06 דצמבר 2021

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 02.06.21 (להלן: "הוועדה"), אשר קבעה למערער 5% נכות החל מתאריך 01.03.21. (ההחלטה).

רקע

2. המערער יליד 1975, עובד שכיר בעבודות אבן. ביום 22.07.19 נפגע המערער בתאונת דרכים שהוכרה על ידי המשיב כפגיעה מעבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. מהות הפגיעה שהוכרה "חבלה באצבעות כף יד ימין".

3. ועדה רפואית דרג ראשון מיום 20.01.21 קבעה למערער 5% נכות החל מ- 01.03.21.

4. על החלטה זו השיג המערער.

5. ביום 02.06.21 התכנסה הוועדה הרפואית לעררים על מנת לדון בערר המערער.

הוועדה שמעה את תלונות המערער וטענות בא כוחו ורשמה אותן בפרוטוקול כדלקמן:

6. הוועדה עיינה בצילום כף יד אשר הדגים "מצב לאחר אמפוטציה של הגליל בזרת פרט לכך, גבולות העצמות שמורים, מראה שמור של המפרקים, אין הסתיידויות פתולוגיות ברקמות רכות". הוועד ערכה בדקה קלינית תוך שהיא מפרטת ממצאיה בפרוטוקול כדלקמן:

7. הוועדה ערכה דיון וסיכמה החלטתה כדלקמן:

8. על החלטה זו הוגש הערעור שלפני.

טענות הצדדים

9. לטענת המערער, בהחלטת הוועדה נפלו מספר שגיאות משפטיות כדלקמן:

א. הוועדה מדרג ראשון שגתה עת לא התייחסה למלוא ממצאיו של ד"ר מאג'ד גנאיים.

ב. הוועדה מדרג ראשון שגתה עת לא התייחסה לתקנה 44 ולא התייחסה כלל להגדרת קישיון נוח בתקנות.

ג. הוועדה לא התייחסה באופן מנומק לחוות דעת ד"ר מאג' גנאיים.

ד. הוועדה לא התייחסה לתקנה 15 בשים לב לאופי הפגיעה ועבודת המערער.

ה. הוועדה לא התייחסה לעניין הפעלת תקנה 35.

ו. הוועדה לא בדקה את המערער כדבעי, התעלמה מהמסמכים הרפואיים ולא העניקה למערער אחוזי נכות בדין חלק מהליקויים הרפואיים שצוינו במסמכים הרפואיים.

ז. נפשי- הוועדה לא יצאה ידי חובתה, כיוון שלא נימקה את החלטתה. לא די בכך שהוועדה תשלול קשר סיבתי מן הנימוק שחלפו 9 חודשים ממועד התאונה.

10. מנגד, טען המשיב כי דין הערעור להידחות, מן הנימוקים שלהלן:

א. יש לסלק על הסף כל טענה אשר משרבב המערער לערעורו בנוגע להחלטת הוועדה מדרג ראשון. כלל ידוע הוא בפסיקה כי ערר לועדת העררים הוא המרפא לכל פגם לכאורי אשר נפל לטענת המערער במסגרת הדיון בדרג הראשון.

ב. יש לדחות את טענות המערער בנוגע להתייחסות לחווה"ד ד"ר מאג'ד גנאיים אשר הוגשה מטעמו. הועדה עיינה בחוות הדעת, מצאה ממצאים שונים תך שהיא עומדת על ההבדל בין הגבלה וקשיון ועל כן לא קיבלה את מסקנות המומחה מטעם המערער. בהתאם לפסיקה די בכך על מנת לצאת לכדי חובת ההנמקה.

ג. יש לדחות את טענות המערער לענין תקנה 15 שעה שהוועדה סבורה כי הוא מסוגל לחזור לעבודתו. ממילא, ומשקביעת הוועדה היא 5% הרי שגם הפעלתה המלאה של תקנה 15 לא תועיל למערער.

ד. המערער הגיש חוות דעת הגורסת כי יש להעניק לו נכות בהתאם לפריטי ליקוי ספיציפיים ולא בהתאם לפריט ליקוי 35 כך שלא ברורה העלאת הבקשה כעת משלא נטענה כלל בפני הוועדה אלא נהפוך הוא.

