1. לפני בקשת רשות ערעור על החלטת בימ"ש השלום בבת ים (כב' השופט עזריה אלקלעי) מיום 22.6.21 בת"א 26544-12-19 שעניינה גילוי מסמכים ספציפי.

2. התובע – המשיב אזרח בריטי, הגיש ביום 10.12.19 תביעה כספית על סך 1,219,112 ₪ נגד 4 נתבעים – ביניהם המבקשים.

בכתב התביעה נטען כי מדובר במקרה של חברה שעוסקת בתחום "האופציות הבינאריות" שמטרתה גזילת כספים תוך הפעלת לחצים ומניפולציות להפקיד אצלה כספים.

נטען כי נתבעת 1 – מבקשת 1 (להלן: "חברת איי ג'י אם די") עיסוקה היה אופציות בינאריות ובין היתר היא הפעילה את הפלטפורמה בשם Option888 (להלן גם: "הפלטפורמה"). נתבעים 2 ו -3 – מבקשים 2 ו- 3 ,בהתאמה, הם בעלי מניות בחברת איי ג'י אם די ומבקש 3 דירקטור יחיד בה, עמדו מאחורי הפלטפורמה. נטען כי מבקשים 2 ו-3 עשו הכל על מנת להסתיר את הקשר בינם לבין הפלטפורמה באמצעות חברות שונות בעולם.

נטען כי הפעילות נערכה באמצעות שיתוף פעולה עם ספק טכנולוגיה Tradologic המוחזק ע"י אילן צרויה.

סמנכ"ל התפעול אצל חברת איי ג'י אם די רואי עינב כיהן אף כמנכ"ל תפעול של חברת Novox Capital Ltd (להלן: "נובוקס") בקפריסין, אחת החברות ששימשו את מבקשים 2 ו-3 להסוואה.

לטענת התובע מי שהנחה ותמרן אותו היו שני נציגים: נתבע 4 – Pete Avner (להלן: "פיט אבנר") ו –Martin Wick (להלן: "מרטין ויק").

התובע הפקיד סך כולל של 260,000 ליש"ט וכספו נגזל ממנו ע"י הנתבעים.

נטען כי הנתבעים פעלו בתרמית תוך הצגת מצגי שווא, בחוסר תום לב משווע והתעשרות שלא כדין על חשבונו.

התובע – המשיב ביקש לחייב את הנתבעים להשיב לו את מלוא הכסף שהופקד סך של כ- 1,169,112 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית, וכן עגמת נפש בסך 50,000 ₪. סה"כ – 1,219,112 ₪.

בכתב ההגנה מטעם נתבעים 1-3 – המבקשים נטען כי חברת איי ג'י אם די סיפקה שירותי שיווק ומכירות בקשר למסחר באופציות בינאריות לחברת Logic Promo שסיפקה שירותי שיווק ומכירות לנובוקס.

חברת איי ג'י אם די הפסיקה ליתן שירותי מכירות בחודש אפריל 2016.

מהתביעה עולה כי התובע החל להשקיע באמצעות הפלטפורמה באוגוסט 2017 ולכן ברור כי התובע לא קיבל שירותים מחברת איי ג'י אם די בתקופה הרלוונטית. נטען כי הנתבעים אינם מכירים את הפלטפורמה, ואינם מכירים נציגי מכירות בשם פיט אבנר ומרטין ויק.

הוגש כתב תשובה.

3. להלן השתלשלות העניינים הרלוונטית לענייננו בתיק קמא :

א. ביום 10.3.21 הגיש המשיב נגד המבקשים בקשה לגילוי מסמכים ספציפיים -בקשה 8 בתיק קמא (להלן: "הבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים"). לבקשה צורף דו"ח חוקר שהוזמן ע"י המשיב.

לאחר מכן הוגשה תגובת המבקשים.

בהחלטה מיום 11.4.21 התקבלה הבקשה ברובה.

