1. לפניי בקשה לביטול עיקולים אשר הוטלו בלשכת ההוצאה לפועל לאחר ששטר חוב הוגש לביצוע ולאחר שחלף המועד להגשת ההתנגדות.

טענות הצדדים:

1. לטענת המבקש, הוא הבעלים והמנהל של חברת אלברד גרופ בע"מ (להלן: "החברה") אשר ניהלה קשרי מסחר עם המשיבה ורכשה ממנה סחורה. המשיבה הגישה לביצוע שטר חוב שלכאורה חתום עליו המבקש כערב. לטענת המבקש, הוא מעולם לא חתם על שטר החוב שהוצג והחתימה המתנוססת עליו אינה חתימתו. עוד טוען המבקש כי המשיבה לא הציגה ראיות התומכות בטענתה כי שטר החוב נושא את חתימתו.

כמו כן, טוען המבקש כי הטלת העיקול על חשבונות הבנק ובחברות האשראי מסבה לו נזק כבד ועלולה למנוע ממנו לעמוד בתשלומים כלפי ספקיו ועובדיו ואף לגרום לקריסה כלכלית. עוד טוען המבקש שהותרת העיקול על כנו תסב לו נזק תדמיתי ותפגע בשמו הטוב.

1. לטענת המשיבה, אין למבקש טענות הגנה שכן ההתנגדות כלל איננה מתייחסת לתיק זה אלא לתיק אחר המתנהל על ידי משיבה אחרת. עוד טוענת המשיבה כי המבקש הוא בעל מניות יחיד בחברתו והוא אשר ערב לחובותיה, חתם על שטר חוב לפני נציג המשיבה וחתימתו אומתה על ידי אותו הנציג.

בנוסף, טוענת המשיבה כי מצבו הכלכלי של המבקש אינו מן המשופרים, מפנה לשיקים אשר חזרו מסיבת "א.כ.מ." החל מחודש מאי ולעיקול הנוסף אשר הוטל על חשבונו בחודש יוני 2021.

דיון והכרעה:

1. לאחר שעיינתי בכל אשר הוגש ולאחר קיום דיון במעמד צדדים, מצאתי להותיר את העיקולים על כנם.
2. על פי החלטת ביהמ"ש מיום 25/7/21, המועד להגשת ההתנגדות הוארך ועל כן יש לראות בה בקשה להארכת מועד המוגשת לפני ערכאה הנשלטת על ידי תקנות סדר הדין האזרחי. משכך, הבקשה שלפניי נדונה בכפוף לתקנות סדר הדין האזרחי ובהתאם להוראות המצויות בהן, כדי להחיל על המבקשת את מכלול ההגנות שמקנות לה התקנות (ראו: רע"א 7815/09 אופיר יונתן דוד נ' אקסלנס נשואה שירותי בורסה בע"מ (3.11.09)). אינני נדרשות לטענות התובעת כי יש לבטל את החלטת ביהמ"ש מיום 25/7/21 ואלו ידונו על ידי המותב שנתן את ההחלטה במסגרת הבקשה לביטולה.
3. בבקשה לביטול עיקול, בית המשפט בוחן הבקשה להטלת עיקול מלכתחילה כאשר הנטל על מבקש העיקול להוכיח את בקשתו, קרי על המשיב.

במסגרת הדיון בבקשה לביטול צו עיקול זמני, נטל השכנוע מוטל על מגיש הבקשה למתן הצו, ורואים את הצד שנגדו ניתן הצו במעמד צד אחד כאילו זומן מלכתחילה לדיון בבקשה בעניין זה (א' גורן, סוגיות בסדר הדין האזרחי, מהדורה עשירית, תשס"ט, הוצאת סיגא, בעמוד 570).

1. בבוא בית המשפט לבחון האם יש מקום למתן צו עיקול זמני, וככל שמדובר בבקשה לביטול הצו האם יש מקום להותיר את צו העיקול הזמני על כנו או שמא יש להורות על ביטולו, עליו להשתכנע בקיומה של עילת התביעה ובקיום חשש סביר שאי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין (תקנה 95 ו-103 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018). כמו כן, על בית המשפט לבחון הנזק שייגרם למבקש ככל שלא יינתן הצו לעומת הנזק שייגרם למשיב או לצד שלישי כתוצאה מנתינתו, נחיצות ומידתיות הסעד ותום לבו של המבקש הן בהגשת התביעה והן בהגשת הבקשה לסעד זמני.

