כתב האישום:

1. הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבת רכב, לפי סעיף 413 ב לחוק העונשין, תשל"ז 1977 (להלן: "חוק העונשין"), החזקת כלי פריצה לפי סעיף 413ז לחוק העונשין, וכניסה לישראל שלא כדין, לפי סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב 1952.
2. על פי הנטען בכתב האישום, במועד שאינו ידוע במדויק למאשימה, נגנה הנאשם, תושב האזור לישראל שלא כדין, ומבלי שיש בידו היתר כניסה.
3. בהמשך, ובין התאריכים 27.6.2021 ל- 28.6.2021 בשעה 01:30, בשעה שאינה ידועה, ברחוב נחום אהרנפלד בירושלים, שבר הנאשם את החלון הימני של רכב מסוג מזדה נושא לוחית רישוי מספר: 017452300 בבעלות ולדימיר גרומוב, התניעו באמצעות מכשיר דיאגנוסטיקה, והחל בנסיעה לעבר מחסום חיזמה, על מנת להעביר את הרכב לשטחי האזור. הנאשם נתפס במחסום כשלצדו כבלים שחורים, כבל ירוק ומכשיר הדיאגנוסטיקה.

רישום פלילי:

1. לנאשם רישום פלילי הכולל 3 הרשעות קודמות. בשנת 2021 נדון הנאשם בבית דין צבאי (יהודה) בעבירות של פריצה לרכב וגניבה מרכב ל-35 ימי מאסר, מאסר על תנאי קנס והתחייבות. בשנת 2015 נדון הנאשם בגין גניבה מרכב וייצור נשק, לחודשיים מאסר ומאסר על תנאי. בנוסף קיימת עבירה של התחזות והפרת הכרזת סגירת שטח למאסר למשך 5 ימים, מאסר על תנאי וקנס.
2. בנוסף, הוגש במסגרת הראיות לעונש פס"ד מבית הדין יהודה (תיק מספר 3405/21) מיום 21.3.2021.

תמצית טיעוני הצדדים:

1. בטיעוניה, ציינה המאשימה, כי הנאשם יליד 1977, ולחובתו רישום פלילי ממן העניין, הכולל 3 הרשעות קודמות בעבירות של גניבת רכב, פריצה לרכב והפרת שטח צבאי סגור, אך במאסר על תנאי מתיק זה אינו ניתן להפעלה. בנוסף, לחובתו עבירות ביטחוניות. על פיה, הנאשם ממשיך בדרכו העבריינית ומנהל אורח חיים שולי, כאשר אינו מורתע מביצוע עבירות, אף שהוטל עליו מאסר בפועל. צוין, כי במקרה דנן, האירוע לווה בתכנון מוקדם, נוכח השימוש במערכת ייעודית לפריצת כלי –רכב, וכן ההצטיידות בכלי פריצה מבעוד מועד – ועל כן יש להטיל ענישה מחמירה. לקולא יש לקחת בחשבון את הודאתו והחיסכון בזמן שיפוטי.
2. בהתייחס למתחם ביקשה המאשימה לקבוע מתחם שבין 15 ל-30 חודשים, ולהטיל על הנאשם 20 חודשי מאסר, לצד מאבר על תנאי מרתיע, קנס התחייבות ופיצוי לע"ת 2, וכן פסילה בפועל ופסילה על תנאי.
3. ההגנה התנגדה להגשת הרישום הפלילי, נטען כי כל העבירות המופיעות בו, וטלו על ידי בית משפט צבאי, בגין ביצוע עבירות שבוצעו בשטחים שמחוץ למדינת ישראל, ועל כן בית המשפט אינו יכול להביאם במסגרת שיקוליו בעת גזירת העונש.
4. בהתייחס לתיק שבפנינו, ביקש הסנגור לקחת בחשבון את הודאתו בהזדמנות הראשונה. על פיו, הנאשם הינו בחור צעיר, שעקב חסרון כיס לא הצליח לגייס את סכום ההפקדה שנקבע במסגרת הליכי המעצר, כתנאי לשחרורו. בנוסף, הנאשם התגלה כחיובי לנגיף הקורונה במהלך המעצר. על פיו, מתחם העונש ההולם הינו החל מ-6 חודשים ועד 18 חודשים. על הנאשם ביקש להטיל 7 חודשי מאסר בפועל לצד מאסר על תנאי.
5. במענה לטיעוני הסנגור, בהתייחס לרישום הפלילי ציינה המאשימה, כי הוא משקף את העבירות אותן ביצע הנאשם, ואין די בטענה כללית לכך שהרישום אינו מייצג את הכתוב בו.
6. הנאשם בסיום הביע צער על המעשה, וביקש לחזור את משפחתו.