בימ"ש קמא סבר כי מרבית המסמכים שהתבקשו רלוונטיים לתביעה ואין בהם להכביד יתר על המידה על המבקשים. הובהר גם כי המבקשים אינם יכולים וצריכים לגלות מסמכים שאינם נמצאים ברשותם.

בהחלטה מיום 25.4.21 נדחתה בקשה לעיון מחדש שהגישו המבקשים על ההחלטה מיום 11.4.21.

ב. בקשת רשות ערעור קודמת - רע"א 2912-05-21.

ביום 3.5.21 הגישו המבקשים בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי על החלטת בימ"ש קמא מיום 11.4.21 רק בנוגע למסמכים שבימ"ש קמא הורה על גילוים במסגרת סעיפים 12.1, 12.2 ו – 12.3 לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים.

המסמכים הם:

"12.1 רשימת העובדים של המשיבה 1 לשנים 2016-2018

12.2 רשימת העובדים/עובדים של לקוחות שעברו הכשרה אצל המשיבה 1 לשנים

2018-2016

12.3 רשימת לקוחות הקצה של המשיבה 1, של Logic Promo ושל

Novox Capital בתחום האופציות הבינאריות".

המשיב קיבל המלצתי והסכים לכך שהחלטת בימ"ש קמא מיום 11.4.21 תבוטל ביחס לסעיפים 12.1, 12.2 ו -12.3 לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים ובימ"ש קמא ייתן החלטה חדשה ומנומקת ביחס לסעיפים אלו. לפיכך, ניתן לה תוקף של פסק דין ללא צו להוצאות (פס"ד מיום 11.5.21).

ג. בהחלטה מיום 11.5.21 הורה בימ"ש קמא למשיב להגיש התייחסות בכתב לסעיפים שבמחלוקת בנוגע לרלוונטיות, הרחבת חזית ופרטיות צדדי ג'.

למבקשים ניתנה רשות להשיב לאחר מכן.

המשיב הגיש התייחסות לסעיפים שבמחלוקת וטען ביחס לסעיפים 12.1. ו-12.2 כי בכתב התביעה נטען שמרטין ויק ופייט אבנר עובדים של חברת איי ג'י אם די ובכתב ההגנה ציינו המבקשים כי אינם מכירים עובדים אלה. לפיכך אין לקבל את טענת המבקשים שבקשה לרשימת העובדים של חברת איי ג'י אם די היא הרחבת חזית ואינה רלוונטית לטענות העובדתיות. עוד נטען כי המבקשים טענו בכתב ההגנה כי מר עינב עבד בחברת איי ג'י אם די בין יוני 2016 לפברואר 2018 ולא עבד בחברת נובוקס קפיטל. נטען כי מידע זה אינו עולה בקנה אחד עם דו"ח החוקר הפרטי שהוזמן ע"י המשיב.

לעניין פגיעה בפרטיות של עובדי חברת איי ג'י אם די או עובדים שעברו הכשרה בחברת איי ג'י אם די הודגש כי התבקשה רשימה שמית בלבד ולתקופה הרלוונטית לתביעה בלבד. נטען כי במסגרת איזון ראוי הרי שזכות המשיב גוברת ולא ברור איזה פגיעה בפרטיות נגרמת שעה שאין כל ציפייה בפרטיות בדבר עצם ההעסקה.

ביחס לסעיף 12.3 נטען כי טענת המבקשים כי אינם מכירים את הפלטפורמה Option888 התבררה כלא נכונה בדו"ח החוקר. המבקשים טוענים כי כלל לא עסקו בתחום בשנים הרלוונטיות לתביעה. לפיכך ככל שלא היו לחברת איי ג'י אם די לקוחות קצה בתחום האופציות הבינאריות, הרי שהמבקשים יכולים היו לתת תצהיר המאשר זאת; אולם הם ציינו כי "אין בידם מסמכים כאלו".