ראיות מהימנות לכאורה לגבי עילת התביעה:

1. אשר לעילת התביעה, ההלכה היא כי בשלב הדיון בבקשה להטלת או ביטול העיקול, אין בית המשפט נדרש לבחון ולהכריע בין טענות הצדדים אלא מסתפק הוא בלבחון האם הועלו שאלות ממשיות הראויות להכרעה. ככל שיגיע למסקנה כי לא מדובר בתביעה מופרכת, הרי שדי בכך, בשלב דיוני זה, כדי לבסס קיומה של עילת תביעה.

ראו לעניין זה את דברי כב' השופט הנדל ברע"א 1379/16 מראון נופי נ' סאמי נופי (3.4.16) (להלן: "עניין נופי"):

"בבחינה זו די אם הוכח "שהתביעה אינה טרדנית, וקיימת שאלה רצינית שיש לדון בה" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 616 (1995); ראו גם: רע"א 2430/91 טיב טירת צבי, שותפות רשומה מקיבוץ טירת צבי, עמק בית שאן נ' דליקטיב הקניון, פ"ד מה(4) 225, 228 (1991)). משמע "בשלב זה של בקשה לסעד זמני, אין צורך לפסוק באורח סופי בדבר צדקתו של מי מן הצדדים" (רע"א 7139/96 טריגוב נ' "טפחות" בנק למשכנתאות לישראל בע"מ, פ"ד נא (2) 661, 666 (1997)) ודי בכך שבטיעון המבקשים יש "כדי להעלות שאלות ממשיות הראויות לדיון והכרעה" (שם)".

1. לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, ומבלי לקבוע מסמרות בדבר, מצאתי כי המשיבה עומדת במבחן העילה.

מדובר בשטר חוב להבטחת חובות החברה שהמבקש אישר שהינה בבעלותו ושהוא בעל המניות היחיד בה. חותמת החברה מוטבעת על גבי השטר ולא עלה בידי המבקש להציע הסבר מניח את הדעת להטבעתה.

המשיבה נקבה בזהות הנציג מטעמה שהמבקש חתם בפניו ואימת את חתימתו.

המבקש אף לא טענה כל טענה ממשית לעניין עצם קיום החוב או שיעורו.

יוער, כי אין באי הבאת הנציג, שלטענת המשיבה המבקש חתם בפניו, לעדות לדיון בבקשה לביטול עיקול כדי להפחית בשלב זה מעוצמת העילה. שאלת ההוכחה מוכרעת בסיום ההליך ואין מקומה במסגרת הדיון בבקשה להטלת הסעד הזמני או לביטולו. הוא הדין לעניין טענות המבקש באשר לצורת השטר ומילויו "בשלבים" בכתבי יד שונים. מדובר בטענה שתידון במסגרת ההליך שנועד לכך ואין לדון בה במסגרת הבקשה המונחת לפניי.

יסוד הכבדה:

1. בפסיקת בתי המשפט נקבע כי תוחלת ההכבדה בגדרי העיקול הינה נמוכה ביותר מבין כל הסעדים הזמניים ודי להצביע על "חשש סביר" שהזוכה יתקשה בביצוע פסק הדין כדי לעמוד בתנאי זה.

כך למשל, נקבע שמקום בו בית המשפט השתכנע בקיומו של צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל לצורך גביית החוב הפסוק, הדבר מהווה חשש סביר לקיומה של הכבדה בביצוע פסק הדין:

"ראוי להדגיש, בעניין זה, כי בעל הדין מבקש העיקול אינו צריך לשכנע את בית המשפט כי אין סיכוי לכן שפסק הדין יבוצע. די בכך שישכנע את בית המשפט כי אי הענות לבקשה תכביד על ביצוע פסק הדין, כגון שיהיה צורך בנקיטת הליכי הוצאה לפועל כדי לגבות את סכום פסק הדין, או לעשות פעולות לאיתור רכוש כדי להיפרע ממנו את סכום פסק הדין, וכיוצא בזה. הא ותו לא". ראו בש"א (מחוזי חיפה) 4961/98 שלום אוחנה נ' יוסף מזור (אושר על ידי כב' השופטת ד. דורנר (כתוארה דאז), רע"א 228/99 שלום אוחנה נ' יוסף מזור), בש"א (פ"ת 2439/06, בש"א 1909/06 , ת.א. 2147/06 מוסא סלם נ'' ניר צור ואח' ועוד.

