, ועיון בבדיקה מעלה כי אמנם היא מבצעת בדיקת טווחי תנועה, של כיפוף, יישור, הטיה וSLR אולם בהשוואה לממצאיו של ד"ר מחאמיד, חסרה בדיקתה של הוועדה את הממצא בדבר סיבוב לימין ולשמאל, כאשר ד"ר מחאמיד מצא טווח תנועה מוגבל בבדיקת הסיבוב. כאמור בפסק הדין המחזיר, אף אם לא מבצעת הוועדה בדיוק את אותן הבדיקות שביצע המומחה, לכל הפחות היא נדרשת להתייחס בצורה עניינית לממצאים אלו ולהסביר מדוע אין באלו כדי להקנות נכות.

הוועדה כאמור לא בדקה את טווח הסיבוב לימין ולשמאל, ואף לא התייחסה לממצא זה שנמצא בחוות דעתו של ד"ר מחמאיד, וזאת בניגוד לאמור בפסק הדין המחזיר. משכך, אין אף בנימוקי הוועדה בעניין חלוף הזמן כדי לרפא את הפגם בהחלטתה. הדברים נכונים גם באשר לממצאי בדיקתו של ד"ר מחאמיד המפורטים תחת כותרת "בדיקת עמוד שדרה מותני".

מניסוח החלטתה של הוועדה נדמה כי זו מקובעת בעמדתה, כאשר הוועדה שבה וחוזרת על נימוקיה בעניין חלוף הזמן, ואף מציינת כי בשתי ההתכנסויות נבדק המערער ו"לא נמצאה הגבלה בתנועות", בעוד שבהתאם לקביעות בפסק הדין המחזיר נמצא כי בהתכנסותה הראשונה של הוועדה לא בדקה הוועדה טווחי תנועה וזו אף הסיבה שבשלה הושב העניין לוועדה.

8. לאור המפורט לעיל, מצאתי כי יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה בהרכב חדש אשר תדון בערר מראשיתו. בפני הוועדה בהרכבה החדש לא יעמדו פרוטוקולי וועדות לעררים קודמות ופסקי דין בעניינו של המערער. המערער ובא כוחו יוזמנו לטעון טענותיהם בפניי הוועדה. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

9. המשיב ישא בהוצאות המערער בסך 2,000 ₪ אשר ישולמו תוך 45 ימים.

10. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 ימים לנשיאת בית הדין הארצי לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, כ"ו תמוז תשפ"ב, (25 יולי 2022), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.