אין מדובר במסמכים הנדרשים תוך הרחבת חזית או בהיעדר רלוונטיות נוכח הטענה הכללית של המבקשים לגבי הפלטפורמה Option888 וטענתם כי הפלטפורמה היחידה שניתנו לה שירותים בתחום האופציות הבינאריות הייתה OptionBit.EU .

נטען כי הטענה לפגיעה בפרטיות לא פורטה, ועצם העלאת הטענה מצביעה כי קיימים לקוחות קצה.

המבקשים בתשובתם טענו ביחס למבוקש בסעיפים 12.1 ו – 12.2 כי אין כל רלוונטיות לשאלה מי היו עובדי המשיבה בשנת 2016 ובחודשים שקדמו להשקעת המשיב, כאשר לשיטת המשיב החל להשקיע ב Option888 רק באוגוסט 2017.

כמו כן למרות שמהתובענה עולה כי המשיב השקיע באתר Option888, הרי שבמסגרת דרישת הגילוי לא התבקשה רשימת עובדי חברת איי ג'י אם די שנתנו שירותים ל Option888 אלא לגלות את רשימת כלל עובדיה.

המבקשים כבר הצהירו בתצהיר גילוי מסמכים מטעמם כי לא עבדו בחברת איי ג'י אם די עובדים בשם מרטין ויק ופיט אבנר. כדי לברר אם עבדו עובדים בשם זה בתקופה הרלוונטית, המשיב יכול היה לדרוש רק את רשימת העובדים בתקופה הרלוונטית.

הובהר כי לא נטענה ע"י המבקשים טענת הרחבת חזית ביחס לסעיפים 12.1 ו – 12.2 אלא רק ביחס לסעיף 12.3.

מדובר בדרישה מכבידה ביותר אשר עולה כדי פגיעה ממשית בפרטיות צדדי ג' שאינם קשורים לתובענה.

ביחס לסעיף 12.3 נטען כי מדובר בדרישה מכבידה, לא מוגבלת בזמן ושאינה מתייחסת כלל לפלטפורמת Option888. כמו כן מדובר בהרחבת חזית פסולה ביחס לדרישת המשיב לגילוי מסמכים.

4. החלטת בימ"ש קמא:

א. בנוגע לדרישה בסעיפים 12.1 ו – 12.2 נקבע כי מדובר בפרטים הנוגעים לצדדים שלישיים (עובדי המבקשים), אולם לאור העקרונות ביחס לגילוי רחב ככל הניתן, במיוחד כשמתקבל הרושם שהמבקשים מנסים להכמין נתונים אלו, הבקשה רלוונטית על פניה ונראה כי היא נוגעת לעניינים המצויים במרכז המחלוקת שבין הצדדים, ובוודאי שיש במסמכים המבוקשים בסעיף זה לסייע בליבון המחלוקת ולהאיר בפני ביהמ"ש את מערכת היחסים וכוונת הצדדים בהתקשרות בינהם.

נקבע כי אין פגיעה בפרטיות בגילוי מקום עבודתו של אדם, כל עוד לא קיימת סיבה מיוחדת להימנע מגילוי זה.

כמו כן, בימ"ש קמא לא מצא כי יש הכבדה במתן רשימת עובדים בתקופה מסויימת שניתן להפיקה "בהקשות מקלדת ספורות".

ב. בנוגע לדרישה בסעיף 12.3 נקבע כי העובדה לפיה המבקשים הזכירו את הפלטפורמות Logic Promo ו- Novox Capital בכתב ההגנה, מכניסה אותן למסגרת המחלוקת שבין הצדדים והעובדה לפיה בקשה זו לא נכללה בדרישה הראשונית לגילוי מסמכים, אלא רק בבקשה שהוגשה לבית המשפט, אינה הופכת אותה להרחבת חזית אלא לבקשה לגילוי מסמכים נוספים שלא נכללו בבקשה המקורית.

בימ"ש קמא סבר כי אכן יש בהרחבת הבקשה פגם דיוני אולם משלא מצא נימוק ענייני מדוע לא לגלות את המסמכים, והגיע למסקנה כי מסמכים אלו רלוונטיים ואין סיבה לא לגלותם, קבע כי יש לגלותם.