ה. בתחום הנפשי, ערכה הוועדה בדיקה קלינית מפורטת והתייחסה לתיעוד הרפואי הבודד אשר הוצג לה ואולם הוועדה מציינת כי לא מצאה ממצאים אלו, ובכלל תשומת לב כי הוועדה מציינת כי אינה מוצאת ממצאים בתר חבלתיים.

ו. בסיכומה של הוועדה היא מתייחסת אף לפער שבין התאונה לבין מועד הבדיקה הראשונה בתחום הנפשי, וכזכור גם היחידה, וקובעת כי אין נכות ואין קשר סיבתי בין תלונותיו לבין התאונה המוכרת. המדובר בהחלטה רפואית והמערער אף אינו מתחיל לגרום להרהר עליה.

ז. המשיב סבור כי לא נפלה כל טעות משפטית בפעולת הוועדה וכי החלטתה מפורטת ומנומקת וניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.

דיון והכרעה

11. לאחר שעיינתי בנימוקי הערעור, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין הערעור להתקבל באופן חלקי בתחום האורטופדי ולהידחות בתחום הנפשי, וזאת מן הנימוקים שיפורטו להלן:

12. התחום האורטופדי- ד"ר גנאיים מאג'ד מומחה אורטופד מטעם המערער קבע בחוות דעתו כי למערער נכות בשיעור 5% לפי סעיף 44(4) שמתייחס לקשיון נוח, לכל אחת מהאצבעות 4-3. ד"ר גנאיים ערך בדיקה קלינית של אצבעות 4-3 ומצא הגבלה בכיפוף של האצבעות הכל כמפורט בחוות הדעת.

13. הוועדה לעררים בבדיקתה מצאה הגבלה "מזערית" בכיפוף האצבעות 4-3 ואולם שללה קיומה של נכות באצבעות 4-3 ומסקנות המומחה מטעם המערער מן הנימוק לפיו "קישיון בהגדרתו הינו מצב שבו יש העדר תנועה באחד או יותר ממפרקי האצבע. במקרה דנן לנוכח ממצאי הבדיקה אין מדובר בקישיון אלא בהגבלה מזערית בכיפוף" ולכן קבעה הוועדה כי מצבו של המערער אינו תואם את הגדרת הקישיון לפי התקנות.

14. לטעמי, הנימוק של הוועדה אינו מתכתב עם ההגדרה שבתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז- 1956 (התקנות) ואין בו התייחסות מנומקת לקביעה הספציפית של המומחה מטעם המערער בדבר קיומה של נכות בגין קשיון נוח, ואסביר.

15. תקנה 44 לתקנות מגדירה קשיון אצבעות היד כדלקמן:

"44. קשיון אצבעות היד

קשיון לא נוח של האצבעות- קשיון באחד או יותר מפרקי האצבעות אשר אינו מאפשר תפיסה או פתיחת היד ומפריע לפעולת האצבעות הסמוכות;

קשיון לא נוח של האגודל- תנוחה המונעת אחיזה;

קשיון נוח- קשיון המאפשר תפיסה ובאגודל הוא מאפשר אחיזה (PINCH)-"

16. ד"ר גנאים מצא בבדיקתו הגבלה בכיפוף של האצבעות 4-3, ממצא אשר מתכתב עם הממצא של הוועדה אשר גם היא מצאה הגבלה (אומנם מזערית) בכיפוף של האצבעות. ד"ר גנאים העניק למערער 5% נכות בכל אחת מהאצבעות בגין קשיון נוח, קרי קשיון המאפשר תפיסה. ואולם הוועדה שללה קיומה של נכות מן הנימוקי האמור כי "קישיון בהגדרתו הינו מצב שבו יש העדר תנועה באחד או יותר ממפרקי האצבע".

כלומר הוועדה שללה קיומו של קשיון לא נוח, אך לא בחנה את האפשרות ולא נימקה מדוע מצבו של המערער, הגבלה בכיפוף האצבעות, אינו עונה על ההגדרה של קשיון נוח המאפשר תפיסה לפי תקנה 44.

