לפניי תביעה קטנה מיום 6.7.21 ע"ס 30,652 ש"ח בגין נזקים כספיים נטענים שונים שנגרמו לתובע בשל כך שהקטנוע שאותו רכש (כקטנוע חדש) מהנתבעת התגלה כתקול (לכאורה) במהלך השימוש שעשה בו התובע (שימוש מקצועי כשליח).

במצוות תקנה 15(ב) לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), תשל"ז – 1976, פסק דין זה יהיה מנומק בצורה תמציתית.

נערך ביום 6.10.21 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות וטענות הצדדים.

הכרעה

התביעה נדחית, תוך חיוב התובע לשלם לנתבעת הוצאות בסך 1,000 ש"ח.

נימוקיי

• אין חולק כי רק לאחר שימוש ממושך, מקצועי ואינטנסיבי (כשליח) יחסית של התובע בקטנוע הוא קיבל חיווי בקטנוע על תקלה. אין גם חולק כי התובע קיבל חיווי חוזר, ופנה שוב ושוב לנתבעת בעניינו, וזו בדקה וטיפלה בקטנוע, כאשר בכל בדיקותיה לא מצאה כשל פיסי/מכני/חשמלי כלשהו בקטנוע, מה שהוביל אותה למסקנה מקצועית, לפיה החיווי מתקבל עקב אופן בלתי מקובל/מומלץ שבו התובע נוהג לדומם את מנוע הקטנוע (דימום באמצעות השענת הקטנוע על רגליתו להבדיל מדימום ב"דרך המלך" של כיבוי מסודר במפתח הסוויטץ' של הקטנוע). הנתבעת הודיע לתובע כי מאחורי חיווי זה אין קיימת סכנה או תקלה כלשהן, ועם זאת, הנתבעת הציעה לתובע (שוב ושוב) הצעות פשרה שונות כדי לרצותו, אך התובע לא הסכים לכל פשרה ועמד על קבלת קטנוע חדש ובחינם (תמורת הקטנוע המדובר המשומש).
• התובע לא הציג חוות דעת מומחה כדין של איש מקצוע (נדרשת), כדי להוכיח שהקטנוע פגום או שמדובר בתקלה שמקורה שונה מזה שהסיקה הנתבעת, כאמור לעיל, או כדי להוכיח שהקטנוע מסוכן או לא בטוח לנסיעה או תקול באופן אחר כלשהו. התובע, כמי שנטל ההוכחה מוטל עליו, היה צריך לספק ראיה מקצועית כזו, מאחר שענייני הקטנוע מחייבים מומחיות מיוחדת ואינם מצויים בידיעה השיפוטית הכללית של בית המשפט. ומאחר שלא הוגשה חוות דעת כזו, הדבר פועל, ראייתית ומשפטית, לחובת התובע.
• שוכנעתי כי הנתבעת פעלה באופן סביר והוגן מול התובע, ולא התנערה מאחריותה, אלא ניסתה ברצינות לבדוק (במסגרת אחריותה ועל חשבונה) את פשר החיווי הנ"ל, והתרשמתי כי מסקנתה הנ"ל בדבר סיבת החיווי סבירה, גם לאור האישור של התובע בדיון כי הוא אכן נוהג לדומם את הקטנוע באמצעות רגלית הקטנוע וכי אכן בבדיקות שערכה הנתבעת לא נמצא ממצא בעייתי כלשהו לגבי מצב הקטנוע.
• שוכנעתי כי הנתבעת ניסתה, באופן סביר והוגן, להגיע לעמק השווה עם התובע בדרך של פשרה, והעובדה שהדבר לא הסתייע בסופו של יום, נעוצה בסירובו של התובע לכל פשרה במסגרת המגעים הישירים שקיימו הצדדים. מההתכתבות בין הצדדים שהוצגה, עולה גישה בלתי מתפשרת בעליל מצד התובע. בנסיבות כולן, כולל העובדה שהתקלה או החיווי לתקלה נולדו רק לאחר שימוש ממושך ואינטנסיבי יחסית כאמור וכולל העובדה שהתובע נהג לדומם את הקטנוע באופן שאינו רגיל, סבורני שלא היה מקום לעמידתו של התובע על קבלת קטנוע חדש דווקא, ומצופה היה גם ממנו להתפשר ולסייע בהגעה לעמק השווה.
• בנסיבות הנ"ל, מהן עולה כי לא הוכח שדבק דופי כלשהו בקטנוע (מעבר לעניין החיווי שנראה כי קשור באופן הבלתי קונבנציונאלי הנ"ל שבו נהג התובע לדומם את הקטנוע) או בהתנהלות הנתבעת, איני סבור שמגיע לתובע פיצוי כלשהו מהנתבעת, מה גם שהפיצוי שתבע נתבע על דרך ההגזמה ועל דרך הסתם, ללא פירוט של ממש וללא ביסוס של ממש.
• התובע לא הגיש את מסמכי רכישת הקטנוע ואת מסמכי האחריות. הנתבעת, לעומת זאת, צירפה לכתב הגנתה מסמכים רלוונטיים.
• התובע העלה טענות בלתי מפורטות ובלתי מבוססות בכתב התביעה, גם לגבי הנזקים השונים, שניכר כי הם מופרזים מאוד.

ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פס"ד זה לפני בית המשפט המחוזי בת"א בתוך 15 יום.

ניתנה היום, ב' חשוון תשפ"ב, 08 אוקטובר 2021, בהעדר הצדדים.