הוסבר כי הרלוונטיות נובעת מכך שהמבקשים מתכחשים לכל קשר לפעילות בתחום האופציות הבינאריות, כאשר המשיב ינסה להוכיח כי המבקשים פעלו במרמה בתחום האופציות הבינאריות, באמצעות הפלטפורמות שהוזכרו בכתב ההגנה, תוך פניה ללקוחות הקצה שלהן. משהוזכרו פלטפורמות אלו בכתב ההגנה, הרי שללקוחות הקצה שלהן יש רלוונטיות למחלוקת.

בימ"ש קמא לא מצא כי קיימת פגיעה בפרטיות לקוחות הקצה של פלטפורמות המסחר בגילוי שמם; צוין כי "פרטיותם אינה חזות הכל, במיוחד במקרה שבו פגיעה מסויימת בפרטיותם אף אם תהיה, עשויה לסייע לחשיפת תרמית...".

בימ"ש הורה כי הפרטים שיגולו ישמשו רק לצורך הדיון בתביעה, ונאסר על המשיב לעשות כל שימוש בפרטים אלו מלבד לצורך התביעה.

על החלטה זו הוגשה בקשת רשות הערעור שלפני.

5. תמצית טענות המבקשים בבקשת רשות הערעור:

א. ביחס לסעיפים 12.1 ו -12.2 נטען כי לא ניתן למצוא נימוק לעניין רלוונטיות המסמכים לבירור התובענה ואין התייחסות באופן פרטני לטענות המבקשים. מדובר גם בדרישה מכבידה, מרחיבה שתכליתה מסע דייג פסול.

ב. ביחס לסעיף 12.3 נטען כי לא ניתן לקבל את נימוקי בימ"ש קמא מניין קמה הרלוונטיות של המסמכים. המבקשים כלל לא התכחשו לעובדה כי נתנו שירותים בתחום האופציות הבינאריות, אולם טענו כי החברה הפסיקה ליתן שירותי מכירות עוד באפריל 2016, ובכלל זה שירות לקוחות. כמו כן לא הגיוני כי עצם אזכור שמה של חברה במסגרת כתב טענות, יקים חזקה כי מסמכים הקשורים אליה הופכים לרלוונטיים בהליך גילוי מסמכים.

כמו כן בימ"ש קמא שגה עת הכשיר את דרישת המשיב במסגרת בקשה לגילוי מסמכים המהווה "מקצה שיפורים" ביחס לדרישת הגילוי המקורית כאשר אף לשיטת בימ"ש קמא מדובר בפגם דיוני.

חברת נובוקס אינה בבעלות המבקשים ואין להן גישה למסמכיה. גם לפי דו"ח החקירה המבקשים אינם בעלי מניות בחברת נובוקס, אינם מפעילים את זירת המסחר, כך שהוכח שאין להם כל קשר להשקעת המשיב.

ג. בימ"ש קמא לא נימק כיצד רשימות של מאות עובדים שעבדו בחברה שנתיים וכן של לקוחות הקצה אינה מהווה פגיעה בפרטיותם.

ד. בימ"ש קמא התעלם מטענות המבקשים בדבר התשתית הראייתית הרעועה שהציג המשיב ולא ערך איזון בין תשתית זו לבין רלוונטיות המסמכים המבוקשים ושל אינטרסים המבקשים בהגנה על פרטיות צדדים שלישיים.

ה. בימ"ש קמא התעלם מראיות שהוצגו לו שמוכיחות כי למבקשים אין כל קשר להשקעת המשיב ומדובר בתביעת סרק.

6. המשיב טוען בתשובתו לבקשת רשות הערעור כי המבקשים לא הצביעו על נימוק מדוע יש לחרוג במקרה זה מההלכה הנוהגת בדבר אי התערבות ערכאת הערעור בהחלטות דיוניות, ועל כן אין מקום ליתן רשות ערעור.