שלילת קיומו של קשיון לא נוח אין משמעותה שלילת קיומו של קשיון נוח, והיה על הוועדה להתייחס או לכל הפחות לנמק מדוע מצבו של המערער הסובל מהגבלה בכיפוף האצבעות 4-3, גם אם היא מזערית, אינה עונה על ההגדרה של קשיון נוח. דיון כזה לא נערך על ידי הוועדה ולא ניתן מהחלטתה להתחקות אחר הלך מחשבתה. בכך נפל פגם משפטי בפעולתה. אוסיף, כי נכון שבחוות דעת המומחה מטעם המערער לא נקבעה נכות לפי סעיפים ספציפיים, ואולם משנמצאה הגבלה בתנועות האצבעות 4-3, היה על הוועדה לשקול הענקת נכות לפי סעיף כללי, ואפשרות זו לא נבחנה על ידי הוועדה.

לאור כל האמור, דין הערעור להתקבל בתחום האורטופדי.

17. נפשי: יש לדחות את טיעוני המערער בתחום הנפשי. ממקרא הפרוטוקול עולה, כי הוועדה שמעה את תלונות המערער וטענות בא כוחו ועיינה בתיעוד הרפואי שהונח לפניה בכל הנוגע לתחום הנפשי. המדובר במסמך רפואי אחד אשר מתעד בדיקה חד פעמית שבוצעה ביום 05.07.20 עם האבחנה של מצב תגובתי. הוועדה מציינת כי המערער לא הציג מסמכים רפואיים נוספים למרות שהוא טען כי נבדק פעמיים כך שהמדובר במסמך אחד ויחיד. הוועדה גם ערכה בדיקה קלינית מפורטת והיא מציינת כי המערער לא גילה בבדיקה סימני הפרעה אפקטיבית ותגובה פוסט טראומטית וכי הופיע בבדיקה 9 חודשים לאחר האירוע הנדון ולא המשיך טיפול ומעקב פסיכיאטרי. ובהעדר סימנים של הפרעה אפקטיבית ותכנים פוסט טראומתיים קבעה הוועדה אי קיומה של נכות בתחום הנפשי ושללה קשר סיבתי בין האירוע המוכר לאור הזמן הרב שחלף ממועד התאונה ועד הפניה לפסיכיאטר.

18. המדובר לטעמי בהחלטה מפורטת ומנומקת של הוועדה וניתן בקלות להתחקות אחר הלך מחשבתה. הוועדה התייחסה באופן מפורט לאישור הרפואי היחיד בתיקו של המערער ואולם בהעדר תיעוד רפואי נוסף, ובשים לב כי התלונה הראשונה היתה תשעה חודשים ממועד התאונה והמערער לא היה במעקב או טיפול פסיכיאטרי, קבעה הוועדה שאין קשר סיבתי בינן מצבו הנפשי הנטען של המערער לבין התאונה. המדובר בקביעה רפואית מובהקת של הוועדה אשר מבוססת על שיקול דעתה הרפואי מקצועי והמתכתבת עם התיעוד הרפואי אשר הונח לפניה. ועל כן, לא מצאתי הצדקה להתערב בקביעתה המקצועית של הוועדה.

סוף דבר

19. לאור כל האמור, הערעור מתקבל באופן חלקי כך שעניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) בהרכבה מיום 02.06.21 על מנת שתשקול הענקת נכות באצבעות 4-3 בגין קשיון נוח לפי פריט ליקוי 44(4). ככל שהוועדה סבורה כי מצבו של המערער אינו תואם קשיון נוח, תשקול הוועדה הענקת נכות בגין סעיף ליקוי כללי נוכח ממצאי בדיקתה "הגבלה מזערית בכיפוף". הוועדה תנמק את החלטתה באופן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה.

20. המערער ובא כוחו יוזמנו לוועדה לטעון טענותיהם.

21. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת.

22. הואיל והערעור התקבל באופן חלקי, אינני עושה צו להוצאות.

23. 54678313לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, ב' טבת תשפ"ב, (06 דצמבר 2021), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.