לפני בקשה דחופה להארכת מועד להישפט בגין שני דוחות.

1. דו"ח מהירות שמספרו 90516948214 שתועד במצלמה מסוג א-3 מתאריך 28.3.2020.

2. דו"ח מהירות שמספרו 90517159399 שתועד במצלמה מסוג א-3 מתאריך 12.4.2020.

עיינתי בבקשה ובמסמכים שצורפו.

לטענת המבקש הודעת הקנס נשלח לכתובתו הרשומה במרשם האוכלוסין אולם חזרה בציון "לא ידוע במען" בדו"ח 1 ו"מען בלתי מספיק" בדו"ח 2.

הדוחות נשלחו בדואר רשום לכתובת טייבה המשולש 4040000.

מעיון בתמצית רישום ממרשם האוכלוסין שצורף לתיק עולה כי המען המבקש הינו טייבה 4040000 ללא ציון מספר תיבת דואר או כל פרט אחר, בהקשר לכך האחריות לעדכן את כתובת המגורים היא על המבקש ומשלא עשה כן לא יוכל לומר כי דברי הדואר לא הגיעו לידיו (ראה עפ"ת 40365-02-21 ועפ"ת 27948-12-14).

טענת המבקש כי הרכב משמש את כלל בני המשפחה שנוהגים ברכב ורישום העבירה על שמו הינו מכוח בעלות על הרכב אינה מהווה חשש לעיוות דין על פי הפסיקה ועילה להארכת מועד להישפט (ראה רע"פ 9580/11).

בנוגע לעובדה כי מדובר בעבירה שצולמה במצלמה מסוג א-3 אינה מהווה עיוות דין ועילה להארכת מועד להישפט (ראה רע"פ 4623/19).

מכל הנימוקים הנ"ל הבקשה נדחית.

ניתנה היום, כ"ב חשוון תשפ"ב, 28 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.