לגופו של עניין, נטען כי החלטת בימ"ש קמא ניתנה כדין תוך התייחסות למלוא הטענות שהונחו לפתחו ומבלי שיהיה בכך כדי להרחיב חזית.

המשיב הניח בפני ביהמ"ש תשתית ראייתית מספקת על מנת לאפשר הליך גילוי מסמכים בפי שבוצע.

נטען כי לא זו בלבד שהתקופה לגביה התבקשו המסמכים היא רלוונטית אלא היא נובעת מטענות ההגנה של המבקשים עצמם, כך שהתנגדותם כלל לא ברורה בנוגע לתקופה.

7. לאחר עיון בטענות הצדדים הגעתי למסקנה ולפיה יש ליתן רשות ערעור ולדחות הערעור לגופו, מהנימוקים כדלקמן:

8. ככלל, השגה על החלטות ביניים של ערכאה דיונית נעשית במסגרת ערעור על פסק הדין אלא אם כן מדובר ב"אותם מקרים נדירים" בהם עלה בידי מבקש רשות הערעור להראות כי דחיית הדיון בהשגה על ההחלטה לשלב הערעור על פסק הדין, עלולה להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים, עלולה לגרום לנזק של ממש או עלולה להביא לקיומו של הליך מיותר או שגוי (וראה לעניין זה רע"א 7913/14 תרכובת ברום נ' חצב, סעיפים 6 ו- 7 להחלטת כב' הש' צ' זילברטל (8.2.15).

במקרה דנן יש בהחלטה כדי להשפיע באופן ממשי על זכויות הצדדים.

כאשר נושא הדיון הוא החלטה לגלות מסמך שנטען כי הוא חסוי או מכיל סוד מסחרי, בימ"ש של ערעור נוטה ליתן רשות לערער.

בהקשר זה יפים הדברים שנפסקו ע"י כב' הש' נ' סולברג ברע"א 6676/17 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' דיין (17.9.17):

"לעיתים מזומנות, סוגיית גילוי המסמכים מעצם טבעה מצדיקה מתן רשות ערעור עוד בעיצומו של המשפט. זאת בעיקר בשני הקשרים: הראשון, כאשר בית המשפט מקבל בקשה לגילוי מסמכים, ונטען שהמסמכים המבוקשים נהנים מחסינות, מכילים סודות מסחריים וכיוצא באלה. במצב זה, ברי כי חשיפת המסמכים תהיה בלתי הדירה, ולא ניתן יהא לתקן את החשיפה בסיום ההליך. ההקשר השני הוא כאשר בית המשפט דוחה בקשה לגילוי מסמכים, כך שבעל הדין נדרש לנהל את המשפט ללא המידע שרצה לקבל.

במצב זה, ככל שיש הצדקה להתערב בהחלטת הערכאה הדיונית מוטב לעשות זאת כבר בשלב הנוכחי, משום שמבלעדי זאת יתנהל ההליך כולו "בדרך שגויה", שלא תוכל להירפא במסגרת ערעור על פסק הדין הסופי". (הדגש אינו במקור – א.כ.).

על כן מצאתי לנכון ליתן רשות ערעור.

דין הערעור, כאמור, להידחות לגופו.

9. הלכה היא כי לערכאה הדיונית מסור שיקול דעת רחב בהחלטות דיוניות ובכלל זה החלטות בדבר גילוי ועיון במסמכים (רע"א 8852/20 עזבון עזרי לי ז"ל נ' מדינת ישראל – רשות הפיתוח, סעיף 10 להחלטת כב' הש' י' וילנר (20.1.21)).

בכל הנוגע להחלטות בעניין גילוי ועיון במסמכים נקבע כי גדר התערבותה של ערכאת הערעור הינו צר ומוגבל למקרים בהם ההחלטה של הערכאה הדיונית מנוגדת לדין, גורמת עיוות דין לאחד הצדדים, אינה סבירה או מתעלמת מנסיבות שהיה מקום להתחשב בהן (ראה בעניין זה : רע"א 7882/19 דומיקאר בע"מ נ' כהן, סעיף 14 להחלטת כב' השופטת י' וילנר (24.2.20)).

