בהסכמת הצדדים אני נותן פסק דין זה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ללא נימוקים.

שמעתי את העדים (ובכלל זה ראיתי את הדגמת התאונה על ידם באמצעות מכוניות דגם ועל גבי השרטוט ת/1), צפיתי בתמונות שהוצגו ובהמחשה של איזור התאונה (באמצעות אתר גוגל מפות), עיינתי בכתבי הטענות על נספחיהם, ושמעתי את טענות באי כוח הצדדים. בעקבות כל זאת, ולאחר ששקלתי גם שיקולי צדק כפי שניתן לעשות לפי סעיף 79א, אני מורה כי הנתבעת תשלם לתובעת את הסכומים הבאים תוך 30 ימים:

1. 1816 ש"ח בגין הנזק, שהם 25% מסך רכיבי הנזק למעט רכיב ימי העמידה שלא הוכח.
2. 2,000 ש"ח בגין שכ"ט עו"ד (סכום זה כולל מע"מ).
3. 386 ש"ח בגין אגרת בית המשפט ששולמה בפועל.
4. 450 ש"ח בגין שכר עד התובעת (התובעת תעביר שכר זה לעד. יצוין כי בטעות לא ניתנה החלטה בעניין זה במהלך הדיון).

לאור התוצאה האמורה, אשר נובעת מהתרשמותי שלנהג הנתבעת היה חלק מצומצם יחסית בגרימת התאונה (אני מאמין לו שהיה בעמידה בעת התאונה, אם כי עמד במקום אסור ובאופן רשלני) - ועל אף שאין בסמכותי לכפות זאת - ראוי לדעתי כי הנתבעת תשקול גם להפחית בהתאם את גובה ההשתתפות העצמית שתגבה מהנהג המבוטח שלה (על פי ההערכה שנשמעה בדיון, מדובר ככל הנראה בהשתתפות עצמית מוגדלת מאחר שהוא היה נהג צעיר בעת התאונה). מכל מקום, גם אם הנתבעת לא תקבל את המלצתי, אבקשה להפנות את תשומת ליבו של הנהג לפיסקה זו.

בהתאם לתקנה 6 לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס"ז-2007, התובעת פטורה מתשלום המחצית השנייה של האגרה.

ניתן היום, ה' אלול תשפ"ב, 01 ספטמבר 2022, בהעדר הצדדים.