עוד נפסק שאין צורך להצביע על הברחה של ממש ובנסיבות מסוימות אף גובה סכום התביעה בשילוב הספק באשר לאיתנות הכלכלית של המשיב, יכול להספיק על מנת לבסס "חשש סביר" לביצוע פסק הדין:

"כבר נפסק, כי הכבדה איננה אך הוכחת כוונה להברחת נכסים ... ולעתים אף גובה סכום התביעה עשוי להיות אות לקיומה, כגון "כאשר עלה בידי מבקש צו העיקול להראות כי אמצעיו הכספיים של הנתבע אינם מספיקים כדי לשלם את החוב הנטען" (רע"א 903/06 דלק נ' אטיאס (טרם פורסם) (השופט גרוניס)); ראו גם רע"א 6614/06 כפרית תעשיות נ'Icc Industries (טרם פורסם). תוחלת ההכבדה שיש להוכיחה בגדרי עיקול, כפי שמציין המלומד דודי שוורץ (סדר דין אזרחי, חידושים תהליכים ומגמות ס' 17.17 בעמ' 431-430 ), היא "הנמוכה ביותר לעומת תוחלת ההכבדה של הסעדים הזמניים האחרים". לדידו, על המבקש עיקול זמני להראות "חשש סביר" להכבדה על ביצוע פסק הדין, בכפוף לסיכויי התביעה גופה..." (רע"א 7513/06 גב ארי פיתוח והשקעות בע"מ נ' אברהם וסילוה גייר; פורסם במאגרים).

1. בענייננו, לשאלת "מה מצבת החובות שלך" השיב המבקש: "יש מלא חובות" ואף אישר כי על חשבונו הוטלו "שניים או שלשה (עיקולים – א' ר'). לא זוכר בדיוק".

לא זו אף זו, עיון בתדפיסי חשבון בנק אשר צורפו לבקשה לביטול העיקול מלמדים שמאז חודש מאי החזיר הבנק מספר שיקים בציון "א.כ.מ.". המבקש לא הכחיש את העניין אם כי נימק אותו בקושי נקודתי שטופל על ידו, לטענתו.

עוד העיד המבקש: "אני עובד אך ורק מהיד לפה. איך שהוא אני קונה סחורה ומשלם. אני שומר על היציבות של העסק על מנת לעמוד על הרגליים, נלחם על השם הטוב שלי".

1. נראה כי אין להכביר מילים בכל הנוגע ליסוד ההכבדה ואין אלא לקבוע כי עלה בידי המשיבה להצביע על קושי כלכלי של המבקש. הנני סבורה שבכך עמדה המשיבה בהוכחת רכיב ההכבדה על ביצוע פסק דין, עד כמה שהדבר נדרש ממנה במסגרת הבקשה לביטול עיקול.

מבחן תום לב ומידתיות:

1. בשים לב לכל שהובא לפניי, לא מצאתי שהבקשה לביצוע שטר הוגשה בחוסר תום לב ואף לא מצאתי חוסר תום לב בהטלת העיקולים, מקום בו עולה מהחלטת כב' רשמת ההוצל"פ כי ההתנגדות הוגשה באיחור.

בניגוד לעמדת המבקש אינני מוצאת שחל שיהוי בהתנהלות המשיבה בשים לב לפרק הזמן שחלף בין הגשת הבקשה לביצוע לבין הטלת העיקולים. אכן המשיבה לא הגישה בקשה להטלת העיקולים "בטרם" אך נראה כי החשש להכבדה או להברחה עולה מהמועד בו המידע אודות נקיטת ההליך מובא לידיעת החייב בדרך של מסירת האזהרה וספק אם היה קיים לפני כן.

מאזן הנוחות:

1. הלכה פסוקה היא שבבוא בית המשפט לבחון את מאזן הנוחות בין הצדדים עליו לשקול "האם בהערכת מכלול הסיכויים והסיכונים הנילווים לתביעה העיקרית עלול אי מתן הצו להסב נזק גדול יותר למבקש מכפי הנזק העלול להיגרם ממתן הצו למשיב המתנגד לו". בחינת מאזן הנוחות הינו בעיקרו "מעשה של איזון אינטרסים ובענין זה נתון שיקול דעת רחב לערכאה הדיונית לשקול ולהחליט..." (רע"א 5288/07 עזבון נפטי נ' באר טוביה מושב עובדים (פורסם במאגרים)).