מתחם העונש ההולם:

1. בע"פ 11194/05 אבו סבית נ' מדינת ישראל (15.5.06) עמד בית-המשפט העליון, מפי כב' השופט א' רובינשטיין, על התופעה של גניבת רכב ועל הצורך להטיל ענישה הולמת בגינה כדלקמן:
2. "...המדיניות הכוללת בעבירות גניבת רכב, ולא כל שכן כשמצטרפות אליהן עבירות נלוות... הכרח שתהא מחמירה. למרבה הצער, תופעת גניבות הרכב טרם נעקרה משורש, ומכת המדינה שאליה נדרש בית משפט זה לפני בדיוק עשור... כמעט שהפכה לעשר מכות; היא ממשיכה לנגוס ברכושם של רבים, ופגיעתה רעה כלכלית ואנושית. המעט שבידי בית משפט זה לעשות הוא לחזק את ידיהם של בתי המשפט הדיוניים בראייה מחמירה של העבירות הכרוכות בכך".
3. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת בעבירות גניבת רכב מעלה, כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשי מאסר בפועל כמפורט להלן:
4. רע"פ 2011/10 בדרן נ' מדינת ישראל (12.4.10) דחה בית-המשפט העליון בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי אשר החמיר בעונשו של נאשם שהורשע בעבירה של גניבת רכב וניסיון לגניבת רכב, ועונשו נגזר ל- 8 חודשי מאסר בפועל.
5. רע"פ 8544/09 באבי נ' מדינת ישראל (3.12.09), נדחתה בקשת רשות ערעור של נאשם אשר הורשע בארבע עבירות של גניבת רכב, ונגזרו עליו שלושים חודשי מאסר בפועל.
6. עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 26049-12-12 אל טורי נ' מדינת ישראל (24.2.13), נדחה ערעורו של נאשם, אשר הורשע בביצוע עבירות של גניבת רכב, חבלה במזיד ברכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, ונדון ל-12 חודשי מאסר בפועל.
7. עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 3985-10-10 סואלמה נ' מדינת ישראל (23.11.10), נדחה ערעורו של נאשם, ללא עבר פלילי, אשר הורשע בביצוע עבירות של גניבת רכב, פריצה לרכב ובעבירות נלוות, ונגזר עליו עונש מאסר בפועל של 10 חודשים.
8. עפ"ג (מח' מרכז-לוד) 17036-10-11 חסאן נ' מדינת ישראל (25.12.11), נדחה ערעורו של נאשם, ללא עבר פלילי, אשר הורשע בביצוע עבירות של גניבת רכב, גניבה מרכב בצוותא, נהיגת רכב מנועי ללא רישיון ועבירות נלוות, ונדון למאסר בפועל למשך 8 חודשים.
9. רע"פ 7577/17 נסיראת נ' מ"י (מיום 24.12.2017) נקבע מתחם ענישה שבין 9 ל-18 חודשי מאסר ביחס לעבירת גניבת רכב באמצעות הסתייעות במחשב העברתו לשטחים ועבירות נוספות. שם הסתיים התיק ב-11 חודשי מאסר.
10. ע"פ 2333/13 סאלם נ' מ"י (מיום 3.8.2014) נקבע מתחם ענישה שבין 8 ל-24 חודשי מאסר בנסיבות של מספרי מקרי גניבת כלי רכב.
11. במקרה דנן, יש לקחת בחשבון גם את העובדה, כי הנאשם נכנס לתחומי מדינת ישראל שלא כדין לצורך ביצוע העבירות, כאשר המדובר בעבירה מתוכננת. הנאשם נכנס לצורך מטרה זו, כאשר בוא מצטייד במכשירי פריצה וכן מכשיר ייעודי לצורך פריצת כלי- רכב. בנוסף, בכוונת הנאשם היה להוציא את הרכב מתחומי מדינת ישראל, והוא נתפס רק במחסום.