המקרה דנן אינו נכנס לגדר החריגים.

10. נקודת המוצא בהתדיינות אזרחית היא עקרון הגילוי, אולם כנגד עקרון זה עומדים שיקולים נוספים, ביניהם הגנה על האינטרסים הלגיטימיים של הצד המגלה.

ביהמ"ש נדרש לאזן בין השיקולים הללו בהתאם לנסיבות העניין (רע"א 6706/19 יונה חדד ואחיו נכסים והשקעות בע"מ נ' מפעלי ים המלח בע"מ, סעיף 4 להחלטת כב' הש' ע' גרוסקופף (23.12.19)).

דרישת רלוונטיות איננה עומדת בחלל ריק לכשעצמה וגם טענות בדבר זכות לפרטיות או לסודיות אינן עומדות לכשעצמן.

יש לערוך איזונים בין האינטרסים השונים הרלוונטיים לגבי כל מקרה ומקרה.

ראה למשל: רע"א 504/18 קסטנבוים עיבוד ושיווק בע"מ  נ' רוזנטויס בע"מ  (19.3.18).

11. לא בכדי פירטתי את המחלוקת שבין הצדדים, העולה מכתבי הטענות. זאת על מנת שיובהר כיצד ומדוע המסמכים רלוונטיים למחלוקת .

בית משפט צריך לאזן כאמור בין האינטרסים השונים גם אם יש פגיעה מסוימת בפרטיות.

כמובן, שכפי שקבע בימ"ש קמא בסעיף 26 להחלטה מיום 22.6.21, ככל שיוצהר ע"י המבקשים כי למסמכים מסוימים אין להם גישה והם אינם מצויים בידם, מובן שלא יצטרכו להמציא את אותם מסמכים.

זאת ועוד; יובהר למען הסר ספק, כי הוראת בימ"ש קמא בסעיף 25 להחלטה מיום 22.6.21 לפיה "הפרטים שיגולו ישמשו רק לצורך הדיון שבתביעה שלפני, ואני אוסר על המבקש לעשות כל שימוש בפרטים אלו מלבד מאשר לצורך תביעה זו" תחול בנוגע לכל מסמכים המבוקשים בסעיפים 12.1, 12.2 ו – 12.3.

12. באשר לטענה ולפיה ההחלטה אינה מנומקת:

כידוע, היקפה של הנמקה ראויה משתנה ממקרה למקרה, ויתכנו מקרים בהם ההנמקה הנדרשת יכולה להיות, לפי נסיבות המקרה, קצרה ותמציתית (ראה בעניין זה: רע"א 290/15 ברנד פור חן בע"מ נ' רמי לוי שיווק השקמה בע"מ, סעיף 11 לפסק דינה של כב' הש' א' חיות (8.12.15)).

אין לומר שההחלטה חסרת הנמקה וההנמקה מספקת בהתחשב במכלול הנסיבות שעמדו בפני בימ"ש קמא.

מקובלת עלי גם קביעת בימ"ש קמא לפיה למרות שבנוגע לסעיף 12.3 לבקשה לגילוי מסמכים ספציפיים מדובר בהרחבת הבקשה המקורית לגילוי מסמכים, לגופו של עניין בימ"ש קמא מצא לנכון להתיר את הגילוי.

מדובר בהחלטה המצויה במתחם הסבירות ואינה מצדיקה התערבות ערכאת ערעור.

13. לסיכום:

א. לאור האמור לעיל, יש ליתן רשות ערעור ולדחות את הערעור לגופו.

ב. המבקשים יישאו בהוצאות המשיב ושכ"ט עו"ד בסך 7,500 ₪.

הערבון יועבר למשיב באמצעות בא כוחו.

ג. המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים.

ניתנה היום, כ"א אלול תשפ"א, 29 אוגוסט 2021, בהעדר הצדדים.