עוד נפסק שלצורך מתן הסעד הזמני יש לשקול את יחסי הגומלין בין סיכויי הצלחת התביעה, על פני הדברים, אל מול מאזן הנוחות, וככל שבית המשפט מתרשם לגבי סיכויי הצלחת התביעה כך ניתן להקל בדרישות לגבי מאזן הנוחות.

"תובע המבקש לקבל סעד זמני במסגרת תביעה עיקרית נדרש לעמוד בראש ובראשונה בשני תנאים מצטברים. תנאי ראשון הוא קיומה של זכות לכאורה, היינו סיכוי של ממש לזכות בתביעה. תנאי שני הוא כי מאזן הנוחות נוטה לטובתו. היינו, שנזקו, אם לא יינתן הסעד הזמני והוא יזכה בבוא היום בתביעה, יהיה גדול יותר מהנזק שייגרם לבעל הדין שכנגד אם יינתן הסעד הזמני והתביעה תידחה בסופו של דבר. שני התנאים אינם נבחנים במנותק, אלא נשקלים תוך שימת לב לזיקת הגומלין ביניהם, על בסיס מה שמכונה לעתים - מקבילית כוחות. ככל שבית המשפט יתרשם כי סיכויי מבקש הסעד לזכות בתביעתו גבוהים, כך יקל עימו בדרישת מאזן הנוחות. וכן גם להיפך, ככל שיעלה בידי מבקש הסעד להצביע על כך שמאזן הנוחות נוטה לטובתו באופן חד, כך יקפיד פחות בית המשפט על עוצמת הזכות לכאורה עליה הוא נדרש להצביע (ראו רע"א 6994/00 בנק מרכנתיל דיסקונט נ' אמר, פ"ד נו (1)529; רע"א 10066/04 נ.ר. ספאנטק תעשיות בע"מ נ' ד.ס.פ. ספיר אנטרפרייז בע"מ (לא פורסם). כמובן, שהן הזכות לכאורה והן מאזן הנוחות חייבים לעמוד ברף מינימאלי על מנת שבית המשפט (או הרשם) ייעתר לבקשה למתן סעד זמני".

ראו רע"א 2826/06 שלמה אליהו אחזקות בע"מ נ' ישעיהו לנדאו אחזקות 1993 בע"מ (פורסם במאגרים).

1. בענייננו, המבקש העלה טענה כללית של קריסה כלכלית כתוצאה מהטלת העיקולים ואי עמידה בהתחייבויות לספקים וזאת מבלי לצרף אסמכתאות באשר להיקף התחייבויותיו וזהות הספקים.

עם זאת, בשים לב למהות העיקולים אשר הוטלו על חשבונות הבנק של המבקש ובחברות אשראי, הנני מוכנה לקבל שמדובר בעיקולים המכבידים על התנהלותו הכלכלית השוטפת של המבקש. מנגד, גם המשיבה היא ספק אשר נקט בהליך על מנת לקבל הכספים שלטענתו לא שולמו לו על ידי החברה שהמבקש, בהתאם לראיות לכאורה שכאמור, הוצגו, הינו ערב לחובותיה.

התוצאה:

1. לאור האמור, הנני סבורה כי איזונם הראוי של השיקולים מצדיק ביטול העיקולים על חשבונות הבנק ובחברות האשראי, בכפוף להותרת הכספים שנתפסו זה מכבד מעוקלים כערובה כנגד ביטול העיקולים כאמור.
2. מכיוון שצו העיקול ניתן בלשכת ההוצאה לפועל, הרי שיש לבצע לגביו את ההתאמות הנדרשות על פי אמות המידה החלות על צו עיקול זמני (רע"א (עליון) 7815/09 אופיר יונתן דוד נ' אקסלנס נשואה שרותי בורסה בע"מ) ולפיכך הנני מורה כי המשיבה תפקיד התחייבות עצמית, וכן ערבות צד ג' (שאינו תאגיד), ללא הגבלה בסכום, לפי הנוסח המקובל לעניין זה אצל מזכירות בית המשפט, וכן יופקד עירבון כספי בסך של 10,000 ₪. הערובות הנ"ל יופקדו בתוך 10 ימים ממועד המצאת ההחלטה לבא כוח המשיבה, וככל שלא יופקדו במועד יפקע צו העיקול.
3. בשים לב לתוצאה, מצאתי לנכון לחייב את המבקש בהוצאות המשיבה בסך של 3,000 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ד' אלול תשפ"א, 12 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.