גזירת העונש המתאים לנאשם:

1. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40יא). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
2. הנאשם הינו יליד 1991. הנאשם הודה בביצוע העבירות והביע חרטה על ביצוען.
3. לחובת הנאשם 3 הרשעות קודמות מבית דין צבאי, שתיים מהן ממן העניין, בגינן ריצה שתי תקופות מאסר קצרות. בהקשר זה, ציינה המאשימה בצדק, כי לא ניתן להורות על הפעלת המאסר המותנה שהוטל על ידי בית משפט צבאי, ואולם ניתן לקחת בחשבון את הרישום הפלילי, כנתון המצביע על פעולה עבריינית חוזרת מצד הנאשם, בכל הנוגע לעבירות הקשורות ברכב, ולהביאו במסגרת שיקולי הענישה.
4. ראו לדוגמה: תפ"ח (מחוזי תל אביב-יפו) 1074-09 מדינת ישראל נ' י.ל (נבו 17.01.2010), ע"פ 8080/11 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 31.12.2013)‏‏).
5. ע"פ 307/73 מחמד דסוקי נ' מדינת ישראל, כח(2) 802 (1974)‏‏ צוין: "...לעניין חומרת העונש יש להביא בחשבון כי המערער כבר הורשע קודם לכן בבית-דין צבאי בשל ניסיון להצטרף ארגון חבלה בשם פתח ונידון למאסר שלוש שנים. כנראה שטרם למד את לקחו, ומן ההכרח הוא להגן מפניו על הציבור."
6. ע"פ 2694/09 פלוני נ' מדינת ישראל (נבו 22.06.2009)‏‏ צוין: "בית המשפט המחוזי הנכבד הביא בחשבון בגזר דינו את עברו הפלילי של המבקש: בעבר הורשע בהעלבת עובד ציבור ונדון לארבעה חודשי מאסר על תנאי וכן הורשע בעבירות של שימוש ברכב ללא רשות הבעלים, נטישתו של רכב במקום אחר וכן ניסיון לפריצה לרכב, בגינן הוטלה על המבקש התחייבות להימנע מעבירה בסך 1,000 ש"ח למשך שנתיים ושלושה חודשי מאסר על תנאי. כמו כן, המבקש גם הורשע בעבר בבית דין צבאי בעבירה של שימוש בנשק ללא סמכות ונדון למאסר למשך שלושה חודשים וארבעה חודשי מאסר על תנאי."
7. במסגרת ע"פ 5620/00 ראיד נצרה נ' מדינת ישראל (נבו 13.11.2000)‏‏ נקבע: "לא הייתה זו עבירה ראשונה מאותו סוג שבוצעה על ידי המערער, הוא הורשע בעבר בבית דין צבאי בשלושה פרטי אישום של נשיאת תחמושת."
8. במקרה דנן, קיימת זיקה ברורה בין הרישום הפלילי הכולל ביצוע עבירות דומות, לבין האישום הנדון, ומידת מעורבותו של הנאשם בביצוע עבירות מאותו הסוג. הנאשם שב ומבצע את אותן העבירות בדיוק.
9. עוד נתתי דעתי למשך תקופת המעצר בה נתון הנאשם, ולכך שביחס אליו נקבעו תנאי שחרור, במסגרת הליכי המעצר, בהן לא עמד, מפאת העדר יכולת כלכלית.
10. באיזון הכולל ראיתי לקבוע את עונשו של הנאשם באמצעו של מתחם העונש ההולם, ולהטיל עליו את העונשים הבאים:
11. 14 חודשי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו.
12. 7 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג פשע.
13. 3 חודשי מאסר על תנאי, שלא יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירת רכוש מסוג עוון, למעט עבירה לפי סעיף 413 לחוק העונשין.
14. 4 חודשי פסילה על תנאי שלא יעבור במשך שנתיים מיום שחרורו מן המאסר כל עבירה של נהיגת רכב מנועי ללא רישיון, עבירה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה.
15. קנס כספי בסך של 1,000 ₪ או 45 ימי מאסר תמורתו. הקנס ישולם בשני תשלומים חודשיים שווים ורצופים, שהראשון שבהם ביום 1.7.2022. לא ישולם תשלום כלשהו במועדו, תעמוד היתרה לפירעון מיידי.
16. פיצוי כספי למתלונן, עד תביעה 2 בסך 1,000 ₪. הפיצוי יופקד במזכירות בית המשפט עד ליום 1.7.2022.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, כ' אדר א' תשפ"ב, 21 פברואר 2022, בנוכחות המאשימה, הנאשם (ויעוד חזותי) ובא כוחו.